א
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה. אם אמנם מתחלה אמר לו יהודה גוף הבקשה לבד, כאומרו הננו עבדים לאדוני גם אנחנו כו', ולא הקדים לבקשו שישמע דברי בקשותיו, כי כן לדבר לפני המושל ענין המבוקש שלו, מ"מ עכשיו הוצרך להקדים תחנונים על שיתן לו רשות לדבר בקשותיו לפניו, והוא אומרו בי אדוני ידבר נא כו' כיון שכבר השיב לו יוסף חלילה לי מעשות זאת, וכבר ארז"ל (עבודה זרה י:) מאן דזכי למלכא כו' כי הדבר אשר יצא מפי המלך אין להשיב ומי יערב לבו לבקש עוד והוא נראה עזות שרצונו לנצח המלך הלא יוסיף כעס למלך ע"י בקשה שלו. לז"א בי אדוני על הבקשה עצמה תרשני לבקש עוד מלפניך, ואל יחר אפך בעבדך ע"י הבקשה שאני רוצה לבקש ממך, כי כמוך כפרעה שגם אתה כמלך ואין ראוי לנצח המלך לכן מוכרחני לבקש שתתן לי רשות לבקש עוד.
ב
ודומה לענין האמור ביארתי מש"ה (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר אדני אלהים כו'. שיש לדקדק אומרו לאמור. גם אמרו ויאמר ה' אלי אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. יש לדקדק, דהוה ליה למימר אל תוסף להתפלל, ובאומרו דבר משמע דיבור בעלמא לא תפלה. ויש לומר עם מה שתיקנו הקדמונים ענין קדיש וברכו למי שלא היה במנין עשרה ואין יכול לומר דברים שבקדושה יאמר איזה לימוד או איזה סיפור בעלמא ובתוכו ידבר דברים שבקדושה ההמה כגון אמר ר' יהושע בן לוי כל העונה כו' שהוא לימוד בעלמא או כשעלה משה למרום כו' שהוא סיפור דברים בעלמא שבזה אין עובר על הדין שאין דברים שבקדושה בפחות מי' ואף על פי כן הדיבורים יוצאין מפיו ועולים למעלה ומתקנים מה שצריכים, ואם לא יועיל כמו המתפלל בי' מכל מקום מועיל עכ"פ מעט מאחר שסוף סוף יצאו דיבורים ההמה מפיו.
ג
והנה משה רבינו ע"ה התפלל תקט"ו תפלות, והבין אז לבסוף מעצמו על פי רוח הקודש וחכמה שבקרבו שאין הקב"ה חפץ שיתפלל עוד וירא מלהתפלל פן יוסיף כעס בתפלתו וכמ"ש מענין יהודה, ואף על פי כן חפץ להתפלל אולי בריבוי הפצרתו יעתר לו ה' ולזאת שם עצות בנפשו ואמר תפלתו כענין קדיש וברכו שתיקנו. דרך משל, שאמר רבש"ע תן לי רשות שאתפלל לפניך לשון זה אדני אלהים אתה החלות כו' עד סיום התפלה, נמצא שאין מתפלל ולא יכעוס ה' עליו ואעפ"כ יצאו דיבורי התפלה מפיו אולי יועילו, ומ"מ לא התפלל דהא לא אמרה דרך תפלה רק דרך דיבור בעלמא. ועל זה באה התשובה אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ר"ל לא מיבעי שאיני רוצה שתתפלל על הדבר הזה אלא אפילו דרך דיבור בעלמא איני רוצה שתדבר מזה הענין, והבן כי הוא דקדוק נכון.
הסבר על זכויות יוצרים
ערבי נחל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.