סוד ישרים

א ה' הוא האלהים. איתא בכתבי האר"י הק' ז"ל אשר לפי הנראה היה צריך לומר אלהים הוא ה' כי מי נתלה במי הוי אומר הקטן נתלה בגדול אכן הענין הוא כי רק בתפיסה הנמוכה של אדם שאינו יכול לצייר דבר קטן בלתי שיצייר אותה בדבר גדול שייך אצלו לומר מי נתלה במי וכו' אבל מצד … להמשך קריאה

א וכך היתה תפלתו של כהן גדול יהי רצון וגו' שתהיה שנה זו הבאה עלינו וגו' אם שחינה גשומה ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שבעולם צריכין ושלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה לא זה לזה ולא לעם אחר שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה ושיתנו עצי השדה את תנובתם ולא יעדי … להמשך קריאה

א איתא בגמרא (שבת פט:) דרש רבא מאי דכתיב לכו נא ונוכחה יאמר ה' לכו נא בואו נא מבעיא ליה וכו' לעתיד לבוא יאמר להם הקב"ה לישראל לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם ויאמרו לפניו רבש"ע אצל מי נלך אצל אברהם שאמרת לו ידוע תדע ולא ביקש רחמים עלינו אצל יצחק שבירך את עשו והיה … להמשך קריאה

א מוצאי יוה"כ ב איתא בזוה"ק (תרומה ספרא דצניעותא קעז) ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וכו' ועץ פרי מבואר בזוה"ק (תצוה קפו:) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי וכו' ובג"כ עץ פרי הדר איהו עץ … להמשך קריאה

א ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל (גמ' שם). ענין טהרת המקוה הוא כי איתא במדרש (בראשית רבה) מתחלה היה העולם מים במים וכו' היינו שכך העמיד רצונו ית' שהישוב הדעת היותר גדול שבעולם ילך דווקא דרך טרדא הגדולה ביותר ומים רומזין על גודל הטרדא כמו שמצינו … להמשך קריאה

א אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. הנה השורש מכל הטומאות הוא ההתרחקות מהמקור ית' ומזה ההתרחקות נסתעפו כמה חילוקי מדרגות יש מה שנתרחק האדם מן המקור ית' … להמשך קריאה

א אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל וכו'. הענין הוא כי כל מה שמחובר עדיין בהשורש לא יתכן בזה שום טומאה כמאמרם ז"ל בגמרא מה מים מחוברים … להמשך קריאה

א בגמ' (שם) ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. ענין טהרת המקוה הוא כי מים מורה על הכרה בבהירות אשר אדיר במרום ה' כדכתיב מקולות מים רבים וגו' אדיר במרום ה'. אכן מצינו במדרש (בראשית רבה) מים התחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא היינו כי מים … להמשך קריאה

א אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל (שם יומא פה:). והענין הוא כי איתא בזוה"ק (ויגש רז.) ושמים לא זכו בעיניו וכי ס"ד דגריעותא איהו משמים אלא חשיבו … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (שם) מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל וכו'. ביאור הענין כי כתיב וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים וגו', היינו אם יזדמן לאדם פעולה שהיא משוללת אור וזהו אשר לא יבא באש אזי הוא העצה תעבירו במים היינו שיראה להעמיד זאת הפעולה בשורש ההסתר כלומר שיברר אותה … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (יומא פו) אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין וכו' ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. הענין הוא כי מים הוא הבריאה הראשונה הנאצלת מרצונו ית' ורומזין על עלמא דאתכסיא. וזהו דאיתא במדרש על הפסוק ורוח אלהים מרחפת על פני המים זה הוא … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (שם) מי שהוא רואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין וכו' והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כ"ג כשהוא קורא ולא מפני שאינו רשאי אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהם שוה כאחת וכו'. הענין הוא כי כל העבודות צריכין להיות בעובדא ובמלולא כדאי' בזוה"ק (וירא, צו, ועוד בכמה דוכתי). … להמשך קריאה

א הנה כמו שכל שנה היא הקיצור והכלל מכל ששת אלפים שנה כך הם אלו השני ימים התשיעי והעשירי הכלל מכל השנה שעל ידם נתבררו הצרכים של אדם מכל השנה. והענין הוא ע"ד שמצינו בגמ' (חולין קלג.) אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנתא אמינא חבובי קא מחביבנא מצוה כיון דשמענא להא ונתן ולא שיטול מעצמו … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (יומא פא:) ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענים והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי וכו'. להיות שהציב השי"ת אשר כל עבודות האדם למטה יהיה מכוון כפי מה שעוסק אז השי"ת למעלה כענין שנאמר תנו עוז לאלהים לכן בר"ה מאחר שנכלל … להמשך קריאה

א כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו'. הנה ביום הזה העמיד השי"ת סדר הדרגה כמו שנאמר מתחלה וכפר בעדו ואח"כ בעד ביתו ואח"כ בעד כל קהל ישראל היינו כי מתחלה היה וכפר בעדו מאחר שהיה סמוך מאד להשורש וממילא היה בנקל לו מאד לעזוב מיד כל הנגיעות מצדו ולמסור עצמו לרצונו ית' ואח"כ … להמשך קריאה

א כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו וגו'. הענין הוא כי יוה"כ נחשב גבי יובל (ר"ה ח:) סוף שנה שעברה ותחלת שנה הנכנסת וזהו כענין דאיתא בזוה"ק (תצוה קפז) שירותא קשה וסופו רך היינו כי בר"ה אז הוא שירותא קשה כי נתעורר אז מהתחלת הבריאה קודם ההתלבשות וכל הבריאה חזרה … להמשך קריאה

א כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. איתא בתזוה"ק (תיקון סז) אדם דלתתא כולו נוקבא וכו' היינו שעיקר שלימות הבריאה הוא רק זאת ההכרה דלית לה מגרמיה כלום רק בכל רגע צריכה לקבל מהשי"ת וזאת השלימות נגמר ביוה"כ. והענין הוא כי בר"ה הוא כל עסקו ית' עם הנקודה של עומק לב האדם ולכך נקרא החג … להמשך קריאה

א כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו וגו'. הענין של טהרת החטא ביוה"כ הוא מאחר שנתעלו בזה היום כל הלבושים המרוחקין ונתברר למפרע שלא היה שום רע כלל גבי ישראל ממילא נטהר החטא וזאת ההארה מתעורר ע"י הזכרת הכה"ג במקדש את השם המפורש בזה היום כי השם המפורש מעורר כל … להמשך קריאה

א והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המדברה וגו' וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה אשר בזאת העבודה מראה השי"ת הגם שעיקר רצונו ית' הוא להיטיב להאדם בעלמא דאתי כדאיתא בזוה"ק (משפטים) קב"ה חפץ לאוטבא ליה לבר נש בעלמא דין ויתיר בעלמא דאתי מ"מ כל מה שיש … להמשך קריאה

א והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המדברה וגו'. ביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שזה שהיה צריך שעיר עזאזל לעמוד חי עד אחר גמר כל העבודות היום היה לרמז שרצונו ית' הוא דוקא שהשלימות לא יהיה נגמר שלא בהדרגה רק כל עבודות האדם יהיו בסדר הדרגה כי … להמשך קריאה

א ונתן אהרן על שני השעירים גורלות וגו'. אמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שכל היראות של יוה"כ הוא מחמת זה הגורל כי ענין גורל שהאדם זוכה בו מורה שיכול לכוון לרצון העליון ית' גם בלא דעתו ואף במקום שאין כח תפיסתו מגיע שמה מ"מ היה מכוון לעומק רצונו ית' ומפני זה יש באותו היום יראה עצומה … להמשך קריאה

א ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל וגו' וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי וגו' ושלח את השעיר במדבר וגו'. זה הענין מבואר בזוה"ק (תצוה קפ"ה.) ת"ח מה הוא רזא דקרבנא לקרבא שעיר וכו' ואמאי שעיר בר"ח והכא נמי שעיר אלא אי תימא בגין דאיהו סטרא … להמשך קריאה

א ולקח את שני השעירים והעמיד אותם לפני ה' פתח אהל מועד ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל וגו'. הנה כל עבודות יוה"כ היה רק בשביל זה הגורל ובזה הגורל הוא כל החילוק וההבדל בין ישראל לעכו"ם ובזה ששולחין השעיר להמדבר שנראה כמו קרבן בחוץ זה היה להראות שהמה … להמשך קריאה

א בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. מלת בזאת רומז על מדת המלכות שהוא גמר המדות שניתן בה רשות לאדם להכיר כבוד מלכותו ית' כדאיתא בגמ' (ר"ה) אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, היינו שהכרת מלכות שמים הוא השער והפתח להאדם לכנוס על ידה אל הקדש וזהו בזאת יבא אהרן אל הקדש היינו כי זה … להמשך קריאה

א בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה בזאת היינו בזאת הגערה בעצמה שהיה במיתת בני אהרן כדכתיב עליהם בקרובי אקדש בזאת הגערה והיראה צריכין נמי ישראל להפריד מהם הרע בזה היום של יום כפור כי בו נגמר הנסירה כדאיתא בהאר"י הק' ז"ל היינו שביום כפור נוסר השי"ת להפריד הרע מן … להמשך קריאה

א בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. הענין בזאת מורה על תפיסת אדם וזה הוא בזאת יבא אהרן וגו' היינו אף מה שכבר נתן השי"ת בתפיסתו יהיה ג"כ מוכן למסור בחזרה לרצונו ית'. וזהו נמי דאיתא בזוה"ק (לך צג:) זה וזאת בחד דרגא אינון ולא מתפרשין וכו והוא כמבואר בזוה"ק (בשלח נ:) ר' יצחק אמר … להמשך קריאה