א באנו לכלל מאמרינו הנ"ל ע"י פרישת המשנה לא ישב אדם לפני הספר וכו' לא יכנ"ס אדם למרחץ (והוא בסימן) ו' ואגב הנה אבאר לך את אשר דקדקנו למה בהנהו תרי תספור"ת ומרח"ץ דקדק התנא למיתני אד"ם משא"כ באינך ונ"ל עפ"י מ"ש מרן האריז"ל שלא להסתפר ע"י גוי דלא להתערב צולמא דילי' בצולמא דע"ז וכן … להמשך קריאה
א אונקלוס תירגם אר"י י"י מליל לאיתא"ה טב"א על ישראל נראה כוונתו גם כן לתרץ הקושיא הנ"ל ונרא' לפרש כוונת פירושו שהודיע משה להגר צדק דבר מחודש ע"פ מ"ש ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגו"ך שלא תצטרך אתה להשתדל עבור הברכו' והטובו' הללו רק הם ירדפו אחריך והשיגו אותך. וזה שהודיע משה להגר. כי ד' … להמשך קריאה
א והנה בתרגום המיוחס ליונתן תרגום ארום ד' מליל לאוטבא לגיורא על ישראל: הנה נראה שגם הוא ז"ל רצה לתרץ קושיין מה הוא החידוש שחידש משה להגר צדק הלז אבל עקבותיו לא נודעו בפירוש זה ויתפרש הדבר על פי מה דק' עוד בפסו' למה אמר הכתו' דבר טו"ב על ישרא"ל ולא אמר א"ל ישרא"ל או … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד מענין הנ"ל קצת באופן אחר עפ"י מה שפירשנו שאמר בועז לרות ישלם ד' פעלך ותהי משכורתך שלימה וכו' דקשה וכי ס"ד שהש"י לא ישלם השכר המגיע לאדם במילואו וטובו עד שיצטרך בועז לברך בדרך תפל' על זה אבל יתפרש הדבר באופן הנ"ל דהנה בפועל עפ"י הדין בנאנס ולא עשה פעולתו אין מגיע … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד על פי מה דרמו הקדמונים שמעתתא אהדדי דקי"ל עבד שעבד שלש וחלה שלש יוצא לחירות וא"צ להשלים ימי חליו. ובפועל קי"ל בנאנס מקצת ימי פעולתו צריך להשלים אם ירצה לקבל דמי שכירותו בשלימות. וקשה מאי שנא. ותירצו דשאני עבד עברי דקיבל שכר עבודתו או הוא או הב"ד שמכרוהו מקודם שעבד משא"כ פועל … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד לכה אתנו והטבנו לך כי ד' דבר טוב על ישראל החידוש שחידש לו הוא כך והוא לבל יפול לב הלב הגר עליו בראותו כל הייעודים הטובים שייעד הש"י בתורתו לישראל המה ייעודים גשמי' מעסקי העוה"ז. אם בחקותי תלכו וכו' ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וכו' והנה יתרו הי' יושב בכבודו של … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד לכה אתנו והטבנ"ו לך כי ד' דבר טו"ב על ישרא"ל הוא הודעה חדשה לגר צדק הלזה לבל יפול לבו עליו פן ע"י החטאי' יתעוררו המקטריגי' ח"ו ומלך במשפט יעמיד ארץ ויתמנע הטוב והודיעו לו משה שבודאי יבא הטו"ב לישרא"ל ולא יועיל שום קטרוג והוא על פי מה שפירשנו בפסוק ויהי בשחת אלהים … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד לכה אתנו והטבנו ל"ך כי ד' דבר טו"ב על ישראל. הנה הלכה רווחת הוא בישראל על פי התורה האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני וכו' הרי זה צדיק גמור והנ' רמינן מברייתא זו אהא דאמרינן בגמ' כור"ש מלך כשר היה והחמיץ. דמצינו שהתנדב לבהמ"ק ואמר די להוון מקריבין ניחוחין ומצליין לחיי … להמשך קריאה
א ונראה לפרש עוד לכה אתנו והטבנ"ו לך כי ד' דבר טו"ב על ישראל. ע"פ משארז"ל הרי שהיו ישראל מחוייבים ח"ו בר"ה ופסקו להם גשמים מועטים ואח"כ שבו בתשובה הנה להוסיף עליהם א"א אזי הקב"ה מורידין בזמנן ובמקום הראוי שלא תאבד אפילו טפה אחת והרי שהיו ישראל זכאין בר"ה ופסקו להם גשמים מרובין ואח"כ נתחייבו … להמשך קריאה
א ועפ"ז אומר לך טעם נכון את אשר עם לבבי הנה השי"ת צוה לנו בתורתו ליתן את הברכו"ת על הר גריזים ואת וכו' על הר עיבל. והנה הי"א ארורים נכתבו בתורה בפירוש ובאה הקבלה בתורה שבע"פ לומר מקודם הברכו"ת. דהיינו הפכו פניהם כלפי הר גריזי"ם ואמרו ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה ואח"כ הפכו … להמשך קריאה
א עוד יתפרש לכה אתנו והטבנו לך. כי הו"י' דבר טו"ב על ישראל כבר ידעת מה שדקדקנו לעיל. ואומר לך ידוע היא מענין חקירות ידיע"ה ובחיר"ה אשר שניהם אמתיים נתאמתו לנו ע"פ התורה. הגם שאתו י"ש המדע והוא יודע מחשבות אדם לפניו נגלו כל תעלומות והמון נסתרות מבראשית. מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש. עכ"ז … להמשך קריאה
א כיון שבאנו לכלל זה מענין השפעת הטו"ב לכנס' ישראל ומן הארת טו"ב אור הגנוז ע"י נ"ר שב"ת וכבוד היום הארת התורה שבה נגנז האור כי טוב ע"כ עתה באתי לדרוש כמה מילי מעלייתא ומן הטוב אשר חנני אלקים בפסוק שאמר משה לחובב לכה אתנו והטבנו לך כי י"י דבר טוב על ישראל בכדי להעיר … להמשך קריאה
א משנה לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה ולא יכנס אדם לא למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדון עיין ברש"י והרמב"ם והרע"ב דנקט כל הנהו בכאן איידי דבעי למתנא לא יצא החייט במחטו וכו' והנה בוודאי האמת הוא כן אבל אעפי"כ יקשה לפירושם הא דדקדק הרמב"ם דה"ל לשנות לא יצא החייט במוקדם ואח"כ … להמשך קריאה
א ואיידי דאייתי לידן נימא בי' מילתא ע"פ הפשט בגמ' (לכבוד התורה ולכבוד השבת): ב בגמ' אמר רבה בר ר' הונא אף על גב דאמור רבנן ג' דברים צריך אדם לומר וכו' צריך למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבליהו מיני' אמר רב אשי אנא לא שמיע לי הא דרבה בר רב הונא וקיימתי מסברא עכ"ל והנה … להמשך קריאה
א משנה שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שב"ת עם חשיכה עשרת"ן ערבת"ן הדליקו את הנ"ר. עיין רמזים במשנה הזאת בס' כס"א דו"ד להרב הגדול חיד"א זלה"ה והנה אני בעניי ג"כ אומר שיש לפרש ברמז שצריך האדם לומר בתוך בית"ו איברי הגו"ף שהם נק' בני בית"ו צריך לומר בע"ש עם חשכה היינו סמוך … להמשך קריאה
א הנה ע"פ דברינו הנ"ל ברכה ואו"ר מישך שייכי אהדדי תתבונן דהנה האו"ר נמשך אל הברכ"ה הבן הדבר או"ר זרוע לצדיק (יסוד עולם) או"ר צדיקים ישמח וההוא או"ר נמש"ך אל הברכ"ה שבתא דליליא ותתבונן לפ"ז או"ר ברכ"ה כד איתכללין דא בדא בגי' חס"ד די"ן רחמי"ם כללות הג' קוין הנמשכין באו"ר אל הברכ"ה (סוד ג' אבו') … להמשך קריאה
א מתניתין במה מדליקין. לא מקשינן בגמ' תנא היכי קאי דידעינן שפיר דתנא אקרא קאי דכתיב בי' ויבר"ך אלקי"ם את יום השביעי. והנה איוב כשקלל את יומו בארור. אמר היום ההוא יהי חשך ולא או"ר. ממילא נשמע יום שהוא מבורך יהי' או"ר וכן נמצא לרז"ל במדרש עמש"ל מאמר ג' סימן ה' ויברך אלקים את יום … להמשך קריאה
א בו ידובר מענין נר שבת: בשלטי הגבורים סביב המרדכי פ' במה מדליקין כתב בשכר שישראל זהירים בנ"ר (מצו'. שבת ויו"ט וחנוכ"ה) ילכו לאורו של הקב"ה שנא' והי' לך ד' לאור עולם עכ"ל. ולכאורה יקשה אמת הבשורה הזאת מבוארת היא במקרא: אבל זו מנין לומר שהוא בשכר הנ"ר מצוה נ"ל דהנה הפרשה מתחלת קומי אור"י … להמשך קריאה
א והנה בהתבוננך כל הנ"ל תבין אד"ם המקיים מצות עירוב"י חצרות ויכוין לחיבור נצ"ח הו"ד על יד יסוד. והנה נצ"ח הו"ד יסוד בצירוף אד"ם בגי' חס"ד גבור"ה כנ"ל: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א ויש לפרש עוד אמרם ז"ל. אפילו הלכות עירובי חצרות הי' אברהם יודע. הוא עפ"י כוונת מרן האריז"ל. נצ"ח והו"ד הם הנקראי' בני החצרי"ם. והנה נצ"ח הוא רחמי'. חס"ד (בגימ') ע"ב הו"ד דין גבור"ה בגימ' רי"ו. ותכוין לכוללם ביסו"ד שהוא קו האמצעי הכוללם בסוד ע"ב רי"ו (חס"ד גבור"ה) וזהו עיר"וב ע"ב רי"ו עכ"ל מרן. והנה … להמשך קריאה
א הנה לפי דברינו הנ"ל חיבור בי"ת עם חצ"ר נרמז ליחודא שלים אשר משם מתיילדים נשמות ישראל. הנה יש לרמז בזה אשר זה רמוז בפסוק בשירות האזינו צור ילדך תש"י ותשכח וכו' הוא על דרך תימא. הנה צור ילדך תש"י בגי' בי"ת חצ"ר עכ"ז ותשכח וכו' והוא דבר מתמי': הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: … להמשך קריאה
א עירובי שבת בו ידובר דרושי' במצו' העירובין. חצירות. תחומין. תבשילין. במדרש פ' תולדות עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי. ר' נתן בשם ר' יוחנן אמר אפילו הלכות עירוב"י חצרו"ת היה אברהם יוד"ע תורו"ת ב' תורות שקיי"ם אפילו מצוה קלה שבע"פ עכ"ל. הנה בעירוב"י חצרו"ת לא אמרו שקיי"ם. רק שהיה יוד"ע. … להמשך קריאה
א כו"ס יי"ן. לקידוש היום. הנה כו"ס יי"ן בגימ' ששה שמות הוי'. ואח"כ לחם משנה היינו ב' פעמים לח"ם ג"כ בגימ' ששה שמות הוי': הרי י"ב צירופי הוי' השולטים בי"ב חדשי השנה. ובשבת. להיותו יומא דנשמת'. שהוא כנשמה לכל הזמנים. ע"כ מאירים כל הי"ב צירופי הוי'. ע"כ נוהגין שמברכין ומקדשין את כל חדש ביום השבת … להמשך קריאה
א וכיון שפירשנו תיבת לעשו"ת ב"פ ויכלו אגב נפרש בפסו' ושמרו ב"י וכו' לעשות את השב"ת מהו העשי' את השב"ת ונ"ל לפ' עפ"י מ"ש הרב הק' בעל אוה"ח על משארז"ל כל האומר ויכל"ו וכו' כאלו נעשה שותף להקב"ה במ"ב. והוא לכאורה דבר מתמי' לומר כזאת ופירש מזה הרב הק' הנ"ל זצוק"ל עפ"י מ"ש הכתוב כי … להמשך קריאה
א עוד יתפרש ויכל"ו השמים והארץ וכו' הנה לפי פשוטו כתרגומו ואשתכללו היינו נתייסדו היינו גמר מלאכה. ומה נחדש לנו ידיעה בזה. ונ"ל בזה דהנה זה אינו מלאכה בפ"ע רק משמיענו סיום דגמר מלאכה נק' מלאכה. מדכתיב אח"כ וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו. עד יום השביעי שנסתיימה הגמר מלאכה לא מיקרי עדיין מכל מלאכתו בא … להמשך קריאה
א ויכלו השמים וכו' ויכל אלהי' ביום השביעי וכו' וישבות ביום השביעי מכל וכו' ויברך אלקים את וכו' ויקדש אותו. כי בו שבת בו כל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות ומה שיש לדקדק במקראי קודש ההם. א' אומרו ויכל"ו וכו' כאלו מאליהם נשתכללו והרי השי"ת האומר והעושה. ב' שוב חזר לומר. ויכל אלקים וכו'. ג' … להמשך קריאה