ערבי נחל

א תקסג ב וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר כו' כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה' כו'. כתב רש"י ז"ל מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כלללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כלן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני כך שנוי בתורת … להמשך קריאה

א שייך לראש השנה שחל בשבת ב דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהי לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. וארז"ל בראש השנה (דף כ"ט:) כתוב אחד אומר זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה (היינו בפרשת פנחס) כאן בראש השנה שחל בשבת דאין תוקעין בשופר ולז"א … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר תיבת לאמר מיותר בחודש השביעי באחד לחודש יש לדקדק דהוה ליה למימר בקצרה באחד לחודש השביעי יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש כו'. ופירשתי בדרך מוסר. ונקדים מה שאמר עמוס (עמוס ג, ד) הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממעונתו … להמשך קריאה

א כל אשר בו מום לא תקריבו כו' לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם. יש לתמוה שנותן טעם בעצמו של דבר כי משחתם בהם מום בם, שהרי בא ליתן טעם למה אין בעל מום מרוצה ונתן טעם בעצמו של דבר. גם משחתם בהם מום בם כפל … להמשך קריאה

א ואהבת לרעך כמוך כו', יש לדקדק איך ישקל במאזנים להשוות לגמרי אהבת הריע לאהבת עצמו לא פחות ולא יותר. ועוד שאמרז"ל (ברכות ס"א:) יש בני אדם שממונם חביב עליהם מגופם ובאלו היה ראוי להזהיר שתהיה אהבת ריעו כאהבת ממונו. ויראה כי כתבו המחברים שהפילוסוף אפלטון אמר שגדר האהבה הוא בהיות הנאהב הפכי מהאוהב, כמו … להמשך קריאה

א תקסב ב וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל כו' כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו. יש לדקדק לאיזה ענין הוצרך ליתן סימן על מצרים אשר ישבתם בה ועל ארץ כנען אשר אני מביא כו'. ורש"י ז"ל … להמשך קריאה

א בקרבתם לפני ה' וימותו. עיין מ"ש בזה רוח אפינו בספר אור החיים ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש, רק תחלת דבריו הם מובנים למעיין קצת ולכן אמרתי להסביר קצת ראש דבריו. הנה תכלית בריאת האדם ביצר טוב ויצר הרע יש טעם א' כדי שיהיה בעל בחירה, אכן יש עוד טעם יותר פנימי, שכשם שאי … להמשך קריאה

א תקס"ג ב אדם כי יהיה בעור בשרו כו' ושער בנגע הפך לבן כו' וטמא אותו. ראוי לשית לב למה יהיה שער לבן סימן טומאה, הלא הלובן ירמוז תמיד לטהרה וחסדים, וכמש"ה מטעם זה כולו הפך לבן טהור הוא, ולמה אם כן בשער לבן יגרום טומאה, עם היות שטעמי התורה עמוקים משכל אנושי מ"מ כמה … להמשך קריאה

א ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל כו'. פירש רש"י ז"ל שמיני למילואים. ענין מילואים פירש רש"י ז"ל לעיל שהוא ענין חינוך שמתחנך האדם לדבר חדש, ולכן קודם שנתחנכו אהרן ובניו לכהונה הוצרכו לישב ז' ימים בפתח אהל מועד. וקצת קשה במשה רבינו ע"ה ששימש ז' ימי המילואים איך נתחנך הוא לעבודה, … להמשך קריאה

א (תקס"א פק"ב) ב פסחים (דף ס"ו.) תנו רבנן הלכה זו נתעלמה מבני בתירא פעם א' חל ערב פסח להיות בשבת שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה שבת אם לאו, מקשין הא אין לך ך' שנה שלא יהיה ערב פסח חל בשבת ואיך נשכח מכולם ד"ז, ובשלמא מה ששאלו אח"כ שכח ולא הביא סכין כו' … להמשך קריאה

א דרוש לפ' בא ואמרתיו בשבת הגדול תק"ס בק"ק בוזנאב ב דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו כו'. ובדרז"ל ברכות ט. אין נא אלא לשון בקשה אמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה בבקשה ממך אמור להם לישראל כו'. הקשה הר"ן בדרשותיו מדוע צוה הקב"ה שיקחו בדרך ערמה ושאלה מוטב היה ליה לצוות ליקח בחזקה … להמשך קריאה

א תקס"א ב ולפתיחה במס' נזיר בפ' שני נזירין והועתק בס' צלותא דאברהם במסכת יבמות דף ה' ברש"י ד"ה ראשו עד והואיל ואתי לידן. והמעתיק מס' הנ"ל טעה ולא הסגירו בשני חצאי לבנה לסימן שהוא מדברי חתן הגאון המחבר המעתיק ספר הנ"ל הוא הגאון בעל זה החיבור. ג בפרשת בשלח ופרעה הקריב וישאו בני ישראל … להמשך קריאה

א דרשה זו העתקתי מספר טיב גיטין להרב המחבר אשר אמרה בשבת הגדול תק"ן לפ"ק בק"ק בוזאנאב ושייך לפרק כל הגט. ב בפרשת בהעלותך ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן כו' ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב … להמשך קריאה

א זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. יבואר ע"פ משארז"ל סוף מנחות (מנחות ק"י.) מאי דכתיב (תהילים קלד, א) הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהם הכתוב כאלו עוסקים בעבודה. ויש לתמוה, נהי דקרא מיירי … להמשך קריאה

א דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם כו'. יש לדקדק מדוע אמר אדם ולא איש. ועוד, יקריב לשון יחיד ואח"כ כתב קרבנכם לשון רבים, ועוד מכם מיותר. ותו מעיקרא קרבן לה' והדר קרבנכם. ויבואר ג"כ פסוקי תהילים (תהילים נא, יח) … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אהל מועד כו' והבאת את השלחן וערכת את ערכו פירש"י ב' המערכות של לחם הפנים כו' ולקחת את שמן המשחה ומשחת כו' וקדשת אותו ואת כל כליו והיה קודש כו' ויעש משה כו' ויתן את השלחן כו' ויערוך עליו ערך לחם … להמשך קריאה

א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. יש לדקדק, מאי לעשות, הא מצוה זו היא בשב ואל תעשה מלאכה בשבת, ואי קאי על מאי דאמר ששת ימים תעשה מלאכה הא לאו מצוה אלא רשות. ששת ימים תעשה מלאכה, יש לדקדק בתיבת תעשה, הוה ליה למימר … להמשך קריאה

א כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו כו' ולא יהיה כו' זה יתנו כל העובר כו' מחצית השקל. ענין מחצית השקל ביארו קצת מפרשים שהוא לומר שידע כל אדם שאין בו שום שלימות והוא רק חצי דבר וצריך מי שישלימו, וזהו מדה טובה באדם וכמו שאמר הכתוב (ירמיה ב, לה) הנני נשפט אותך … להמשך קריאה

א ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. קשיא, מאי ואתה תצוה, מה תלה הציווי בו, והוה ליה למימר כמו בכל התורה וידבר ה' אל משה צו את בני ישראל, ואם אמנם אמרו רז"ל שלא הוזכר שמו של משה רבינו ע"ה בפרשה זו על אומרו מחני נא, … להמשך קריאה

א תקס"ב ב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה (עיין רש"י) מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. יש לדקדק, הוה ליה למימר בקצרה ויקחו לי תרומה אשר ידבנו לבו. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זה כולו מיותר, וארז"ל ג' תרומות כו' והתורה ניתנה לידרש. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, אמר כאן … להמשך קריאה

א תקנ"א ב מנחות פ' שתי הלחם (מנחות צ"ה:) משנה אחת שתי הלחם כו' עד אלא דרב אשי בדותא היא. ופי' התוס' תברא כו' ע"ש קשיין ה' קושיות. א' קושית התוי"ט על פי' המשניות להרמב"ם ז"ל שכתב שהשתדלו בש"ס לתרץ קושיא זו למה לישה ועריכה בחוץ ואפיה בפנים ולא עלתה בידם, והרי משני שפיר תנור … להמשך קריאה

א תקסד ב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה כו' לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי כו' פוקד כו' ועושה חסד כו'. הרמב"ם ז"ל בס' המצות מנה בפ' זה ד' לאוין (ע"ש בריש מצות לא תעשה) דהיינו לא יהיה לך כו' שהזהירנו מלהאמין לאל אחר זולתו, וזהו צורת של עובדי כוכבים. … להמשך קריאה

א תקסה ב כה תאמר לבית יעקב כו' וישב משה את דברי העם כו' ויאמר ה' אל משה כו' בעבור ישמע העם בדברי עמך כו' ויגד משה את דברי העם אל ה'. פירש"י ז"ל שאמרו רצוננו לראות מלכנו שאינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, והקשו המפרשים איך רמוז זה בקרא. ותו יש לדקדק, … להמשך קריאה

א תקסב ב כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל. ופירש רש"י לנשים ועמי הארץ בלשון רכה להודיען שכר מצות ולא העונש ולתלמידי חכמים יגיד דברים הקשין כגידין, אתם ראיתם כו' ועתה אם שמוע תשמעו כו' כי לי כל הארץ, (קשה מה זה נתינת טעם), אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל, קשה דבתחלה קאמר … להמשך קריאה

א תקסג ב וישמע יתרו כו' את כל אשר עשה אלהים לפרעה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, יש לדקדק בלשון כי הוציא שמשמעו נתינת טעם, ולפי טבע הלשון היה לו לומר אשר הוציא. וברש"י מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, צווחו קמאי למה בחרו באלו הב'. ותו, דבקרא נזכר … להמשך קריאה

א תקסד ב ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות. ערש"י ז"ל. וצריך לדקדק, הלא ידוע כי לא יעשה ה' נס בחנם רק מה שצריך לעזרת ישראל, ואם כן למה הוצרך להסרת האופנים שיהיה ההליכה שלהם בכובד ובמתון הרי בלאו הכי מאחר שישראל הלכו תחלה ומצרים אחריהן ממילא מיד כשיצא אחרון מישראל מתוך הים מיד ישובו … להמשך קריאה