א ולאשר אמר ברוך מבנים אשר. כתב רש"י ז"ל ראיתי בספרי (לג, כד) אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר ואיני יודע כיצד. ואולי יש לומר כשנדקדק עוד באומרו שנתברך, והוה ליה למימר מבורך בבנים, לשון הווה, לכן יש לומר דקאי על אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, דבאמת אע"ג שיש הרבה שבטים שעלה מנינם … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. יש לדקדק, בשמים האזנה ובארץ שמיעה, ובשמים דיבור ובארץ אמירה. עוד יש לדקדק, יערוף כו' תזל כו' כפל הענין במלת שונות. והתרגום יונתן ביאר מלת יערוף לשון הריגה מענין וערפו העגלה, וצריך ביאור. ב והנראה לבאר, נקדים לבאר פסוק (הושע י, … להמשך קריאה
א תקס"ה ב ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה. (ודרשו רז"ל ראש השנה י"א.) היום מלאו ימי ושנותי. ויש לדקדק, מאי נפקא מינה בהא, ולאיזה ענין הגיד להם זאת. עוד דרשו רז"ל (סוטה י"ג:) לצאת ולבא בדברי תורה מלמד שנסתמו … להמשך קריאה
א תקס"א ב אתם נצבים היום כולכם כו'. פירש"י מלמד שכינסם כו' ומ"א למה נסמכה כו' ובמדרש הביאו המפרשים אתם נצבים היום בראש השנה, ויש לדקדק מה ענין ראש השנה לזה, ופירש בתולדות יעקב יוסף על זה ואבארהו בתוספת נופך, דהנה ארז"ל (ירושלמי נדרים ט, ד) ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, והוא מצות … להמשך קריאה
א תקס"ו ב אתם נצבים היום כולכם כו'. יש לדקדק דתיבת נצבים מיותר, גם כולכם מיותר דהא לכולם מדבר. וכן עמד רש"י ז"ל בפרשת דברים גבי ותקרבון אלי כולכם ע"ש. ותו כיון דאמר כולכם למה פרט עוד אח"כ ראשיכם כו' וכלל עוד לומר כל איש ישראל וחזר ופרט טפכם נשיכם כו', ואומרו אשר בקרב מחניך … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כולכם כו' כי את אשר ישנו פה כו' ואת אשר איננו פה כו'. יש לדקדק, איך כורתין ברית עם מי שאינו שם, ודרז"ל ידוע (תנחומא נצבים ג, א) שהיו שם כל הנשמות. כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים כו' ותראו את שקוציהם כו' פן יש בכם כו'. יש לדקדק, … להמשך קריאה
א לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. איתא ברבה פרשת עקב (ג', ה) שאם אין מעשרין כראוי העכברים אוכלין, ואיתא בהוריות (י"ג.) האוכל ממה שעכבר אוכל משכח תלמודו, וז"ש לא עברתי ממצותיך שנתתי מעשר כראוי ולא שכחתי. מג"א בספר שמן ששון פרשת בראשית. ב ובאו עליך כל הברכות האלה כו'. אמרו כל מיותר, שהרי חושב אח"כ … להמשך קריאה
א תקס"א ב כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך כו' ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי שום תשים עליך מלך כו'. מקשים מכאן כל המפרשים על פסוקי שמואל א' (ח', ד) וזה תוארם: ויתקבצו כל זקני ישראל ויבואו אל שמואל הרמתה ויאמרו אליו כו' עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל … להמשך קריאה
א דרוש מדבר בכח הצדקה ב צדק צדק תרדוף פירש"י ידוע, ופשוטו לרדוף אחר נתינת הצדקה, ולשון תרדוף כמשחז"ל (שבת ק"ד.) שכן דרכן של גומלי חסדים לרדוף אחר דלים, שצריך הנותן לרדוף אחרי המקבל, לראות ולהשגיח אם יש לו במה להתפרנס. רק יש לדקדק בכפל לשון צדק צדק למען תחיה כי צדקה מצלת ממות וירשת … להמשך קריאה
א תקס"א ב כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו כו'. נקדים מ"ש דוד המלך ע"ה (תהילים פט, מט) מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה. יש לדקדק באומרו מי גבר יחיה ולא יראה מות, הרי מצינו כמה שלא מתו כאליהו ורבי יהושע בן לוי ודומיהן. ותו … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם כו' עד והסיר ה' ממך כל חולי כו'. יש לדקדק תיבת ושמרתם מיותר, כי באומרו תשמעון את כו' ועשיתם אותם די. ב ונקדים מה שפירשתי הפסוק (תהילים קמז, טו) השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו. ויש לדקדק דהיה לו לומר לארץ או עד ארץ, … להמשך קריאה
א תקסב ב ואתחנן אל ה' כו'. עיין כל הדקדוקים בפרשה זו כתבנום בדרוש לפרשת שופטים המדבר בכח הצדקה ע"ש כי לא אכפיל כאן כל הכתוב שם ולא אכתוב כאן רק מה שנתחדש וחוץ אותן הדקדוקים יש לדקדק דתיבת לשמור אין לו ביאור כלל, באומרו ולא תגרעו ממנו לשמור, דהיה לו לומר ולא תגרעו ממנו … להמשך קריאה
א תקס"א ב ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר כו' רב לך אל תוסף כו' וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבור לפני העם כו' ונשב בגיא מול בית פעור (יש לדקדק דאין שום סמיכות לדבר זה לא לפניו ולא לאחריו) ועתה ישראל שמע אל החוקים כו' למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ כו' … להמשך קריאה
א אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם. יש לדקדק באומרו אשר יצאו מארץ מצרים, כאלו נותן סימן לידע מי הם בני ישראל, ונתן בהם סימן כי הם אותן שיצאו ממצרים, ואטו עד השתא לא ידעינן מי הם בני … להמשך קריאה
א פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמור כו'. שמעתי לדקדק מאי 'השיב' דקאמר, דמשמעות הלשון כאלו מתחלה היה חימה ונתבטלה והוא השיבה, וזה היפוך הכוונה. ואמרתי לתרץ עם מ"ש במ"א מענין אל זועם בכל יום (ברכות ז.), … להמשך קריאה
א תקס"ו ב לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים כו'. אומרו לא הביט און ביעקב הוא תמוה, דכל האומר הקב"ה וותרן כו' (בבא קמא נ.), וכבר דרשו בו רז"ל והתורה ניתנה לידרש, גם אומרו לא ראה עמל בישראל הוא כפל המאמר, וגם בו יפול … להמשך קריאה
א דרוש לפרשת בלק תק"נ ואמרתיו אז לעצירת גשמים שהיה אז מאד. ב וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי פירש"י ז"ל, אמרו אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם אנו על אחת כמה וכמה ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא. יש לדקדק, א' מה תלוי היראה בריבוי … להמשך קריאה
א וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה הקשה באור החיים על אומרו חוקת התורה משמע כלל התורה, והוה ליה למימר חקת הפרה או הטהרה כאומרו זאת חוקת הפסח אשר צוה ה' לאמר, קשה הלא ציווי זה הוא על עשיית הפרה, והוה ליה למימר אשר צוה ה' לעשות. דבר אל בני ישראל … להמשך קריאה
א ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב כו' ויקומו לפני משה כו'. קשה מאי ויקח קרח, מה לקח, ודברי רז"ל ידוע. ותו למה אלו האנשים הנקובים בשמות מלאם לבם להתנגד למשה רבינו ע"ה עד ששאר האנשים נגררו אחריהם, ואין תימה כל כך על אותן האנשים באשר כבר ראו קרח … להמשך קריאה
א מדבר במעלות ענוה. תקס"א ב ויקרא משה להושע בן נון יהושע. וכתיב בתרגום יונתן וכד חמא משה ענותנותיה (דיהושע) קרא משה להושע בר נון יהושע ע"כ, והוא תמוה דאיך תלה קריאת שם זה בענוה של יהושע ועיין בסוף ספר אור חדש על פסחים מ"ש על זה דבר נחמד. ג ונקדים לזה ב' מאמרים מאמר … להמשך קריאה
א ב אמרינן (בבא בתרא קי"ח:) מרגלים יהושע וכלב נטלו חלקם בארץ דאמר קרא ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם שחיו בחלקם מתלוננים שבעדת קרח לא היה להם כלל חלק בארץ ע"כ. וקצת קשה, דמשמע מזה דמרגלים עדיפי מעדת קרח, דיש להם עכ"פ חלק בארץ רק שיהושע וכלב נטלו חלקם, ואלו … להמשך קריאה
א מה שאמרתי פעם שנית מוסר על חילול שבת ומניעת הצדקה בהיות שעדיין לא עשו פרי דברי הראשונים. וזה אשר אמרתי לפתיחה. ב ארז"ל (ירושלמי פסחים י, ה) המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ודקדקתי מה הלשון אומרים לו גמור, והוה ליה למימר בקצרה המתחיל במצוה הוא יגמור. ונראה לומר בהקדם משארז"ל (יבמות ס"ה:) כשם שמצוה … להמשך קריאה
א עם האמור נבאר פסוקי פרשת שלח וזה תוארם. ב שלח לך אנשים כו' פירש"י צדיקים. ויש לדקדק, וכי דרך לשלוח מרגלים צדיקים ונשיאים אדרבה נוהג שבעולם אינו כך. ויקרא משה להושע בן נון וכו', פירש"י ז"ל יה יושיעך מעצת מרגלים. ותימה למה לא ביקש על כולם והניחם על בחירתם, ואי נימא שברוח הקודש השיג … להמשך קריאה
א ישא ה' פניו אליך כו'. ארז"ל בברכות (ברכות כ:) שאמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה כתיב בתורתך אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד והרי אתה נושא פנים לישראל שנאמר ישא כו' אמר להם ואיך לא אשא להם פנים שכתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים עד כזית ועד כביצה. וצריך ביאור, דודאי לשון נשיאות … להמשך קריאה
א תקסד ב אם בחקותי תלכו כו'. עיין באור החיים פירוש במלת תלכו על דרך שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים קי"ט, נט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, שארז"ל (יל"ש ח"ב תתצ) שהיה לבו וטבעו כ"כ נוטה אל הטוב עד שהיו רגליו מוליכות אותו בעצמם לבית הכנסת ולבית המדרש, והיינו אם בחקותי תלכו מעצמכם ע"ש. … להמשך קריאה
א אם בחקותי תלכו כו' ואם בחקותי תמאסו כו'. אמרינן בקדושין פרק האומר דלר' מאיר דבעי תנאי כפול דוקא, אבל הנותן מתנה לחבירו על תנאי שיעשה כך וכך ולא כפליה לתנאי המתנה קיימת אע"פ שלא קיים התנאי, משום הכי הוצרך כאן לכפול הדברים אם בחוקתי תלכו ואם בחקותי תמאסו, ולר' חנינא בן גמליאל דסבר לא … להמשך קריאה