א ואומר לך עוד ואני תפילתי וכו' ואני (היינו אני ישראל בגי' תקמ"א הנה) תפלתי לך הו"י' וכי הו"י עם תפל"ה בגי' ישראל בגימ' תקמ"א ע"כ אומרת הכנסי' הקדושה אנ"י ישראל. תפלתי לך הו"י' כי זה נרמז בשמי תפל"ה הו"י') עת רצון אלקים ברב חסדך ענני וכו' העליה הוא בזמן מנח"ת שב"ת עם בחי' כת"ר … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד עפ"י מה שפירשנו בפסוק ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. דהנה החילוק בין שב"ת קודש למועדי י"י מקראי קדש. בשבת נאמר כי קדש היא לכם וביום טוב נאמר מקר"א קד"ש הנה מבואר הדבר בכתבי מר"ן האריז"ל. בשב"ת באים מוחין דחכמ"ה שנקרא קדש כידוע והנה באים מעצמם שלא ע"י מעשינו … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפלתי וכו' דהנה יש מלאכים מזומנים לקבל תפילות ולהעלותם למעל' הנה אותם המלאכים המה מתבוננים בכל תפלה אם ראויה היא להתקבל משא"כ בשעת ע"ת רצו"ן. הנה תפלתי לך י"י ואין אני צריך לסיוע המלאכים ע"כ אלקים ברב חסדיך ענני וכו'. ומעין זה. הגם שמתפללים בשעת עת רצו"ן באיזה לשון שירצו הנה … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפלתי וכו' ע"פ מה דידוע דהמתפלל לצורך עצמו עבור כי צר לו באיז' דבר אינו בטוח בכל פעם שתקובל תפלתו משא"כ המתפלל לצורך גבוה כי כאשר ח"ו איזה איש מישראל שרוי בצער. שכינה מה אומרת וכו'. וכשמתפלל האדם שיושלם למעלה החסרון כביכול אזי בטוח שתקובל תפלתו. משא"כ בזמן ע"ת רצו"ן תקובל … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד ואני תפלת"י וכו' ואנ"י דייקא עפ"י מה שתיקנו בנוסח ברכ' אחרונ' של הלל וחסידי"ך צדיקים עושי רצונך דקשה לכאורה למה ליה למימר עוש"י רצונ"ך ודאי כיון שהם צדיקים המה עושים רצונ"ו וגם ק' מהו וחסידי"ך צדיקי"ם הלא ידוע צדי"ק הוא העושה כפי התחייבות מן התורה. וחסי"ד היא העושה לפנים משוה"ד ולפ"ז איך … להמשך קריאה
א בו ידובר מענין צלותא דמנחת שבת הנקרא עת רצון: בשבת בזמן צלותא דמנחה נקרא ע"ת רצו"ן כמבואר בזוהר. שמעתי מאת כבוד אדומ"ו הרב הקדוש מהרמ"מ זצוק"ל הטעם להיות בריאת העולם בששת ימי בראשית הנה התחלת הבריאה אור ליום אחד שהוא מוצאי שבת הנה קודם הבריאה עלה ברצונו ית"ש לברוא את העולם. הנה הזמן שקודם … להמשך קריאה
א מענגיה לעולם כבוד ינחלו טועמי' חיים זכו יש לפרש ע"פ מ"ש בזו"ח מדרש הנעלם בראשית דף כ"א ע"ד וז"ל ואמר ר' נחמן נפש יתירה ניתוספת באדם ביום השבת אמר רבי מאי נפש יתירה זו א"ל רוח הקודש ששורה עליו ומכתיר לאדם בכתר קדוש בכתרי המלאכים והוא מאותו רוח שעתיד לשרות על הצדיקים לעתיד לבוא … להמשך קריאה
א בענין כל המוספי"ן אעתיק לך לשון הזוהר ח"ג בתוספת דף ש"ב ע"ב וז"ל ת"ח לקביל אינון שבעה זכאין (היינו אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד) פקיד קב"ה באורייתא לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא לאוספ' להו תפנוקין ועידונין מבי' מלכא אבהן ושבעין בקדמייתא ולבתר כן בנין והם שבעה זמנין ולא יתר בשבת"א לקביל … להמשך קריאה
א ולפ"ז יש לבאר מה שתקנו אנשי כה"ג בתפלת מוס"ף (שהוא ג"כ תוספ"ת כתוב"ה). מענגיה לעולם כבו"ד ינחלו טועמיה חיים זכו מענגי"ה (היינו כמו שדרשו דורשי רשומות וקראת לשבת ענ"ג. ר"ת עד"ן נה"ר ג"ן שהוא רב טוב הצפון לעוה"ב היינו כמו שאדם צריך לעשות הכנה הרבה לעוה"ב מעין זה צריך להכין עצמו לשבת כי הוא … להמשך קריאה
א מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד' וכו'. יש להתבונן מהו המזמור של יום השבת טוב להודות הלא בודאי טוב להודות להש"י תמיד כמו שאומרים בברכת הודאה בשמ"ע וכל החיים יוד "ך סל"ה וגם למה אמר טוב להודו"ת בלשון הודא' דייק' ולא בלשון שבח והילול וקילוס וכיוצא ונ"ל דהנה אמרז"ל מיום שברא הקב"ה את … להמשך קריאה
א בהזכרה דברכות המזון ברצונך הניח לנו ד' אלקינו שלא תהא וצרה ויגון ואנחה ביום מנוחתינ"ו לכאורה יש להתבונן למה פרטו שלא תהא וכו' ביום מנוחתינ"ו דמשמע באינך הימים אין קפידא. והנראה ע"פ מ"ש כ"פ בשם הרב עיר וקדיש בעל אוה"ח זצלל"ה בפסוק כי ששת ימים עשה ד' שהש"י לא עשה כ"א ששת ימים ושוב … להמשך קריאה
א מצות קרבן מוסף בשבת על פי חשבונו של הרמב"ם (דסוגיין דעלמא אזלי' כוותי') הוא מצו' ת"ג בתורה הוא כמנין התיבות שיש בתפילין ת"ג תיבות ובשבת קדושת היום הוא במקום תפילין וחיבה יתירה נודעת לנו בקרבן מוס"ף שהוא כמו תוספת כתובה כידוע ובעבור זה אומרי' כתר בקדוש' מוסף ת"ג הוא כתר כידוע והבן: הסבר על … להמשך קריאה
א במוסף אומרים כת"ר הנה מוס"ף בגי' יהוד"ה יוס"ף מובן הדבר למשכילים חיבור יסו"ד מלכות ע"כ מוס"ף ה"ס תוס' כתובה חיבת ביאה והנה יהודה יוסף מהם תרין משיחין הנכתרים בכת"ר מלכות ע"כ אומרים במוסף כת"ר יתנו לך ד' אלקינו הבן הדבר: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א עוד תקנו בנוסח הנ"ל המנחי"ל מנוחה לעמו ישראל בקדושתו ביום שבת קודש לא תקנו לומר הנותן מנוחה רק המנחיל יש לפרש ע"פ משארז"ל מנוחה זו שיל"ה שיש לה הפסק נחל"ה זו ירושלים שאין לה הפסק והנה שבת קודש הנה הוא יום מוגבל יום השביעי לשבות וכאשר יעבור היום ההוא הנה נפסק וחלף ועבר אבל … להמשך קריאה
א עוד תקנו בנוסח הנ"ל תפאר"ת עטה ליום המנוחה ענ"ג קרא ליום השב"ת להבין קישור הדברים וגם מהו המעטה תפאר"ת והיכן נרמז גם מה שאמרו ענ"ג קרא ליום השב"ת לכאורה ג"כ לא נמצא כן במקרא רק וקראת לשב"ת ענ"ג היינו שצונו לקרוא לו ענ"ג נ"ל לבאר הדברים ע"פ מ"ש הקדוש מהרד"ב ממעזריטש זצוק"ל. בהא דאמרז"ל … להמשך קריאה
א תקנו אנשי כה"ג בנוסח ברכת יוצר בשבת לאל אשר שבת מכל המעשים וכו' יש להתבונן מפני מה תקנו לומר שם א"ל ובפרט דלא מצינו בתורה בשום מקום אצל השבית' שיזכיר שם א"ל עיין מ"ש במאמר תוספת שבת סימן ב' וסימן ג' דרשהו משם ואין מן הצורך לכפו' הדברים: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: … להמשך קריאה
א הנוסח בברכת יוצר שתקנו אנשי כנה"ג לשבת שבח יתנו לו כל צבא מרום תפארת וגדולה שרפים וחיות ואופני הקודש. לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו תפארת עטה ליום המנוחה ענ"ג קרא ליום השבת זה שיר שבח של יום השביעי וכו' ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת … להמשך קריאה
א באנו עד הלום לדבר ממלאכת ההוצאה הנה אומר לך תנו רבנן (במכילתין דשבת) ארבע רשיות לשבת. רשות היחיד. רשות הרבים כרמלית. מקום פטור. קא מיתנח בהו סימנא. כי ביום הזה יכפר ר"ת יחי"ד כרמלי"ת. פטו"ר. רבי"ם מרמז כל המשמר שבת כהלכתו אפי' וכו' מוחלין לו. וארמוז עוד יכפ"ר בגי' ש"י הנזהר בשב"ת מהוצאה מרשות … להמשך קריאה
א בברכת יוצר. הנה נוסח אשכנז שמדלגים בשב"ת פסוק מה רבו מעשיך י"י וכו' שאומרים בימות החול. ונ"ל טעמה. מה רבו מעשיך ה' הכוונה על מעשה בראשית שנבראו בימות החול. משא"כ ביום השב"ת ישבת וינפש. ונוסח ספרד לאומרו גם בשבת וכ"ה מנהג רבותינו ע"פ נוסח האריז"ל ונ"ל טעם נכון למנהג הספרדיים לאומרו בשבת. והוא בדרך … להמשך קריאה
א במדרש שמות. וירא בסבלותם ראה שאין להם מנוח' וכו' עיי"ש ותוכן הדבר שאמר לפרעה שיתן להם מנוחה יום אחד בשבוע וצוה לו פרעה שיברר איזה יום שירצה עמד ובירר להם את יום השב"ת. וכשנתן להם אח"כ את יום השב"ת שמח משה וז"ש ישמח משה במתנת חלקו עיי"ש יש להתבונן איך מרומז זה בפסוק. ונ"ל … להמשך קריאה
א וע"ד האמת נ"ל ע"פ מה דידוע. שב"ת איקרי קד"ש ויו"ט מקר"א קד"ש. וידוע הטעם מכתבי מר"ן האריז"ל קד"ש איקרי חכ"מה והנה הארת המוחין דחכמ"ה בשב"ת באים שלא ע"י מעשינו ותפילתינו רק מעצם קדוש' היום (ע"כ דרשו חז"ל על שב"ת שאמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושב"ת שמה כי היא מתנה שלא … להמשך קריאה
א עוד נ"ל ע"פ הנ"ל. שב"ת הוא כעין בעה"ב. ויו"ט אורח. וקיי"ל אורח מבר"ך וע"כ גם בכאן עיקר הברכה הוא של האורח היינו יו"ט. ותתבונן בזה אורח מברך כדי שיברך לבעה"ב וע"כ בסיום הברכה מקדימין של שב"ת היינו לומר מקדש השב"ת כי האורח בברכתו. מברך לבעה"ב זה מה שנ"ל ע"פ פשוטו: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א בו יבואר כמה עניינים ופירושים בנוסח הברכות ותפלות שתקנו לנו לשב"ת קמא קמא דמטי לידן נימא בי' מלתא: בשה"ג סביב המרדכי הארוך הביא שאלה בשם פסקי מהר"ם למה כשחל יו"ט או אפי' ר"ח בשבת דוחין ברכה האמצעית בשמ"ע שנתקנה לשב"ת ואומרים ברכה האמצעיות של יו"ט וכוללין בה שב"ת ע"ש מה שתירץ טעמים אשר לא … להמשך קריאה
א דרשו חז"ל בפסוק ותזנח משלום נפשי זה נ"ר שב"ת (קראוהו חז"ל שלו"ם בי"ת הוא ענין יחוד כמ"ש ר' ישמעאל בר"י משום שלום בבית בטל. הבן הדבר) והנה סיפא דקרא נשיתי טוב"ה כי נר שבת הוא הארה מן אור הגנוז וירא אלקים את האור כי טו"ב ע"כ נק' הדלקת הנרות במקרא בלשון הטב"ה בהטיב"ו את … להמשך קריאה
א עיין בסימן א' מ"ש בשם הש"ג בשכר שישראל מקיימין נר מצוה יזכו לאורו של הקב"ה שנאמר והי' לך ד' לאור עולם. ע"ש אור עולם בגימט' מיכא"ל וגבריא"ל האפטרופסים של ישראל כמ"ש גבריא"ל לדניאל ואין אחד מתחזק על אלה כי אם מיכא"ל שרכם: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א שלשה דברים צריך אדם לומר וכו' ער"ב שב"ת עם חשיכה עשרתם וכו' עמ"ש בסי' ד' והרב הגדול מוה' חיד"א זלה"ה הביא פי' המשנה ברמז בשם האריז"ל. ג' דברי' צריך אדם לומר וכו' בערב שבת בעוה"ז (שהוא דומה לערב שב"ת ע"ד שאמרו מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת) עם חשכ"ה (היינו בימי הירידה לעת זקנתו … להמשך קריאה