בני יששכר

א ידוע מכתבי מרן האריז"ל כל החדשי"ם הם בבחי' איברי הראש והנה חדש ניסן הוא בחי' גלגולת דנוק' והנה תמצא ראש חדשי"ם בגי' גלגולת נוקבא רח"ל: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

א ידוע מכתבי מרן האריז"ל אשר בכל ראש חדש צריכין לכוין במוסף בסיום הברכה האמצעית צירוף הוי"ה השולטת באותו החדש ובזה פירשנו משארז"ל מפני מה ישראל מתפללין ואינם נענים מפני שאינם יודעים להתפלל בשם שנאמר אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו עכ"ל והנה לכאורה אינו מובן וע"פ הנ"ל יתכן היינו שאינם יודעים לכוין צירוף השם … להמשך קריאה

א הנני רוצה לקיים בחיבורי זה מ"ע דאוריית' החדש הזה לכם ראש חדשים ע"כ הגם דלשנות העולם מתשרי מנינן עכ"ז אדבר מדי חדש בחדשו ואתחיל מניסן: ידוע בי"ב חדשי השנה שולטים י"ב צירופי הוי"ה והם בגי' שי"ב בגי' חדש והנה צירוף הוי"ה של חדש ניסן הוא הצירוף הראשון כסדרה יהו"ה יוצא מפסוק "ישמחו "השמים "ותגל … להמשך קריאה

א אומר לך עוד ראש"י חדשים לעמך נתת עיין מש"ל במאמר א' קידו"ש החד"ש סימן ט"ז שיש לרמז ראש חד"ש היינו חד"ש רמוז בר"ת חות"ם דיוק"ן שעו"ה יעו"ש ותבין. ומה שהחותם מרומז קודם לדיוק"ן שהדיוקן אינו מושג בעצמו רק ע"י החות"ם. נ"ל. וכל דברינו בדרך אפשר: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א אומרים בתפלת מוסף מזבח חדש וכו' ועולת ר"ח נעלה עליו וכו'. יש להתבונן למה פרטו העולות הרי גם חטאת הי' במוסף היום ומפרש שאומרים אח"כ ואת מוסף יום ראש החודש הזה נעשה ונקריב וכו' הרי כוללין כל המוסף. חוץ לזה הוא כפל דכיון שכוללין אח"כ כל המוסף למה הוצרך לומר ועולת ר"ח נעלה עליו. … להמשך קריאה

א יאמר במוסף רא"ש חד"ש ושעיר עזים אחד לחטאת ע' בתולעת יעקב וע' בס' מא"ה שערי"ם שער י"ז שעיר דר"ח הוא תשועת נפשות ישראל מיד שונא כמו שאומרים בתפלה והשעי"ר הוא לחלק המקטרג שר עשו שנא' עליו הן עשו אחי איש שעי"ר עכ"ד בקיצור בקצת תוס' וע"ש והנני בא אחריו לפרש לך שעי"ר בגי' שר"ף … להמשך קריאה

א עוד בנוסח התפלה דשמ"ע זמן כפרה לכל תולדותם ישראל הל"ל זמן כפרה לה"ם והנה לפי פשוטו נראה לי דבגריעותא דסיהרא ח"ו יש חשש אל הילדים אשר ע"ז היה מתענין ביום ד' מאר"ת חסר וכאשר נחדש החדש הוא זמן כפרה על התולדה המה הילדים קטנים מיהו אין זה מספיק ונראה לי לפרש דהנה נשתנה שעיר … להמשך קריאה

א וירצה עוד ראשי חדשים לעמך נתת עפ"י מ"ש מרן האריז"ל שנקראים כל החדשים בשם ראשי"ם שהם בזמן נגד איברי הראש. גולגלת"א. אוזן ימין. אוזן שמאל. עין ימין. עין שמאל. חוט"ם. הם ששה חדשי החורף בבחי' דכורא. וכן בששה חדשי הקיץ בבחי' נוק' והנה באיברי הראש הם החושים אשר בהם עיקר מציאת מעשי איש ותחבולותיו … להמשך קריאה

א בנוסח תפלת מוסף ראש"י חדשי"ם לעמך נתת יש להתבונן דבשלמא בשבתות וי"ט (שאומרים ולא נתתו ה' אלקינו לגויי הארצות וכו' כי לישראל עמך נתתו וכו' וביו"ט ותתן לנו ד' אלקינו באהבה את חג פלוני הזה וכו') ניחא שהן המה ימים האסורים במלאכה והש"י לא נתנם לגויי הארצות דגוי ששבת חייב מיתה וכן המצות הנהוגות … להמשך קריאה

א מצות קרבן מוסף ראשי חדשים הוא מצוה ת"ד בתורה (עפ"י חשבון הרמב"ם דסוגיין דעלמא כוותיה) מרמז ת"ג א' ת"ג הוא כתר וידוע מיעוט הירח הוא על שקטרגה ואמר' א"א לב' מלכים להשתמש בכת"ר אח"ד וידוע באורך הדברים מדברי רבותינו ז"ל עד שאמר הקב"ה הביאו עלי כפרה וכו' והנה לרמז זה המצוה הזאת הוא במספר … להמשך קריאה

א בו יתבאר איזה ענינים בתפלות ר"ח קמא קמא דמטי לידן: מדרש הנעלם וירא מהו וכסא כבוד ינחילם זה יעקב אבינו דעביד לי' כורסיא יקר בלחודוי לקבלא אולפן נשמתא דצדיקייא וקב"ה אזל עמיה בכל ריש ירחא וירחא וכד חמי נשמתא יקר אספקלריא שכינתא דמארי' מברכת וסגדת קמי' קב"ה הה"ד ברכי נפשי את וכו' אר"ע קב"ה … להמשך קריאה

א עיין מש"ל בסימן ז' ח'. והנה לסייעתא לדברינו. אפרש לך מאמר בפסיקת"א רבת"י. פרשה א'. לע"ד דהנה אמרו בזוהר מאן דמעייל ח"ו קיימא קדישא באתר נוכראה עובר על לא תשתחוה לאל אחר ופירשו בזה דהזיווג נק' השתחוואה (שכופף למטה גופו) והנה אמרז"ל בפסוק והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בש"ר לב לעשות … להמשך קריאה

א עפ"י הדברים הנ"ל הנה נבוא לדקדק עוד מה שאמר הנביא יבא כ"ל בש"ר להשתחוות לפני הלא גם במצות עליית הרגלים לא נאמר השתחוואה רק עיקר המצוה הוא התראות פנים בעזרה כדכתיב יראה כל זכורך את פני וכו' (עם היות דודאי השתחוו בבואם לעזרה אבל אין זה עיקר המצוה) ולמה אמר הנביא על לעתיד השתחוואה … להמשך קריאה

א עוד אדרוש והי' מדי חד"ש בחדשו וכו' יבא כל בשר להשתחוות מהראוי להתבונן מהו ההשתחווא' דייקא בחדש ושבת ה"ה גם היום ההשתחוואה לו ית"ש הוא בכ"ז ועידן ולמה אמר כ"ל בש"ר ואחשבה לדעת עפ"י משארז"ל אר"י חייב אדם להקביל פני רבו ברגל ולמדו זה מ"ד בשונמית מדוע את הולכת אליו היום לא חד"ש ולא … להמשך קריאה

א עוד יתפרש והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר וכו' ויצאו וראו בפגרי האנשים וכו' נשיב לבאר למה דוקא בחודש ושבת יראו בפגרי האנשים וכו' ולמה אמר כל בשר ונ"ל דהנה אמרו רז"ל דהיונים רצו לבטל מישראל ג' מצות חד"ש שב"ת מיל"ה והרבה טעמים נאמרו בזה מה היתה כוונתם דוקא בג' … להמשך קריאה

א ואפרש לך עוד עפ"י דרשות חז"ל דרשו במס' סוטה אין תפילתו של אדם נשמעת אא"כ משים עצמו כבש"ר שנאמ' והי' מדי חדש בחדשו וכו' יבא כל בשר וכו' וכתב המהרש"א ז"ל דדייק מדלא כתיב כל אדם והקשה הלא גם במבול כ' קץ כל בשר לשחת כל בשר ותירץ דהתם לרבות בהמות וחיות ועופות משא"כ … להמשך קריאה

א ויש לפרש עוד ברמיזא דחכמתא כל בשר רמז לסוד וצדיק כידוע ירמוז אשר לעתיד ב"ב יהי' יחודא שלים לאורקא ברכאן מכל שייפין ע"י הצדיק ביתר שאת בימים הקדושים בשבתות ובחדשים כי בגלות החל בעוה"ר גננא לא עאל לגינתו וכל החיות לכנ"י הוא רק מספיחין בסוד ובעלוך בניך כנודע אבל לעיל יהיה היחוד ביתר שאת … להמשך קריאה

א ויתפרש עוד עפ"י מ"ש הרב הקדוש הרמ"ע ז"ל במ"ע שלעתיד לבא ב"ב נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו דהיינו כשיגיע ר"ח ניסן נצטרך להקריב כל קרבנו' המוספין של כל ר"ח של ניסן של כל ימי הגלות וכן בשבתות למשל בהגיע שבת פ' נשא נצטרך להקריב כל הקרבנו' המוספין של כל ימי הגלות … להמשך קריאה

א ויתפרש עוד (עיין במג"ע אית בש"ר ואית בש"ר שיעור קומת הקדוש' מקור נשמות ישראל נק' בשר קודש ע"כ כנס' ישראל נק' היפ"ה בנשים בגי' בש"ר וכלל האומות אדום וישמעאל ג"כ בגי' בשר זה לעומת זה יונקים מן שיעור קומת הסט"א בש"ר ט' והנה אם עיני שכל לך תתבונן בכתבי מרן האריז"ל בכוונה פורים חייב … להמשך קריאה

א ידובר בו כמה דרושים בפ' והי' מדי חדש וכו': והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני וגו' יש להתבונן למה לא אמר כ"ל אי"ש או כ"ל אד"ם אלא כ"ל בש"ר יש לפרש דהנה נודע בכל חדש ושבת ומועד יש עלי' לעולמות כ"א כפי בחינתו. והנה יש להבין הנה גם … להמשך קריאה

א החדש הזה לכם. איתא בת"ז דף ז'. בספירן דאצילו"ת. דיוקנ"א דמלכ"א ממש. ובספירן דבריא"ה חותמ"א דמלכ"א. ובספירן דיציר"ה ובמלאכין דאינון חיוון ציורא דחותמא דשעו"ה. הנה בעולם העשי' אשר הלבנ"ה נגד מדת המלכו"ת. נק' חד"ש ר"ת ח"ותם ד"יוקן ש"עוה. הנה החד"ש הזה לכם. הכל מסור לישראל וזהו רא"ש חד"ש לדייק הראשי תיבות של חדש. ומה … להמשך קריאה

א ויאמר יהונתן (אל דוד) מחר חדש ונפקדת וכו' וישב המלך על מושבו. כפעם וכו' וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד וכו'. ויאמר שאול אל יהונתן מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם עיי"ש בכל הפרשה. הנה מוכח מכל סדר הפ'. כי כן היה להם בחובה. אשר שרי המלך היו … להמשך קריאה

א בפסיקתא רבתי פ' א"ל ילמדנו רבינו אדם מישראל שבירך על המזון ברא"ש חד"ש ושכח ולא הזכיר ר"ח וכו' למדונו רבותינו שכח ולא הזכיר של ר"ח משגמר ברהמ"ז (דאורייתא וכ"כ המפרש) ונזכר מיד עד שלא הסיח מן הברכ' (היינו שלא התחיל ברכת הטוב והמטיב) א"צ לחזור לכתחיל' (משמע דס"ל אם התחיל בהטוב והמטיב חוזר לראש. … להמשך קריאה

א ולולי דמיסתפינא מרבותי. הייתי אומר. דגם זמן ברכת הלבנה בחידושה תלוי בקביעוח ר"ח שלנו ורשאין לברך עליו עד חציו של חדש. עפ"י קביעותינו. הן מלא הן חסר. כיון שהש"י מסר זאת בידינו ואומר למלאכים אני ואתם נשאל לב"ד של מטה אימתי נקבע רא"ש חד"ש. אבל מיסתפנא לפסוק כן להלכ' מה שלא פסקו כן הראשונים … להמשך קריאה

א בר"מ פ' תצא דף רפ"א. וז"ל. וסיהר' איהו טוב ורע. במילואה ורע בחסרונ'. ובגין דאיהו כלילא מטוב ורע מונין בה ישראל ומונין בה בני ישמעאל. וכד לקת במילואה סימנא לא טב לישראל: וכד לקת בחסרונה סימן רע לישמעאלים עכ"ל. על דבר הזה שחקו עלינו החיצונים באמרם שא"א שתלקה בחסרון רק במילוי כשהיא בתכלית הניגוד … להמשך קריאה

א נוהגין בכל תפוצות הגולה. שמברכין את החדש הבא לטובה בשבת שלפני'. והוא במקום קידוש החדש) וטעמא בעי למה דוקא בשבת (הגם דע"פ פשוטו יש בנותן טעם. דבימות החול העם טרודין בגולה על המחי' ועל הכלכלה ואינן מתקבצין כ"כ לביהכ"נ ולביה"מ ובפרט בני הכפרים. משא"כ בשבת זמן קהילה אז מודיעין מתי יחול החד"ש. ואגב מברכין … להמשך קריאה