בני יששכר

א בו יתבאר ענין קידוש היום: "יום "הששי "ויכלו "השמים: ארמוז למשכילים דורשי יחודיך. "התחלת הקידוש יו"ם השש"י ויכל"ו השמי"ם ר"ת שם הויה כמ"ש הקדמונים. ואני אוסיף. ס"ת בגימ' א"ל אדנ"י ה"ס המשכת טפת החסד (חסד אל) מן שם הוי"ה אל שם אדנ"י. ואתוון אמצעים בגימ' כ"ז הויות (בגי' שבת) ושם שד"י. והנה כ"ז הויות … להמשך קריאה

א ומצאנו טוב טעם להריח הד"ס בשבת ע"ש חו"ט המשולש לא במהרה ינתק היינו ז' פעמים חו"ט בגי' הד"ס שהוא משולש ברכ"ה משולשת: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

א עיין במאמר ש"ם שב"ת אות י"א טעם לאכילת דגים בשב"ת בכדי שתהיה ברכה משולשת. להאד"ם המענג את השב"ת ואוכל דגי"ם לכבוד שבת. ובשלשתן נאמר ברכ"ה. במ"ב לדגים ביום ה'. ולאדם ביום ו' ולשבת ביום ז'. וחוט המשולש לא במהרה ינתק ועיי"ש עוד מש"ש: וזהו ברמז. בנאות דש"א ירביצנו וכו' דש"א ר"ת דגי"ם שב"ת אד"ם. … להמשך קריאה

א בזוהר יתרו דף פ"ח ע"א. ר' יצחק אמר כתיב ויבר"ך אלקים את יום השביעי וכתיב במן ששת ימים תלקטוהו. וביום הז' שבת לא יהיה בו כיון דלא אשתכח ביה מזונא מה ברכת"א אשתכח בי'. אלא הכי תאנ' כל ברכא"ן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה משום דההיא יומא … להמשך קריאה

א שם ר' שמואל ב"נ אמר. שאינו נדחה. יתפרש הענין ע"פ מה שתתבונן במשל. בראש השנה בערב כשעדיין לא באו עדים ולא קדשוהו ב"ד הנה המברך קדוש היום. ואח"כ יארע שיעברו ב"ד את החדש. הנה הברכ' של המקדש קידוש היום היה לבטלה. וכן ברכות שמ"ע של חובת היום. וכ"ה בכל המועדים במקום שלא הגיעו שלוחי … להמשך קריאה

א שם ד"א למה ברכו וכו' ר' דוסתאי אומר שאין לו בן זוג ע"כ. יש לפרש ביום ד' הוא הארת תוספת הנפ"ש מעולם העשיה משבת הבאה יום ה' הארת תוספת הרו"ח מיצירה יום ו' הארת תוספת הנשמה מבריאה. וביום א' נשאר רשימו הארת תוספת הנשמה מבריאה. וביום ב' רשימו הארת תוספת הרוח מיצירה וביום ג' … להמשך קריאה

א שם ר' יוסי בן חלפתא אמר. אברהם שאין כתוב בו שמירת שב"ת ירש את העולם במדה שנאמר קום התהלך בארץ לארכה וכו' אבל יעקב שכתוב בו שמירת שב"ת שנאמר ויחן את פני העיר. נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבע"י ירש את העולם שלא במדה. שנאמר והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וכו' ע"כ. … להמשך קריאה

א שם שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע וכו' מ"ש יומא דשבתא משאר יומא: א"ל מ"ש טורניסרופו' מכל גוברין אמר ליה שרצה המלך לכבדיני אמר ליה אף זו שרצה המלך לכבדה ע"כ. לכאורה אינו מובן מאי שאל אותו הרשע. וכי לא ידע ששומרים ישראל את השבת בציווי השי"ת. ואם לא היה מאמין בזה והיה סובר שישראל … להמשך קריאה

א ר' חליעזר שם בשם ר' יוסי אמר מפני האסטנוסות ברכ"ו במטעמים ע"כ נ"ל פירושו מי שהוא איסטניס ובימי החול אינו יכול לאכול מאכלים צוננים או חמין והטמונים מיום אתמול לשבת ובטבע איסטניסותו מזיקים לו מאכלים כאלה בחול בשבת לא ידאג ע"ז יאכלו ענוים וישבעו. דהנה ביר"ך השי"ת את יום השב"ת שיהי' במאכלי' הנזמנים בשבילו … להמשך קריאה

א שם ברכו ביציאה. ר' לוי משם ר' יוסי בר' חנינא כל יום שיש בו חסרון כתיב בו ברכ"ה ואינו חסר כלום. בחמישי נבראו עופות ודגים ובני אדם שוחטים עופו' ואוכלים וצדים דגים ואוכלים. וכתיב בו ברכ"ה ואינו חסר כלום. בששי נברא אדם בהמה. ובני אדם שוחטים בהמה ואוכלים ובני אדם מתים וכתיב בו ברכ"ה … להמשך קריאה

א שם ר' לוי בשם זעירא אמר ל"ו שעות שמשה אותה האורה י"ב שעות של ע"ש וי"ב שעות של ליל שבת וי"ב שעות של שבת ע"כ צורך הודעה זו היא עפ"י מה ששמעתי ממדקדקים להדליק בשב"ת ל"ו נרות כי נר שב"ת הארה מהאור הגנוז ששימש ל"ו שעות (וכן נירות מצוה של חנוכ"ה הם ל"ו נגד … להמשך קריאה

א שם ברכו במאורות וכו' עיי"ש שדרש שחלק הקב"ה כבוד לשב"ת ולא גנז האור עד מוצאי שבת. והוא נלמד מג"ש כי טוב וכנ"ל עיי"ש וכמדומה שדרשו זה להורו' לישראל הגם שהן היום נגנז אור הגנוז שהי' יכולין להביט בו מסוף העולם עד סופו עכ"ז הנה הברכה הזאת נשארה מוטבעת בשבת ושומרי יום השבת בקדושה יכולין … להמשך קריאה

א שם ברכו באו"ר פניו של אדם. קדש"ו באור פניו של אדם לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת כמו שהוא דומה בשבת. ע"כ הנה ג"ז יתפרש כנ"ל דמכח הג"ש הנ"ל תתפרש הברכ"ה על האו"ר. רק שבפירוש הקודם דרש על או"ר הנ"ר ובכאן דרש על או"ר פני"ם. אבל הנה דרשו קדש"ו ג"כ על … להמשך קריאה

א שם ר"א אומר ברכו בנ"ר. וכן הי' המעשה פ"א הדלקתי את הנר בלילי שב"ת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שב"ת דולק ולא חסר כלום ע"כ לא נודע מהיכן ישפוט שהברכ"ה קאי על הנ"ר. ואין ראיה ממעשה הנס שאירע לו לר"א. ומוכרחים אנחנו לומר שזה הוא לכל איש הישרא' שנרות של שבת מתברכי' יותר באורם מכל … להמשך קריאה

א שם רבי יצחק אמר ברכ"ו בעטיפ"ה וקדש"ו במקוש"ש (כ"ה הגירסא הנכונה בילקוט וכן גרס במ"כ) לא נודע האיך נרמז בויברך ויקדש. עטיפ"ה ומקוש"ש. וגם מה שייכות יש לשני הענינים הללו עטיפ"ה אצל מקוש"ש. ונראה ע"פ מ"ש רז"ל (והוא) שאמרו מפני מה נסמכה פ' ציצית למקושש: שאמר משה לפני הקב"ה דלבעבור זה חטא המקושש דבימות … להמשך קריאה

א שם ר' נתן אומר ברכו במן וקדשו בברכ"ה עכ"ל זה הדבר אינו מובן כלל. ומה שיש לי לפרש בזה (הנה ברכ"ו במ"ן כנ"ל) וקדש"ו בברכ"ה. היא עפ"י מה שנמצא להקדוש הרמ"ע זלה"ה במאמרי השבתות שלעתיד לבא בסעודה של לויתן הנה אין סעודה בלא לח"ם הנה כתב שיוציאו אז צנצנת המן הנגנז (נאמר בו לדורותיכ"ם … להמשך קריאה

א שם ר' ישמעאל אומר ברכ"ו במן וקדש"ו במן ברכו במן שכל ימות השבוע הי' יורד עומר ובערב שבת שני עומרים. וקדש"ו במ"ן שלא ירד בו כל עיקר עכ"ל. הנה מפרש ג"כ ויבר"ך ויקדש ויתפרשו דבריהם ע"ד זה דהנה הבר"כה הוא שבגזירתו ית"ש נתיילד דבר שאינו תחת המציאות. עכ"ז מיום שברא הקב"ה את עולמו י"ש … להמשך קריאה

א בו ידובר ברכת שבת: ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו. במדרש ויברך וכו' ויקדש אותו. כתיב ברכת י"י היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. ברכת י"י הוא תעשיר זו השבת שנאמר ויברך אלקים את יום השביעי. ולא יוסיף עצב עמה. זה האבל כמד"א נעצב המלך על בנו עכ"ל. הנה יש להתבונן. דנראה ודאי … להמשך קריאה

א מוסיפין מן חול אל הקדש. הנה כשניתוסף מנין חול על מנין קדש הרי קדש חול בגימ' ב' פעמים דרך. אית דרך ואית דרך. כתיב דרך שקר הסר ממני וכו' דרך אמונה בחרתי וכו' והנה כשמוסיפין מן חול על הקדש. נכלל הדרך שקר בדרך אמונה. הבן הדבר היטב. וזהו אם תשוב משבת רגליך וכו' וכבדתו … להמשך קריאה

א נרמז עוד במאמר ר"ח לעולם ישכים אדם להוצאת שבת. היינו מה שהשבת מוציא. היינו מילואי אותיות שבת שהם יוצאין מן עיקרי האותיות. והם אותיות י"ן י"ת ו'. בגימ' עת"ו. והנה כתיב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. ועיין מ"ש במאמר שם שבת סימן ט"ו. ויתבאר אי"ה במ"א: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א והנה באתי עוד לעורר על לשונו של ר"ח. אומרו. לעולם ישכים אדם להוצאת שבת להכנת שבת מיבע"ל. מהו לשון הוצאות. ונ"ל עפ"י מ"ש הרב הגדול חיד"א זלה"ה ובספרו כסא דוד דף מ"ט ע"ב). הזריז במצות (היינו לעשותן בזריזו') לא שיי' גבי דידי' למימר טענת מי הקדימני כו' כיון שהוא עושה הקדמה כל מה שאפשר … להמשך קריאה

א בגמ' א"ר חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת. שנא' והכינו את אשר יביאו לאלתר (וכפירש"י. והכינו את אשר יביאו לאלתר. בשעת הבאה הכנה. והבאה בהשכמה היא דכתיב וילקטו אותו בבקר בבקר עכ"ל) ולי נראה דלמד לה מן יביאו שפירשו בי"א. והוא לשון מהירות. כמשארז"ל ביבמות. מפני מה הגרים מעונים בעוה"ז על שאיחרו ליכנס תחת … להמשך קריאה

א איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו. דרשו חז"ל סמך שבת למורא אב ואם לומר אף ע"פ שהזהרתיך על מורא או"א אם יאמר לך חלל שבת אל תשמע לו ע"כ נשאלתי הלא דורשו אומרו אח"כ אני י"י הוא לנתינת טעם אני י"י ואתה ואביך חייבים בכבודי א"כ מטעם הזה כ"ה בכל המצות שלא ישמע … להמשך קריאה

א עיין במאמר קידוש שבת עוד מענין תוספת שבת ענין עמוק וכתבתי שם סמך מן הקרא ויברך אלקים א"ת יום הז' את מרבה הטפל ליום הז' היינו תוס' שבת: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א וכיון שבאנו לדבר מענין זה הידור מצוה עד שליש במצוה. נבא לבאר מהיכן נפקא לן זה מן התורה דהנה הידור מצוה נפקא לן מפסוק. זה אלי ואנוהו. התנאה לפניו במצות. היינו לעשותה בהידור מן המובחר אבל שיעור שאמרו עד שליש לא נדע מקומו איה וגם מן הצורך מה שייכת יש לשירת הים. שיתבאר בו … להמשך קריאה

א עוד אביא לבאר לך ענין אחר בטעם תוספ"ת שבת. הנה כתבתי לך אשר מרן האריז"ל כ' אשר תוספ"ת שבת יכולין להוסיף עד ל"א שעות היינו מן חצות יום הששי עד שעה אחת בליל א'. והיינו ל"א שעות ועוד אמר שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א'. כי עד חצות לילה עדיין היא הארת שבת … להמשך קריאה