סימן תרעא – סדר הדלקת נר חנכה ומקום הנחתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעא – סדר הדלקת נר חנכה ומקום הנחתו א צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, וַאֲפִלּוּ א עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה שׁוֹאֵל אוֹ מוֹכֵר כְּסוּתוֹ וְלוֹקֵחַ שֶׁמֶן לְהַדְלִיק. ב כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיק; בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מַדְלִיק אֶחָד, מִכָּאן וָאֵילָךְ ב מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ אֶחָד בְּכָל לַיְלָה עַד שֶׁבְּלֵיל הָאַחֲרוֹן יִהְיוּ שְׁמוֹנָה, וַאֲפִלּוּ אִם רַבִּים בְּנֵי הַבַּיִת … להמשך קריאה

בהמשך – שלא לאכול על שולחן אחד בשר וגבינה – ספר מנחת שי

——– במשנה וגמ' חולין קז: ובטור שני אכסנאים שאין מכירים זה את זה אוכלים על שולחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששים ואם היו מכירים זה את זה אפילו מקפידים זה על זה שלא לאכול אחד מחבירו אסורים עד שיעשו שום היכר בניהם. כגון להפסיק בקנקן או בלחם או שיאכל כל אחד על מפה … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המכה בפטיש או בכלי אחר על כלי עקום כדי ליישרו, ובזה גומר את מלאכתו, וכן העושה פעולת גימור או יפוי בדבר שנגמרה עיקר מלאכתו וכעת ראוי לשימוש, הרי זה עובר על מלאכת מכה בפטיש. על כן, המוציא חוט הנשאר בבגד בגמר עשייתו כדי לייפותו, או המוציא קיסם שנתחב … להמשך קריאה

סימן תרעב – זמן הדלקת נר חנכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעב – זמן הדלקת נר חנכה א אֵין מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, אֶלָּא עִם א סוֹף שְׁקִיעָתָהּ, לֹא מְאַחֲרִים וְלֹא מַקְדִּימִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הוּא טָרוּד יָכוֹל לְהַדְלִיק מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן בָּהּ שֶׁמֶן עַד ב שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק. ב שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִדְלִיק עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, מַדְלִיק … להמשך קריאה

סעי' א' – הפת לא פוטרת יין שבתוך המזון. – ספר מנחת שי

——– בברכות מא: אע"פ שהיין נחשב כדברים הבאים מחמת הסעודה בכל אופן הפת לא פוטרתו וצריך לברך עליו כיון שגורם ברכה לעצמו. ופירש"י שבכמה מקומות הוא בא ומברכים עליו ואעפ"י שלא היו צריכים לשתייתו. וכ"פ מרן יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן, ואין הפת פוטרתו. וכתב המ"ב (ס"ק א') הואיל והיין חשוב אינו … להמשך קריאה

הפרדת ציציות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טלית שהטילו בה ציציות, ובעת קשירתם הסתבכו החוטים, אסור להפרידם לראשונה בשבת, כי זהו גמר מלאכתם, אבל אם הסתבכו החוטים לאחר מכן, מותר להפרידם. אך יזהר שלא יהדק את הקשר העליון, משום איסור קושר. (שבת ה של, סה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

סימן תרעג – שמנים ופתילות הכשרות לחנכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעג – שמנים ופתילות הכשרות לחנכה א כָּל הַשְּׁמָנִים וְהַפְּתִילוֹת א כְּשֵׁרִים לְנֵר חֲנֻכָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשְּׁמָנִים נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה וְאֵין הָאוּר נִתְלֶה יָפֶה בְּאוֹתָם הַפְּתִילוֹת. { הַגָּה: וּמִיהוּ שֶׁמֶן זַיִת מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר } (מָרְדְּכַי וְכָל בּוֹ וּמַהֲרִי"ל), { וְאִם אֵין שֶׁמֶן זַיִת מָצוּי מִצְוָה בִּשְׁמָנִים שֶׁאוֹרָן זַךְ וְנָקִי; וְנוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת … להמשך קריאה

סעי' ב' – יין פוטר כל מיני משקים. – ספר מנחת שי

——– בברכות מא: אמר רבי חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים. וכתבו התוס' כמו שאין הלכה כמותו בפת שהרי אין הפת פוטר את כל האוכלים אלא רק הדברים הבאים ללפת בהם הפת, כן אין הלכה כמותו ביין ואינו פוטר כל מיני משקים. אולם הרא"ש חולק על התוס' וכתב אע"פ שבפת … להמשך קריאה

סימן תרעד – שמתר להדליק מנר לנר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעד – שמתר להדליק מנר לנר א מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה מִנֵּר חֲנֻכָּה, וְדַוְקָא לְהַדְלִיק א זֶה מִזֶּה בְּלֹא אֶמְצָעִי, אֲבָל לְהַדְלִיק זֶה מִזֶּה עַל יְדֵי נֵר שֶׁל חֹל, אָסוּר; וְיֵשׁ מַתִּירִים גַּם בָּזֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּכְבֶּה הַנֵּר שֶׁל חֹל קֹדֶם שֶׁיַּדְלִיק נֵר אַחֵר שֶׁל חֲנֻכָּה. { הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר … להמשך קריאה

נתינת כרית בציפית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת כרית בתוך הציפית בשבת, אפילו אם הציפית חדשה. כתב השלחן ערוך (סימן שמ ס"ח): "מוכין [דבר רך כצמר גפן ונוצות ובגדים בלויים] שנפלו מן הכסת, מותר להחזירם, אבל אסור ליתנם בתחילה בכסת", משום שעושה כלי. ואולם, זה דוקא כשלוקח צמר גפן או נוצות וממלא בציפית, שעתה … להמשך קריאה

ניפוח כרית גומי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לנפח כרית גומי בשבת אפילו במשאבה המיוחדת לכך. ואין בזה משום עשיית כלי, כי אין הניפוח מעשה אומן. וגם אין ממש בניפוח אויר, ולא שייך לומר בזה שעושה כלי. ובלאו הכי, כבר יש על הכרית שם כלי קודם הניפוח, ודרך תשמישה בכך, כמו בקבוק ששֵׁם כלי עליו … להמשך קריאה

סימן תרעה – שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעה – שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה א הַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה, וְלֹא הַנָּחָה, שֶׁאִם הָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹמָהּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם מִצְוַת חֲנֻכָּה, מַדְלִיקָהּ שָׁם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ וּלְהַנִּיחָהּ לְשֵׁם מִצְוַת חֲנֻכָּה. לְפִיכָךְ עֲשָׁשִׁית שֶׁהָיְתָה דּוֹלֶקֶת כָּל הַיּוֹם, שֶׁהִדְלִיקָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְמִצְוַת חֲנֻכָּה, לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְכַבָּהּ וּמַדְלִיקָהּ לְשֵׁם מִצְוָה; וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיקֶנָּה בִּמְקוֹם א הַנָּחָתָהּ, … להמשך קריאה

סעי' ג' – יש לו כוס אחד יניחנו אחר ברכת המזון – ספר מנחת שי

——– במשנה ברכות נא: בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס, בית שמאי אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואח"כ מברך על היין. וכתב הב"י וקיימא לן כבית הלל. וכתב בדרישה שנחלקו אם ברכת המזון טעונה כוס, ולב"ה טעונה כוס ולכן יניח הכוס עד … להמשך קריאה

סעי' ד' – ברכת היין שלפני הסעודה פוטרת היין שבתוכה. – ספר מנחת שי

——– בברכות מב. ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון. ופירוש אחר המזון אין הכונה לאחר ברכת המזון אלא אחר גמר הסעודה קודם ברכת המזון. כן כתבו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"כ הטור וכן נראה מדברי רש"י. וכתב הרא"ש שפשוט שפוטר גם היין שבתוך המזון שבא לשרות המזון במעיו והוא טפל ליין הראשון … להמשך קריאה

פתיחת סתימה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כיור שהמים עוברים בו באיטיות, מותר לפותחו בפומפה בייתית, וכן רשאי לשפוך בו מים רותחים, להמיס את השומן הקרוש בו. אבל אם נסתם לגמרי ואין המים עוברים בו כלל, אסור לפותחו בשבת. ויש בזה חשש איסור תורה של מלאכת מכה בפטיש. ומכל מקום על ידי גוי, יש להקל … להמשך קריאה

סימן תרעו – סדר הברכות וההדלקה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעו – סדר הברכות וההדלקה א הַמַּדְלִיק בְּלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת: א לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ; וְאִם לֹא בֵּרַךְ זְמַן בְּלֵיל רִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי אוֹ כְּשֶׁיִּזְכֹּר. ב מִלֵּיל רִאשׁוֹן וָאֵילָךְ מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: לְהַדְלִיק, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים. { הַגָּה: וִיבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְהַדְלִיק } (מַהֲרִי"ל). ג מִי שֶׁלֹּא הִדְלִיק וְאֵינוֹ … להמשך קריאה

סימן תרעז – דין אכסנאי בחנכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעז – דין אכסנאי בחנכה א אַכְסְנַאי שֶׁאֵין מַדְלִיקִין עָלָיו בְּבֵיתוֹ, צָרִיךְ לָתֵת א פְּרוּטָה לְבַעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ ב בַּשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה; וְאִם יֵשׁ לוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ לְעַצְמוֹ, צָרִיךְ לְהַדְלִיק בְּפִתְחוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ בַּיִת אֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לְשֵׁנָה וְהוּא אוֹכֵל עַל שֻׁלְחַן בַּעַל הַבַּיִת, וְהוּא הַדִּין לְבֵן הָאוֹכֵל אֵצֶל אָבִיו. … להמשך קריאה

בהמשך – יין שבתוך המזון לא פוטר את שלאחר המזון. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מב: איבעיא להו בא להם יין בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון, כיון שהראשון לשרות והשני לשתות. רבא אמר פוטר רב כהנא אמר אינו פוטר. ופסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכן דעת הרשב"א שלא פוטר. ופרשו התוס' והרא"ש כיון שהיין ששותה לשרות המאכל גרוע מלשתות לצמאו לכן אין הגרוע פוטר את החשוב. … להמשך קריאה

סעי' ה' – נמלך לשתות בתוך הסעודה מברך שוב. – ספר מנחת שי

——– בפרק ערבי פסחים קג: אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב אחא אמימר בריך על כל כסא וכסא מר זוטרא בריך אכסא קמא ואכסא דברכתא רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בריך אמימר אמר אנא נמלך אנא ומר זוטרא אמר אנא דעבדי כתלמידי דרב דרב ברונא ורב חננאל תלמידי … להמשך קריאה

סימן תרעח – נר של שבת קודם לנר של חנכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעח – נר של שבת קודם לנר של חנכה א מִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת נֵר א חֲנֻכָּה וְנֵר שַׁבָּת, יִקְנֶה נֵר שַׁבָּת מִפְּנֵי ב שְׁלוֹם בֵּיתוֹ { (וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רס"ג סָעִיף ג'); } וְאִם יֵשׁ לוֹ לְשֶׁל שַׁבָּת וְאֵין לוֹ לְנֵר חֲנֻכָּה וּלְיַיִן לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, ג יִקְנֶה לְנֵר חֲנֻכָּה, מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָא. … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המוציא חפץ מרשות היחיד [מהבית] לרשות הרבים [לרחוב] או מרשות הרבים לרשות היחיד, עובר על מלאכת הוצאה. ואולם מן התורה לא נחשב הרחוב כרשות הרבים אלא כשהוא רחב 16 אמה [7.68 מטר], וגם עוברים בו בכל יום 600,000 איש. אבל בלא זה, האיסור לטלטל בו מדרבנן, ומקום זה … להמשך קריאה

סעי' ו' – כל יין שלפני ובתוך המזון נפטר בברכת המזון – ספר מנחת שי

——– כתב הרא"ש בפרק כיצד מברכין ובפרק ערבי פסחים מה שאין מברכין ברכה אחרונה על היין שבתוך המזון אפילו אם לא נשאר לו כוס לברכת המזון פירש רשב"ם (ד"ה אסור) משום דברכת המזון פוטרו מק"ו השתא מעין שלש פוטרו שלש מיבעיא והאי ק"ו פריכא הוא דדברים הבאים [אחר הסעודה שלא] מחמת הסעודה יוכיחו שטעונים ברכה … להמשך קריאה

סימן תרעט – בערב שבת מדליקין נר חנכה תחלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרעט – בערב שבת מדליקין נר חנכה תחלה א בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה תְּחִלָּה א וְאַחַר כָּךְ נֵר שַׁבָּת. { הַגָּה: וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ בַּחֹל, אַף עַל פִּי שֶׁמַּדְלִיקִין בְּעוֹד הַיּוֹם } ב { גָּדוֹל } (ת"ה סי' ק"ב). באר היטב – סימן תרעט – בערב שבת מדליקין נר חנכה תחלה א א … להמשך קריאה

עירוב תחומין

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ברוב המקומות בארץ ישראל מותקן 'עירוב', שהוא חוט הסובב את כל העיר, ועל ידי כך נחשבת העיר כולה כרשות אחת, ומותר לטלטל בה. והמחמיר שלא לטלטל, תבוא עליו ברכה. ומכל מקום, רשאי לטלטל בשינוי, כגון להניח מפתח בכובע או בנעל, ולתת ניירות טישו בין החגורה למכנסיים וכיוצא. (שו"ת … להמשך קריאה

סעי' ז' – על שאר משקים שבסעודה לא צריך לברך. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כיוון שאין דרך לאכול בלא שתיה לכן חשובים המשקים כדברים הבאים בתוך הסעודה שהפת פוטרתם, חוץ מהיין כיוון שקובע ברכה לעצמו. ולדעת הבה"ג מברך על המים שבסעודה והרא"ש כתב שיש אומרים שצריך לברך על כל כוס וכוס ששותה בסעודה כיוון ששותה המים לצמאו ואחר ששתה ולא צמא יותר נמלך מלשתות. ודחה לסברא … להמשך קריאה

סימן תרפ – שלא להניח הנרות סמוך לפתח בליל שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרפ – שלא להניח הנרות סמוך לפתח בליל שבת א בְּלֵיל שַׁבָּת צָרִיךְ לִתֵּן שׁוּם דָּבָר, לַחוּץ בֵּין הַנֵּרוֹת לַפֶּתַח, בִּשְׁבִיל הָרוּחַ שֶׁלֹּא יְכַבֶּה הַנֵּרוֹת כְּשֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת. ב בְּעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר לִקְבֹּעַ הַנֵּרוֹת בַּדֶּלֶת עַצְמָהּ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר { וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רע"ז סָעִיף א'. } באר היטב – סימן תרפ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן