——–
בגמ' לט. במעשה דתלמידי בר קפרא. שלא נחלקו באופן שיש לו שלקות שברכתם אדמה ופרגיות שברכתם שהכל, שמברך על האדמה קודם, ואח"כ שהכל. אע"פ שהפרגיות חביבות עליו יותר. וכתבו רש"י והתוס' טעם לזה כיון שברכת בורא פרי האדמה מבוררת יותר לכן חשובה יותר משהכל שהיא ברכה כללית. וכ"פ הרשב"א והמרדכי. ולעניין בורא פרי האדמה או בורא פרי העץ כתב הרא"ש כאן לא אומרים שיקדים העץ. אע"פ שהעץ מבוררת יותר מהאדמה בכל אופן לא דומה לשהכל והאדמה ששהכל אינה מבוררת כלל לכן מקדים לאדמה. ולכן מה שאמר עולא שאין ברכותיהם שוות איזה שירצה יקדים ולא צריך להקדים את החביב או את מין שבעה זה באופן שיש לפניו עץ ואדמה. אבל אם יש לפניו עץ ושהכל או אדמה ושהכל יקדים את הברכה המבוררת דהיינו אדמה או העץ ואח"כ מברך שהכל. זה לדעת הרא"ש. אבל לדעת הבה"ג כיוון שברכת העץ מבוררת יותר מאדמה לעולם צריך להקדים אותה, ומה שאמר עולא שאין ברכותיהם שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה אין הכוונה שאיזה שירצה יקדים אלא שצריך לברך על כל אחד ואין אחד נפטר בברכת חבירו. ולעולם מקדים העץ לאדמה ואדמה לשהכל. והרא"ש דחה דברי בה"ג, שרש"י והרי"ף ורב האי כתבו שכונת עולא שאין צריך להקדים מין שבעה. ולא כדברי בה"ג. וגם ה"ר יונה כתב ככל דברי הרא"ש.
וכ"פ מרן בסתם הביאו לפניו דבר שברכתו בפה"ע ודבר שברכתו שהכל, בפה"ע קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד; וכן בפה"א ושהכל, בפה"א קודמת; ואם הביאו לפניו בפה"ע ובפה"א, איזה מהם שירצה יקדים; וי"א שבורא פרי העץ קודם.
וכתב המ"ב (ס"ק י"ד) שאפילו המין שהכל חביב עליו ואפילו הוא ממין שבעה כגון דבש תמרים, מברך על העץ או אדמה קודם.
עוד כתב (ס"ק ט"ז) שכשמביאים לפניו יי"ש עם מרקחת יברך על המרקחת תחלה אף שהיי"ש חביב עליו יותר [אחרונים]: ובביה"ל (ד"ה וכן בורא פרי האדמה) שנכון לברך על המרקחת לעולם קודם השכר שלפעמים אוכל המרקחת רק בשביל להפיג חריפות השתיה.
עוד כתב (ס"ק י"ח) שנכון לנהוג כהיש אומרים להקדים העץ לאדמה אם שניהם שוים בחביבות אבל אם אחד חביב יקדים החביב (ולדידן רק נכון להקדים החביב ולא חובה כנ"ל סוף סעי' א'. ולהלכה ברורה אות ד' מצד אחד נכון להקדים העץ כי"א כאן ומצד שני נכון להקדים החביב כי"א בסעי' א', לכן אם פרי האדמה חביב בעיניו יברך על איזה מהם שירצה. ואפילו אם היה פרי העץ מפירות שבעת המינים). וכן אם פרי אדמה ממין שבעה כגון קליות (שלווה) יקדים האדמה לעץ. וכן בתוך שבעת המינים יברך על השלווה קודם לשאר פירות שבעת המינים כיוון שהיא מוקדמת בפסוק. (ועיין בשעה"צ אות יא' שלדעה ראשונה שפסק מרן בסעי' א' בסתם שאיזה שירצה יקדים, גם בזה איזה שירצה יקדים. א"כ לדידן שפוסקים כסתם אין חיוב להקדים השלווה, רק נכון להקדימה אם היא חביבה עליו כדעת הי"א בסעי' א' ואם שניהם חביבים נכון להקדים העץ לאדמה כדעת הי"א בסעי' ג' ולא צריך להקדים את השלווה מצד שהיא ממין שבעה וכמ"ש מרן בסעי' ה' כן משמע מילקו"י עמוד תקכז' אות ה' ובהערה אות י'. ועיין במ"ב לקמן ס"ק כז' שכתב שכן דעת הגר"א שכשאין ברכותיהן שוות ושניהם חביבים, לא צריך להקדים מין שבעה. ודלא כהמג"א שסובר שצריך להקדים מין שבעה. וכ"כ בהלכה ברורה אות יד' שאם החיטה חביבה בעיניו טוב להחמיר להקדימה לפרי השני שהוא משבעת המינים. ואם לא חביבה איזה שירצה יקדים, אא"כ הפרי האחר אינו משבעת המינים טוב להחמיר להקדים את החיטה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5