ערבי נחל, שמות ב׳

א

תקס"ב

ב

ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים. פירש"י ז"ל, וכי אוציא, מה זכו ישראל שיעשה להם נס כו'. וקשה טובא, איך דיבר ח"ו דלטוריא על ישראל, ואם באומרו והם לא יאמינו לי נחשב דלטוריא מכל שכן זה. ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך כו' פירש"י ז"ל ידוע. ונראה לבאר, בהקדם, לפרש המאמר אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דיינו. דהנה ידוע גלות מצרים היה להוציא ניצוצות קדושות שנפלו תוך הקליפה קליפות מצרים, ולא היה אפשר להוציאם זולת בהיות בית ישראל שם וישתעבדו בהן, וכן גליות האחרונות היו לטעם זה, ואמנם השיעבוד הקשה שהיה במצרים הוא לפי שלא היה עדיין תורה ולא היה אפשר לברר זולת ע"י השיעבוד, משא"כ עכשיו עיקר הבירור בתורה ובתפלה ובמצות.

ג

והנה נודע מ"ש הבעש"ט זללה"ה על מה שפירש"י ז"ל הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה שקיפל הקב"ה כל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו ע"ה שתהא נוחה ליכבש לבניו, וביאר, כי היו צריכין להוציא משם הניצוצות בכדי שיחלש כח העכו"ם אשר היה שם, והיה צריך לזה סיוע מיעקב אבינו ע"ה שהוא יתחיל לברר, ואמנם לא היה באפשר שיתפזר בכל המקומות בכל ארץ ישראל לכן קיפל כו' ובירר אז מכל ארץ ישראל עכ"ד. והנה בגלות זה האחרון הא ודאי שיש כמה מקומות שאין ישראל בא שם שום פעם ואיך יבוררו ניצוצות משם ואין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף דהיינו בירור כל הניצוצות.

ד

אך הענין הוא עם מ"ש במ"א מה ששמעתי לבאר פסוקי ויבוא אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר (שופטים א, יא) ודרז"ל תמורה ט"ז. אלו ש' הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה רבינו ע"ה והחזירן עתניאל בן קנז מפלפולו. הענין, כי מה שכבשו ישראל בקל כל ארץ ישראל, עבור שהתורה דפוס העולם, וכל מדינה חיותה ממסכת א' וכדומה, ובהיות התורה מסורה אז לישראל ממילא היו כובשין. ולז"א ושם דביר, ר"ל החיות שלה 'לפנים', ר"ל פנימית שלה היה קרית ספר אלו ש' הלכות כו', לכן לא היו יכולין לכבוש עד שהחזירן עתניאל תחלה, ואח"כ היו כובשין יעוי"ש.

ה

נמצא כי ע"י עסק התורה יכולים להוציא ניצוצות אף ממקום שאין בא לשם, כי חיות כל המדינות הוא בחלק א' מהתורה, נמצא בלמדו אותו חלק בתורה מברר ניצוצות מאותה מדינה, ודוקא במצרים היו צריכים להייות שם להוציא כי לא היה עדיין תורה משא"כ עכשיו מבררין ע"י התורה מקומות רחוקות גם כן, עכ"ד.

ו

והנה, כמה מעלות טובות לארץ ישראל לא יסופר בקל, וא' מהמעלות הוא אשר לענין בירור הניצוצות, כי ארץ ישראל בתוך העולם כנקודה במרכז, ורצועות של כל העולם מתפשטין תוך ארץ ישראל ומשם מקבלות חיותן, ולכן כל הכחות של כל המדינות כלולים בארץ ישראל, ולכן היושב בארץ ישראל יכול לברר ניצוצות מכל העולם. ולז"א אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דיינו, ר"ל כי אחר שניתן התורה יכולים אנו בלאו הכי לברר ניצוצות מכל העולם כולו. והנה נודע, כי במצרים עבור שלא נשלם מנין ת' שנה נשארו שם עדיין ניצוצות. וז"ש משה רבינו ע"ה מי אנכי כו' ועוד כי אוציא, בתמיה, הלא נשארו עדיין ניצוצות קדושות ואיך יבוררו אם לא יהיו שם ישראל, והשיב לו ה' ית"ש על ראשון כי אהיה עמך וזה, ר"ל שאלתך ששאלת מי אנכי, זה עצמו לך האות כי אנכי שלחתיך, לפי שאני שוכן את דכא, ועל השנית שצריך עוד בירור ניצוצות קדושות אמר בהוציאך כו' וע"י שיקבלו התורה יבררו היצוצות קדושות הנשארים אף כשלא יהיו במצרים, והבן. ועמ"ש בפ' וארא.

ז

בפסוק וישב משה אל ה' ויאמר כו', עיין לקמן בדרוש לפסח תקנ"ג המתחיל בא"ח סימן תמ"ז כו' ע"ש כל הדרוש ושייך לפרשה זו. חסלת פרשת שמות ת"ל