בני יששכר

א בו ידובר טעמים למה נעשה הנס ע"י מאור האש ואור ונר נק' המאמר מאור"י הא"ש: נעשה הנס ע"י או"ר הנ"ר דייקא ולא במקר' הוא מעשי י"י כי נורא הוא. נ"ל דהנה דרשו חז"ל והארץ היתה תה"ו (בבל) ובהו (מדי) וחשך (יון) ע"פ תהום (מלכות הרביעית) הנה נק' מלכות יו"ן חש"ך כמש"ל (מאמר תור' אור … להמשך קריאה

א בו ידובר טעמים למה נעשה הנס ע"י שמן ונק' שם המאמר שמן למאור: טעם למה עשה הש"י הנס בשמן דהנה היונים רצו לבטל חכמת התורה ולהגביר חכמות החיצוניות חכמת יו"ן הנה בעת הישוע' ליהודים היתה אורה זו תור' הנה הפליא הש"י הנס בשמן הרומז לחכמה (הקדושה) כענין שאמרו רז"ל וישלח יואב תקוע' ויקח משם … להמשך קריאה

א נעשה הנס ע"י כהני"ם זכור תזכור את אשר כתבנו בסימן ב' יו"ן בגימ' ב"פ נח"ש. דכר ונוק' שבקליפה נח"ש בריח נח"ש עקלתון והנ' נעשה הנס ע"י כהני"ם כה"ן יותר מספר ט' על מספר יו"ן ואות הט' הוא אור הגנוז בגויי' וירא אלקים את האור כי טו"ב ועמש"ל (במאמר י"ח אות ו' בשם הרוקח דעל … להמשך קריאה

א ו"ל עוד טעם על מה סמכו א"ע חכמי הדור בעת ההוא ליתן מלוכה לכהנים הלא נשבע י"י לדוד ונ"ל דהנה איתא בזהר וז"ל ת"ח דוד זמין לי' למלכא ולמטרוניתא לנייחא מה עביד שני בדיחי דמלכא בגין דופינס ומאן נינהו דכתיב כהניך ילבשו צדק וחסידך ירננו. ולוי"ך ירננו מיבע"ל דהא ליוואי אינון בדיחי דמלכא וכו' … להמשך קריאה

א ונ"ל ג"כ לבאר טעם על מה סמכו א"ע חכמי הדור להמליך מלכים מן הכהני"ם בימים ההם הלא נשבע י"י לדו"ד וכו' ונ"ל דהנה מדת המלכות נק' נ"ר שמקבל' מן ג' ייחודים. הוי' אהיה (חב"ד) הוי' אלקי"ם (חג"ת) הוי' אדנ' (נה"י) בגימ' נ"ר גם הוא נתונה ברמ"ח איברין דילי' ובין ב' דרועין הרי נ"ר. גם … להמשך קריאה

א ע"פ הדברים תבין משארז"ל שהיה הפ"ך הנסיי חתום בחותמו של כה"ן גדו"ל והוא לפלא. האם היה דרכו של כ"ג בכל זמן להניח חותמ"ו על פכ"י השמן הרי ע"ז היה ממונין להספיק שמנים ומנחות ויינות. ואין זה מעבודת כה"ג. וגם למה היה צריך לחתום. והנראה בזה היה תוקף הנס שע"י פלא ונס מצאו פ"ך חתום … להמשך קריאה

א ונ"ל עוד דהנה אמרז"ל שגזרו על בתולה הנישאת ליום רביעי תבעל וכו' ולמה דוקא על הנישאת ליום הרביעי ונ"ל דהנה ענין תקנת חז"ל (בתולה נישאת ליו"ם רביע"י ונבעל' בחמישי) נ"ל דהוא ע"פ מ"ש בזוה"ק ה' ד' היית ומדקביל' דכור' נמשך היו"ד לתוך הד' ונעשה ה' הנ' המשכת היו"ד דקדוש' והרומזת לחכמ"ה) לתוך הד' עי"ז … להמשך קריאה

א ואבאר לך כעת עוד ביתר שאת. אמרז"ל היונים גזרו על בתולה הנישאת וכו' תבעל לטפסר תחילה והבנתי מן כתבי הקודש שכתבו תלמידי הרב החסיד הקדוש מהר"פ מקארעץ זצוק"ל. בשם הקדוש הנ"ל הוא ע"פ מה שארז"ל שבא נח"ש על חו"ה והטיל בה זוהמא וישראל שעמדו על הר סיני פסק' זוהמתן משא"כ הגוים לא פסקה זוהמתן … להמשך קריאה

א נק' בשם כהנים הנגשים בו יתבארו טעמי"ם על שנעש' הנס ע"י כהני"ם ובפרט ע"י כה"ן גדו"ל הגם שנתבאר כבר במקומות מפוזרים עכ"ז אחזור על כל דבר ודבר בקיצור. טעם לכל דבר בפ"ע בכדי למצוא כל דבר המתבקש במאמר בפ"ע. וגם אין מדרש בלא חידוש וגם יתבאר טעמי' למה היה הפך הניסיי חתום בחותמו של … להמשך קריאה

א עוד אפרש הפסוק. ומבני יששכ"ר יודעי בינה לעתי"ם היינו ג"כ כנ"ל תקנת חצי שע"ה זמן ההדלק' שהם רפ"ח עתים כנ"ל לדעת מה יעשה ישראל בהעלאת רפ"ח ניצוצין מן החשך אל האור ועי"ז מתבטל כח המלכיות וחיותן. והנה"ק רפ"ח מתעלים להאיר בקודש בחי' עולם התיקון הד"ר. ע"כ נקראו המדקדקים ביותר במצוה הזאת בשם מהדרי"ן היינו … להמשך קריאה

א עוד זאת אדרוש לך ומבני יששכ"ר יודעי בינה לעתים לדעת וכו' ע"פ הנודע בחכמה סוד העיבור וחידוש הירח נחלק' השעה לתתר"ף עתים ובני יששכר השכילו זה ברוה"ק ונרמז בזה יודעי בינה לעתי"ם עתי"ם במ"ם רבתי דאי"ק בגימ' תתר"ף סוד ה"פ גבור"ה כי בנין הנוק' מהגבורו' (והלבנ"ה רמוז' לנוק' בתול"ה נשא"ת ליו"ם הרביעי ר"ת לבנ"ה) … להמשך קריאה

א אבאר לך עוד טעם זמן ההדלקה חצי שעה עפ"י הנ"ל בשע"ה יש תקע"ו עתים מנין הבריתות שנכרתו על התורה היינו מ"ח בסיני מ"ח באהל מועד מ"ח בערבות מואב הרי קד"ם וכל אלה ללמוד וללמד (היא עסק התורה) לשמור ולעשות (הוא עסק המצות) הרי תקע"ו. והנה כבר כתבתי לך כ"פ רמיזת מצות נר חנוכה הוא … להמשך קריאה

א והנה כבר דברנו בזה ע"ת לעשות לי"י ע"ת בגימ' קנ"ה וש"ט קנה חנוכ"ה להודו"ת ולהל"ל. וש"ט פורים משתה ושמחה הנה מה נחמד ונעים הענין לפי דברינו הנ"ל דהגם שבעתים הללו ימי הנסים מתנוססים והמלכות מקבלת הארה גדולה אינה כמו כאשר תהיה בהאר' כאשר הש"ית ירים קרן לעמו ויתרומם קרן בית דוד אז תהיה מלכות … להמשך קריאה

א ומבגי יששבר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל (זה נאמר בבואם להמליך את דוד) הנה מצות נ"ר חנוכ"ה מצותה משתשקע החמה עד וכו' וקבלו הגאוני' שהוא שיעור חצי שעה הנה מהראוי להתבונן טעם למה דוקא חצי שעה ואומר אני סוד י"י ליריאיו זה הענין נמסר להם בחשאי דהנה סוד רג"ל מן השו"ק מבואר … להמשך קריאה

א עוד אדרוש לך בפסוק ותאמר לאה נתן אלקים שכרי אשר נתתי שפחת"י לאישי כבר כתבתי מה דקשה דיותר היה לה לומר שכר הדודאים. וכמו שאמרה ליעקב שכר שכרתיך בדודאי בני (והנה כבר כתבתי לעיל בקיצור ובכאן נוסיף ביאור) ויש לפרש עפ"י מ"ש בטעם למה היה הנס דחנוכה ח' ימים דייקא הוא כיון דהיונים רצו … להמשך קריאה

א עוד אומר לך בענין יששכ"ר י"ש שכ"ר. הנה תקנו הסנהדרין במצוה הזאת מהדרי"ן ומהדרין מן המהדרין (לא אמרו ותיקים או מדקדקים רק מהדרין וכבר כתבנו טעמים בזה) אומר לך המצטרך במאמר הזה הנה קיימו וקיבלו חז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי י"ש. והנה כבר כתב הרב הגדול חיד"א … להמשך קריאה

א הנה לפי מ"ש לידת יששכ"ר בחנוכ"ה. הנה שמו מרמז י"ש שכ"ר אשר עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות הן המה הצדיקים העוסקים בתורה ע"כ בשם יששכ"ר שהוא עמוד התור"ה נרמז י"ש שכ"ר. והנה לפ"ז הנ' זמן ההדלק' של הנרות שתקנו הסנהדרין בני יששכר מצות' משתשקע החמ' וכו' שהוא סמוך לזמן מנח"ה כבר ידעת … להמשך קריאה

א וישמע אלקים אל לא"ה ותהר ותלד ליעק"ב בן חמישי ותאמר נתן אלקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכ"ר. יש להתבונן מהו וישמע אלקים אל לא"ה שלא נתבאר מה אמר' ומה התפלל' (וגם חז"ל דרשו בזה ולפי הפשט לא נדע) ונראה ע"פ משארז"ל מיום שברא הקוב"ה את עולמו לא הי' אדם שהודה להקב"ה … להמשך קריאה

א והן היום בנס דחנוכ"ה הנה התנבא דוד עליהם כהני' אלביש ישע (כהני' משבט לוי) אלביש ישע שהישועה באת על ידן. וחסידי' (משבט יששכר תלמידי חכמים כי לא עם הארץ חסי"ד ותמצא ביוסיפין אשר העם אשר היו עם החשמונאי"ם קרא אותן בכל מקו' עדת החסידי"ם וכן הגוים והמוסרים קראו אותן עדת החסידי"ם) רנן ירננו שם … להמשך קריאה

א ע"פ כל הדברים האלה. אפרש לך רמיזת הפסוק. ויהי י"י משגב לד"ך משגב לעתו"ת בצרה יתפרש הענין על הנס דחנוכ"ה שהתפלל דו"ד שיהי' הש"י משגב לד"ך היינו כשיעברו הכ"ד ימים מן חדש כסל"ו (בימי החשמונאים) ויתהוו' קביעו' מקום לתור"ה ולעבוד"ה כמש"ל בסוד הכתוב ושמתי כדכד וכו' משגב לעתו"ת בצר'. עתות בגימ' לו"י יששכ"ר שעמדו … להמשך קריאה

א ע"פ הדברים האלה יש ג"כ לפרש בגמ' כפשוטו. דמקש' מאי חנוכ"ה מהו השם חנוכ"ה. ומפרש דת"ר בכ"ה כסלו יומי דחנוכ' תמניא אינון וכו' היינו שהית' בכוונ' מכוונת דוקא יום כ"ה להאיר המנור' אז ולרמז על עתיד ב"ב ושמתי כדכ"ד שמשותיך וכמש"ל וכב' דברתי בזה וזהו חנוכ"ה חנ"ו כ"ה ואתה הרחב הדברים: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א התחלת ימי הנסים הללו ביום כ"ה כסל"ו דייק' לאחר שעברו מן החדש כ"ד יום ובכל יום כ"ד שעות. ולא במקר' הוא. ואען ואומר. אמרו רז"ל בגמ' ברכות מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכ' בלב"ד והנה מה שיש לדקדק על מאמרם זה א' מהו הכוונ' שאין להקב"ה בעולמו אלא … להמשך קריאה

א קביעות ימי חנוכ"ה תמיד בפ' מק"ץ (הנה נתבאר במקומו כמה טעמים וכאן נכתוב השייך לענינינו מענין קדושת שבט יששכ"ר מתקני המועד הזה) ואען ואומר דהנה יעקב אבינו כשנאבק עמו המלאך נגע בכף ירכו (ועי"ז נפגם מדת הוד אשר לזה ניתנו ימי חנוכ"ה לתקן מדת הוד ע"כ ניתנו להודו"ת ולהל"ל כאשר כתבתי לך כ"פ) הנה … להמשך קריאה

א ע"פ הדברים האלה נחמד הדבר להשכיל ע"פ מ"ש מרן האריז"ל יששכ"ר הוא בחכמ"ה הנה תבין היונים הרשעים רצו לבטל חכמה הקדושה חכמת התורה ולהגביר חכמות החיצוניות חכמת יון (היא קליפת שר המשקים כמ"ש במאמר הלל והודא' עיי"ש) הנה נעשה הנס בנר מצו' ותורה אור בכסל"ו יום הלדת את יששכר היא בחכמה. חכמ"ת התורה הבן: … להמשך קריאה

א שרי ביששכר להיות קביעו' המועד ותיקון ההודא'. וצוו אמירת ההלל ומצות נר חנוכ' לדורות עם כל הלכותי' (המבוארים בגמ' בבלי וירושלמי ומדרשים) הכל נעש' ע"י בעל רוה"ק בית דינו של חשמונאי סנהדרי גדולה שהיו בימים ההם בזה"ז (עיין ביוסיפון) והנה ידוע רובם של סנהדרין משבט יששכר עמוד התורה והם הם היודעי בינ' לעתי"ם ע"כ … להמשך קריאה

א שייך עוד לנוסח ההודא"ה. ואתה ברחמי"ך הרבים וכו' אמרז"ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה וכתב הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בשם ס' ארץ צבי אין בעל הרחמים פוגע אבל מדה"ד פוגע וז"ש בנוסח ההודאה ואתה ברחמי"ך הרבי"ם עמדת להם בעת צרת"ם. היינו בעת שהי' מה"ד שולט אלקים מילוי ההי"ן בגימ' צר"ה ואז חלילה … להמשך קריאה