א כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו. דקדק האלשיך ז"ל. דהל"ל כל המתענג בשבת. ותירץ דהנה אם יאמר האדם עונג שלו הוא שחוק וק"ר וטיולים ולדבר דברי הבאי ושאר עניינים לא טובים. אנן נמי נימא לו. אין אנו אחראין לענוגך כיון שהשבת אין לו עונג מזה ואין להשבת כבוד מזה ע"כ אמרו כל … להמשך קריאה
א ועפ"ז מובן לנו דברי חז"ל ג"כ כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנא' אשרי אנוש יעשה זאת שומר שבת וכו' והוא עפ"י מ"ש הרמב"ם בה' ע"ז דהתחלת ע"ז בדור אנוש לא היתה כוונתם לכפור ח"ו בהיוצר כל רק נמשך להם טענת ואמרו שמהראוי ליתן כבוד ועבוד' לכוכבי השמים וכסיליהם להיות … להמשך קריאה
א עוד יש לפרש דברי רז"ל במדרש הלזה. (ע"פ קבלתם) שייכות שב"ת אל ארץ ישראל דהנה כתיב ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותם ופירש"י (מיסודי רז"ל) משל לבן מלך שהאכילהו דבר מאוס שאינו עומד במעיו אלא מקיאו כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה עכ"ל. והנה אדם אין צדיק בארץ וא"כ איך אפשר לקבל ירושת … להמשך קריאה
א במדרש רבה פ' מ"ו אמר הקב"ה לאברהם אבינו אם מקבלים בניך את השבת נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסין עכ"ל והדבר צריך ביאור ויש לפרש ע"פ מה ששנינו בס' יצירה כלל בריא' העולם היא עולם שנה נפש והנה העול' הוא חומר וצורה (כי לכל הנבראים יש חומר וצורה) והנה הצור"ה של העול"ם הוא אר"ץ … להמשך קריאה
א בגמ' כל המשמר שבת כהלכתו נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר אז תתענג וכו' והאכלתיך יעקב אביך וכו' לא כאברהם וכו' אלא כיעקב דכתי' בי' וכו' הנה יש להתבונן מהו הנחלה בלי מצרים שיירש יעקב אם הכוונה שיירש את כל העולם מבלי גבול הרי יעקב בעצמו לא יירש את העולם ואם הכוונה על בניו … להמשך קריאה
א אמרינן בגמרא כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עע"ז כדור אנוש מוחלין לו ויש להתבונן למה דוקא כדור אנוש והנני אומר דרך דרש ופטטייא דאוריית' טבין דהנה כתב הרמב"ם ז"ל בה' תשובה וז"ל ומהו התשובה שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשה עוד שנא' יעזוב רשע דרכו וכו' יתנחם על שעבר שנאמר כי … להמשך קריאה
א אמרו רז"ל שמש בשבת צדק' לעניים לא נודע הכוונה ונ"ל לרמז עפ"י דברי חז"ל (במד"ר משפטים אם תעברו על המצות אני ממשכן ב' משכנות (היינו ב' בתי מקדשים) שנא' אם חבל תחבל שלמת רעך (ביהמ"ק נק' שלמ' ובגד לישראל לשומרים מן המקטריגים והאומות כמו הבגד שהוא שמיר' לגוף מן צינים ופחים נ"ל) א"ל משה … להמשך קריאה
א בו ידובר במה מעלות וסגולת שבת קמא קמא דמטי לידן מפסוקי נבואה ומדברי חז"ל: ויבא יעקב שלם עיר שכ"ם יש לרמז מה שגזרו חז"ל בשב ואל תעשה לבטל שלשה מצות בהגיע זמן מצותן בשבת דהיינו שופר לולב מגילה כאומרם בכ"מ היינו טעמ' דשופר והיינו טעמ' דלולב והיינו טעמ' דמגילה והנה בודאי כל משכיל יבין … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד. ואני תפלתי לך הוי' ע"ת רצון. הנה כתב הרב החסיד בחו"ה גדר העבד הנאמן לא יעמוד וכו' ולא ישב וכו' ולא יחפוץ כ"א רצונו (היינו רצון האדון. כי העבד אין לו רצון בפ"ע כ"א רצו"ן האדון. א"כ האדון נק' אצלו בעל הרצו"ן) והנה כ"ה הענין בעבודת הבורא. הנה בראנו לכבודו ועלה ברצונו … להמשך קריאה
א או יתפרש קצת בסגנון אחר. ע"פ מ"ש. במקראי קדש. ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן והש"י אמר. למה זה צחקה שרה לאמר. האף אמנם אלד ואני זקנת"י. והנה אמרו רז"ל דכביכול הש"י שינה מפני השלום והנה דבר כזה. קשה להלום. איך האחד האמת יאמר דבר שאינו. ופירשנו עפ"י מה … להמשך קריאה
א אפרש לך עוד. הפסוקא דרחמי שאנחנו אומרים בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא והוא ואני תפילתי לך הוי' עת רצון. יתפרש עפ"י מה דידוע. נסים שמתנוסס הש"י עמנו בהלבשת הטבע הוא ע"י פעולת שם אלקי"ם. בגימ' הטב"ע. וניסים נגלים בשידוד המערכה שלא כטבע. המה פעולת שם הוי' המהווה כל הויות. ומשדדים כרצונו. והנה אין לבקש רחמים … להמשך קריאה
א כוסי רוי"ה. דרשו חז"ל. כסא דדו"ד לעתיד לבא רכ"א לוגין מנין רוי"ה. ומהראוי להתבונן מהו המספר הזה. רכ"א לוגין דייקא ודאי לא דבר ריק הוא. ונ"ל ע"פ משאמרז"ל לא הי' דו"ד ראוי לאות' מעש' אלא כדי להורות תשוב' ליחיד עיי"ש. והנה מהראוי לתת לב. למה דוקא דו"ד. הי' מוכן לזה להורות תשוב' ליחיד ולא … להמשך קריאה
א כתבו תלמידי האר"י ז"ל לומר אפילו בחול קודם הסעודה. מזמור לדוד ד' רוע"י וכו' כי יש בו ז"ן תיבות כי הוא זן ומפרנס לכל (ומה נחמד הדבר לאומרו בסעודה האחרונה של שב"ת להשפיע מזונות לימי החול נ"ל) ויכוין בשם הוי' במילוי כזה. יו"ד ה"ה ו"ו ה"י (בגימ' ז"ן נ"ל) עוד יש בו אותיות כמנין … להמשך קריאה
א בתשב"ץ סי' תמ"ח מש"ה עבדי מ"ת אותיו' שניות שב"ת מכאן שמש"ה רבינו נפטר בשב"ת. וכתב ע"ז הרב הגדול חיד"א זללה"ה. דלכך הרמז באותיו' שניות הוא עפ"י דברי הרמ"ע ז"ל שתירץ קושיית הרא"ש ז"ל והאריך להוכיח דא"א לומר שנפטר בשבת רק בע"ש (עיין ברא"ש פ' ערבי פסחים) ותירץ הרמ"ע ז"ל שנשמתו נסתלקה בע"ש ונפשו והטמנת … להמשך קריאה
א מזמור לדוד ה' רוע"י לא אחסר. נתפרש עפ"י מ"ש בפסוקי תורה הנאמר באברהם כשהיה עם לוט ולא נשא אות"ם האר"ץ לשבת יחדיו עיין ברש"י שהוא מקרא קצר דה"ל למיכתב ולא נשא אותם מרע"ה הארץ הנה חסר תיבת מרע"ה ונמסר בתורה שבע"פ דהנה כל מגמתו של אברהם שהתחבר עמו לוט על שראה ניצוץ המלכו"ת היה … להמשך קריאה
א אומרים בשבת. מזמור לדוד ד' רועי לא אחסר: והוא ג"כ בכוונת האריז"ל ובפרט בסעודה שלישית מנהג הנהוג מצדיקי עולם לאומרו ובכמה מקומות אומרים אותו אז ג"פ נ"ל שהיא ע"פ מה שהביא הקדוש מהר"ש מאוסטרפלייע זצוק"ל הי"ד בשם הפליא"ה תת"ן חדרים יש בגיהנם מנין תכל"ת (ונ"ל אשר ג"כ ז' שמות המרגל"א דשב"ת שצריך לכוין אותם … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפילתי לך ה' עת רצון וכו' ע"פ מה ששמעתי בשם כבוד אדמ"ו הרב הקדוש מוהרר יעקב יצח' זצוק"ל דלפעמים נענה האדם אפי' שלא ע"י תפלה רק ע"י דיבור בעלמא שאומר יהא כך וכך ובאם הוא ע"ת רצו"ן מתקיים דברו אבל חילוק הוא בין דבר המתפעל ע"י תפלה ובין דבר המתפעל ע"י … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפלתי לך ה' עת רצון עפ"י הגמ' ברכות א"ר חלבו א"ר הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו ויאמר ענני ד' ענני: ענני שתרד אש מן השמים. וענני שלא יאמר מעשה כשפים הם עכ"ל והנה קשה למה סיים … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפילתי לך ד' ע"ת רצו"ן וכו' הנה בע"ת רצון הנ"ל ישראל עלו במחשבה. הנה בעת רצון הלזה. הנה אני כנ"י שעליתי ברצונך הקדום הנה תפלת"י לך הו"י'. בהצטרף הו"י' תפיל"ה בגימ' ישרא"ל להזכיר בעת רצון אשר אני ישרא"ל עליתי ברצונך הקדום. בין והתבונן הדברים: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפילתי לך ד' ע"ת רצו"ן דהנה כשעל' ברצונו ית"ש לברוא העולם ישראל עלו במחשב' בראשי"ת בשביל ישראל שנק' ראשי"ת והנה עליות הרצון קודם התחלת הבריאה הוא זמן צלות"א דמנח"ה דשבת"א דהוי' זמן קודם מן ויהי וכו' של יום א'. וא"כ מאז והלאה הוקבע לדורות לישראל שהזמן ההוא ע"ת רצו"ן ועמ"ש בסי"א) … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפילתי. עפ"י חקירת החוקרים כתבו שכל פעולה המתבקשת מן המבקש אל המתבקש. הנה מן הצורך הוא שלא יהיה איזה מניעה מן המבק"ש (היינו שלא יהיה כדאי וראוי להמבוקש וכיוצא) וגם שלא יהיה מניע' מצד המתבקש (דהיינו שאין בו כח למלאות המבוקש או שהוא אכזרי בטבע ) וגם שלא יהיה מניעה מצד … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד. ואני תפילתי לך ד' ע"ת רצו"ן (ע"ד שאמר אליהו בתפילתו בהקדמת ת"ז. רבו"ן עלמין דאנת הוא חד ולא בחושבן הנה אומרו דאנ"ת הוא וכו' הוא כעין נתינת טעם דאנ"ת. ומהו הנתינת טעם לדבריו הרי לא אמר מקודם שום דבר. רק רבו"ן עלמי"ן. ואמרנו בזה עפ"י מה דנודע תיבת רבו"ן הוא בגימ' ד' … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד. ע"פ מה שפירשנו רמז המשנה הבני"ם יוצאין בקשרים. ובני מלכים בזגין. וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה (עיין רמז המשנה בס' ליקוטי יקרים) ונ"ל לפרש ברמז הבני"ם (היינו סתם בני"ם שאינן בני פלטין ואין להם ידיעה בנסתרות לחפש בגונזיא דמלכה) יוצאין (ידי חובתם בקדושת שב"ת ומועדי י"י מקראי קדש וכן בהתעסקם בקודש … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד דהנה במשפט כשיושבין הדיינים והאח' מזכה ואחד מחייב. הנה אם אח"כ המזכה מודה לדברי וכו' הנה ביטל המזכה רצונ"ו לרצו"ן וכו' ונעשה הרצו"ן כולו של וכו' משא"כ כשמחייב מודה לדברי המזכה הנה ביטל המחייב רצונו ונעשה הרצון כולו של המזכה. והנה שם הו"י' הוא מדת הרחמים ושם אלקים דין. הנה אומרת כנ"י … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפילתי לך ה' ע"ת רצו"ן וכו' הנה חקרו הקדמונים איך אפשר לומר שתהי' התפל"ה פועלת. נמצא יש ח"ו שינוי רצו"ן כאשר קודם התפילה היה הרצון באופן כזה ואחר כך ע"י התפיל' נשתנה הרצו"ן. והנה כתבו ע"ז תלמידי הבעש"ט. להיות ע"י התפילה נתדבק האדם במקום אחר יותר גבוה ונהפך לאיש אחר. והגם … להמשך קריאה
א ונראה עוד לפרש ואני תפלתי לך ה' ע"ת רצו"ן ע"פ מה שפירשנו במשנה אבות. הוא היה אומר עז פנים לגיהנם ובשת פנים לג"ע. יהר"מ יאו"א שיבנה ביהמ"ק ב"ב ותן חלקינו בתורתיך. דלכאורה אין ביאור לזה ופירשנו. הנה עז פנים לגיהנם ובשת וכו' והנה מהראוי שיהי' בושה לאדם. להתפלל לפני הקב"ה על הצטרכותו. כי דיו … להמשך קריאה