בני יששכר

א אשובה נא עוד לבאר טעם לדברי מרן אשר שמירת השב"ת עם התוס' מהראוי להיות ל"א שעות וכאשר כתבנו רמיזתו בתורה והוא ע"פ מ"ש בנוסח שתיקנו אנשי כנה"ג לומר בשבת לא"ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי והנה יש להתבונן מ"ש שתיקנו לומר בשביתת השי"ת כביכול דוקא שם א"ל ובפרט דלא מצינו בתורה שם א"ל … להמשך קריאה

א כבר כתבתי לך לעיל. ענין שביתה עם התוס' כפי דברי מרן האר"י ז"ל הם ל"א שעות. הנה יש להם רמז בתורה מצות זכור את יום השבת הוא מצוה הל"א בתורה. אבאר לך ביותר דהנה בדברות הראשונות נאמר. זכור את יום השבת וכו' הוא מצוה הל"א. ובדברות האחרונות נאמר שמור את יום השבת וכו' כאשר … להמשך קריאה

א בו ידובר ענין תוספת שבת: חיוב תוספת שבת. כבר ידעת שהרא"ש ז"ל כתב שלא נודע שיעורו. והנה מרן האריז"ל כתב שיעור של השביתה עם התוספות לפניו ולאחריו מהראוי להיות ל"א שעות. והנה אנחנו בעניינו מצאנו ראינו רמז בז"ה בתור"ה מצות זכור את יום השבת וכו' הוא מצוה הל"א בתו' עפ"י חשבון ומנין הרמב"ם אשר … להמשך קריאה

א עיין מ"ש במאמרי חדש סיון מאמר א'. והנה לכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל בחודש סיון דייקא במזל תאומי"ם (עמ"ש שם) והנה נרמז הדבר במספר שב"ת (יומא דאורייתא) שב"ת בגימ' בסיו"ן מז"ל תאומים: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

א מהו שב"ת שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי. יש לפרש. שבת במ"ק בגי' ט'. כמו אמ"ת שהוא חותמו של הקב"ה וכמו הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. ע' במאמר ט' סי' י"ב ותבין כי שם ביארתי. הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

א אמרו בזוהר שבת יומא דאורייתא יומא דנשמתא היינו לכ"ע בשבת נתנה תורה לישראל והנה תורת הוי"ה תמימה כל התורה כולה הוא שמותיו של הקב"ה ותלויים בשם הוי"ה שהיא כנשמה בתוך הגוף והנה ב' תורות הם תורה שבכתב ותורה שבע"פ תורה שבכתב הוא שם הוי"ה ותורה שבע"פ שם אדנ"י דינא דמלכותא מלכות פ"ה ותורה שבע"פ … להמשך קריאה

א שבת בגי' חל"ק שי"ב (היינו י"ב צירופי הוי"ה) בר"ן (היינו י"ב צירופי אהי"ה) ובזה ג"כ יש לפרש מהו שבת שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה

א מהו שבת שמא דקוב"ה. שמא דאיהו שלי' מכל סטרוי. יש לפרש שבת עם הנקודות בגי' תשכ"ד ידוע הוא אשר יש י"ג מילואי שמו' הוי"ה במילואי' שונים. והמה מכוונים נגד י"ג מדות של רחמי'. לך נא ראה בס' ויקהל משה בהתחלתו (וגם המה נגד י"ב חדשי השנה עם חדש העיבור עיין בס' ברכ"ע) ובזה פירשתי … להמשך קריאה

א מהו שבת שמא דקודש"א ברי"ך הוא. שמא דאיהו שלים מכל סטרוי יש לפרש קודש"א ברי"ך הוא יהוי"ה אה"י בגימ' שבת. הבן לפ"ז מה שאמר שמא דאיהו שלים מכל סטרוי: וגם בלשון הקודש היינו הקב"ה יהוי"ה אהי"ה בגי' שבת עמש"ל סי' ד' והיא כפול. ואף עפ"כ יש בכאן חידוש דברים: הסבר על זכויות יוצרים בני … להמשך קריאה

א נעמי אמרה לרו"ת כשאמרה לה רו"ת שם האיש אשר עשיתי עמו היום בוע"ז. אמרה לה טו"ב בתי וכו' ואח"כ א"ל הלא אבקש לך מנוח אשר ייט"ב לך. שימשיך לך הטו"ב (בחי' יסוד צדיק) והנה בוע"ז אמר לה אם יגאלך טו"ב יגאל. ואם לא וגאלתיך אנכי. (היינו אמשיך אני לך את הטו"ב). והנה בבוא הזמן … להמשך קריאה

א מהו שבת שמא דקוב"ה. שבת בגי' אד"ני במילוי הוא תרע"א (דמלכא תר"ע בית דינ"א) ושם אל. טיפת החס"ד הנמשך אלי' מן המשפיע. ועי"כ מתמלא"ת פרי בטנה. וכבר כתבנו בייחוד לקדוש היום כוונת "יום "הששי "ויכלו "השמים. ר"ת שם הוי': וס"ת אל אדני. עיי"ש ותבין. ע"כ שב"ת בגי' אל תרע"א: הסבר על זכויות יוצרים בני … להמשך קריאה

א וכיון שבא המקרא הזה לידינו נימא בי' מילתא. אשר פריו יתן בעת"ו. דרשו חז"ל מיני' עונת ת"ח בשבת מהראוי להתבונן מהיכן נרמז בכאן שבת דייק'. והנרא' כבר ידעת שהמילוי הוא בחינ' נוקב' מקבל מן עיקר האות. והנה המילוי של אותיות שבת הם י"ן י"ת ו'. בגימ' עת"ו. וזה שדרשו אשר פריו יתן בעת"ו זה … להמשך קריאה

א שבת בגימ' לשו"ן מעו"ר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות וכו' ברית עולם נראה לפרש ברי"ת הנברא בעולם. עיין בס' יציר' ברית הלשו"ן וברי"ת המעו"ר. והנה נראה לפרש דבשמירת שבת מתקני' מה שפוגמי' ח"ו בברי' הלשון ובברית המעור וע"כ שבת בגימ' לשון מעו"ר. ע"כ ביותר צריכי' ליזהר בשבת מלדבר דבר בטל רק דברי תורה … להמשך קריאה

א שבת ששה פעמים מלא"ך הוי"ה בגימ' שבת יתבאר ע"פ משארז"ל בתי' בראש"ית יר"א שבת מן שמירת השבת כראוי יגיע הירא"ה לשומרי' בכל ששת ימי החול (ויתראה בסגולת השבת ליראה מן שארז"ל אפילו ע"ה אימת שבת עליו) והנה ביראים כתיב חונה מלאך הוי"ה סביב ליראי"ו וכיון שמן שמירת השבת תבא לאדם הירא"ה בכל ששת ימי … להמשך קריאה

א שבת הוא הנשמה א"ל החומ"ר בגימ' שבת. הנה ארז"ל גוי ששבת חייב מית'. נ"ל לפרש הטעם בזה דהנה כל ימי השבוע בהעריך אותם עם יום השבת המה חומר וצורה. ימי החול המה חומר. ושבת קודש היא הצורה. וזה שארז"ל בפסוק ויכל אלקי' ביום השביעי מלאכתו וכו' ביום השש"י מבע"ל ודרשו בו. מה היה העולס … להמשך קריאה

א שבת בגי' ג"פ ברכה. עם אותיות י' ה' י'. תתבונן הדבר ע"פ מ"ש. טעם למצוה מהו לאכילת דגים בשבת. דהנה אשכחן במעשה בראשית ברכה בג' דברים. והם בג' ימים זה אחר זה רצופים ברכה לדגי"ם ביום ה'. וברכ"ה לאדם ביום ו' וברכה לשב"ת ביום הז' (וסימנך בנאות דש"א ירביצני ר"ת דגי"ם שב"ת אד"ם) והנה … להמשך קריאה

א שבת זרזיר עורב בגי' שבת בקדושתו אמרו רז"ל אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם מובן הדבר ע"פ מ"ש הקדוש בעל מג"ע בענין אברהם אבינו בברית בין הבתרים נאמר שם ויקח לו את כל אל"ה ויבתר אותם בתוך. להיו' ע' אומות הם אל"ה מול אל"ה כי ל"ה שרים הם … להמשך קריאה

א שבת אהבה בכל לב. אהבה בכל נפש. אהבה בכל מאד בגי' שבת כך שמעתי מכבוד מחו' הרב הקדוש מוה' צ"ה זצוק"ל. יש להתבונן הענין ע"פ מ"ש בזוהר הנ"ל שבת איהו כללא דאורייתא עכ"ל והנה כלל התורה הוא לדבקה בו ית"ש. וימסור לבו ונפשו ומאודו בעבור אהבתו. והנה שבת איהו כללא דאורייתא. ע"כ שב"ת בגי' … להמשך קריאה

א שבת עקודי"ם נקודי"ם ברודי"ם בגי' שבת היא עפ"י הזוהר שם דף צ"ב ע"א שבת איהו כלל' דאוריי' וכל רזין דאורייתא בי תליין עכ"ל כבר ידוע לך עיקר רזין דאורייתא. הוא סודות מעשה בראשית ומעשה מרכבה עולם התהו ועולם התיקון בסודות המתקלא. והן המה עולמו' הנקרא עקודי"ם נקוד"י ברודי"ם בגי' שבת דאיהו יומא דאורייתא. בו … להמשך קריאה

א שבת בגימ' עצ"ם בש"ר. עפ"י מה שכתב האר"י ז"ל בליקוטי תורה. מה שאמר אדה"ר זאת הפעם עצ"ם מעצמי ובשר וכו' דהנה היתה חו"ה ראשונה שנתגרשה מן האדם. וחו"ה שני' ויבא"ה אל האדם והן הנה בחי' לא"ה ורח"ל שהי' אצל יעקב שופרי' דאדם. רק להיות בחי' לא"ה סוד דיני' קשי' (עצ"ם בזמן אדה"ר עדיין לא … להמשך קריאה

א שבת בגי' קשי"א רפי"א עפ"י מה שמבואר שם בזוהר הנ"ל בהדין יומא כל דינין אתכפיין ולא מתערין בעלמא עכ"ל. כבר ידוע לך דאית דינא קשי"א ואית דינא רפי"א כמו שידעת מענין ב' ימים דר"ה והנה שופר בר"ה הוא להמתיק הב' דינים. ובשב"ת נדחה השופר (בתקנת חכמים) כי נמתקי' הדינים בקדושת יום שבת. עיצומו של … להמשך קריאה

א יש לרמז עוד. מהו שבת שמא דקוב"ה דהנה שבת הוא יומא דאורייתא לכ"ע בשבת ניתנה תורה והנה התורה כולה שמותיו של הקב"ה והנה נוסף מספר שב"ת על מספר תורה יחודא שלים הו"י אדנ"י יחוד קוב"ה ושכינתי' והנה יבא לפנינו אי"ה במקומו' במאמרי' הבאי'. איך התורה מבטלת פלונ"י ובז' שהם בגי' תורה ונלמד מהפסוק ובני … להמשך קריאה

א ויש לרמז עוד. מהו שב"ת. שמא דאיהו שלים וכו' שבת בגימ' הקדוש ב"ה וגם ב' שמות הוי"ה אה"י וידוע מכוונת נ"ר שבתנ"ר בגימ' ג' יחודים. הו"י. אה"י. הויה אלקים הוי"ה אדנ"י בגימ' נ"ר. והנה הייחוד העליון הוי"ה אהיה כולל כל מה שתחתיו. ולפ"ז נוכל לפרש מהו שבת שמא דקוב"ה. היינו בגימ' הקדו"ש ברו"ך הוא … להמשך קריאה

א יש לפרש עוד מהו שב"ת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי. שבת עם הנקודות בגימ' תשכ"ד. הוא בגימ' (ד) י"ג מילואי הוי' שונים (כנודע מילואיהם ביודי"ן באלפי"ן בההי"ן. יש למלאות בי"ג אופנים. הגם שכללותם אינו אלא ד' מילואים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עכ"ז כשאות אחד הוא במילוי א' והב' בה' והג' ביו"ד וכיוצא … להמשך קריאה

א עוד יש לפרש. מהו ש"בת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים וכו' כי שב"ת בגימ' ד' מילואי הוי'. רל"ב. ושלשה מילואי אהי'. תנ"ה ושם י"ה ס"ה בגימ' שבת עיין בכתבי האר"י ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א בענין שם שבת איתא בזוהר יתרו דף פ"ח ע"א. מהו שבת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי עכ"ל. נ"ל לפרש דהנה כ"ז אתוון דאוריי' הם ובכל אות יש בו חיות מן שם הנכבד הויה ב"ה וא"כ בכ"ז אותיות הם כח כ"ז הויו"ת בגימ' שבת וזהו שיש לפרש מהו שב"ת שמא דקוב"ה. שמא דאיהו … להמשך קריאה