א פסיקתא רבתי פי"ד זאת חקת התורה וכו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עלי' עול למדינו רבינו פרה אדומה כשהיתה נעשית אם היה מותר לישראל ליקח מן הגוי כך שנו רבותינו אין לוקחין פרה אדומה מן הגוי כדברי ר"א. וחכ"א לוקחין מ"ט דר"א וכו' מפני שהגוים חשודי' על … להמשך קריאה
א בו יבואר דרושים לפרשת פרה וקרא שם המאמר חקת התורה: דרוש א זאת חוקת התורה אשר צוה י"י לאמר הנה מהראוי להבין למה נאמרה המצות הזאת בחוק"ה אם הוא שאין לחפש בה טע"ם רק לקיימה בחוק"ה מבלי טע"ם הנה גם בכל המצות שאין מפורש בהם טעם בתורה כן הוא דלא קיי"ל כר"ש דדריש טעמא … להמשך קריאה
א אבל אומר לך את אשר עם לבבי מצאתי ראיתי בזוהר שלח דף קס"ט ע"ב א"ל ר"ש ודאי ידענא דאתן מלבישין תמן (בגן עדן) בלבוש יקר דגופא דהוא קדושאי אי הוה כגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאיתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא (ר"ל אם אירע באיזה פעם גם בעוה"ז שיתלבש האדם באותו הלבוש … להמשך קריאה
א בו ידובר מענין מצות סעודת פורים וחייב אדם לב"סומי וכו' ונק' שם המאמר משתה ושמחה: מנהג ישראל תורה היא נהגו להשתנות במלבושים שונים בזמן הסעודה ושמחת פורים ולא דבר ריק הוא והנה התבוננתי מן החרכים בתורתו של הרב המפורסים מהר"מ חאגוז שהוא לזכר מה שאמרו רז"ל הם לא עשו אלא לפני"ם (מה שהשתחוו לצלם … להמשך קריאה
א טעם למה תקנו בפורי"ם מצות משלו"ח מנו"ת ומתנות לאביונים נ"ל עפמ"ש הרב מ' חיד"א בס' כסא דוד (דמ"ב ע"א) בפי' הפסוק פזר נתן לאביונים צדקתו וכו' ואמרו בגמ' בתרא שאלו לשלמה בן דוד עד היכן כחה של צדק"ה א"ל צאו וראו מ"ש דו"ד אבא פזר נתן וכו' ופי' בזה הרב הנ"ל עפמ"ש תלמידי האריז"ל … להמשך קריאה
א בו ידובר בענין מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים והוא צדקה וג"ח ונקרא שם המאמר צדקה וחסד: מצות משלוח מנות ב' מנות לאיש אחד עיין במאמר מגל"ה נקרא"ת סי' ח' ב"פ מנ"ה בגימ' דג"ן וגפ"ן להורות על הבעל תשובה דאישתני למעליותא כמו דגן וגפ"ן כדכתיב אצל בעלי תשובה בפ' תשובה יחיו דג"ן ויפרחו כגפ"ן. ע"ש … להמשך קריאה
א הרב הגדול מ' חיד"א הנ"ל פירש בשם הראשונים הפסוק בתהלים ישמח צדיק כי חזה נקם וכו' והוא כשנעשה לאדם נס והוא בזכותו זוכה לראות במפלת אויביו אך אם אינו בזכותו הנה ניצול אבל אינו זוכה לראות במפלת אויביו ואפילו אין הנס בזכותו אם הנס נעשה בתגבורת מדת הרחמים יכול לראות במפלת אויביו ובזה פירשו … להמשך קריאה
א במררש הדס"ה היא אסתר מה הדס"ה ריחה מתוק וטעמ' מר כך אסת"ר מתוקה למרדכ"י ומרה להמ"ן וכתב הרב הגדול חיד"א הנ"ל דאסתר גלגול חוה והמן נתלבש בו הנחש ומרדכי גלגול יעק"ב כמ"ש גורי האריז"ל לכן אסתר (היא גלגול) חוה מרה להמן שהוא הנחש שהחטיא' ומתוקה למרדכ"י שיעקב גלגול אדם הראשון עכ"ל והנני מוסיף לפמ"ש … להמשך קריאה
א עוד שם בשם מדר"ש אליהו בשם מהרח"ו אסתר היתה גלגול חו"ה עיי"ש (ואל תתמה על החפץ כי אין בעניני' כאלה סתירה כי בעניני גלגולים יש בחי' שונות לאין מספר (עיין בכתבי מר"ן האריז"ל המן הי' מבחי' נח"ש שפית' את חו"ה לאכול אכילה אסורה והבי' מית' לעולם כמו כן זאת היתה עצתו במשתה אחשורוש להאכיל … להמשך קריאה
א ויש לרמוז אצל אברהם אבינו ויט"ע אש"ל (בגימ' סיסרא) בבאר שב"ע (שבע בעילות בעל ויצא ממנו הנה"ק נשמת רע"ק) ע"כ ויקרא שם (דייקא) בשם י"י (שעל אותה הישועה אמרה דבורה אנכי לי"י אנכי אשירה. משא"כ בגלגולי האחר אצל המן לא נזכר השם במגלה: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א בספר דב"ש לפ"י הביא בשם הרב ר' הרח"ו זללה"ה אסתר היתה גלגול יע"ל והמן היה גלגול סיסרא עיי"ש וי"ל לדעתו זה שרמזה אסתר וצומו על"י יע"ל והנה י"ל כמו שיעל מסרה א"ע לביאה אסורה בכדי להציל את ישראל כן אסתר באת ברצון לביאה אסורה בכדי להציל את ישראל ומה שזימנה את המן לאכול ולשתות … להמשך קריאה
א עפ"י הדברים האלה יש לפרש פסוקי מקראי קדש בפ' נצבים פן יש בכם איש וכו' אשר לבבו פונה היום מעם י"י אלקינו ללכת לעבוד וכו' פן יש בכם שורש פורה וכו' והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו' לא יאבה י"י סלוח לו כי … להמשך קריאה
א קימו וקבלו דרשו חז"ל בפסוק ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית וכו' מכאן מודעא רבא לאורייתא וכו' אעפ"כ הדור קבלו' עליהם בימי אחשורוש שנאמר קימו וקבלו קימו מה שקבלו כבר עיי"ש יש להתבונן כיון שהי' לישראל עד אחשורוש מודעא למה נענשו על שעברו על התור' ועוד יש להתבונן מפני מה דוקא בימי … להמשך קריאה
א והמן נופל על המטה על המטה תרין במסורה. דין ואידך ויתחזק ישראל וישב על המטה תתפרש רמיזת המסורה ע"י משאחז"ל כי יד על כס וכו': כביכול נשבע הקב"ה וכו' שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק והנה המן הוא עיקר קליפת עמלק (כ"ס י"ה בגימ' צ"ה והנה במרכב' טמא' זה … להמשך קריאה
א ור' יוחנן אמר שהאכילה זרעוני' למד לה ג"כ מג"ש כתיב הכא לטוב וכתיב התם נס נא את עבדיך ויתנו לנו מן הזרעונים ונאכלה וכו' ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר וכו' והנה כתיב התם ויודעי דעת ומביני מדע (היינו רוה"ק) ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך הכניס הש"י בלב אחשורוש להאכילה זרעונים … להמשך קריאה
א ושמואל אמר שהאכילה קדלי דחזירי למד לה מג"ש כתיב הכא לטו"ב וכתיב התם ובתי' מלאים כל טו"ב ודרשי חז"ל קדלי דחזירי שהותר להם בכיבוש הארץ והנה מרגלי בפומי' דאינשי שעתיד חזי"ר ליטהר הן אמת לא נודע מקומו אי' כי לא נמצא במדרשי חז"ל שבידינו ואפשר הוא בקבל' דלעתיד ב"ב בשעת הכיבוש שוב עתיד ליטהר … להמשך קריאה
א מאמרי חדש אדר מאמר ז' דורש טוב בו יתבאר כמה ביאורים לדרשת חז"ל בענין הנס בגמ' ובמדרשים ויקרא שם המאמר דורש טוב: פליגי בגמ' בפסוק וישני' ואת נערותי' לטוב וכו' מהו השינוי פליגי בזה רב אמר שהאכילה מאכל יהודי. ושמואל אמר קדלי דחזירי. ור' יוחנן אמר זרעונים. מהראוי להתבונן לדעת כולם מהיכן למדו דבריהם … להמשך קריאה
א ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלית לנפ"ל לפניו וכו' כי נפ"ל תפו"ל לפניו יש להתבונן. לנפו"ל חסר ו' נפו"ל תפו"ל מלא ו'. והנראה ו' אות חיים כידוע. ובזה תבין שאמרו לו אשר החלות לנפול לפניו בזולת הנוגע לחיים כי עדיין לא נגעה הנפילה למפלת חיותך עכ"ז תתבשר שבודאי תפול … להמשך קריאה
א במדרש ש"ט זכרינו י"י ברצון עמך אמר דוד רבון העולמים כשתעשה ישועה ע"י מרדכ"י זכרינו א"ל הקב"ה חייך לך אנא מדכר קדמאי איש יהוד"י שהיה משבט יהודה ואח"כ ושמו מרדכי עכ"ל. והתימא מאי היה תשוקת דוד להזכיר אותו באותו הנ"ס והנראה דהנה תמצא בפיוט שיסד הקליר בברכות שמ"ע לפורי' בסיום כל ברכה ובברכת את … להמשך קריאה
א הרב הקדוש מהר"ש אלקבי"ץ בס' מנות הלוי כתב הטעם שמרדכ"י לא רצה להשתחות להמ"ן שרצה למסור עצמו על קידוש י"י לכפר על ישראל שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר. וכוונתו היה שיתגרה המן רק בו ולא עלה על לבו שיתגרה על הכלל עיי"ש ובזה יתפרש ג"כ ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכ"י כי הגיד להם אשר … להמשך קריאה
א ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו. אם מזרע היהודים מרדכ"י אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפו"ל תפו"ל לפניו. יש להתבונן לנפ"ל (נמסר חסר ו' נפו"ל תפו"ל מלאים ו'. והנראה ו' הוא אות חיים (כענין שאמרו וישם י"י לקין או"ת שמסר לו אות ו' לבלתי הכות אותו וכו' ע"כ בתחלה כתיב נע ונ"ד … להמשך קריאה
א ויש לדרוש הפסוק הנ"ל בסגנון אחר עפ"י משארז"ל מה שמרדכ"י לא השתחוה. שגם בנימי"ן אבי שבטו לא השתחו' לעש"ו כי לא היה עדיין בעולם. והנה אמרז"ל שמרדכי נק' יהודי וימיני והנ' הגיד להם אשר הוא יהוד"י ויהודה השתחו' לעשו ע"כ ביחנו לראות היעמדו דברי מרדכ"י וכו' הבן כי קצרתי עיין בסמוך סי' ט"ו: הסבר … להמשך קריאה
א ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהוד"י. והוא תמיה מהו הנתינת טעם שהגיד להם שהוא יהוד"י. ועוד וכי לא ידעו עד היום שהוא יהוד"י. והנראה לפרש עפ"י מ"ש הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בשם ס' ערכי הכינויים כת"י להרמ"ז ז"ל מרדכ"י היה גלגול יעקב והמן גלגול עש"ו ועל שהשתחו' … להמשך קריאה
א ובבזה לא שלחו את ידם נ"ל הטעם משום דאין נהנים ממעשה נסים. ומה שנהנו מרדכי ואסתר מן ביתו של המ"ן נראה לומר משום דהיה כבר של המלך דהרוגי מלכות נכסיהן למלך ולקחו הם במתנה מן המלך. ועיין בס' דבש לפ"י מערכת אות ה' סי' ך"ה ויש בזה לחקור בכמה ענייני נסים האיך נהג ואי"ה … להמשך קריאה
א יש לפרש טעם למה תקנו למוקפין זמן מיוחד (היינו יום ט"ו) לקריאת המגל"ה. והנה הר"ן ז"ל כתב שרצו לתת כבוד לא"י שהית' חריב' בזמן ההוא ונתנו כבוד במה שקבעו זמן מיוחד למוקפין חומה מימות יהוש"ע ב"נ (שהיה ראשון לכיבוש א"י) ולכאורה הטעם אינו מותפס בשכל כ"כ מה כבוד יהיה לא"י בזה אשר היתה חריב' … להמשך קריאה
א ותוסף אסתר ותדבר וכו' ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגג"י יש להתבונן מפני מה אחר פגירתו קראתו האגג"י משא"כ קודם לזה ונראה ע"פ מה שחקר הרב הגדול עיר וקדיש מ' חיד"א זלה"ה מה קול הרעש הזה של אסתר) אחר פגירת המ"ן לבקש להבעיר את רעת הגזיר' הלא קי"ל אי מית חד מינייהו … להמשך קריאה