סוד ישרים

א איתא בזוה"ק (אמור דף קד.) ובעי למחדי למסכני מ"ט בגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין דמסכני הוא. פירוש שצריך האדם ליתן להמסכנא ולקבלו כ"כ בטובת עין ובגודל נדיבות עד שלא יהיה נראה כלל לאמצעי בין השי"ת להמקבל אלא שהמקבל יהיה מכיר בנתינתו הארת פניו ית' ממש כמו שהוא מקבל מידו ית' בלי שום אמצעי כלל … להמשך קריאה

א הנה בפסח כתיב וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה' וגבי סוכה לא נאמר מפורש גר אלא שחז"ל מרבין ממלת האזרח לרבות את הגרים. ומזה משמע שלא נתרבה ממלת האזרח רק גר כזה שיתכן לקרותו אזרח כלומר שכבר נבנה בתוך עמי ע"י חוזק עבודתו. ואחר כמה בירורין נבנה הגר ג"כ בתוך עמי כי הבלא … להמשך קריאה

א בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת וגו'. כתיב כי שמש ומגן ד' אלהים וגו' ומבואר בזוה"ק (פקודי רכד:) שמש דא הוא רזא דשמא קדישא ידוד ומגן דא איהו רזא דשמא קדישא דאקרי אלהים ורזא דא דכתיב אנכי מגן לך וכו'. היינו כי כמו שאי אפשר להסתכל בנהורא דשמשא בלי מגן ונרתק … להמשך קריאה

א בזוה"ק (שם) בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו אלא קדמאה לאושפיזא תניינא לבני עלמא וכו' וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה אשר בזה החג קובע השי"ת בלבבות ישראל הקדושת אבות שיהיה אצלם בהתגלות מפורש הגם שלא נפסק מעולם הקדושת אבות ח"ו אלא שנעלמו מעיני אדם כמו כל עניני שלימות כשנגמרו גבי האדם עד תכליתן אזי מושך אותם … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (סוכה ב. ) למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי וגו' עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע וכו' וזה הוא כדאיתא שם (דף ה) תניא ר"י אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלה משה ואליהו למרום שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני … להמשך קריאה

א בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות וגו. ומבואר בזוה"ק (שם) בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו אלא קדמאה לאושפיזא תנינא לבני עלמא וכו'. ביאור הענין כי התחלת עבודתו של אאע"ה היתה שהתחיל להרעיש בעולם מי ברא אלה כדאיתא במדרש רבה (פ' לך) תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג ואחר כל הסבלנות מהנסיונות שעברו עליו … להמשך קריאה

א בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות וגו'. ומבואר בזוה"ק (שם קג:) בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו. אלא קדמאי לאושפיזא תניינא לבני עלמא וכו'. הענין הוא כי זה החג נקרא חג האסיף מאחר שהעבודות מכל השנה נאספו ונכללו בו. כי יש זמנים שהאדם עומד בבהירות מאד ואומר שמע ישראל. וזאת הבהירות הוא אצלו … להמשך קריאה

א בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת וגו'. בזוה"ק (אמור קג:) ר' אלעזר פתח כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך וגו' האי קרא על כנסת ישראל אתמר בשעתא דהות אזלא במדברא עמהון דישראל. זכרתי לך חסד דא עננא דאהרן דנטלא בחמש אחרנין דאתקשרו עלך ונהירו עלך וכו' והוא כדאיתא נמי בזוה"ק … להמשך קריאה

א בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות וגו'. בזוה"ק (שם) מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל יתיב בצלא דמהימנותא ומאן דלאו איהו משרשא וגזעא קדישא דישראל אפיק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא וכו'. כתיב בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תהילים ל״ז:ג׳). הנה עיקר עוצם הבטוחות של אברהם אבינו היה כמבואר … להמשך קריאה

א כל האזרח בישראל ישבו בסכות וגו'. ומבואר בזוה"ק (שם) כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא ומאן דליתיה מגזעא ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא וכו'. הנה מלשון הזוה"ק דנקט תרווייהו. שרשא. וגזעא. משמע שצריכין דוקא שניהם שרשא וגם גזעא והוא כי שרשא רומז … להמשך קריאה

א כי אמרתי עולם חסד יבנה. היינו כי החסד הראשון שהיה בהתחלת הבריאה לא היה בו שום אתערותא דלתתא רק מחסדו ית' שחפץ להיטיב לבריותיו אכן אחר שבא זה הרצון בהתלבשות נעלם זה החסד הראשון מהבריאה עד שנראה לפעמים ההיפך ממדת החסד וכך הוא הענין של זה החג שהוא זמן אסיפה לבית כדכתיב באספך וגו' … להמשך קריאה

א בזוה"ק (שם קג.) כל האזרח בישראל ישבו בסכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא ומאן דליתיה מגזעא ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא וכו'. ביאור הענין כי שרשא היינו קדושת אבות כלומר המדות של אבות הקדושים שהם בקביעות בלבבם של ישראל. ביישנים. רחמנים. … להמשך קריאה

א כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה. הנה על דברים הנפרדים ונבדלים זה מזה אין נופל הלשון בנין כי ענין בנין הוא כמאמרם ז"ל בגמ' ובמדרש רבה (בראשית פ' יח) ויבן ה' אלהים וגו' אית אתרין דקריין לקלעתי בנייתא וכו' היינו אריגת דברים הנפרדים ביחד עד שנכנס ונתעלם אחד בתוך חבירו וההתגלות היוצאת ונתהוה מחמת … להמשך קריאה

א כתיב ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון וגו'. איתא במדרש רבה (וירא פ' נו) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה שם קרא אותו שלם שנאמר ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב"ה אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם שם אדם צדיק מתרעם ואם קורא אני אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם אלא … להמשך קריאה

א בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'. בזוה"ק (שם) כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל יתיב תחות צלא דמהימנותא ומאן דליתא מגזעא ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא וכו'. וביאר בזה אאמו"ר … להמשך קריאה

א כתיב ואברהם זקן בא בימים וגו'. איתא במדרש תנחומא כיון שראה הקב"ה שהיה מבקש זכות שלא להחריב את העולם התחיל משבחו ואומר לו יפיפית מבני אדם וכו' אמר לו איזה היופי שלי אני ובני נכנסין לעיר ואין בני אדם מכירין בין אב לבן אמר לו הקב"ה והדר זקנים שיבה לכך נאמר ואברהם זקן וכו'. … להמשך קריאה

א והנה זה החג נקרא זמן אסיפה להורות שאחר כל הבירורין צריכין לחזור מחדש אל ההתחלה כדכתיב ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה וכו' כי כל הבירורין צריכין לילך דרך שלש רגלים. והבירור הראשון של אדם צריך שיהיה במקום שהוא מקבל. שלא יקבל שום דבר שהוא ח"ו נגד רצונו. וזה הבירור הוא בפסח שאז הוא הבירור … להמשך קריאה

א בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת. בזוה"ק (שם) מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא ומאן דליתא מגזעו ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא וכו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כמו שמצינו חילוקי הנאה בצרכי הגוף שיש דברים שהאדם נהנה מהם ע"י … להמשך קריאה

א הנה לאחר הגורל שהי' ביוה"כ נצטוו ישראל לישב בסוכה וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצלל"ה שכל מקום שישראל זוכים ומנצחים את האומות אז צריכין ישראל לברר א"ע במצות סוכה וכמו כן מצינו גבי יעקב אבינו לאחר הניצוח שהיה לו נגד האומות נאמר ולמקנהו עשה סכות וכן לאחר שנצחו ישראל את מצרים נאמר ביציאתם ויסעו מרעמסס … להמשך קריאה

א איתא בזוה"ק (תצוה קפו:) כתיב בסכת תשבו שבעת ימים דא הוא רזא דמהימנותא והאי קרא על עלמא עלאה אתמר והכי תנינן כד אתברי עלמא אתמר האי קרא. כד שרא חכמה לנפקא מאתר דלא ידיע ולא אתחזי כדין נפיק חד משחתא ובטש וההוא חכמתא עלאה נציץ ואתפשט לכל סטרין ברזא דמשכנא עלאה וההוא משכנא עלאה … להמשך קריאה

א ליל א' דסוכות ב (זוה"ק אמור ק"ב) ג ובחמשה עשר יום לחודש. ר' יהודה פתח וישמע הכנעני מלך ערד. תנינין ג' מתנן עלאין אזדמנו להו לישראל ע"י תלתא אחין. משה. אהרן. מרים. מן בזכות משה וכו' ענני כבוד בזכות אהרן דכתיב אשר עין בעין נראה אתה ה' וגו' וכתיב וכסה ענן הקטרת מה להלן … להמשך קריאה

א איתא בגמרא (יומא) למה הוא בא להוציא את הכף ואת המחתה וכו'. להבין מדוע איחר כ"כ בהוצחת כף ומחתה עד אחר שגמר כל עבודות של יום הכפורים ולא הוציא אותם מיד אחר שגמר עבודת הקטרת. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהחיבור מהכף והמחתה רומזים להחיבור וההתקשרות שיש להשי"ת כביכול עם הפעולות של ישראל לזה … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (תענית לא ב"ב קכא) לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים בשלמא יוה"כ משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שנתנו בו לוחות האחרונות וכו'. לא אמרו ז"ל לא היו ימים טובים כיום שנתנו בו לוחות הראשונות אלא יום שנתנו בו לוחות האחרונות כי מלת יום טוב שייך דוקא לומר על … להמשך קריאה

א ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקדש (שם בגמ' דף ע), הענין השמחה שהיו שמחין כ"כ בצאתו בשלום מן הקדש וגם מה שנחשב כ"כ לנס (באבות פ"ה ובגמ' שם כא) זה שלא אירע קרי לכה"ג ביום הכפורים שהוא אחד מעשרה נסים שנעשה במקדש ולהבין זאת הלא הכה"ג היה נפש המובחר מכל … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (שם לב.) ת"ר ובא אהרן אל אהל מועד למה הוא בא אינו בא אלא להוציא את הכף ואת המחתה וכו'. להבין למה הניח את הכף ואת המחתה זמן הרבה כ"כ למה לא הוציא אותם משם תיכף בצאתו. אכן הענין הוא כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה בענין השעיר שהיו מאחרין אותו לשלחו עד … להמשך קריאה

א איתא בגמרא (שם דף נג:) ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון וכו' אם שחונה גשומה וכו' להבין זה שלא אמר בתפלתו יהי רצון שתהא שנה זו גשומה מדוע אמר אם שחונה תהיה גשומה וגם מה זה שכל תפלתו היה רק בבית החיצון אמנם זהו ע"ד שמצינו בגמ' (תענית כב:) בארץ ישראל אין רשאים להתפלל על … להמשך קריאה