אור זרוע, חלק א, הלכות צדקה ו׳

א

בפ"ק דר"ה אמר רבא וצדקה מיחייב עליה לאלתר משום בל תאחר מאי טעמ' דהא קיימי עניים פשיטא מהו דתימא כיון דבעניינא דקרבנות כתיבא לענין בל תאחר כקרבנות דמיין ולבעי ג' רגלים קמ"ל דעבר עלי' לאלתר ופי' רבותינו בתשובות דהא קיימי עניים או בכאן או חוץ לחומה לנו שהרי עניי העיר מחלקין להו מע"ש לע"ש וקיימי עניים דקאמר אעניי עולם קאי שצריכין לתמחוי או לככר בפונדיון ויש ספרים שמסיים בהם קמ"ל דשכיחי עניים והיינו דשכיחי עניים שמצויין עוברים ושבים כל שעה ושעה ואע"ג דגבי פאה היכא דליכא עניים אמרי' לעני תעזוב ולא לעורבים ולא לעטלפים התם קודם שיבואו עניים היה נפסד ואפי' כשיבואו לא ידעו שהוא לקט ושכחה ופאה ולא שייך התם לומר שכיחי עניים ופי' בתשובות דהא דקאמר רבא וצדקה עובר עליה לאלתר דהיינו משתבע הגבאי ולא משעה שנדר דאיהו אין בידו לחלקן ולא פסדי עניים אבל גבאי תובע ומחלק וממשכן כדבריהם ז"ל ממשכנין על הצדקה ואם מונע משכון או מעות עובר לאלתר והביא ראי' לדבריו רבי' תם מפ"ק דערכין האומר סלע זו לצדקה עד שלא באת' ליד גבאי מותר לשנותה ומשבאתה ליד גבאי אסור לשנותה וטעמא על כרחין משום פסידא דעניים דקיימי כדמוכח דפריך והא ר' ינאי יזיף ופרע שאני ר' ינאי דעניים ניחא להו דכמה (משתעי) [דמשהי] מעשה ומייתי להו ואיכא רווחא לעניים הא למדת שמותר לשנות קודם שבאתה ליד גבאי דבידו לחלק [אבל משבאת לידו] אסור לשנותה משום פסידא דעניים דקיימי ולא יהיו המעות מזומנים אבל אם הגבאי בר עשויי כרבי ינאי מותר הא למדת שהנודר יש בידו לשנות ולאחר עד שיתבע הגבאי לא שנא יום אחד ול"ש שנה שלימה דא"כ נתת דבריך לשיעורין ולדבריו היכי שנדר כדי ליתן למי שירצה עובר לאלתר דהא קיימי עניים ויש בידו ליתן להם דלאו כדי ליתן לגבאי נדר ואין לומר שאינו עובר משום שיכול לומר איני רוצה ליתן לאלו אלא לאחרים שיבואו דא"כ כך יפטור עצמו לעולם מיהו היכי שנדר ליתן לפלוני ודאי לא עבר עד שיבוא אותו פלוני והיכא שברכו ש"צ בביהכ"נ ליתן צדקה הואיל ושמע הגבאי ויודע שהו' צדקה לא עבר עד דתבע לי' גבאי והיכא שנדר נדר ליתן ביד גבאי והגבאי אינו יודע שיתבע אותו א"כ לעולם לא עבר ומסתבר דחייב להודיע לגבאי שהוא חייב לו צדקה דדוקא היכי דידע הגבאי לא עבר עד דתבע לי' משום דהואיל ויודע ואינו תובע אותו הרי אינו צריך ואין לומר קיימי עניים שהוא עובר דאי קיימי הוה תבע לי' אבל היכי דלא ידע הגבאי שהוא חייב צדקה דאי הוה ידע דילמא הוה תבע מסתבר דחייב להודיע לגבאי ואי לא אודעיה עבר:

הסבר על זכויות יוצרים

אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן