——–
כתב הטור, כתב בה"ג הא דחיטה ושעורה קודמין דוקא כשעשה מהן תבשיל או פת אבל כוסס החיטה שברכתו בפה"א אינה קודמת לברכת בפה"ע והוא הולך לשיטתו דמיחשב בפה"ע טפי מברכת בפה"א אבל לסברת א"א ז"ל שהן שוות אפשר דאיירי אף בכוסס החיטה: ע"כ. ומה שהסתפק הטור בדעת הרא"ש כיון שסובר שאין מעלה בברכת העץ על האדמה מה יפסוק בכוסס את החיטה כיוון שהיא מוקדמת בפסוק יתכן ויקדים אותה. וכתב הב"י שלדעת הרא"ש כיון שברכותיהם שונות שזה העץ וזה אדמה איזה מהם שירצה מהם מקדים ואין כאן חשיבות אחד על השני, ומה שחיטה מוקדמת לשאר מינין מדובר שעשאה פת או דייסא, שכך כתב הרא"ש דודאי ברכת המוציא או בורא מיני מזונות חשובה מבורא פרי העץ אבל כוסס חיטה שברכתה אדמה לא תהא קודמת לבורא פרי העץ, ויברך על איזה מהם שירצה. וכ"כ הרשב"א שחיטה הכתובה בתורה שצריך להקדימה מדובר שעשאה פת שברכתה חשובה וקודם לכל. וגם רבינו יונה כתב כן. עוד כתב הב"י בשם הרשב"א שגם בברכות שוות כגון אתרוג וזית אם הקדים ובירך על האתרוג יצא ידי חובה בדיעבד ולא צריך לחזור ולברך על הזית, וכל זה שהתכווין בשעת ברכה בפירוש לאכול גם הזית אבל אם לא התכווין צריך לחזור ולברך שוב שאין הדבר החשוב נגרר בברכת הפחות חשוב, וכן לענין חביב שאם חביבים עליו תפוחים ובירך עליהם העץ ושוב הביאו לו אגוזים נפטרים האגוזים בגררת התפוחים, אבל אם האגוזים חביבים עליו צריך לברך עליהם שוב. ורשב"א זה נזכר בסימן רו'. (וכ"פ בחזו"ע עמוד קפ' ועיין שם בביאורים שכתב שאורח נחשב כאילו היה דעתו בפירוש על מה שיביאו לו ואפילו בירך בסתמא לא חוזר ומברך על דבר החשוב יותר שמביאים לו). עוד כתב הב"י בשם תרומת הדשן שכל הדין שצריך להקדים דבר אחד לחבירו זה דוקא שרוצה לאכול שניהם אבל אם רוצה לאכול אחד מברך עליו ולא שייך בזה דיני קדימה להצריכו לאכול מה שאינו רוצה. עוד כתב הב"י בשם שבולי הלקט שכל שברכותיהם אינם שוות מברך על איזה שירצה ולא צריך להקדים מין שבעה, ושכן דעת רבינו חננאל ורבינו ישעיה. אבל רבינו שמואל בן חופני כתב ברכת המוציא קודמת לברכת בורא מיני מזונות בהזדמן שתיהן לפניו. וברכת בורא מיני מזונות קודמת לברכת בורא פרי העץ וברכת בורא פרי העץ קודמת לברכת בורא פרי האדמה. וברכת בורא פרי האדמה לברכת שהכל עד כאן לשונו. וכתבו האגור (סי' רצח):
וכתב מרן הא דחטה ושעורה קודמים, דוקא כשעשה מהם תבשיל או פת; אבל כוסס חטה שברכתו בפה"א אינה קודמת לברכת בפה"ע. {הגה: ברכת המוציא קודמת לברכת בורא מיני מזונות, וכ"ש לשאר ברכות (אגור) ואע"פ שהדבר השני חשוב או חביב עליו (וכן יש לדקדק מדברי הגה"מ פ"ט ומסמ"ק שהביא הטור וכל בו ב"י בשם רמב"ם), וכל הא דאמרינן דאחד קודם לחבירו, היינו שרוצה לאכול משניהם לכן יש להקדים החביב או החשוב; אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, אינו מברך רק על זה שרוצה לאכול אעפ"י שגם השני מונח לפניו (תרומת הדשן סי' ל"ג /ל"ב/); וכל זה דצריך להקדים, היינו דוקא לכתחלה, אבל אם עבר ובירך על השני, אם הברכות שוות יוצא ואין צריך לחזור ולברך על זה שהיה לו להקדים, ובלבד שיהא דעתו ג"כ עליו בברכתו (ב"י סי' ר"ו ובזה הסימן בשם רשב"א).}
וכתב המ"ב (ס"ק כו') שאפילו שאר מינים חביבים עליו יותר מקדים ברכת מזונות על התבשיל או הפת להם. (וצ"ע לדידן דבברכות שאינם שוות וגם המין שאינו פת חביב, אם גם בזה יש מעליותא לפת).
עוד כתב (ס"ק כז') שלדעת מרן בסתם בסעי' א' שכשהברכות אינם שוות איזה שירצה יקדים, וכ"כ הגר"א, ודלא כהמ"א שכתב שיקדים העץ לאדמה אם פרי העץ חביב עליו יותר אף שהוא מאוחר בפסוק ואם שניהם חביבים בשווה חיטה קודמת. וכתב המ"ב מכל מקום אם החיטה חביבה עליו תחילה יברך עליה כיון שהלכה כהי"א בסעי' א' שחביב קודם. (ולדידן הלכה כסתם שאיזה שירצה יקדים. וכ"כ בהלכה ברורה אות יד' וכתב שטוב להחמיר להקדימה לפרי השני).
עוד כתב (ס"ק כח') מה שכתב הרמ"א שברכת המוציא קודמת למזונות מדובר באופן שמברך מזונות עליהם בתוך הסעודה בדבר שאוכלו לתענוג וכמו שנתבאר בסימן קסח'. שאל"כ ברכת המוציא פוטרתם כגון תבשיל מזונות.
עוד כתב (ס"ק כט') מה שכתב הרמ"א שברכת המוציא קודמת למזונות אפילו המזונות חשוב יותר הוא כגון שהלחם משעורים והמזונות מחיטים או כל חשיבות אחרת. וכתב (ס"ק לא') שאפילו המזונות גם חשוב וגם חביב מקדים את הפת שהיא המוציא.
עוד כתב (ס"ק לא') אם רוצה לאכול משני המינים רק עדיין לא הביאו את החביב לפניו לא צריך להמתין עד שיביאו לו, ויברך על מה שלפניו.
עוד כתב (ס"ק לב') על מה שכתב הרמ"א שאם היה דעתו בשעת ברכה לפטור גם המין החשוב, פוטרו ולא צריך לברך עליו שוב, שאפילו היו שניהם לפניו בשעת ברכה צריך שיתכוין בפירוש לפוטרו, ולא מספיק שנמצא לפניו על השולחן. רק אם מה שמונח על השולחן אינו יותר חשוב ממה שמברך עליו פוטרו בסתמא. ואם הביאו לו אחר שברך אבל עדיין לא סיים אכילתו יש דעות בפוסקים וספק ברכות להקל [כ"ז מבואר בסימן ר"ו עי"ש באחרונים ובמ"ב סקכ"ב] ולכתחלה מבואר שם ברמ"א דיש ליזהר לכוין לפטור את אשר יביאו לו אח"כ: (אולם בחזו"ע עמוד קעח' כתב שאם ברך בסתם ולא נשאר לפניו והביאו לו פרי אחר שהוא מאותה ברכה של הראשון לא יברך עליו דסב"ל).
עוד כתב (ס"ק לג') שאם בירך בסתמא על האתרוג שהיה חביב עליו יותר מהזית, לא יברך שוב על הזית אף דפסקנו שמין שבעה עדיף מחביב, עכ"פ לדעת הרמב"ם חביב עדיף, ולכן לא יחזור לברך מדין סב"ל. רק לכתחילה יזהר לכווין בפירוש כשאוכל מין שבעה לפטור החביב אף שאינו מין שבעה שהרי לדעת הרמב"ם שחביב עדיף יצטרך לברך עליו שוב אם לא כיון עליו לפוטרו בברכה. (לכאורה לדעת הרמב"ם חביב פירושו מה שרוצה לאכול עכשיו וא"כ אין מציאות כזו שמאחר החביב, ואפשר שהוא רוצה לאכול עכשיו את האתרוג ולכן נחשב לחביב ומאחר אותו מסיבת הקדמת מין שבעה. ובאופן זה לרמב"ם יצטרך לברך על האתרוג שוב). וכתב בביה"ל (ד"ה ובלבד) שאורח אצל בעל הבית נחשב כמו שהיה דעתו בפירוש בשעת ברכה על כל מה שיביאו לו. (וכנ"ל בחזון עובדיה). עוד כתב בביה"ל (ד"ה עליו בברכתו). שאם ברך על פרי בסתמא והביאו לו מאותו מין פרי רק יותר יפה וטוב, לא צריך לחזור ולברך עליו, כיון שהוא מאותו מין.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5