בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ק״ה

א

ואומר לך עוד חנוכ"ה במילואו כזה חי"ת נו"ן ו"ו כ"ף ה"ה בגימ' בבל"י וירושלמי ה"ס התורה שבע"פ כי חנוכ"ה לא ניתן לכתוב (כאשר כתבתי לך לעיל) ועוד יתבאר אי"ה רק הוא בתורה שבע"פ. כתלמוד בבל"י וירושלמ"י (בבלי בחי' רח"ל. ירושלמי בחי' לא"ה) רח"ל ולא"ה אשר בנו שתיהן את בית ישראל נכתב אצלינו על דברי המדרש בפסוק וישם את השפחות וכו' ואת לא"ה וילדי' אחרוני"ם. ואת רח"ל ואת יוסף אחרונים. ללמדך אחרו"ן אחרו"ן חביב ע"כ ודקדקנו לאיזה תכלית יורה אותנו הלימוד הזה. ואיזה דין והלכה ילמוד מזה מה שאמרו חז"ל בלשונם ללמד"ך וכתבנו שם. דהנה הנביא שנבואתו על בית שני אמר גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרו"ן וכו' הנה יש מקום לבע"ד לומר אחרו"ן כתיב וח"ו שיש וכו' אבל נשמע מדכתיב בפסוק את לא"ה וילדי' אחרוני"ם ואת רחל ואת יוסף אחרוני"ם הנה יש אחרונים לאחרונים על כרחך דתיבת אחרו"ן בלה"ק אין משמעותו סיום וקצ' דוקא רק משמעותו ג"כ חביבות דבר שהוא חביב מחבירו נקרא אחרון לו (עיי' בתוי"ט דמאי) והנה בית ראשון נגד אברהם שקראו ה"ר בית שני נגד יצחק שקראו שד"ה. והשלישי שיבנה ב"ב נגד יעקב שקראו בי"ת יכון לעד לעולם. הנה הוא הוא אשר זה שמו אשר יקראו לו בי"ת ישרא"ל (בית של יעקב שנק' שמו ישרא"ל) הנה לבעבור זה רמזו. בית דינו של בועז יתן י"י וכו' כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל שמשתיהן נשמע לנו בניית בי"ת ישראל היינו הבית הג' שנק' בי"ת ישרא"ל הנה נודע לנו זה בתורה על ידי רחל ולאה והוא כי הבית הראשון הי' בחי' לאה ה' ראשונה ובית שני בחי' רחל ה' אחרונה והבית הג' תוב"ב כנגד שתיהן בסוד ותלכנה שתיה"ן דרשו בו שת"י ההי"ן ע"כ רח"ל ולאה בנו שתיה"ן את בי"ת ישראל:

ב

על כן ב"ד של בועז בהוסדם יסוד המלכות בנשואי בוע"ז עם רו"ת העידו על הדבר כי כן יהי' לעתיד המלכו' משתיהן משיח בן דוד מן לא"ה ומשיח בן יוסף מן רח"ל והנה כבר הודעתיך דלבעבור זה סמכו ע"ע חכמי הדור (ברוה"ק) בזמן הנס דחנוכ"ה ליתן המלוכה לשעה להחשמונאים הואיל שנעשה הנס להם בפ"ך המור' ימל"ך לפי שעה. ע"כ מי שנמשך בפ"ך לא נמשכה למלכות"ו משא"כ מי שנמשח בקר"ן מורה ימל"ך לעל"ם וע"ד והנה בפ"ך הזה ניתוסף נס הנ"ר להשלים קר"ן פ"ך נ"ר בגימ' קר"ן מזה ידעו כי הנס הזה הוא חינו"ך לגאולה האחרונה לרומם קר"ן בית דו"ד וכמש"ל בפסוק כהניך אלביש יש"ע (צריך תיקן לעיל יש"ע הוא הייחוד הוי' עם אדנ"י אות על אות כנודע) שם אצמיח קר"ן לדוד ערכתי נ"ר למשיחי עמש"ל לכן אנו אומרים בתפילת ר"ה (ב' ימים לא"ה ורח"ל כנודע) ובכן תן וכו' שמח' לארצך וצמיחת קר"ן לדוד עבדך ועריכת נ"ר לבן ישי משיחך:

ג

על כן קראו לימים האלה חנוכ"ה חנוך ה' היינו חינוך לגאולה האחרונה ב"ב שתהי' בסוד ב' ההי"ן ע"כ חנוכ"ה במילוי כנ"ל בגימ' בבלי (רחל) וירושלמי (לאה) וה"ס חנוכ"ה אשר לא ניתן לכתוב רק נמסר בתור' שבע"פ בבבל"י וירושלמי כי ה"ס התיקון של תורה שבע"פ אשר היא עמנו בגלות החל הזה. והמשכילים יבינו ויחכו לישוע' ב"ב וכל דברינו בדרך אפשר ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו והש"י יאיר שכלינו לכוין אל האמת: