——–
בגמ' מא. כל הקודם בפסוק ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש קודם לברכה. וכתב הטור אפילו אם המאוחר חביב עליו יותר. (זה דוקא כשברכותיהם שוות, שאם אינם שוות הא אמרינן בריש הסימן איזה שירצה יקדים ולא אזלינן בתר מין שבעה). וכתב הב"י שזה לפוסקים הלכה כרבי יהודה שמין שבעה עדיף מחביב, אבל לרמב"ם שפסק כרבנן חביב עדיף ממין שבעה, אין דין קדימה בפסוק אלא דווקא אם שוים בעיניו ואין אחד חביב מחברו, שאם האחד חביב יותר מברך עליו. כתב הטור זית קודם לשעורה שהוא ראשון לארץ בתרא, ושעורה שני לארץ קמא, חיטה קודמת לזית ששניהם ראשונים לארצות ויש יתרון לחיטה שקודמת בפסוק , (עיין בביה"ל מה שקשה הרי חיטה וזית אין ברכותיהן שוות, וא"כ אין בהם דין קדימה. ואולי אפשר דהכא מיירי שמברך על הזית אדמה באופן שאוכלו חי). ומטעם זה נמי שעורה קודמת לדבש. וכתב הב"י שכן כתבו התו"ס והרא"ש. עוד כתב הטור בשם רבינו פרץ שברכת בורא פרי הגפן חשובה וקודמת אפילו לזית שהוא ראשון לארץ שני, וכן בברכה אחרונה יש להקדים על הגפן ואח"כ על העץ ועל פרי העץ. ומזונות קודמת לגפן כיוון שהיא גם חשובה וגם קודמת בפסוק. וכתב הב"י שכן כתב הסמ"ק בשם רבנו פרץ אולם כבר נתבאר שדעת כל המפרשים היפך רבינו פרץ שכל שהברכות אינם שוות אין דין קדימה לשבעת המינים וגם מנהג העולם דלא כוותיה. וכשמחלקים פירות ויין באירוסין מברכים תחילה על פירות ומיני מתיקה ואחר כך על היין, ולכאורה איך מקדימים שהכל על מיני מתיקה ליין, והסמ"ק כתב כיוון שאין ברכותיהם שוות הולכים אחר החביב אולם הב"י תירץ כיוון שאנו שם אורחים ומברכים על כל דבר ראשון שמגיע וכן אדם בביתו לא צריך להמתין שיביאו לפניו הקודם לברכה ויכול לברך על מה שיגיע אליו ראשון, ורק אם היו לפניו מינים הרבה כלשון המשנה יש דין הקדמה. ועוד יש לומר דהתם העיקר הוא מיני הפירות ומיני מתיקה והיין אינו בה להפיג טעם מתיקות הפירות ומיני המתיקה. עוד כתב הב"י על מה שכתב הטור שמעשה קדרה דחיטים ושעורים קודמים ליין. הכל בסמ"ק (שם) וכן כתבו ה"ר יונה (לב: ד"ה וכן על היין) והרא"ש (סי' מב) והרשב"א (מד. ד"ה ולענין) בסוף פרק כיצד מברכין והרמב"ם פרק ח' (הט"ו) וזה לשונו שתה יין ואכל תמרים ואכל תבשיל של חמשת מיני דגן מברך באחרונה על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ וכו':
ומרן בשו"ע לא כתב דעת רבינו פרץ. כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה (דברים ח, ח) קודם לברכה, וארץ בתרא הפסיק הענין, וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא; הילכך תמרים קודמים לענבים, שזה שני לארץ בתרא וזה ג' לארץ קמא. {הגה: ודוקא שאוכל ענבים כמות שהן, אבל אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו בפה"ג חשובה והיא קודמת לברך עליו תחלה; אבל מעשה קדירה מחמשת מיני דגן, היא חשובה יותר מברכת היין. כל הנאמר סמוך לארץ קמא, קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתרא, לאחר ששוה לו בסמיכה לארץ (טור).}
וכתב המ"ב (ס"ק יט') מה שחיטה ושעורה קודמים דווקא שעשה מהם תבשיל שבכוסס את החיטה מבואר בסעי' ה' שאינה קודמת לברכת בורא פרי העץ. ובביה"ל (ד"ה קודם לברכה) כתב לתרץ של מה שקשה ממרן בסעי' א' שפסק כדעת הרא"ש שכשברכותיהם אינם שוות אין דין קדימה וא"כ איך קודמת כאן החיטה או השעורה, ותירץ ע"פ מה שכתב רבינו יונה שחיטים קודמים דוקא שעשה מהם תבשיל דחשוב ביותר.
עוד כתב (ס"ק כ') שמקדים מין הקודם בפסוק אף כשהמין השני הוא חביב ובאופן שלא נגמר בישול הפרי אין חשיבות של פרי שנשתבחה בו ארץ ישראל ולא צריך להקדימו.
עוד כתב (ס"ק כג') לדעת הרמ"א יין קודם אפילו לזתים שהם ראשונים לארץ. (ובחזו"ע עמוד רעו' כתב שדעת מרן אינה כן, שכל שאין ברכותיהם שוות איזה מהם שירצה מקדים. ואין להקשות ממש"כ מרן בסעי' ו' שמקדים מזונות דהתם משום חשיבות התבשיל שהוא מין שעושים ממנו פת ומברכים עליו ברכת המזון שהיא מהתורה. וכ"כ בהלכה ברורה אות יא', וכתב שראוי להקדים לברך על היין. ולאשכנזים מן הדין צריך להקדים לברך על היין).
עוד כתב (ס"ק כה') שמשמע מהרמ"א שתבשיל שעורים לא קודם לזית אע"פ שמברך על התבשיל מזונות, כיוון שהשעורים שני לארץ והזית ראשון. אולם הלבוש כתב שלעולם ברכת מזונות קודמת לכל וכן הסכימו הרבה אחרונים. (וכ"כ בהלכה ברורה אות י' מפני שברכת מזונות מבוררת, וכן שראוי לעשות מהשעורים פת).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5