סוד ישרים

א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו' ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. להיות שהקמת המשכן היה כענין בריאת עולם וכמו שהיה בהתחלת הבריאה עלמין דאתחרבון בקדמיתא כדאיתא במדרש (בראשית רבה) מלמד שברא הקב"ה עולמות והחריבן ואמר יתהון לא הניין לי דין הניין לי כך היה נמי בהתחלת הקמת המשכן … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש כי אם בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. הנה בהארת יוה"כ מלמד השי"ת לישראל שכל עיקר עסק עבודתם בכל עת ובכל זמן יהיה רק כפי אותו עסק שהשי"ת בעצמו נמי עוסק אז ועל זה הענין … להמשך קריאה

א וזהו כי אם בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. היינו שיעזוב התקופות ולשבות מכל הפעולות ולמסור עצמו להרצון ית' הנקרא אחד המשולל לבושים וכמבואר בתזוה"ק מאן דבעי למפיק רצון אינו מפיק אלא מהאי זאת (ושם תקונא שתיתאה) ואהרן כד עאל לקדש קודשין ביומא דכפוריא בה הוה עאל דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש דאיהו … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה וגו' דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. בזוה"ק (תרומה קנד:) פתח ואמר עת לעשות לה' הפרו תורתך. עת לעשות אית עת ואית עת (קהלת ג׳:ח׳) עת לאהב ועת לשנוא עת איהו לעילא וכו' ואית עת אחרא וכו' ובגין כך כתוב דבר אל אהרן אחיך ואל … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וגו' ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו' כתיב בטחו בו בכל עת שפכו לפניו לבבכם וגו'. להיות שהעמיד השי"ת בזה העולם סדר כ"ח התחלפות העתים כדאיתא בזוה"ק (מובא לעיל) ובתזוה"ק (תיקון סט קא) אית עת רצון וכו' ואית עת דדינא וכו' … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. הנה כל תכלית המכוון מבריאת ששת ימי בראשית נגמר בהקמת המשכן ובבנין המקדש כי מלפנים היה כל הבריאה כענין מאמרם ז"ל על כ"ו דורות של קודם … להמשך קריאה

א ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. היינו כי נגד הארת רצון עליון בזה צריך האדם לבטל כל תפיסתו לבל יסמוך כלל על שום גוון מתפיסתו כי אם יאחז האדם באיזה גוון מתפיסתו אזי נאמר עליו היחברך כסא הוות שבאמת הוא כל התפיסה של אדם רק בדרך שלילה וכל גודל השגת תפיסת האדם הוא … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. הענין ממלת בכל עת ביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהוא כמד"א (שופטים) ובא בכל אות נפשו כי הנה מאחר שהעמיד השי"ת בזה העולם סדר זמנים כדכתיב לכל … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וגו' ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. איתא בתורת כהנים בכל עת זה יום הכפורים, היינו כי כ"ת עתים הציב השי"ת והם י"ד פגימותא דסיהרא וי"ד שלימותא דסיהרא ובהם נכלל כל הההנהגה מסדר הבריאה כמבואר בזוה"ק (וישב קפ:) אית זמנין דסיהרא … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וגו' דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. אל יבא בכל עת ביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהוא אזהרה לבל יבא בכל כת התקיפות של אותו היום וכדאיתא בספרי בכל עת זה יום הכפורים. והענין הוא כי העמיד השי"ת … להמשך קריאה

א והנה הדברי תורה מראים לנו גודל הנדיבות ועוצם הרחמנות שיש להשי"ת על כל לבושי ישראל שאפילו תפיסתם האחרונה נמי יקרה בעיניו ית' מאד ומראים לנו זאת בשעיר עזאזל שענינו לדחות את כל הרע הנמצא בישראל ולשלחו אל ארץ גזירה ובכל זאת הוא המצוה שיעמוד חי עד אחר גמר כל העבודות וזהו להורות שכל זמן … להמשך קריאה

א וזהו דאיתא בזוה"ק (צו כז.) חמש אשים היו נחתין על קרבנא וכו' ודא בינה ה' ה' מראות דילה וכו' ולקבל ה' מראות אלין תקיני ה' צלותי ביומא דכפורי ולקבל בת עינא אינון עשרת ימי התשובה י"ה לקבל אור דבת עינא ה' ענויין לקבל ה' בתראה וכו'. היינו כי כן העמיד רצונו ית' אשר אחר … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה וגו' ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. איתא בספרי בכל עת זה יום הכפורים וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שבכל עת מורה על כל השלימות ומשום שביום הכפורים נגמר הויית הבריאה בתכלית השלימות לזה נקרא יוה"כ בכל עת. וביאר הענין כי בראש השנה נתעורר הרצון מהתחלת הבריאה כמאמר זה … להמשך קריאה

א דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. איתא בספרי בכל עת זה יוה"כ וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי בכל עת מורה על כל הכח של האדם כי באלו הימים מזה החדש נקרא האדם ניעור כי באלו הימים לא ניים שום נפש מישראל כמאמרם ז"ל בגמ' מאן דניים בריש שתא … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה וגו' אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וגו'. בזוה"ק (ויקרא) עשרה עשרה הכף בשקל הקדש עשרה למעשה בראשית עשרה למתן תורה וכו' ואיתא בזוה"ק (תרומה קסב:) ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו' הא הכא רזא דיחודא דהא תקוני דמשכנא מכמה דרגין איהו דכתיב ביה והיה המשכן אחד לאתחזאה … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה וגו' דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. איתא בתורת כהנים בכל עת זה יוה"כ והענין הוא כי ביוה"כ מראה השי"ת החיים של ישראל מפורש בלי שום לבוש רק מעומק לבבם כי בזה היום דן השי"ת את הלבבות וכשהשי"ת דן את הלבבות יש לישראל תקיפות עצום … להמשך קריאה

א בטחו בו בכל עת וגו' במדרש (ש"ט שם) א"ר חייא בשם רבי מעלי בכורים כך היו מזמרים כל הנשמה תהלל יה ומהו תהלל יה כל שעה שהיא עולה ויורדת בגוף אנו חייבים לומר הללויה תהלל יה על הנפלאים שהוא עושה עמנו בכל שעה בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו … להמשך קריאה

א ערב יוה"כ ב וידבר ה' אל משה לאמר אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם וגו'. כתיב בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם ואיתא על זה במדרש (תהילים ס״ב:ט׳) הנשמה הזאת כל שעה שהיא עולה ויורדת בגוף ומבקשת לצאת מן האדם וכו' ורואה שהקב"ה … להמשך קריאה

א ולהבין זה הענין שאנו למדין מאה קולות של שופר מהמאה פעיות של אם סיסרא ביתר ביאור. כי הנה מקור דין זה הובא בתוס' (ר"ה לג: ד"ה שיעור וכו') מביא בשם הערוך ערך עבר שנוהגין לתקוע מאה קולות נגד מאה פעיות דפעיא אמיה דסיסרא וכו'. וענינו דלמדנו בתקיעות שהתרועה היא יבבא מדמתרגמינן יום יבבא יהא … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה לג ) יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באמיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא וגו', להיות שמצדו ית' אין שום התחדשות עדיין כי אפילו אחר התחדשות הגבולים זאת הוא רק מצד תפיסת הבריאה אבל מצד השי"ת אין באמת גם עכשיו שום גבול כי כל הגבולים … להמשך קריאה

א במנחה מהו אומר קול ה' יחיל מדבר וגו'. זמן מנחה הוא מכי ינטו צללי ערב כדאיתא בגמרא שמורה על חשך וכדאי' בהאר"י הק' ז"ל תפלת המנחה הוא מן החזה ולמעלה היינו שהוא למעלה מתפיסת הבריאה ועל זה אמרו ז"ל (ברכות ו) לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה. … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה ל:) במוסף מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב וכו'. להיות שבר"ה מתעורר הרצון הקדום ית' מהתחלת הבריאה שהולבש רצונו בלבושים כדי שיהיה האדם בוקע כל הלבושים וההסתרות ויוציא מהם את האור ואח"כ יהיו זורקין להקליפה ומברכין לצדיקא דעלמא כדאי' בזוה"ק (סבא משפטים קיג) לזה הוא השירה של ר"ה הרנינו … להמשך קריאה

א קול ה' יחיל מדבר. היינו שאין שום דבר אגב אצל השי"ת ואף מה שנראה לאגב וטפל שם הוא ג"כ מלא חיים כמו שמצינו גבי אאע"ה שאמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך זרע ובכל זאת נאמר וגם את בן האמה וגו', וכן אמר לו ולישמעאל שמעתיך וגו' אף שכל הויית ישמעאל הוא באמת כענין … להמשך קריאה

א במוסף מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב וכו' (גמ' ר"ה ל.). הענין הוא כי בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו (שם דף לא.), היינו כי דגים רומזים על דמיון החיים שהם רק הכנה לצורת אדם שנבראו קודם הצורת אדם כדכתיב ויברא אלהים את התנינים הגדולים … להמשך קריאה

א במוסף מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב וכו', והוא כדאי' בגמ' (שם לא.) בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו היינו כי עופות ודגים הם שני הפכים וכשמתאחדים ביחד ע"י זה ניכר מהם אחדותו ית' וזהו הריעו לאלהי יעקב כי כאשר מנהיר השי"ת הארה הנקרא אלהי … להמשך קריאה

א הריעו לאלהי יעקב, היינו כי תרועה מבואר בזוה"ק (אמור צז) שהוא מדת יעקב אבינו כי תרועה היא הפסקת הקול פשוט ורומז על התחלקות הגבולים כדאי' בזוה"ק (ויקרא ח"י) פסקא סלקא קומטרי נחתא חד תקיפא וחד רפיא וכו', פירוש שע"י השברים והפסקות שבין הגבולים ניכר השורש העליון גם בגוון הגבולים כדכתיב באשר חללים שם הוא … להמשך קריאה