בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קכ״ג

א

ובזה תמצא טוב טעם ודעת לקביעות הימים הללו בפ' מקץ ולפעמים גם בפ' וישב כי זה ענין הנרצ' בג' שרים הללו המבוארין בפרשיות הללו וגמר הענין בפ' מקץ בין והתבונן ועוד יש יום המקיו' להש"י שמח' ומשת' ויו"ט ליהודים במחיית זרע עמלק מתחת השמים ה"ס הדעת שלא נגמר עדיין מחייתו לגמרי ע"ת לעשות לי"י קנה וש"ט בגימ' ע"ת להיותו כלול משניהם ואז יגמר התיקון לגמרי ב"ב ומלא' הארץ דע"ה את י"י והנה תראה בנס הזה דחנוכ"ה שקלים יהוד"א למטרפסי' להיות שהוא היה הבוצע והמפשר למכור את יוס"ף ע"כ התיקון והנס לא נעשה על ידו כי היכי דלא ליהוי בוצע בירך אבל לע"ל ב"ב מחיית עמלק גמר התיקון תהיה על ידו (הגם שמוכרח הדבר להיות ע"י בני בנים של רחל כמ"ש במאמרי פורים עכ"ז תהיה בפקודת מלך המשיח ב"ב):

ב

ותשוב ותתפלא בזה עפ"י מה שאקדים לך מ"ש בס' הקדוש קנ"ה על המצות כתב שם סוד אשר ר' יהודא זה דרכו כל היום לדון בשריפ' דן את כלתו בשריפ' ופוסק אין ביעור חמץ אלא שריפ' ע"ש סודו והנה הוא לפלא כי יהוד"ה בן יעקב הוא אשר דן את כלתו והפסק של ביעור חמץ הוא התנא ר' יהודא בגמ' אבל עכ"פ מזה אתה דן אשר שורש ר' יהודא הוא משורש יהוד"ה בן יעקב. ועפ"י הקדמה זו הנני אומר) התנא ר' יהודה הוא האומר גמר התיקון עד שישחוט את הוורידין הוא בחי' שר הטבחים ונרמז הדבר בתורה והמדנים מכרו וכו' שר הטבחים וסמיך ליה ויהי בע"ת ההוא (ע"ת בגימ' קנ"ה וש"ט) ויר"ד יהודה היינו ורי"ד יהודה (לרמז ר' יהודה ס"ל גם כן ורידי"ן והוא אשר יהיה גמר התיקון במחיית עמלק ע"י משיח הבא מיהוד"ה (וג"כ ויקנה"ו פוטיפר ויקנה"ו לשון קנ"ה הבן הדברים וינעמו לחיכך):