א וידבר ד' אל משה במדבר סיני וכו' בחדש הראשון לאמר: ויעשו ב"י את הפסח וכו'. יש להבין מהו הלאמ"ר גם ויעש"ו בוא"ו הנוסף מהו. ונ"ל שאמר להם בחדש הראשון לאמ"ר. היינו שיאמרו במו פיהם בהתחלת החדש. מקודש החדש. וידוע מכתבי מר"ן האריז"ל הטעם הוא. דכל החדשים הם בסוד איברי הראש ע"כ נקראים ראש"י חדשים. … להמשך קריאה
א כתב הרוקח החדש הזה לכם ראש חדשים. ראשון הוא לכם לחדשי השנה בגימ' כמו תשע' ועשרים יום ומחצה ותשצ"ג חלקים עיי"ש. חשבתי למשפט והנה לפי החשבון חסר א' וי"ל דמרמז על חלק ת"ו מחלק אחד מתשצ"ג דאינם יכולים לעמוד עליו ולחשבו. וצ"ע בדבר: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א יהושע כשהעמיד השמש אמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון הנה הי' צריך להעמיד השמש כדי שיתארך היום ויהי' לו זמן לנקום נקמות ה' מן האמורי' אבל למה להעמיד את הירח אבל להיות כל חושבנ' בסיהר' ואנו צריכין לחשוב את כלהמולדו' לקידוש החדש ולקביעות המועדים ואפי' מי שנתעלם ממנו החשבון יוכל לחשוב המולדות מבריאת … להמשך קריאה
א שעות שלימות בכל חד"ש הם תש"ח מנין עקודי' נקודי' וברודים סוד הנהגת הזמ"ן היוצא מן הכח אל הפועל בכל עת מן התהו אל התיקון אשר ידוע סודם בכתבי מרן הארי ז"ל ואי"ה יתבארו עניינים בדרושים הבאים לפנינו ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א תשכיל עוד ותדע מספר תתר"ף הוא מנין י"ה פעמים חס"ד והנה כך הם הרגעים בכל שע"ה כל הנשמה תהלל י"ה על כל נשימה ונשימה מחדש הש"י החיו' בחסדו כי החיות רצוא ושוב וזהו לא המתים יהללוי"ה ואנחנו נברך יה מעתה וע"ע והנה יתרון החלקים של כל חידוש החד"ש שאינם מגיעים לשיעור שעה הלא הם … להמשך קריאה
א ומבני יששכר יודעי בינ"ה לעתי"ם לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם הפ' הזה נאמר בד"ה כאשר באו כל ישראל להמליך את דו"ד. מהראוי להתבונן מהו השייכות למלכו"ת בית דוד שבאו אליו אנשים יודעי בינ"ה לעתי"ם. וגם מהו הפי' יודעי בינה לעתים והנה חז"ל דרשו שידעו סוד העבור וקידו"ש החמ"ה ודרשו … להמשך קריאה
א חדש בגי' שי"ב הנה ישנם י"ב צירופי הוי"ה ובכל חד"ש מאיר צירוף אחד. הנה י"ב חדשים י"ב צירופי הוי"ה י"ב פעמים הוי"ה בגי' שי"ב מנין חד"ש ל' חידוש שמתחדשים העיתים בכל חדש כפי השתנו' הצירוף של שם הוי"ה מתהווה הוי"ה חדשה ואעפ"כ החדש הזה לכם כתיב שהדבר מסור בידינו לשנות העתי' ע"פ הליכתינו בתורה … להמשך קריאה
א במדרש רבה פ' בא כשהיו רבותינו נכנסין לעבר השנה נכנסים עשרה זקנים בקיאים לביהמ"ד ואב"ד עמהם וכו' אומרים ב"ד מבקשים אנו לעבר השנה שתהא השנה הזאת י"ג חדש. גוזר את עמנו והוא אומר להם מה שדעתיכם אף אנו עמכם באותה שעה יצא אור מביהמ"ד ובא לפניהם והיו יודעין שנתרצה האלהים להם שנא' זרח בחשך … להמשך קריאה
א משנה בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הבייתוסים התקינו שיהיו השלוחין יוצאין. יש לפרש ע"פ מ"ש האריז"ל בברכת המינים דבראשונה לא תיקנו ברכת המינים רק אינך י"ח ברכות לתקן פרצוף מלכות שמים לחדש אורה בתוספת הט' הבאים בסוד התוספת והחידוש ונקודות הכת"ר היא הנקודה השרשיית שבה לשם אינו מגיע פגם התחתונים כ"א ח"ו בעבירה גדולה … להמשך קריאה
א ידובר בו כמה עניינים נחמדים ממצות קדוש החודש: החודש הזה לכם ראש חדשים. ראשון הוא לכם לחדשי השנה. יש להתבונן א' שהלשון כפול ומכופ"ל. ב' מתחילה אמר סתם חדשי"ם ואחר כך אמר חדש"י השנ"ה. ג' בתחילה אמר הזה לשון נוכח: ואחר כך הוא לשון נסתר. יש לפרש עפ"י מ"ש המג"ע ואתחנן אופן ד' בהג"ה … להמשך קריאה
א שם (ע"א) אר"ש בן פזי אריב"ל משום בר קפרא. כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניו' מחבלי של משיח ומדינה של גיהנם. וממלחמות גוג ומגוג. מחבלי של הג"ה חבלי של משיח פירש"י קטגוריא בת"ח כדאמרינן בכתובות מה יש להתבונן בזה יתבאר אי"ה במ"א ברחב ידים: משיח כתיב הכא יום וכתיב התם הנה אנכי … להמשך קריאה
א בגמרא שבת (דף קי"ח ע"ב). עונג שבת. במה מענגו. ר' יהודא ברי' דר"ש בר שיל"ת משמיה דרב אמר בתבשיל של תרדין (ופירש"י חשוב הוא) ודגים גדולי' וראשי שומין (פירש"י חשובין היו להן). הנה יש להתבונן דגים גדולים. הנה הוא דבר ידוע בחשיבות (וכבר כתבנו לעיל טעם גם לפי פשוטו לאכול דגים לכבוד שבת) וראשי … להמשך קריאה
א כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו. עמ"ש במאמר ט' אות ח'. והנה יש לפרש משאלות לב"ו. היינו כלל התורה. ראש וסוף ואמצע שבתורה הם אותיו' לב"ו. מרומזין לבח' חג"ת. ותיבת אמ"ת כולל אותן כי באלף בית אותיות אמת הם ג"כ ראש תוך סוף: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א וכבדת"ו מעשות דרכיך ממלוא חפציך ודבר דבר. יש לפרש ע"פ מ"ש האריז"ל דעם הארץ פוגם במעשי"ו (רק בעש"י' מה שאין כן בשבת. יש עליו' העולמות גם פגם עם הארץ מגיע ח"ו עד לאצילות. וכתב הרב בכסא דו"ד דף י"א ע"א דע"כ עם הארץ אימת שב"ת עליו. והנה עולם העשיה מיקרי עשיה. ועולם היציר"ה מיקרי … להמשך קריאה
א אמרו חכמי הקבלה שינ"ה בשב"ת תענו"ג (ר"ת שב"ת) וכתבו לישן בשבת גם ביום ונ"ל לבאר איזה טעם הנלע"ד דהנה כתבו תלמידי הרב הקדוש מהר"פ מקאריץ בשם רבם הרב הקדוש הנ"ל זצוק"ל שבכל הנבראים יש שינ"ה ואפילו מים ישינ"ם ולא יישנו יתקלקלו רק שהמים יש להם חיות מעט וישינים מעט הכל (היינו כל הנבראים) כפי … להמשך קריאה
א ובזה נמצא טוב טעם למצות קריאת התרגום עם המקר' בצירוף בהגיע שבת כי תרגום ה"ס קליפת נג"ה אשר היא מצרנית בין הקדש ובין החול וידוע דכל הדברים וכל הבע"ח האסורים באכילה ע"פ התור' חיותם הוא מן שלש קליפות הטמאות ע"כ אסורים באכיל' לגמרי ע"פ התורה כי ג' קליפות הטמאות אין להם תקנה אלא ביטול … להמשך קריאה
א גמ' כל ימי עני רעים ומקשו והא איכא שבתות ויו"ט וכו' לכאורה אינו מובן מאי קושיא וכי אין עני בעולם שלא יהי' לו לצרכי ענ"ג שב"ת ויו"ט וכבר אמרו עשה שבתך חול ואל וכו' ונראה לפרש ע"פ מ"ש בס' אבו"ת העולם כל ימי עני רעים הכוונה על העני בדעת דאתמר משמיה דהאריז"ל טעם למה … להמשך קריאה
א שם על כן הוא נותן לכם וגו' זה הוא שהיה ע"כ. ואינו מובן ע"כ נראה דבא לפרש תיבת הוא דמיותר והנראה דהנה כתיב במ"ב ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו וכו' הנה כפי הנראה נגזרה השבית' והענ"ג עוד מימות עול' במ"ב והנה נאמר בבני נ"ח וירח הו"י' וכו' ויאמר הוי' וכו' לא ישבת"ו … להמשך קריאה
א מכילתא ראו כי הו"י' נתן לכם השב"ת הוזהרו כי הוי' נותנה לכם שתשמרו אותה ע"כ ואינו מובן: והנראה לפרש ע"פ מ"ש במדרש אשר גם בהיותם במצרים ביקש משה מפרעה שיתן לישראל יום מנוח שיתענגו בו ויניח להם מעבודתם וצוה לו פרעה שיברור איזה יום שירצה ובירר להם ליום מנו"ח וענ"ג את יום השב"ת וכשיצאו … להמשך קריאה
א בו ידובר מענין כבוד ועונג שבת: בגמ' אמרו על שמאי הזקן שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת כיצד מצא בהמה נאה אומר זו לשב"ת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השני' ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לש"ם שמי"ם שנאמ"ר ברוך ד' יום יום וכו' עכ"ל. והנה אינו … להמשך קריאה
א כל המענג את השב"ת נותנים לו משאלות לב"ו וכו' עיין מ"ש במאמרי חדש מרחשוון. נק' ירח בו"ל ראש התורה וסופה ואמצעה. והבאתי שם ע"פ מדרשיה' ז"ל אשר בחדש הזה הוא המקווה שיהי' חינוך הבית לעתיד ב"ב והבנין ההוא יהי' כנגד יעק"ב שקראו בי"ת. כענין שאמרז"ל לא כאברה' שקראו הר (הוא בנין בית א' ולא … להמשך קריאה
א כתיב בפ' המן. ויה"י ביום הששי לקטו לחם משנה וכו' הנה מהראוי להתבונן. ויה"י לישנה דצערא מה הוא והנראה ע"פ מ"ש בזו"ח במדרש הנעלם בראשית. דף כ"ב ע"א. וז"ל ר' פפא אמר. אפילו הרשעים שבגיהנם מוכתרים הם ביום השבת. ושוקטין ונוחין דאמר ר"ה אין לך רשע מישראל שאין לו מע"ט דמעליא להו לעלמא דאתי. … להמשך קריאה
א עוד אשוב אבאר לך. דברי חז"ל כל המשמר שבת כהלכתו נותנין לו נחלה בלי מצרים. שנא' והאכלתיך נחלת יעקב אביך. לא כאברהם וכו' אלא כיעקב וכו' לבאר מהו הנחל' בלא מצרים (עמש"ל סי' י') ואומר לך ע"פ מה שנמצא. בפליאה. מפני מה ג' שמות בפשט' ואחד במהפך. מפני שחותמו של הקב"ה אמ"ת. והוא לפלא. … להמשך קריאה
א אז תתענג על י"י והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך וכו' כי פי י"י דבר. יש לפרש על פי מ"ש בגמרא הכל מודים בשבת דבעינן לכ"ם להנות מן תענוגי העוה"ז דע"י השב"ת כל העולם הזה ג"כ לנו הוא להיות שאנחנו מצילים העול' כי הש"י לא ברא רק ששת ימים וברא השב"ת. ובראו בכח זה שע"י … להמשך קריאה
א אמרז"ל במדרש רבה אין ישראל נגאלין אלא בזכית השבת שנא' בתשובה ונחת תושעון עכ"ל. נ"ל פירושו היינו עשיית תשובה ביום הנחת והמניחה (או ע"י יום הנחת הוא התשובה ועי"ז) תושעון ונראה לומר הטעם. דכבר כתבנו כ"פ בשם הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה ובשם הגדולים והוא לקוח מן ספר"י דאין תשובה מועלת לגוים רק לישראל … להמשך קריאה
א אמרו בת"ז לא תבערו אש וכו' ביום השבת היינו שלא לכעו"ס דכל מאן דכעיס כאילו אוקיד נורא דגיהנם והנה מקשים הלא הכעס אסור גם בימי החול ומאי אולמי' דשבת בזה. ונ"ל הקטן בזה דהנה בחול בלא זה הגיהנם דולק אבל בשבת נכבה אש הגיהנם וההוא גברא קא מדליקו ומעורר ח"ו עונשי גיהנם גם בשבת … להמשך קריאה