א עוד טעס לקריאת שם חנוכ"ה עמש"ל סימן פ"ו ג"כ עפ"י פירושינו דש"ס הכוונה הוא חנו כ"ה שהיו מסופקים אם לקבוע המועד בכל שנה עפ"י תקופת החמה מן יום האחרון של תקופת תשרי או מן יום כ"ה כסלו לחדשי הלבנה עד לשנה אחרת נתוודע להם ברוה"ק שיהי' קביעות המועד מן יום כ"ה וקראוהו בשם חנוכ"ה … להמשך קריאה
א ימי חנוכת (צח) חנוכה עמש"ל סימן צ"ד קריאת שם חנוכ"ה ע"פ פירושינו בדברי הש"ס הכוונה הוא חנ"ו כ"ה דהיינו כל הג' יחודים אשר גימ' שלהן נ"ר היינו שמות הוי"ה אהי"ה הוי"ה אלקי"ם הוי"ה אדנ"י והם כ"ה אתוון מקבלת המלכות במקומה מקום חניית' כביכול ואין לה עלי' למעלה בשבתות וימי' טובים ע"כ נקראים הימי' האלה … להמשך קריאה
א שמונת (צז) שמונת מניינא נ"ל עמ"ש לעיל ס' פ"ח במה שרצו היונים לבטל ג' מצות חד"ש שב"ת מיל"ה הנה בעת הישועה נתהוו' המועד הזה לרמז כל הג' מצות יכונו לעד לעול' היינו בימים האלה ישנם בהכרח קביעות חדש ושבת וניתקן המועד ח' ימים לרמז על מצות מיל' שניתנ' בשמיני וע"כ לא אמרו שמונ"ה רק … להמשך קריאה
א עוד אפרש לך וקבעו הוא ע"פ מ"ש בגמ' פ' הי' נוטל כי נר מצוה ותורה אור תלה את המצוה בנ"ר מה נ"ר הוא לפי שעה וכו' ותל' את התורה באו"ר מה אור מגין לעולם אף תור' מגינ' לעולם ע"כ והנה י"ל דהמצות הזאת אישתנית למעליותא דכיון דנר מצו"ה הלזה הוא רמז לתורה שרצו היונים … להמשך קריאה
א עוד יש לפרש לשון וקבע"ו וכן לשון הש"ס קבעום וכ' וצ"ל עפ"י מה שפירשתי כוונת התנא עשה תורתך קבע ע"פ מ"ש מרן בספר היחודים יחיד להרחיק החיצוני' מן התורה ומצות לכוין ב"פ אלקים בשילוב עם הנקודות הידועות וזה היחוד נקרא קב"ע היינו ב"פ אלקים. וז"ש התנא עשה תורת"ך קב"ע היינו תכוין בלימודך בתורה היחוד … להמשך קריאה
א עפ"י הדברים האל' תבין ג"כ מה דשאלו בגמרא מאי חנוכ' וכי ס"ד שעד היום לא ידע המסדר הש"ס ממצות חנוכ"ה ורש"י ז"ל פי' על איזה נס קבעו' והנה לפירושו לא נדע מהו השם חנוכ"ה והנה התרצן השיב דת"ר בכ"ה בכסליו וכו' לשנ"ה אחר"ת קבעו"ם וכו' דקשה למה לשנ"ה האחרת דייקא ולא בשנה הראשונה (וכבר … להמשך קריאה
א וקבעו (צג) וקבעו. ע"פ הדברים הנ"ל תבין אמרו וקבעו ולא אמרו ותקנו או ועשי. ולפי הנ"ל יתכן דשאני נ"ר חנוכ"ה משארי נרו"ת מצו"ה. דבחנוכ"ה אין עליה למעלה רק וקבע"ו בקביעות מקום הדלקה במקומה בעינן וההארה נמשכת אלי' מלמעלה כנזכר לעיל בכוונות מרן זלה"ה. הבן הדבר היטב: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א בחצרות קדשך (צב) הלל והודא') בחצרות וכו'. הדברים תמוהים וכי בחצר הית' המנור"ה עומדת הרי בהיכל הית' ויצדק הדבר עפ"י האמור בזוהר פ' לך בפסוק אשרי תבחר ותקרב ישכון חצרי"ך (נה"י) נשבע' בטוב ביתך (חג"ת) קדוש היכל'ך (חב"ד) ע"ש וכתב מרן האריז"ל בכוונת נ"ר מצות יחוד הוי"ה אהי"ה הוא בחב"ד הוי"ה אלקים הוא בחג"ת … להמשך קריאה
א ויתבאר לך עוד (והוא מעין הנ"ל) ע"פ מ"ש בפסוק הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל הנה הגם שהענין הוא לשבר את האוז"ן להורות שהש"י אינו מסור השגחת שמירתו מישראל אפילו ברגע עכ"ז יש להתבונן דהנה תנימ' היא נים ולא נים ושינ"ה הוא שינת קבע וכיון שאמר הנה לא ינו"ם מכ"ש שינה דלא והנראה … להמשך קריאה
א ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות (צ) והדליקו נרות אינו מובן לכאור' מה דוקא זאת העבוד' הרי בודאי גם העבודות אחרות עשו בבהמ"ק ואקדים לך דהנה אמר הקדוש מהר"פ מקארעץ זצוק"ל ל"ו נרות של חנוכה הם כנגד ל"ו מסכתות (תלמוד בבלי) עכ"ד ונ"ל לבאר ע"פ מ"ש דהיונים רצו לבטל חכמת התורה שנק' … להמשך קריאה
א חנוכה ואבאר לך עוד אומרו ואחר כך באו בני"ך וכו' והדליקו נרות וכו' והנ"ל שהוא ע"פ כוונת האריז"ל להדלי"ק נ"ר חנוכ"ה להדלי"ק בגימ' ע"ב ס"ג מ"ה ע"ה שיומשך לשם ב"ן שהוא מלכות שנק' נ"ר ונק' ישראל בנ"י מלכי"ם וז"ש ואח"כ באו בניך וכו' והדליקו נרות והבן וכיון שמתחברים אלו השמות הארבעה הנה יהי' או"ר … להמשך קריאה
א עוד אבאר לך אומרו לשון בניך הנה חז"ל הגידו במדרשיה' אשר עיקר מגמת מלכו' יון (בהתחל') הי' לבטל מישראל ג' מצות חד"ש מיל"ה שב"ת וכבר כתבנו לעיל טעם לזה מה הי' כוונתם וכעת אומר לך מה שכתב הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה דטעמם הי' דע"י ג' מצות אלו ניכר שישראל נק' בני"ם מצות שב"ת … להמשך קריאה
א ואחרי כן באו בני"ך לדביר ביתך (פז) בני"ך בהתחל' התחיל כשעמד' וכו' על עמך ישרא"ל וכן אח"כ ולעמך ישראל עשית וכו' ובכאן אמר באו בני"ך דייקא ונרא' לפרש ע"פ פשוטו ע"פ דברי המדרש בשלח וז"ל מה כתיב היש י"י בקרבינו אם אין ואח"כ ויבא עמל"ק וכי מה ענין זה אצל זה משל לתינוק שהי' … להמשך קריאה
א עוד אבאר לך בדקדוק נפלא מה שתקנו' בלשון ההודא"ה תשוע' גדול' ופורקן כהיום הזה אשר תיבות כהיום הזה לכאור' אין להן ביאור כ"כ (הגם שכבר כתבנו לעיל מעט עכ"ז כפלי' לתושי'): ב ואקדים לך מ"ש לך בענין קריאת שם חנוכה ע"פ מ"ש בגמ' מא"י חנוכ"ה דת"ר בכ"ה כסלו יומי דחנוכ"ה תמניא אינון וכו' לשנ' … להמשך קריאה
א נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קש"ט סלה והנה יש להתבונן א' מהו להתנוסס ב' מהו קש"ט סלה ג' הנה דרשו ע"ז חז"ל קש"ט סלה כדי שתתקשט מה"ד בעולם זה אינו מובן כלל והנרא' לפרש ע"פ מש"ל דלבעבור זה קבעו נס חנוכ"ה ופורי"ם לדורות משא"כ בשארי הניסים הוא מפני שראו שהאור הזה שנתגל' בימי הנ"ס … להמשך קריאה
א ועתה נשוב לדבר מענין הנס דחנוכ"ה אשר נקבע ג"כ לעד לעולם לזרע ישורון דהנה הנס דפורים שניכר לכל באי עולם ישועת אלקינו אשר גם בטבע היא ישועתו והשגחתו י"ל שהוא בעבור שקמו עלינו לכלותינו ח"ו מנער ועד זקן וכו' וזה הוא דבר המנגד גם לטבעיית גם דעת הנימוסיי ימאס זה לאבד אומה שלימ' על … להמשך קריאה
א עודאבאר לך תשוע"ה גדול"ה ופורק"ן בדרוש יותר ארוך לפרסומי ניסא והוא עפ"י מה שחקרנו מפני מה קבעו הנס דחנוכה ופורים זכרון לדורות עולם ולא עשו כן בשארי הנסים והנה הגם שכבר כתבנו להיות שראו אשר האור של הנס יתגלה בכל שנה אעפ"כ טעמא בעי למה דוקא באלו הנסים עשה הפועל ישועות ככה בכדי לקובעם … להמשך קריאה
א ויתבאר לך עוד תשוע"ה גדולה ופורק"ן עפ"י אשר כתבתי לעיל סימן ג' בענין יוחנן כ"ג ששמע קול מבית קה"ק ביום הכיפורים בלשון תרגום נצחו טליא עמש"ש ותבין: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א יש להתבונן א' אומרו תשועה גדולה ב' הנה לשון תשועה הוא לה"ק ופורקן הוא לשון תרגום של ישוע"ה ג' אומרו כהיו"ם הזה אין לו ביאור והנראה לפר' ע"פ מה שפירשנו בפסוק זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום י"י יש לדקדק א' הזכר לניסים הנה עושין ישראל ולמה אמר זכר עשה (הש"י) לנפלאותיו ב' אומרו חנון … להמשך קריאה
א ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך (פ) גדול וקדוש תקנו אלו ב' כינויים דייקא הנה אפרש ע"פ המקובל מרז"ל כשנעש' לאדם נס והוא בזכותו זוכה לראות במפלת אויביו אך אם אין הנס וההצלה בזכותו רק בזכות אחרים וכיוצא הנה ניצל אבל אינו זוכה לראות בעצמו במפלת אויביו אבל אם הוא שעת תגבורת החס"ד והרחמי"ם … להמשך קריאה
א והנה זדי"ם ביד עוסקי תורת"ך אינו מובן ביותר שזהו אינו דבר והיפוכו דמה שייכות יש זה לזה הענין הניגוד ומה הפלא כנ"ל ואומר לך קצת באריכות ע"פ מ"ש נעשה הנס בחנוכ"ה ע"י או"ר (ושמן ומניר') כי מלכות יו"ן נק' חש"ך כמש"ל (סימן נ"ז) בשם מדרש חז"ל והטעם שהם מצד הקליפה מנגדים לכת השכליי שבישראל … להמשך קריאה
א וטמאים ביד וכו' הנה גבורים ביד חלשים הוא לפלא וכן רבים ביד מעטי' אבל טמאי' ביד טהורים וכן רשעים ביד צדיקים וכן זדים ביד עוסקי תורתיך מה הפלא וכי הטמאים והרשעים והזדים מחוייבים להיות בטבע יותר חזקים מן טהורים והצדיקים והעוסקים בתור' ותהי להיפך ובכדי להבין כ"ז אקדים לך את אשר דרשנו במס' מגילה … להמשך קריאה
א מסרת גבודים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך (עח) מסרת גבורים וגו' אמר חמשה לשונות י"ל נגד חמשה אותיות חנוכ"ה וביותר י"ל לעיל אמר ג' לשונות ר"בת ד"נת נ"קמת נגד ג' אותיות הנ"ל וכאן אמר חמש לשונות נגד חמשה אותיות הודא"ה: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א ג' לשונות הללו ר"בת ד"נת נ"קמת הוא ר"ת ד"ודאים נ"תנו ר"יח שהוא על לידת יששכ"ר כאשר יתפרש לך במקומו אי"ה ועת לקצר ועיין בסמוך: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א ג' לשונות הללו רבת דנת נקמת ר"ת נדר שהוא בדרגא דיובל דמפקא עבדים לחירות ה' צבאות יעץ ומי יפר ומי וודאיי יפר כמ"ש בזהר ע"כ בהודאה נרמז בר"ת ג' לשונות הללו נדר: ב הג"ה שייך לעיל בעת צרת"ם והוא מיותר לכאור' ופירשנו ע"פ מ"ש האריז"ל להיות דגברה הסט"א עתה ומע"ט מעט שעושים עתה הוא … להמשך קריאה
א ע"פ הדברים הנ"ל תמצא טוב טעם מה שהקביעות של ימי חנוכ"ה הוא תמיד בפ' מקץ דשם כתיב בי' ביוסף וחמ"ש את ארץ מצרים חמ"ש ר"ת ח"דש מ"ילה ש"בת אשר תיכף בגלות הראשון עמד יוסף למשען להחזיק בג' מצות אלה בכדי לבטל הוראת הג' ככבים הנ"ל וכמו שכתבתי לך ועוד יתבאר אי"ה: הסבר על זכויות … להמשך קריאה