——–
כתב הטור, ברכה ראשונה אין לה שיעור שעל כל הדברים מברכים לפניהם בכל שהו, שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. וכתב הב"י שכן כתבו התוס' והרא"ש והרמב"ם והרשב"א, דלא כרבינו יונה שכתב שעל פרי פחות מכשיעור מברך עליו שהכל. ודלא כהכל בו שהביא בשם רב אחא משבחא שעל פחות מכשיעור לא מברך אפילו שהכל. שאין כן דעת כל הפוסקים. ולענין ברכה אחרונה, מוכח מגמ' לח' שלא מברך בפחות מכזית, גבי ר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחילה וסוף ושאל ר' ירמיה את ר' זירא הרי צריך כזית לברכה אחרונה וכיון שהוציא את הגרעין אין כאן כזית, אמר לו לברכה מספיק כזית בינוני, ור' יוחנן אכל כזית גדול ואחר שהוציא הגרעין נשאר כזית בינוני. ומה שצריך כזית לברכה אחרונה כתב רש"י שזה נלמד ממה שכתוב גבי ברכת פירות הארץ שכתוב בהם אכילה, ואכלת ושבעת, ואכילה בכזית. וכתבו הרי"ף והתוס' והרא"ש שמכאן נלמד שאין ברכה אחרונה על פחות מכזית, אבל ברכה ראשונה מברך, שאסור לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה. וכתב הרא"ש בשם ר"י שאם אכל משבעת המינים פחות מכזית מברך נפשות, וחלקו על דעה זו הרא"ש ורבינו יונה הרשב"א והרי"ף והמרדכי, שאין מברך כלל. ובדבר שאינו מפירות הארץ שברכה אחרונה שלו נפשות, כתבו התוס' בשם ר"י שגם על פחות מכזית מברך נפשות, כיון שאינה ברכה חשובה היא, ודחה זה התוס' וסובר שצריך שיעור שהרי בורא נפשות תיקנוה כנגד על הגפן, וכמו ששם צריך שיעור גם בנפשות צריך שיעור. והרא"ש כתב להסתפק בזה, אולם לדעת הרי"ף והרמב"ם פשוט שכל שאין בו שיעור לא מברך נפשות. ולענין שיעור ברכה אחרונה על היין כתב הטור שנסתפקו בזה התוס' אם הוא בכזית כמו באכילה או ברביעית כמו שדרש ר"מ ו"שבעת" זו שתיה, ושיעור שביעה באכילה לא הוי בפחות מכביצה. (ושיעור שתית רביעית שוה לשיעור אכילה כביצה, וכמו שאין שביעה מאכילה בפחות מכביצה כך אין שביעה בשתיה בפחות מרביעית. ב"י) וכתב הרא"ש כיון שהוא ספק טוב ליזהר שישתה פחות מכזית או שישתה רביעית להסתלק מן הספק, ודעת הרמב"ם שבין יין בין שאר משקים לא מברכים עליהם ברכה אחרונה בפחות מרביעית. והאגור כתב שאם שתה פחות מרביעית יין מברך נפשות וכתב שכך כתב הרי"ף, וכתב הב"י שהרי"ף לא כתב כן אלא גם דעת הרי"ף שפחות מרביעית לא מברך כלל.
וכ"פ מרן האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים, והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים, מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין, ולאחריו אינו מברך כלל. ויש מסתפקים עוד בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותה על כזית; לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית, או רביעית.
וכתב המ"ב (ס"ק א') שאם אכל חצי זית משבעת המינים או פת וחצי זית נפשות מברך אחריהם נפשות. (אולם בחזו"ע עמוד רסא' כתב שברכת נפשות אינה ברכה כללית ולא מצטרפים. וכ"כ בהלכה ברורה אות יא' ). עוד כתב המ"ב שאכילה ושתיה אין מצטרפים אפילו לברך נפשות. אבל רוטב שבא להכשיר את הירק מצטרף שכל משקה הבא למתק האוכל נחשב לאוכל. וכן אם טבל פת פחות מכזית ברוטב או ביין מברך בהמ"ז, (ובילקו"י עמוד תקיז' כתב דלא מצטרף. וכ"כ בהלכה ברורה אות י' שרוטב שעל המאכל וכן אם שרה פת במשקה לא מצטרף). אבל אם אכל הפת לבד והרוטב לבד לא מצטרפים. ורוטב בישול ירקות שברכתו שווה לירקות לדעת מרן בסימן רה' אפשר שמצטרף המרק לירק. וצ"ע. [ח"א]. אם שהה באכילת הכזית יותר משיעור זמן אכילת פרס אינו מצטרף. ושיעור פרס יש בזה ב' דעות או ג' ביצים או ד' ביצים. וכזית אפילו בפת אין חיוב ברכה אחרונה אלא מדרבנן, על כן כל שלא אכל בשיעור זמן של אכילת ג' ביצים הוי ספק דרבנן ולקולא ולא מברך. וכתב הפמ"ג שאם אכל פת מעט יותר מכדי אכילת פרס, ושבע כיון שמהתורה החיוב תלוי בשביעה חייב לברך ברכת המזון. ובשעה"צ פיקפק על זה כיון שכתוב "ואכלת ושבעת" וצריך שיהא גם אכילה, אבל אם אכל כזית בכדי אכילת פרס ואכל עוד מעט מעט ושבע בודאי חייב מהתורה. שיש כאן גם ואכלת וגם ושבעת. (ואם לא אכל כזית בכדי אכילת פרס אע"פ ששבע נראה שלא יברך ולא שייך לומר כאן ספיקא דאורייתא לחומרא כיון שאין כאן חזקת חיוב). עוד כתב שכזית משערים בנפח ואם לא היה בו כזית ותפח ואין האוורים שבו נרגשים לא נחשב כזית ולא מברך אחריו וכן אם היה כזית ונצטמק לא מברך אחריו אלא א"כ חזר ונתפח. עוד כתב לענין שתיית רביעית אם שתה מעט וחזר ושתה והפסיק באמצע מעט יותר מהרגילות ששותה ומפסיק באמצע ממדת דרך ארץ, יש אומרים שאין מצטרף
וכ"פ מרן בסתם בסימן תריב', ויש אומרים שמצטרף, ודעת הגר"א כדעה שניה שמצטרף. (ובהלכה ברורה אות ט' כתב אם שהה יותר מכדי שיעור שדרך בני אדם לשתות רביעית אינו מברך). וכן נחלקו הפוסקים בתה וקפה שדרך שתייתם מעט מעט ומנהג העולם שלא לברך אחריהם. ואנשי מעשה נוהגים לחייב עצמם בברכת נפשות לבסוף, ע"י שמשאירים רביעית מהקפה או התה עד שיצטנן ושותים בבת אחת. (ובהלכה ברורה אות ט' שבקפה תורכי שאין דרך לשתותו צונן אין נכון לעשות כן ונכון שלא יברך אם שותה ממנו רביעית כשהוא צונן). ובפרט לדעת הגר"א שהשיעור בשתיה הוא גם בכדי אכילת פרס. עוד כתב יש לעיין אם אכל חצי שיעור ויצא וחזר וחוזר ומברך ברכה ראשונה אם מצטרפים שני האכילות לברכה אחרונה, ובמגן אברהם מצדד שמצטרפים. (וכ"כ בהלכה ברורה אות ח').
עוד כתב (ס"ק ג') שברכה ראשונה צריך לברך על כל שהוא שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה.
עוד כתב (ס"ק ד') שיעור ברכה אחרונה בכזית נלמד מאכילת פת שנאמר בו ואכלת ואין אכילה פחותה מכזית, ובמשקים ברביעית כמו בשתיית דבר איסור דחיובו ברביעית.
עוד כתב (ס"ק י') מה שכתב מרן שיש מסתפקים על שתיית כזית יין אם מברכים ברכה אחרונה, שהוא הדין על שאר משקים,
עוד כתב (ס"ק יב') שאם שתה כזית ואין לו רביעית טוב ליזהר שלא ישתה שיעור רוב רביעית וכל שכן שלא ישתה שיעור כביצה, שיש אומרים שעל שיעורים אלו יש לברך ברכה אחרונה. כביצה הוא שני זיתים ורביעית היא ג' זיתים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5