אוהב ישראל, מקץ ב׳

א ויאמר אלהם ישראל אביהם א"כ איפה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם גו' מנחה מעט צרי ומעט דבש גו' ושקדים. ותרגם אונקלוס על מזמרת הארץ. מדמשבח בארעא. וי"ל דרך רמז דהנה כתיב מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק. שגם הארץ נותנת שירות ותשבחות להש"י דהיא יודעת באמת שכל ההשפעות שמשפיעין לה מן השמים הכל … להמשך קריאה

אוהב ישראל, מקץ א׳

א וילבש אותו בגדי שש. ר"ל שרומז בזה שהקב"ה הלביש את יוסף בוא"ו מדות הק' דהוא אתקשרותא דכולא כנ"ל וירכב אותו במרכבת המשנה ר"ל בשית סדרי משנה סוד כללות התורה שבע"פ. והבן. הסבר על זכויות יוצרים אוהב ישראלרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

אוהב ישראל, חנוכה ה׳

א בעל הנסים אנו אומרים רבת את ריבם דנת את דינם כו'. גבורים ביד חלשים כו' וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים כו'. והנה מה שאנו אומרים ונותנים שבח והודיה להש"י על גודל הנס הנפלא שעשה עמנו ומסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים הוא ראוי ונכון מפני שזהו אינו ע"פ הטבע רק דרך נס … להמשך קריאה

אוהב ישראל, חנוכה ד׳

א ענין כוונת ג' יחודים בתיבת נ"ר. המבואר בכ"ק האר"י ז"ל שהם הוי"ה אהי"ה. הוי"ה אלהי"ם. הוי"ה אדנ"י העולים יחדיו מספר נ"ר. י"ל דכאשר האדם מזכך ומטהר את מחשבתו לקשר אותה בלתי לה' לבדו. ומקבל ע"ע לעבוד את הש"י באמת ובאהבה ובתשוקה רבה כל ימי חייו זהו בחי' אהי"ה. היינו לעתיד ומקשר עצמו בהוי"ה אמיתית … להמשך קריאה

אוהב ישראל, חנוכה ג׳

א למה לא נשנית נ"ח במשנה ראוי להעיר לב על זה למה לא נשנית מצות נ"ח בשום משנה סדר הדינים ומצותיו ופרטיו כמו שאר ההלכות כ"א בברייתות ובדברי האמוראים והלא ב"ש וב"ה היו זמן רב קודם סדר המשנה. ולא הזכיר שום דבר מדיני מצות נ"ח בשום משנה רק בדרך העברה בעלמא בב"ק בפ"ב ר"י אמר … להמשך קריאה

אוהב ישראל, חנוכה ב׳

א (שבת כא:) ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין נר לכאו"א. והמהדרין מן המהדרין בש"א ליל ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך. ובה"א ליל ראשון מדליק א'. מכאן ואילך מוסיף והולך. ופליגי בה תרי אמוראי. ר' יוסי בר אבין. ור' יוסי בר זבידא. חד אמר טעמא דב"ש נגד ימים הנכנסים. וטעמא דב"ה נגד … להמשך קריאה

אוהב ישראל, חנוכה א׳

א להבין ענין נס חנוכה מהו. ולמה קבעו חז"ל הנס דוקא על הנס הנעשה בהשמן. ולא על ניצוח המלחמה אשר הוא באמת פלא גדול וגבורה נפלאה מפורסמת. ונס יותר גדול מנס הנעשה בשמן לכאורה. גם להבין מאחז"ל שאמרו אז רשעי האומה לישראל כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. למה דוקא על … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישב ד׳

א בשם הרב רי"מ מזאלאטשוב ב ויתנכלו אותו להמיתו. ופירש"י ז"ל אותו כמו אתו עמו כלומר אליו. וכבר צווחו בזה קמאי דקמאי להבין דברי קדשו של רש"י ז"ל בזה. ולי נ' לפרש. דהנה רש"י ז"ל רמז כאן סוד עתיק. והוא דידוע שהי"ב שבטי י"ה. היה שורש בחי' נשמתם בסוד י"ב גבולי אלכסון וכמבואר לעיל וכדאי' … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישב ג׳

א ויאמר וגו' הלא אחיך רועים בשכם. במדרש הה"ד לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד. והוא פלאי וע"כ אמר דרשוני וחיו. ובהעיר לב ושום שכל. י"ל כי הנה איתא בגמ' מ"ט גבי ישעיה הנביא כתיב שש כנפים לאחת וגבי יחזקאל הנביא כתיב וארבע כנפים לאחת. ומשני … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישב ב׳

א וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם. ופירש"י ז"ל שדרשו חז"ל במדרש נקוד על את שלא הלכו אלא לרעות א"ע. ופי' המתנות כהונה כאלו הצאן רועים אותם כו'. ר"ל שהלכו שמה לאכול ולשתות ע"כ. ולכאורה יפלא לומר דבר כזה על זרע קודש שבטי י"ה. שהלכו אחר תאוות לבם ח"ו. והנה לפי פשוטו י"ל דכוונת … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישב א׳

א ו"ישב י"עקב ב"ארץ מ"גורי אביו גו'. ר"ת ויב"ם. היינו שבזה קיים יעאע"ה מצות יבום וסודה. דהנה סוד היבום אי' בכהאריז"ל ובזוה"ק בסוד הפסוק אם ישים אליו נפשו רוחו ונשמתו אליו יאסוף. היינו כי בההיא אשתאר רוחא דשדי בה בעלה וכשהיבם מכוין בשעת היבום לשם מצוה ומטהר ומקדש נפשו ומכוין להחיות ניצוצי הקדושה הנשארים מאחיו … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישלח ד׳

א על כן לא יאכלו בנ"י את גיד הנשה. א"ת ר"ת תשעה אב רמז שלא יאכלו בנ"י בתשעה באב. והוא צולע על ירכו רמז לגלות. ויזרח לו השמש גו'. פי' רש"י לרפאותו מהרה לזרוח בשבילו פי' תיכף הי' רפואה ליעקב בהתנוצצות השמש קודם עת צאתה רמז שקודם שיבוא הגואל ב"ב יתרפאו כל נפשות ישראל בב"א: … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישלח ג׳

א ויעבר את מעבר יבק גו' ויותר יעקב לבדו גו' ויאבק איש עמו גו'. ופירש"י ז"ל שכח פכים קטנים. וי"ל בזה ע"ד רמז דעיקר עבודת הקודש של יעאע"ה כל ימיו וכל מחשבותיו הק' ומגמותיו הי' רק להעלות כל המדריגו' התחתונים מעולם לעולם עד א"ס בהוב"ש ולהמשיך שפע רב טוב וחסד עליון ע"כ הנבראים היצורים והנעשים … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישלח ב׳

א אך תיבת לפניו אינו מובן לכאורה. וכבר הרגישו בו מפרשי התורה. ואענה גם אני חלקי עמהם. דהנה יעאע"ה שהוא שורש של הכנס"י מכ"ד הדורות עד עקבות משיחא אז מסתמא כל המעשים והדיבורים שלו שנכתבו בתוה"ק היינו הדיבורים שדיבר עם בת זוגו. ודברי פיוס וריצוי וההכנעה שעשה נגד אחיו. והשליחות ששלח. וסדר הדברים ששם בפי … להמשך קריאה

אוהב ישראל, וישלח א׳

א וישלח יעקב מלאכים לפניו. ר"ת וימ"ל. ר"ל שיעאע"ה מל וחתך את ערלת לבב אחיו. והנה וימל הוא גימ' אלהי"ם שהוא בחי' דינין והוצרך להמתיקו וכן עשה והמתיקן בהר"ת של אל עשו אחיו גימ' שם הק ע"ב. מקור החסד והרחמים: ב ועפ"ז י"ל הפסוק ויאמר מי אלה לך כי היה גדול מאוד מסטרא דיליה. ושאל … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא י׳

א בשם הרב מקאזיניץ ב ויחר אף יעקב ברחל וגו' התחת אלהים אני וגו'. ואיתא בתרגום המיני את בעיא הלא מן קדם ה' תיבעין. והוא פלא לעיני כל יודע דעת. וי"ל דידוע ששם אלהי"ם הוא גימ' הטב"ע. ואותיות המאוחרות משם אלהי"ם. הוא במוכ"ן. שהכל מוכן ומזומן עפ"י הטבע. והנה רחל אמנו לא היתה ראויה להוליד … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ט׳

א ויזכור אלהים את רחל וגו'. יש לרמז בזה ע"פ דאי' בס"י. בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק וברא ויצר כו'. והנה הל"ב אלהי"ם הנז' במעב"ר הם הם הל"ב נתיבות. וגם יש יו"ד מאמרות. ובראשית נמי מאמר הוא. כמאחז"ל. והוא מאמר כללי כי ראשית הוא חכמה כידוע וכולם בחכמה עשית. אך שנתגלו ע"י ל"ב אלהי"ם … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ח׳

א וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח וגו'. בגמ' ובמדרש אי' שנואה לאה. היינו שמעשה עשו שנואה בעיניה. י"ל ע"פ פשוטו דודאי יעאע"ה לא היה שונאה. וכן משמע בקרא כי עתה יאהבני אישי דמשמע דמעיקרא לא היה שונאה רק היתה מושללת מהאהבה. ועל ידי הבן יוולד אהבה ביניהם. א"כ למה קורא הכתוב אותה שנואה. אע"כ … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ז׳

א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם וגו'. יש לרמז בזה סודות נפלאים אחרי אשר חנן ה' בדיעה והשכל. והוא כי ידוע שהאדם הוא עולם קטן בחי' קומה שלימה וכמ"כ כל העולמות הנבראים היצורים והנעשים כולם הם בחי' קומה שלימה. ויש עולמות ק' שהם בבחי' רא"ש ויש שנק' בבחי' מו"ת. וחוט"ם ועיני"ם ואזני"ם וידי"ן … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ו׳

א ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' וגו'. במדרש ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים. א"ל הקב"ה חייך כל הטובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה. שנ' והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו. והיה ביום … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ה׳

א עוד ויקח מאבני המקום וגו' במדרש יש דיעות שונות כמה אבנים נטל. ר"י סובר י"ב אבנים נטל. ור"נ סובר ג' אבנים נטל. ורבנן סברי ב' אבנים נטל. והוא מבואר למעלה כיד ה' הטובה עלינו. ועוד יש לאלוה מילין. וי"ל כי מא"ח ומא"ח ול"פ. דהנה ידוע שיש בעולם. ג' יסודות. והם אש רוח. מים. ונק' … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ד׳

א עוד י"ל איני זוכר כ"א ראשי פרקים. והוא ויצא יעקב מבאר שבע. ר"ל כשיצאה נשמת יעקב אבינו ע"ה בחיר האבות מעולם הנשמות הנק' בחי' באר שבע כנודע אשר צורתו של יעקב חקוקה בכה"כ ית'. אז וילך חרנה. שברחו כל חרון אף וכל המסטינים והמקטריגים וחיצונים לעמקי שאול התחתון. ויפגע במקום וילן שם. שבא למקום … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ג׳

א ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו גו'. במדרש. ר' יהודא ור' נחמיה. ורבנן. רי"א י"ב אבנים נטל כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד י"ב שבטים. אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן. אני אם מתאחות הן האבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים. כיון שנתאחו האבנים ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים. רנ"א ג' אבנים נטל. … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא ב׳

א תוכחת מוסר גדול יוכל כל איש ישראלי ליקח לעצמו מזאת הפרשה ולפנות מחשבתו מהבלי הזמן המדומ'. ולדבק באהבת הש"י בהוב"ש ולעבדו בתור' ובתפל' ובמע"ט בשכל אמת וזך. ועיקר שכל מעשי האדם היינו הילוך. דיבור. שמיעה. ראיה. שכיבה וקימה וכדומה. בכל דבר יהא מעוטף בתוכו שכל אמת וזך לעבודת הש"י בלי שום סיג ופסולת ח"ו. … להמשך קריאה

אוהב ישראל, ויצא א׳

א ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. עד סוף הפרשה. חנוכה הוא לשון חינוך שמחנכין איזה דבר כמו שמצינו בחינוך הבגדים של הכהנים בעבודתן. שנ' למלא בם את ידם לכהן לי גו'. דכל דבר שנעשה ונתייחד להשראת קדושה עליונה צריכים מקודם לעשות כלי והכנה ובית קיבול שיהא מקום להקדושה הבאה אח"כ לשרות על הדבר ההוא. … להמשך קריאה

אוהב ישראל, תולדות י״א

א ורבקה אמרה גו' בנה לאמר גו' שמעתי גו' אחיך לאמר. להבין כוונת השני פעמים לאמר שבפסוק זה. ושמעתי בשם הרב הק' אאקי"ל [איש אלקים קדוש יאמר לו] מ' נחמן קאסוויר זללה"ה. דהנה מסתמא דיבורים של יעקב אע"ה ואמירותיו היו תמיד בלשון רכה כדרכן של צדיקים. דברי חכמים בנחת נשמעים. ודיבוריו ואמירותיו של עשו היה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן