בני יששכר

א שייך עוד לנוסח ההודא"ה. וקבעו שמונת ימי חנוכ"ה וכו' אבאר לך עוד טעם לקריאת שם חנוכ"ה (עמש"ל מסימן צ"ח עד סימן ק"ז) הנה התנבא זכריה (סוף הנביאים ועוררתי בני ציו"ן על בניך יו"ן הנה התנבא על הנס דחנוכ' כמו שמארז"ל בפסקתא וז"ל ולמה מדליק נרות בחנוכ"ה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכה"ג למלכות … להמשך קריאה

א שייך עוד לנוסח ההודאה כשעמ' וכו' על עמך ישראל תקנו לומר ע"ל עמ"ך ישראל (משא"כ בההודאה דפורים כשעמד עליהם וכו' עיין סימן קמ"ט עד נ"ו) מובן עפ"י מ"ש בפסוק ועתה ישראל שמע אל החוקים וכו' לשון ועת"ה אתה זמן בא לשלול. והנראה לפרש עפ"י מ"ש הרב הקדוש בעל חס"ל וזה תוכן דבריו שאין לישראל … להמשך קריאה

א שייך עוד לנוסח ההודאה להודו"ת ולהל"ל (ולא למשת' ושמח' כמו בפורים ועי"ן מסי' קט"ז עד סי' ק"ל) נראה ע"פ מ"ש דהא דתקנו ואמרו חייב אדם לבסומי בפורי"א וכו' הוא ע"פ מ"ש בגמ' ראב"ע אומר יכולני לפטור את כל העולם מן הדין מיום שחרב בהמ"ק וכו' דכתיב שמעי נא זאת עני' ושכירת ולא מיין (ונקראי' … להמשך קריאה

א הנה לפי הנ"ל שהברכה בנרות המנורה היתה מברכת האבות שנתברכה בכ"ל מכ"ל כ"ל (וכבר רמזתי לך לעיל שהאור מיוחד לברכה ונרמז בג"ש וירא אלהים את האור כי טו"ב וכתיב כ"י טו"ב בעיני י"י לבר"ך וכו') והנה אברהם ויצחק ויעקב בגימט' נר"ת: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א שייך עוד לנוסח ההודאה וקבעו שמנ"ת וכו' (עיין בסימן ל"ג) מניינא ל"ל. נ"ל דהנה הברכה העליונה באת בשמן ובמנורה והנה הברכ"ה היא שניתנה לאבות וי"י ביר"ך את אברהם בכ"ל. ביצחק ואוכל מכ"ל בטרם תבא ואברכה"ו ביעקב קח נא את ברכת"י וכו' וכי יש לי כ"ל. א"כ בברכת האבות היא בכ"ל מכ"ל כ"ל שמונ' אותיות … להמשך קריאה

א עפ"י הדברי' האלה נבין מה שנמצ' לרז"ל במדרשיה' שהיתה אז תפלת החשמונאים מי שענ' לשמואל במצפ' הוא יעננו. ומהראוי להתבונן למה יחד"ו את שמוא"ל דייקא בתפלתם ולפי דאמור לעיל יתפרש דהנה כשעלו שם פלשתים להלחם עם ישראל ונאמר שם וייראו ב"י מאוד (דאע"ג דאינהו לא חזי מזלייהו חזי שכבר נגזר הדין וכבר ידעתי פלשתים … להמשך קריאה

א שייך עוד לנוסח ההודאה (עיין סי' ס"ו עד סי' ע"ג) דקדוק לשון ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם וכו' מהו לשון עמיד"ה. ויתפרש הדבר עפ"י משאמרז"ל מנין שהקב"ה מתפלל וכו' מאי מצלי יהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי וגו' ואכנס עם בניי לפנים משוה"ד והנה אמרורז"ל אצל תפלת האדם אפי' חרב חדה וכו' אל ימנע … להמשך קריאה

א שייך עוד לנוסח ההודאה בסי' ס"ו ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בע"ת צרת"ם והוא עפ"י מ"ש האריז"ל להיות דגבר' הסט"א עתה ומעט מעשים טובים שעושים ישראל בזה"ז הוא חשוב מהרב' שעשו התנאים בזמנם עכ"ד. וז"ש גם בכאן בהודאה ואתה ברחמיך הרבים עמד"ת להם (עומד לימינם לטעון בעבור' נגד מה"ד) בע"ת צרת"ם רצ"ל שזאת היתה … להמשך קריאה

א בנוסח הפיוט שנוהגין להודות בימי חנוכה מעוז צור וכו' ומנותר קנקני"ם נעשה נס לשושנים. הנה יש לתמו' לא קנק"ן היה רק פ"ך ואם הי' רוצה המחבר שיהיה החרוז בתנועה מיושרת היה יכול לומר ובנותר השמני"ם אבל יתפרש ע"פ הדבר שכתב האריז"ל במשנה אל תסתכל בקנק"ן אלא במה שיש בו דקאי על המד' הי"ג ונק"ה … להמשך קריאה

א איידי דאתי לידן המקרא הזה נימא ביה מילתא הגם שיתבאר הדבר להלן אי"ה) א"ל הוי"ה ויאר לנו הנה נראה מזה שהאורה מגיע אלינו מאלו הב' שמות א"ל הו"ה שמות החסד והרחמים הנה בודאי אור הנסיי שהיה מאיר בימים ההם בזמן הנס היה האר' מאלו הב' שמות. וזהו א"ל הוי"ה ויאר לנ"ו היינו שהמנורה היתה … להמשך קריאה

א אל הוי"ה ויאר לנו. עיין מה שכתבתי פירושן של הדברים לעיל סי' ק"י אין מן הצורך לכפול הדברים: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה

א אהבתי כי ישמע י"י את קולי תחנוני דרשו חז"ל אמרה כנ"י לפני הקב"ה אימתי אני אהובה לפניך בזמן שאתה שומע קול תחנוני וצריך להבין מה חידשו לנו חז"ל בזה ומאי קשיא להו והנראה דהקשה להם דאלו כפשוטו אוהב אני שתשמע תפלתי מהו החידוש בודאי כל מבקש רוצה מבוקשו וג"כ קשה תיבת קול"י מיותר ועכ"פ … להמשך קריאה

א אודך כי עניתני ותהי לי וכו' ונ"ל לפרש ע"פ מה שקבלנו בפסוק מהולל אקרא י"י ומן אויבי איושע. כי המשכיל לא יצטרך לבקש בקשתו מאת הש"י דרך בקשה רק דרך שבח בדמיון אם יצטרך לבקש רפואה יוד' וישבח להש"י שהוא רופא חולים ותעשה בקשתו ממילא (בלי קטרוג והבן כתבתי מזה במ"א) וז"ש מהולל אקרא … להמשך קריאה

א ראשית חכמה יראת י"י שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד: (קלח) ב הנראה לפרש דהנה המתפלספים אשר לא נגה עליהם או"ר התור"ה סוברים ענין מצות התורה כחוק ונימוס ונותנים טעם למצות כפי דעת' באמר בכל מצו' יש רמז איז' מושכל וחכמה פליסוכית וכיוצא ועי"ז גוזרים בשכלם שהעשי' בעצמה של המצוה אינה הכרחית אל … להמשך קריאה

א פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו (קל"ז) רצ"ל הנה לא בכל הנסים עשו זכר לדורות (כמ"ש בפסוק. זכר עשה וכו') רק הוא הנס שהתנוסס הש"י רק לשעה המצטרכת לישועת ישראל להפיל מורא על הגוים. ולהושיע את ישראל הנה נתנו הלל והודא' להש"י בשעת' אבל לא קבעו הדבר לדורות. אבל ישנם כמה … להמשך קריאה

א סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר (קלו) רצ"ל הוא הנרצ' משארז"ל בכ"מ מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. מהראוי להתבונן מהו לשון אסמכת"א הנ"ל רמ"ז אבל הוא הנרצ' הוא כדרך הסמוכ"ה המצטוית ע"פ התור' אשר הבעל הוראה בדורו סומ"ך את הקם אח"כ. יור' יור' ידין ידין כן כביכול התור' סומכת בסמיכת חכמים את חכמי הדור שיהיה … להמשך קריאה

א מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו (קלה) מעשי וכו' נאמני' וכו' מהראוי להתבונן איך יקושר הרישא לסיפא גם מ"ש שמעשי ידיו אמ"ת ומשפ"ט מהו הנרצ' בזה. והנרא' דהנ' זאת התורה מצותי' וחקותי' נאמרו לנו מפיו ית"ש בסיני (וזאת היא עבודתינו בהן להש"י להעלות הנה"ק) ויש מצות שאינן מסיני בפירוש רק חז"ל המציאום וציוו … להמשך קריאה

א כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (קלד) רצ"ל בשביל זה גילה הש"י לעמו ג"כ מסודות מעש"י בראשית מעולם התה"ו (הגם שכל עבודתינו הוא בבחי' עולם התקון ולמה נתגלה סודות מ"ב מן ז' מלכין קדמאין) הנק' כ"ח מעשי"ו כמו הכח אל הפועל הוא כדי לתת להם נחלת גוים אשר עבודתינו תהי' ג"כ ב"ב … להמשך קריאה

א טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו (טרף) וכו' יתפרש הדבר ע"פ מה שפירשנו בפסוק ברוך י"י שלא נתננו טר"ף לשיניה"ם. דהנה יש להבין למה כינ' רשעת הרשעי' בשם טר"ף גם לשיניה"ם. הנה לא בשיניהם דוקא ינשכו (הגם שע"פ פשוטו הוא דרך הפלג' שרוצים לנקום מאתנו כדמיון הנושך מגודל הכעס עכ"ז בדברי רוה"ק לא דבר … להמשך קריאה

א זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום י"י (קלב) זכר עשה לנפלאותיו וכו' כל הדקדוקים שיש לדקדק בפסוק הזה ומה שפירשנו בזה עמש"ל במאמר זה סימן פ"א קחנו משם ועיניך שום על פירושן של הדברי'. אין מן הצורך לכפול הדברים בכאן והרוצה להעתיק יעתיק הפירוש גם כן בכאן: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א ועתה נתחיל לפרש פ' הודא' בתהלים סי' קי"א: ב הללו י"ה אוד' י"י בכל לבב בסוד ישרים ועד'. גדולים מעשי י"י דרושי' לכל חפציהם להתבונן קישור הדברים בטעם גם הדקדוקים שיש לדקדק " א' אומרו בכל לב"ב משמע ב' לבבות. ב' אומרו בסו"ד ישרים. מהו בסו"ד הל"ל בתו"ך. ג' אומרו ישרי"ם ועד"ה מהו ישרי"ם … להמשך קריאה

א לשמך הגדו"ל (קל) לשמ"ך הגדו"ל הנה כבר נתבאר לעיל בסימן קט"ו וכעת נאמר עוד) דהנ' נסים נגלים נעשים ע"י שם הו"י' ב"ה וב"ש. הוא שם הגדול והנכבד. המהוו' כל הויות ומשדדם כרצונו ונסים מלובשים בטבע. הוא בהלבשת שם אלקי"ם בגימ' הטב"ע אבל אמונת אומן היא לנו שכל ההנהגות אשר הם ע"פ הטב"ע. הכל הוא … להמשך קריאה

א עוד אומר לך מה שתקנו הודא"ה דייקא אמרז"ל המוד' להש"י על נס שנעש' לו הש"י מצילו מצר' אחרת הבי' זה הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה ופירש בזה הכתוב כי חמת אדם תודך (כאשר מציל הש"י את האדם מן חימה והוא מודה אליו אז) שארית חמות תחגו"ר (לשון חגירת צפורן שמעכב הצרות אחרות וינצל מהם … להמשך קריאה

א הנה אבאר לך עוד מה שתקנו בנס הזה להודו"ת ולהלל דהנ' הנס נעש' במאור האש שלא הי' שמן כשיעור ודלק האש בנס. ונ"ל הטעם כי הי' הנס ע"י אור ההו"ד שנתגל' ותיקון. ועל אור ההו"ד נאמר קול י"י חוצב להבות א"ש ותתבונן הו"ד במילואו כזה ה"י וי"ו דלית בגימ' תע"א מנין א"ש במילואו כזה … להמשך קריאה

א יש להתבונן התנא בבריית' קמתני קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה. ובהודאה אמרו בהיפוך להודות ולהל"ל הנה ע"פ פשוטו ז"ל דהתנא הקדים הל"ל. שהוא ניתקן עוד בימי משה. ותקנו נביאים הראשונים לאומרה על כל צרה שלא תבא. וכמה מהמוני המצות אמרו שהיא דאורייתא מפסוק הוא תהלתי"ך וההודאה היא מקודשת בימי החשמונאים ומתקני ההודאה הנה בהודא' … להמשך קריאה

א ע"פ דברינו הנ"ל תבין מה שכ' הק' בספר הקנ' וז"ל בשעה ששניני בתולה נשא' ליום הרביעי יצאה ב"ק ואמרה אל תשמחי אויבתי לי אם נפלתי קמתי עכ"ל (וכ"ה כעין זה בזו"ח) והוא לפלא ולפי הנ"ל יתכן היטב. בשעה ששנינו בתולה נשאת ליום הרביעי. והכל יודעין. שלה למה נכנס' לחופ' בכדי שתבעל בחמישי והוא לתקן … להמשך קריאה