בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קי״א

א

והנה מהראוי להתבונן באמת למה עשה י"י ככה שיהיה קביעות ימי הנס לדורות ע"פ חדשי הלבנ' כיון שתוקף הנס הי' מה שהאיר האור בליל' היותר חשיכה יום אשר שברו וכו' ונהפוך היא וכו' כמש"ל (הגם שאין מבוא לברי' להבין דעת היוצר כל הוא אלקינו עכ"ז מצוה וחוב' עלינו להמציא טעמים למפלאות תמים דעים כפי אשר חנן הש"י אותנו בבינ'. הגם שא"א להשיג תכלית הטעם ואפרש לך לכמ' דרכים:

ב

נעשה הנס בכסל"ו דייקא. ונקבע בכסל"ו לדורות (הגם שהיה מהראוי לקבוע לתקופת החמ' בליל הארוכ' וכמש"ל) ועשה הש"י ככה לקבוע הנס לדורות בכסל"ו דייקא (ולא ע"פ חשבוני תקופת החמ' כי אז לא יהי' הענין בכל פעם בכסל"ו וע"פ רוב בטב"ת) והוא ע"פ דברי רז"ל במדרש פ' תולדות (אמר יצחק לעשו) ועתה שא נא כלי"ך זו בב"ל כמד"א ואת הכלי"ם הביא בית אוצר בי' אלקיו תלי"ך זו מד"י ויתל"ו את המן וכו' קשת"ך זו יו"ן שנא' כי דרכתי לבית יהודה רש"ת וצא השד"ה זו אדו"ם ארצה שעיר שד"ה אדום עכ"ל (יתפרש תוכן דברי המדרש ע"פ מ"ש הרב המקובל בס' שערי אורה אשר] יצחק אבינו רצה למסור לעשו שיהי' כל השעבודים של כל הד' מלכות תחת ידו והש"י לא רצה פוק חזי גלות הרביעי החל הזה שהוא תחת ידו כמה נתארך בעוה"ר ועדיין לא נושענו עד אשר ירחם עלינו הש"י במהרה מכש"כ אם היו כל הד' גליות תחת ידו) אבל מה שצריך לענינינו תראה שנק' מלכות יון קש"ת ונ"ל לומר טעם ברמז ע"פ מה דידוע מדברי רז"ל שעיקר מגמת היונים הי' שיבטלו ישראל ג' מצות קידוש החדש שבת מילה ומילה נק' בתורה בשם תמימות כמד"א התהלך לפני והי' תמי"ים כי הערלה הוא מום באדם ולא נק' תמי"ם עד שנימול והנה ג' מצות הללו הם נרמזין בר"ת קש"ת קידו"ש שב"ת תמי"ם ע"כ נק' מלכות יו"ן קש"ת ע"כ הפועל ישועות בקרב הארץ כאשר התנוסס נס לעמו הי' בחדש אשר מזלו קש"ת. הנה אומרים בהודאה וקבעו שמנת ימי חנוכ' אל"ו דייקא הגם שהיה מהראוי לקבוע שיהיה תמיד קביעות המועד ביום האחרון של תקופת תשרי שהי' בזמן הנס ביום כ"ה כסלו עכ"ז קבעו רק שמנת ימי חנוכ"ה אל"ו הינו שהן היום לפנינו מן יום כ"ה כסל"ו והלא' והטעם הוא כדי: