אוהב ישראל

א ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו וגו'. יש לרמז כאן סוד עתיק. דהנה ידוע שיש נחל עליון ונחל תחתון. נחל עליון הוא בסוד ר"ת נ"וצר ח"סד ל"אלפים. סוד מזלא עילאה קדישא. ונחל תחתון הוא בסוד בחי' נ"פשנו ח"כתה ל"ה'. היינו ע"י שנפשות ישראל מתאוים בתשוקה רבה ודביקות גדול להש"י ב"ה וב"ש אזי מאתערותא דלתתא זו … להמשך קריאה

א וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וגו' שמות כשמות גו'. יש להבין מאי משמיענו בזה תוה"ק שקרא להן שמות כשמות שקרא להן אביו. ובהעיר לב י"ל. דידוע שכוונת אבותינו הק' ז"ל בחפירות הבארות היה רק להמשיך התגלות אלהותו ית' ברב טוב ושפע טובה ורחבה והנהגה ישרה בכל העולמות ע"י חסדים טובים ורחמים רבים מים … להמשך קריאה

א עוד בפסוק הנ"ל. וימצא גו' מאה שערים גו'. ופירש"י ז"ל ואומד זה למעשרות היה. ונ"ל דרש"י ז"ל בא לתרץ. דהלא אחז"ל דאין הברכה מצויה בדבר הנמדד. וכאן היה מדה וגבול שהוצרך ליתן מעשר ממש לא פחות ולא יותר. ואיך נשתלח בו הברכה. לכן פירש"י דאומד זה הי' למעשרות. דהטעם שאין הברכה מצויה בדבר הנמדד … להמשך קריאה

א ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא וגו'. ידוע מחז"ל אברהם קראו הר. יצחק קראו שדה. שהוא מקום ראוי ונכון לזריעה. יעקב קראו בית. ואלו הדברים נאמרו על השכינה ויצחק קראו שדה. חקל תפוחין קדישין. שהוא מקום טוב לזריעה. היינו זריעת וצמיחת ההשפעה טובה לעולמות התחתונים הוא על ידה. וג"כ ידוע לכל שכל העובדות ומע"ט של … להמשך קריאה

א עקב אשר שמע אברהם בקולי. מדרש. ר' ברכי' אומר בשם ר' יהודא. אין לך כל יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בב"ד שלמעלה. מ"ט דכתיב והגא מפיו יצא. ואין הגא אלא תורה שנאמר והגית בו יומם ולילה. ואפילו אותן ההלכות הי' אברהם יודע שנ' ותורותי ע"כ. ולהבין זה י"ל. דהנה אנו אומרי' ובטובו מחדש … להמשך קריאה

א ואחרי כן יצא אחיו גו' בעקב עשו גו'. הנה ידוע שהוא"ו הוא קו האמת בחי' מדתו של יעקב אע"ה. ע"ד תתן אמת ליעקב. ועשו מקורו ושורשו כולו שקר. ואין לו רגלים וקיום ושום מעמד ומצב בעולם. אכן עיקר חיותו והווייתו בזה העולם הוא ע"י הוא"ו שבסוף שמו. וזהו וידו אוחזת בעקב עשו. ר"ל בסוף … להמשך קריאה

א ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו' למה זה אנכי גו'. ופירש"י ז"ל א"כ גדול צער העיבור למה זה אנכי מתאווה ומתפללת על הריון. וזה פלא גדול שצדקת כרבקה לא תתרצה שיהיו לה בנים לגודל צער העיבור. ובפרט שמכבר ידעה ודאי מצער העיבור מפי השמועה. ועכ"ז התפללה שיהי' לה בנים לגודל האושר הטוב הנצחי המקווה. ועוד מהו … להמשך קריאה

א ויעתר לו ה'. ופירש"י ז"ל לו ולא לה. לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. לפיכך לו ולא לה עכ"ל. האי לפיכך כו' לכאורה הוא מיותר. וכבר צווחו בי' קמאי. וי"ל ע"פ פשוטו. דהי' קשה לרש"י הגם שתפלת צדיק בן צדיק אינו דומה לתפלת צדיק בן רשע עכ"ז גם תפלת … להמשך קריאה

א ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו גו'. הנה ידוע כשיבוא לאדם איזה צרה או יסורין ח"ו. אז ישכיל ויבין בדעתו שבודאי יש צער גדול להשכינה הק' כביכול. כי בכל צרתם לו צר כביכול. לכן כשהאדם ישר נותן אל לבו להתפלל להש"י על איזה דבר. צריך להיות עיקר כוונתו ורצונו בתפלתו עבור שיתמלא החסרון שיש בהשכינה … להמשך קריאה

א אלה תולדות יצחק בן אברהם גו'. הנה הגם לפי ראות עינינו בתוה"ק ובדחז"ל ובספרי חכמי האמת דמדת אברהם הוא אהבה וחסד שהיה מדתו תמיד לקרב כל בני האדם לעבודת הש"י ולגמול חסד עם כאו"א בגופו ובממונו. והיה מרכבה לימין. ובזה פתח שער החסד העליון בעולם. וביצחק אבינו מצינו שמדתו היתה פחד וגבורה היינו להודיע … להמשך קריאה

א ויצא יצחק לשוח בשדה וגו'. י"ל דזה ידוע שמדתו של יצחק הוא מדת הפחד והגבורה. וערב הוא ג"כ מדת הדינין ויצחק הצדיק רצה לתקן בחינתו ולסלק ולפנות הדינים הקשים מעל ישראל בניו. וזהו ויצא יצחק לשוח בשדה. ע"ד יצחק קראו שדה וכשהסתכל בחורבן הבית ציון שדה תחרש. התפלל על דבר זה וזהו לשוח בשדה … להמשך קריאה

א ויצחק בא מבוא באר לחי ראי וגו'. עד סוף הענין. י"ל דרך רמז. והוא דהנה כל העובדות של הצדיקים אינו רק שיבוא מזה תענוג להבורא כל העולמים בהוב"ש שישמח בעולמו. ויהא לו תענוג גדול ושעשועים מכל הנבראים. ועי"ז רצון הצדיק הוא ותשוקתו תמיד שיהא לכל זרע ישראל שפע ברכות וכל טוב. ולא יהא להכנ"י … להמשך קריאה

א ואברהם זקן וגו' וה' ברך וגו'. הנה כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. א"ת בהבראם אלא באברהם. הנה כשעלה ברצון האחדות הפשוט להאציל ולברוא את כל העולמות. לא היה ח"ו מוכרח לזה לברוא העולמות חלילה וחלילה מלהעלות על מחשבתנו זאת וכיוצא. כי כבר הוא אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא. רק מגודל … להמשך קריאה

א מצאתי בקובץ ישן ב ופילגשו כו' תחש ואת מעכה. תח"ש ר"ת תקעו חודש שופר. מעכ"ה ר"ת. מלך על. כל. העולם. ולרמז זה קורין פ' זו בר"ה יום ב'. והמשכיל יבין את כל זאת: הסבר על זכויות יוצרים אוהב ישראלרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

א בשם הרב הגאון הגדול מוה' בצלאל דודו ב ויאמר יצחק אל אברהם גו' ואיה השה גו' אלהים יראה גו'. להבין מהו התירוץ על קושייתו של יצחק עכ"ז הי' לו ליקח שה מביתו. גם קשה למה לא הוקשה ליצחק בעת לכתם מביתם תכף כשלא ראה השה עמם. אמנם י"ל. דהנה איתא בפסחים גבי ע"פ שחל … להמשך קריאה

א ויהי בעת ההוא גו' ופיכל גו' השבעה לי וגו'. יש לרמז בפ' זו סודות נפלאים. ויבואר בזה ג"כ מ"ש מקודם לבדהן. היינו ה' קודם לנו"ן. והנו"ן הוא פשוטה. ואח"כ כתיב לבדנ"ה בנו"ן כפופה. והיא קודמת. לה'. ובהעיר לב ושום שכל י"ל אחרי אשר חנן אל דעות. ה'. שמרומז כאן סוד המתקת הדינין. כי אבימל"ך … להמשך קריאה

א ועפ"ז הנ"ל יבואר מ"ש במד"ר צחק עשה לי אלהים. ר' לוי אמר הוסיפה על המאורות כו'. וגם יובן מה דאי' במד"ר. משתה גדול. גדול עולמים הי' שם. והבן: הסבר על זכויות יוצרים אוהב ישראלרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק וגו'. הנה הקדושים קדמונינו ז"ל. אמרו שאאע"ה הי' בסוד נשמה לנשמה לכל העולמות. ומקור ושורש נשמתו הי' מחכמה עילאה קדישא כביכול. וכן אי' בזוה"ק. אברהם הוא אותיות. אב"ר. מ"ה. והוא מספר רחם שהוא מקור הרחמים. והחסדים בסוד שם הקדוש ע"ב שהוא הוי"ה במילוי יודי"ן. ושרה אמנו … להמשך קריאה

א וה' פקד את שרה וגו'. מדרש הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים גו' אלא דברים שאמרת לאברהם בהשמים. ולכאורה תמוה. מה בא הכתוב להשמיענו שה' פקד את שרה כאשר אמר. דודאי הקב"ה מקיים דברו ההוא אמר ולא יעשה כו'. וכי בן אדם הוא ויתנחם. והלא אחז"ל כל דיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על … להמשך קריאה

א וה' אמר המכסה אני מאברהם גו' כי ידעתיו למען גו' למען הביא גו'. הנה שני פעמים למען הכתובים כאן אין להם שום פירוש. כמובן מעצמו. ועוד כמה דקדוקים. ונראה דהכתוב מדבר בשבחו וצדקתו של אאע"ה. דשורש הדבר הוא שכל העובדות ומע"ט שעשה אאע"ה ועבד את הש"י בשכלו הזך והטהור ובאהבה רבה הכל היה בעיניו … להמשך קריאה

א בשם הרב ר' משה מפשעווירסק ב וירא אליו ה' באלני ממרא. פי' שכ"כ הי' אאע"ה שפל בעיני עצמו עד שחשב בלבו שהוא אינו ראוי להשראת השכינה רק ממרא הוא הצדיק העובד השי"ת ואצלו הוא השראת שכינתו י"ת. אבל הוא עדיין לא הגיע למדריגה זו. וזהו וירא אליו. ר"ל שכך הי' נראה לו בלבו ומחשבתו … להמשך קריאה

א ויצא מלך סדום לקראתו גו'. אל עמק שוה גו'. הנה ידוע מכהאריז"ל ע"פ ה' מלך גאות לבש ר"ל כשעלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא את העולמות כדי להיות לו תואר מלכות. כי אין מלך בלא עם. אז כביכול נתלבש בלבוש גאו"ת מספר ת"י נימין קדישין וכמבואר לעיל בסמוך עיי"ש. והנה אי' יו"ד קבין גאות ירדו … להמשך קריאה

א ויראו המצרים את האשה. ר"ת שם אהו"ה שלא כסדרן. את האשה כי יפה היא. ר"ת שם אהי"ה. ויראו אותה שרי פרעה ס"ת ידו"ד שלא כסדרן. שרי פרעה ויהללו אותה ס"ת שם ידו"ד כסדרן והענין הוא כי באלו השמות נתחבאה שרה אמנו בירידתה למצרים שלא ישלט בה פרעה: הסבר על זכויות יוצרים אוהב ישראלרשיון: Public … להמשך קריאה

א ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו וגו' ויעתק משם ההרה וגו'. עד הלוך ונסוע הנגבה. הדקדוקים המה רבים בהכתובים. כי צריך להבין ולדעת שלכאורה תיבת שם מיותר גם שני התיבות הנראה אליו. כי סימנא ל"ל. גם מהו הלשון ויעתק היה לו לומר וילך גם עוד דיקדוקים ידועים למבין וכאשר נבאר אי"ה. וי"ל בשום שכל … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך כו'. ופירש"י ז"ל להנאתך ולטובתך. ואעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים כו' ואברכך בממון ואגדלה שמך שאודיע טבעך בעולם. והיה ברכה הברכות יהיו מסורים בידך. ד"א ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלהי אברהם כו' עיי"ש. ואח"כ מציין רש"י ז"ל מארצך והלא כבר יצא משם כו'. … להמשך קריאה

א ויהי מושבם ממשא גו'. אי' בספר יצירה ג' אמות הם אמ"ש היינו נוטריקון אויר מים אש והם בחי' ג' מדות של אברהם יצחק ויעקב אברהם מדתו חסד שהוא מי"ם יצחק מדתו גבורה ופחד שהיא בחי' א"ש יעקב הוא קו האמצע מדת רחמים הוא סוד האוי"ר ויש כמה צירופים בסוד אמ"ש לדכורא ולנוקבא ועיקר סוד … להמשך קריאה