א
בו ידובר מענין כבוד ועונג שבת:
בגמ' אמרו על שמאי הזקן שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת כיצד מצא בהמה נאה אומר זו לשב"ת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השני' ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לש"ם שמי"ם שנאמ"ר ברוך ד' יום יום וכו' עכ"ל. והנה אינו מובן מהו הנרצה מ"ש על הלל שע"כ לא עשה כשמאי מפני שכל מעשיו לש"ש וכי מעשה שמאי לא היו ח"ו לש"ש הרי לכבוד שב"ת עשה שציונו הש"י לכבדו וגם הראי' מהפסוק ברוך ד' יום יום אינו מובן ויתפרש לנו ע"פ דברי הגמ' בזבחים דף צ"א איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מהן קודם וכו' ת"ש ד"א ברכת היין תדירה. וברכת היום אינה תדירא ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (אע"ג דברכת היום מקודש ומשיבין בגמ') אטו שבת לברכת היום אהנאי לברכת היין לא אהנאי וכו' עיי"ש הרי מוכח דשגבה מעלת הברכה שמברך האדם בשב"ת יותר ממה שמברך בימות החול הגם שהברכה חדא היא בשבת כמו בחול:
ב
והנה שמאי שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שב"ת דהנה הי' אוכל את הראשונה בחול למען תשאר הטובה והמובחרת לשב"ת א"כ סיבת אכילתו בחול הי' לכבוד שב"ת א"כ שגבה מעלת ברכותי"ו גם בחול והי' מעין קדושת שב"ת אבל הלל מדה אחרת היתה בו שכל מעשיו הי' לש"ש כבר ידוע לך ש"ם שמי"ם כמ"ש כ"פ (ש"ם הוא מדת המלכו"ת כמד"א ויעש דוד ש"ם. שתיקן מדת המלכו"ת. שמי"ם הוא מדת תפאר"ת ישרא"ל עיין במע"מ שע"כ ק' פעמים שמי"ם בתור"ה. ק' פעמים ש"ם בתפילין) והנה האכיל' ושתי' של איש ישראלי הוא לצורך בירור הנה"ק שיש בתוך המאכל ההיא וכשמבררו אל הקודש הוא לצורך הייחוד והבירור הוא ע"י הברכה כנודע והנה ר' יהודא ס"ל בגמ' ברוך ד' יום יום. בכל יום ויום תן לו מעין ברכותי"ו והנה זה הי' מדת הלל מה שהזמין לו הש"י בזה היום למאכלו על כרחך זה הדבר המצטרך לברכ"ת היום לגרום הייחוד היום חוץ ערב שב"ת שהתורה צותה בפירוש ההכנה לשבת וקצרתי ועוד נדבר אי"ה בזה:
הסבר על זכויות יוצרים
בני יששכר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.