סימן תרסב – סדר תפלת יום ב' של סכות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסב – סדר תפלת יום ב' של סכות א בְּיוֹם שֵׁנִי מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת לוּלָב, וְכֵן בְּכָל שְׁאָר יָמִים. ב אֵינוֹ מְבָרֵךְ זְמַן בְּיוֹם שֵׁנִי עַל הַלּוּלָב, אֶלָּא אִם כֵּן חָל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת. ג מוֹצִיאִים שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ אֶתְמוֹל, וּמַפְטִיר בִּמְלָכִים: וַיִּקָּהֲלוּ, עַד: בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. באר היטב – … להמשך קריאה

גרם כיבוי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– דליקה שפרצה וברור שאין חשש סכנה אלא הפסד ממון בלבד, אסור לכבותה, אבל מותר לגרום לכיבויה. למשל: ארון שאחזה בו אש מצד אחד, מותר לשפוך מים על צדו השני, כדי שכאשר תגיע האש לשם, תכבה. וכן מותר להניח בצד השני בקבוקים ושקיות מים, שכאשר תגיע האש אליהם, יבקעו … להמשך קריאה

סימן תרסג – סדר תפלת חל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסג – סדר תפלת חל המועד א א בְּחֹל הַמּוֹעֵד מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין בּוֹ אַרְבָּעָה בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג שֶׁבְּפָרָשַׁת פִּנְחָס; וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד קוֹרֵא כֹּהֵן: וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְלֵוִי: וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְיִשְׂרָאֵל חוֹזֵר וְקוֹרֵא: וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְהָרְבִיעִי קוֹרֵא ב סְפֵקָא דְּיוֹמָא: וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה קוֹרִים בִּשְׁאָר יָמִים. { הַגָּה: … להמשך קריאה

כיבוי על ידי גוי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם פרצה דליקה וברור שאין חשש סכנה, מותר לומר בפני הגוי: "כל המכבה, אינו מפסיד", והוא מבין ומכבה. כל שכן אם בא הגוי מעצמו לכבות, שבודאי אין צריך למנוע אותו. ואם יש שם ספרי קודש כתלמוד ופוסקים או מזוזה בפתח, מותר לומר לגוי במפורש שיכבה. שלא אסרו חכמים … להמשך קריאה

סימן תרסד – סדר יום הושענא רבא – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסד – סדר יום הושענא רבא א בְּיוֹם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּמִזְמוֹרִים כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב. { הַגָּה: וא"א נִשְׁמַת, וְאוֹמְרִים: מִזְמוֹר לְתוֹדָה, וְאוֹמְרִים: אֵין כָּמוֹךְ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכו', כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב; וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר תְּפִלַּת מוּסָף בְּנִגּוּן יוֹם טוֹב; וְאֵין רְגִילִין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה } א { שֶׁל חֹל עַד אַחַר יְצִיאָה … להמשך קריאה

סעי' א' – בין תבשיל של גבינה לתבשיל של בשר אין צריך נט"י, וזה באופן שאוכל רק המרק של הגבינה כשהוא צלול, אבל אכל גבינה ורוצה לאכול תבשיל של בשר צריך נט"י. – ספר מנחת שי

——– בגמ' חולין קה: מים אמצעיים רשות אמר רב נחמן לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה. וכתבו התוס' והרא"ש שיש מפרשים בין תבשיל לתבשיל, בין תבשיל של בשר לתבשיל של בשר, או בין תבשיל של גבינה לתבשיל של גבינה, שהנטילה בינהם רשות, אבל בין תבשיל של בשר לגבינה בעין שאכל … להמשך קריאה

סימן תרסה – אתרוג אסור לאכל בשביעי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסה – אתרוג אסור לאכל בשביעי א אֶתְרוֹג בַּשְּׁבִיעִי אָסוּר, שֶׁהֲרֵי א הֻקְצָה לְכָל שִׁבְעָה, וַאֲפִלּוּ נִפְסַל אַחַר שֶׁעָשָׂה בּוֹ מִצְוָה אָסוּר כָּל שִׁבְעַת יָמִים; וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת, מֻתָּר. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁעוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, אָסוּר אַף ב בַּשְּׁמִינִי וּמֻתָּר בַּתְּשִׁיעִי, וַאֲפִלּוּ חָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת; וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת. ב … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש לפרסם ברבים שמלאכת מבעיר, אינה דוקא בהדלקת אש חדשה כגפרור, מצית, גז וכדומה, אלא גם אם מגדיל את שלהבת הגז, הרי זו הבערה. וכן כל נשיפה בסיגריה, או כל לחיצה על הדוושה ברכב, הרי זה מבעיר. וכן הדלקת מנורה חשמלית אסורה משום הבערה. חכמת חכמיו הגאון רבי … להמשך קריאה

סעי' ב' – נטילה בין בשר לדגים חובה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואדוני אבי הרא"ש ז"ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא. וכתב הב"י בשם הכל בו שגם הר"מ נ"ע היה נוהג כן. והמקור לזה מגמ' פסחים עו: מר בר רב אשי אסר לאכול דג שנצלה עם בשר משום שקשה לריחא ולדבר אחר ופרש"י דבר אחר: צרעת. וכ"פ מרן בין … להמשך קריאה

נגיעה בנר שמן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לגעת בנר שמן הדולק בשבת, כי בכל נגיעה יש לחוש שמא יטה את השמן, ונמצא מגדיל את השלהבת ומבעיר. על כן, שולחן שהוא רעוע מעט, לא ידליק עליו נרות שבת. (ח"ב תח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

סעי' ג' – הסיח דעתו אחר מים ראשונים או אמצעיים, צריך נטילה. ואחר מים אחרונים לא צריך. וכן ראשונים ואמצעיים צריכים ניגוב, ואחרונים לא צריך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם האורחות חיים בשם הראב"ד בג' דברים חמורים מים אמצעיים מאחרונים א'. שאם שפשף ידיו בגופו, או הסיח דעתו אחר שנטל מים אמצעיים צריך לחזור וליטול ידיו כיון שנמצא בתוך הסעודה ונתבטלה נטילת מים ראשונים. משא"כ אם נטל מים אחרונים והסיח דעתו מלשמור ידיו לא צריך נטילה שהרי סיים את סעודתו. (ולענין … להמשך קריאה

סימן תרסו – דיני סכה ביום השביעי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסו – דיני סכה ביום השביעי א אַף עַל פִּי שֶׁגָּמַר מִלֶּאֱכֹל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית, לֹא יִסְתֹּר סֻכָּתוֹ אֲבָל מוֹצִיא הוּא אֶת הַכֵּלִים מִמֶּנָּה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וּמְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן; וְאִם אֵין לוֹ לְפַנּוֹת כֵּלָיו וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּהּ בַּשְּׁמִינִי, צָרִיךְ לִפְחֹת בָּהּ מְקוֹם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לַעֲשׂוֹת הֶכֵּר שֶׁהוּא יוֹשֵׁב … להמשך קריאה

בהמשך – על מים אמצעיים ואחרונים לא נהגו לברך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם האורחות חיים, שמברכים על מים אמצעים ואחרונים שהרי הם חובה. ומברך על רחיצת ידים. וכתב הב"י שהעולם לא נוהגים לברך על מים אמצעיים ואחרונים. ובסוף הסימן כתב הב"י בשם התוס' (חולין קה. ד"ה מים ראשונים) הטעם שלא מברכים על מים אמצעיים כיון שאין זה כי אם הכשר אכילה כמו ניקור חלב … להמשך קריאה

סימן תרסז – סכה ונויה אסורין גם כל שמיני – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסז – סכה ונויה אסורין גם כל שמיני א סֻכָּה וְנוֹיָהּ אֲסוּרִים גַּם בַּשְּׁמִינִי. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁעוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, אָסוּר גַּם בַּתְּשִׁיעִי שֶׁהוּא סְפֵק שְׁמִינִי; וְאִם חָל שַׁבָּת בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק מִנּוֹי סֻכָּה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת; וְיֵשׁ מַתִּירִים. { הַגָּה: יֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ כְּשֶׁהָיוּ יוֹצְאִים מִן הַסֻּכָּה הָיוּ … להמשך קריאה

חשמל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המדליק מנורה חשמלית שיש בה חוט להט, או תנור חשמלי, פלאטה וכיוצא, שיש בהם גוף חימום, חייב משום מלאכת מבעיר. אבל המדליק מכשיר חשמלי כגון מאוורר שיש בו רק זרם חשמלי, איסורו מדרבנן. (מנחת שלמה אוירבך, ציץ אליעזר, נשמת אברהם, להורות נתן, הגרח"פ שיינברג, ויברך דוד, מנחת אשר … להמשך קריאה

מנורה במקרר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש להקפיד לכבות את המנורה במקרר קודם שבת, כיון שבפתיחת המקרר בשבת נדלקת המנורה. ואם שכח לנתק את המנורה, אסור לפתוח את המקרר, אך רשאי לומר לגוי לפותחו. { כמבואר בהרחבה להלן בדיני אמירה לגוי. (ב רנו)} אם לא מצא גוי, אין לומר לילד קטן לפתוח את המקרר, … להמשך קריאה

סימן תרסח – סדר תפלת ליל שמיני ויומו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסח – סדר תפלת ליל שמיני ויומו א א לֵיל שְׁמִינִי אוֹמֵר בַּתְּפִלָּה: וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת יוֹם שְׁמִינִי ב חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה. { הַגָּה: וְאָנוּ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים חַג בַּשְּׁמִינִי, דְּלֹא מָצִינוּ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא חַג, אֶלָּא אוֹמְרִים יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת } (מִנְהָגִים). וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, ג אוֹכְלִים בַּסֻכָּה בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק שְׁבִיעִי, … להמשך קריאה

בהמשך – אסור לאכול גבינה אחר בשר בלא שהיה. – ספר מנחת שי

——– בחולין קד: אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול אחריו גבינה ולדעת בה"ג ור"ת אם נטל ידיו ומקנח פיו מותר לאכול גבינה אחר בשר, אחר סילוק שולחן וברכת המזון, ומה שאסר רב חסדא הוא בלא נטילה וקינוח. אולם לדעת הרמב"ם והרשב"א בשם רבינו חננאל ובעל העיטור, והר"ן כתב שכן דעת הרי"ף, אסור לאכול גבינה … להמשך קריאה

בהמשך – ישהה אחר אכילת בשר שש שעות ואחר כך מותר באכילת גבינה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' חולין שם אמר מר עוקבא אנא בהא מילתא חלא בר חמרא דאילו אבא כד הוה אכיל בישרא האידנא לא היה אכיל גבינה עד למחר כי השתא, ואילו אנא בהאי סעודתא לא אכילנא בסעודתה אחריתא אכילנא. וכך פסק הרי"ף שאסור לאכול גבינה אחר בשר אלא בסעודה אחרת. וכתב הרא"ש שיעור סעודה אחרת היא מזמן … להמשך קריאה

חשמל סטטי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר ללבוש בגד העשוי מחומר סינטטי, שבעת לבישתו יוצאים ניצוצות אש. (ה קפג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי … להמשך קריאה

סימן תרסט – סדר יום שמחת תורה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסט – סדר יום שמחת תורה א בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, לֵיל תְּשִׁיעִי מְקַדְּשִׁים וְאוֹמְרִים זְמַן וּלְמָחָר מוֹצִיאִין ג' סְפָרִים וְקוֹרִין בְּאֶחָד: וְזֹאת הַבְּרָכָה עַד סוֹף הַתּוֹרָה, וּבַשֵּׁנִי: בְּרֵאשִׁית עַד אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת, וּבַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר כְּמוֹ אֶתְמוֹל וּמַפְטִיר: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה. { הַגָּה: וְקוֹרִין יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן } א { … להמשך קריאה

בהמשך – בשר שבין השיניים צריך להסירו אפילו אחר שש שעות. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואם יש בשר בין השיניים צריך להסירו. ובסימן פט' ביו"ד תלה דין זה בשני הטעמים למה צריך המתנה, דלדעת הרמב"ם שהוא משום בשר שבין השיניים שלאחר שש שעות נמאס ולא נחשב בשר, וא"כ לא צריך להסירו, אולם לדעת רש"י שעד שש שעות הטעם של הבשר נמשך בפה ולאחר שש שעות נפסק הטעם, … להמשך קריאה

מצטלם לתומו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לעבור ברחוב שמוצבות בו מצלמות אבטחה לזהות את העוברים ושבים, כגון ברחובות המובילים לכותל המערבי. וכן מותר ליכנס לבית שיש בו מצלמה לצלם את הנכנסים והיוצאים. שהרי המצלמה פועלת תמיד באופן אוטומטי, ומצלמת את כל הנראה ברחוב, אף אם אין עובר שם אדם. וגם בלאו הכי, הרי … להמשך קריאה

עובר ונדלק האור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הגר במקום שכשעוברים בסמוך לבתים, נדלק אור, וכשממשיכים ללכת נכבה האור, ומוכרח לעבור שם, רשאי לעבור. [על פי דעת הרשב"א שכל שעושה מעשה היתר גמור שאין לו קשר לאיסור, ורק הזדמן שם איסור ממילא, הרי זה מותר, כמו כאן שהולך ברחוב ואין דעתו כלל על הדלקה וכיבוי. ובצירוף … להמשך קריאה

סימן תרע – דברים האסורים והמתרים בחנכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרע – דברים האסורים והמתרים בחנכה א בְּכ"ה בְּכִסְלֵו { מַתְחִילִין } שְׁמוֹנַת יְמֵי א חֲנֻכָּה וַאֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית, אֲבָל מֻתָּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; וְנוֹהֲגוֹת ב הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעוֹד שֶׁהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לְהָקֵל לָהֶם. ב רִבּוּי הַסְעֻדּוֹת שֶׁמַּרְבִּים בָּהֶם הֵם סְעֻדּוֹת הָרְשׁוּת, שֶׁלֹּא קְבָעוּם לְמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים … להמשך קריאה

בהמשך – לאכילת בשר אחר גבינה צריך קינוח והדחת פיו ונטילת ידים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ובשר אחר גבינה מותר מיד על ידי קינוח והדחת פיו ונטילת ידים ואם הוא יום ורואה שידיו נקיות אין צריך נטילה, וביו"ד כתב בשם רבינו פרץ שיש לרוחצם גם ביום שלפעמים הגבינה שמנה ונדבקת בידים ולאו אדעתיה. וכ"כ הגהות מימוניות בשם סמ"ק. (ולהלכה פסק שם מרן שרק בלילה צריך נטילה כיון שאינו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן