בני יששכר

א עוד זאת אדרוש לך. מה שתקנו להודות ולהלל הוא ע"פ מה שדרשנו על הא דאמרז"ל שגזרו היונים בתולה נישאת ליום הרביעי. תבעל לטפסר תחילה והנה בודאי הסט"א עשתה זאת בכוונה מיוחדת מהמרכב' טמאה וביותר ראוי למה היתה הגזירה דוקא בתולה נישאת ליום הרביע"י. והנה אקדים לך דברי הזהר פ' בשלח דף ס'. ויאמר אם … להמשך קריאה

א אטעים לך מילתא בטעמא מה שנתקנו ימי חנוכ' להודות ולהלל ולא נתקנו למשתה ושמח' ונ"ל דהדין הוא דאין נהנין ממעשה נסים רק כשהיתה הציווי (ליהנות) עפ"י נביא הנה השמח' והאכילה ושתיה היא המצו' כיון שהוא עפ"י נביא. וע"כ היה רשאי' ליהנו' מן המן והבאר ובזה יתפרש לנו הפסוק בפ' המן ויאמרו איש אל אחיו … להמשך קריאה

א עוד אומר לך טעם ניתקנו הימים להודות ולהלל ע"פ מ"ש הוא דתקנו להפטיר בחנוכה בזכרי' רני ושמחו בת ציון וכו' לכאורה אין זה ענין לחנוכה וה"ל להתחיל מן קפיטל ד' וישב המלאך הדובר בי וכו' ראיתי והנה מנורת זהב וכו' ונ"ל ע"פ מ"ש הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה דהא דאיפסק קול זמר באש' ערוה … להמשך קריאה

א אבאר לך עוד טעם הימים להודות ולהלל נמצא בדברי רז"ל החשמונאי"ם קודם הליכתם למלחמה התפללו מי שענ' לשמואל במצפ' הוא יעננו וטעמא בעי למה הזכירו דוק' את שמוא"ל הנה ידוע עפ"י דברי מרן האריז"ל הנה הס"ם בהאבקו עם יעקב ותקע כף ירך יעקב ואז נפגם מדת הוד והנה נצח והוד משם יניקת הנביאים ע"כ … להמשך קריאה

א ובזה תמצא טוב טעם ודעת לקביעות הימים הללו בפ' מקץ ולפעמים גם בפ' וישב כי זה ענין הנרצ' בג' שרים הללו המבוארין בפרשיות הללו וגמר הענין בפ' מקץ בין והתבונן ועוד יש יום המקיו' להש"י שמח' ומשת' ויו"ט ליהודים במחיית זרע עמלק מתחת השמים ה"ס הדעת שלא נגמר עדיין מחייתו לגמרי ע"ת לעשות לי"י … להמשך קריאה

א וזהו שאמרנו ג"כ בהודאה ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרת"ם לא אמרו בעת עניי"ם או עמליה"ם והוא לדעתי דהנה עמד בראשונה לנגד ישראל עמלק הוא בחי' הדעת דסט"א ושרשו בוורידי"ן ואח"כ המ"ן מבחי' בינה והוא בבחי' וש"ט כנ"ל והן היום בפעם ג' מלך יו"ן מבחי' חכמה דסט"א והוא בחי' קנה. הנה קנה וש"ט … להמשך קריאה

א עוד אומר לך נקבעו הימים להודות ולהל"ל שהיא בחי' קנ"ה (לא כפורים משתה ושמח"ה הוא בוש"ט) היא עפ"י מ"ש בשם המג"ע שליטת מל"ך יון עבור חטא מכירת יוס"ף חושבני' דדין וכו' (כן אנטיוכ"ס בגמ' יוס"ף עמש"ל) והנה בזמן הישועה תיקנו להודות ולהל"ל בקנה הוא עפ"י המבואר בתורה ויוס"ף הורד מצרימה ויקנה"ו פוטיפר סריס פרעה … להמשך קריאה

א זכר עשה לנפלאותיו הלא פירשנוהו על חנוכ"ה ופורים חנוכ"ה עבדותן להש"י בקו"ל ופורים במאכ"ל קו"ל מאכ"ל בגימ' זכר: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה

א ונאמר עוד מה שלא ניתקן משתה ושמחה לחנוכ"ה כי הנה הנס יהיה נעשה על ידי כהני"ם וכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה

א להודות ולהלל (קט"ז) להודות ולהלל נקבעו הימים להודות ולהלל ולא לאכילה ושתיה כמו בפורים הוא ע"פ אשר פירשנו ברמז הפסוק עת לעשות לי"י הפרו תורתיך על ב' הזמנים הללו חנוכ"ה ופורי"ם הם בבחי' קנ"ה וש"ט חנוכ"ה ניתקן להודו"ת ולהלל היא עבודה בקנה ופורים למשתה ושמח' הוא בוש"ט רמזו שצריכין לשעבד שניהם לעבודת הש"י. והנה … להמשך קריאה

א עוד אשיב לדרוש בזה ע"פ הפסוק בינו בוערים בעם וכסילים וכו' הנוטע אזן הלא ישמע אם יוצר עי"ן הלא יביט היוסר גוים הלא יוכי"ח וכו'. הנ' הביא ראיה על יכולת הש"י ממה שהוא הוא. הנוטע אז"ן ויוצר העין. ולא ממה שברא ויצר השמים והארץ וצבאם והימים וכל אשר בהן. וגם מ"ש אלו איברים משארי … להמשך קריאה

א עוד אומר לך נקבעו ימי הנס הללו באלו הב' חדשי' כסלו טבת. לפי דברי ס' יציר' אותיו' סמ"ך עיי"ן מהן נבראו אלו הב' חדשים. והאותיות הללו במילואן סמ"ך עיי"ן בגימ' נ"ר. והמילוי לבד בלא הפשוט יעלה מספרו א"ל חנוכ"ה. הנה נרמז נ"ר אל חנוכ"ה ויש לרמז הדבר. הנה מקשה בגמרא. והיכן צונ"ו פליגי בה … להמשך קריאה

א עוד זאת אדרוש לך דהן אמת דהנס בזמנו הי' בכ"ה כסל"ו על שהי' אז ליל הארוכה סוף תקופת תשר"י ע"פ תקופות דר' אדא והוא תוקף הנס ביום אשר שברו וכו' ונהפוך הוא וכו' וכמש"ל. ואעפ"כ לא נקבע המועד ע"פ סדר תקופת החמ' בכל שנה רק ע"פ חדשי הלבנ' תמיד מן יום כ"ה כסלו כדי … להמשך קריאה

א עוד אומר לך וקבעו שמנת ימי חנוכ"ה אל"ו דייקא. מן יום כ"ה כסל"ו על פי מה שדרשנו בפסוק ושמתי כדכ"ד שמשותיך וכו' ואמרו בגמרא פליגי בה תר' אמוראי בארעא ותרין מלאכי ברקיע ח"א שה"ם וח"א ישפ"ה. הנה עיקר הדרוש הזה יתבאר אי"ה במאמר שרי ביששכר משם תדרשנו לטוב': הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: … להמשך קריאה

א ויש לפרש עוד ימי חנוכ"ה אל"ו. דייקא מן יום כ"ה כסלו דהנה פליגי תנאי אי בניסן נברא העולם אי בתשרי אלו ואלו דברי אלקים חיים (ע' בכתבי מרן) תשר"י הוא בחינת מחשב"ה ונק' עיבו"ר ע"כ אומרים בר"ה היום הר"ת עולם כמ"ש האריז"ל וניס"ן בחי' מעש' והנה לפ"ז התחלת בריאת העולם בבחי' מחשבה שנק' בחי' … להמשך קריאה

א להודות ולהלל לשמך הגדול (קי) להודות וכו' לשמך הגדול דכשהש"י משלם מדה במדה נק' גדו"ל כמ"ש יתרו עתה ידעתי כי גדול י"י וכו' כי בדבר אשר זדו עליהם כמו שדרשו רז"ל בקדירה שבישלו וכו' ונמצא לפ"ז גם בכאן זה היה ראשית לבטל קש"ת מישראל היינו קידוש שב"ת תמים (וכבר כתבתי שאלו הג' מצות מורים … להמשך קריאה

א והנה מהראוי להתבונן באמת למה עשה י"י ככה שיהיה קביעות ימי הנס לדורות ע"פ חדשי הלבנ' כיון שתוקף הנס הי' מה שהאיר האור בליל' היותר חשיכה יום אשר שברו וכו' ונהפוך היא וכו' כמש"ל (הגם שאין מבוא לברי' להבין דעת היוצר כל הוא אלקינו עכ"ז מצוה וחוב' עלינו להמציא טעמים למפלאות תמים דעים כפי … להמשך קריאה

א אלו (קח) להבין אומרו. ימי חנוכ"ה. אל"ו כמעט תיבת אל"ו אין לו ביאור. אבל זכור תזכור את אשר כתבנו בסי' פ"ו. על אשר אמרו בש"ס ובמג"ת. לשנ' אחרת קבעום וכ' ולמ' לא בשנ' הראשונ' תיכף אך הוא להיות שהנס נעש' אז ביום כ"ה כסלו כי בזמן ההוא ע"פ חשבון העברונות וע"פ תקופות דר' אדא … להמשך קריאה

א ועוד עיין מה שכתבתי לעיל בסי' פ"ט. טעם לקריאת שם חנוכ"ה. משם תדרכנו לכאן ואין מן הצורך לכפול הדברים אשר כבר נאמרו ונשנו. בין והתבונן בדברים וינעמו לך: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א עוד אני מדבר. בפסוק ההל"ל אל הוי' ויאר לנ"ו. הנה פירשו בזה קדמונינו (עיין בדברי הרב המקובל בס' ברכ"ע מאמר הסתיר אסתיר. משם תדרשנו לטוב' הנה הגבורות הם ה' גבורות מן ה' אותיות מנצפ"ך (בגימ' פ"ר) הדנין את העולם. והנ' אותיות מנצפ"ך בהתחלקותם למספר שוה חמש' חלקים הנה יגיע לכ"א מספר נ"ו. ה"פ נ"ו … להמשך קריאה

א ויתבאר לך עוד ע"פ מ"ש הרב הקדוש עיר וקדיש בעל הרוקח ז"ל. סמך (בתורה בפ' אמור) שמן נרות לסוכות. מה חג הסוכות ח' ימים אף חנוכה ח' ימים עכ"ל. ומעתה אזדא לה קושיית הפוסקים למה קבעו גם יום הראשון יו"ט והדלק'. הרי בו לא נעשה הנס. אך ודאי דחכמי הדור כשקבעו המצו'. האיר הש"י … להמשך קריאה

א ועוד אוסיף לומר לך ע"פ הדברים הנ"ל הנה חנוכה במילוי כנ"ל בגימ' תרו"ם. הוא הנרמז בברכת את צמח דוד בתפלת י"ח וקרנ"ו תרו"ם בישועתיך היינו לרומם קר"ן דו"ד כנ"ל ואתה הבן: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א ואומר לך עוד חנוכ"ה במילואו כזה חי"ת נו"ן ו"ו כ"ף ה"ה בגימ' בבל"י וירושלמי ה"ס התורה שבע"פ כי חנוכ"ה לא ניתן לכתוב (כאשר כתבתי לך לעיל) ועוד יתבאר אי"ה רק הוא בתורה שבע"פ. כתלמוד בבל"י וירושלמ"י (בבלי בחי' רח"ל. ירושלמי בחי' לא"ה) רח"ל ולא"ה אשר בנו שתיהן את בית ישראל נכתב אצלינו על דברי … להמשך קריאה

א כבר כתבתי ואיך סמכו א"ע בדור ההוא להסב המלוכ' מזרע דו"ד וליתן המלוכה להחשמונאי' וכתבנו דהנה אמרז"ל שאול ויהוא נמשחו בפ"ך לא נמשכה מלכותן דוד ושלמה נמשחו בקר"ן נמשכה מלכותן ומאי הוא החילוק בין פ"ך לקר"ן. וכתבנו דקרן בגימ' ימלך לעלם ועד. הנה הוא מרמז למלוכה עולמיית משא"כ פ"ך בגימ' ימל"ך מורה רק על … להמשך קריאה

א עוד יש לרמז בקריאת שם חנוכ"ה אתוון חנ"ה כ"ו חנ"ה נק' בינ"ה אימא שם ס"ג בגימ' חנ"ה כ"ו הוא ש"ם הוי"ה רומז לז"א והנה חנוכ"ה הוא במדת ההו"ד ע"כ ניתן להודות וידוע דאימא עילא' עד הו"ד איתפשטת ע"כ נקרא חנוכה חנ"ה כ"ו כנ"ל וי"י הטוב יכפר ויתפרש בזה שאלת הגמ' מא"י חנוכ"ה רצ"ל מפני … להמשך קריאה

א עוד אני מדבר טעם לקריאת שם חנוכ"ה ע"פ מ"ש לך לעיל (במאמרי תורה אור ונר מצוה) ואבאר לך בכאן בקיצור כבר כתבתי בשם הקדוש בעל הרוקח ז"ל והרב הגאון הגדול בעל גו"א אשר הארת הנר הניסיי הזה בזמן הנ"ס הי' מהארת אור הגנוז. והרב הקדוש מהר"פ מקארעץ זצוק"ל הוסיף אומץ לומר בפירוש אשר בכל … להמשך קריאה