סימן תרסו – דיני סכה ביום השביעי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרסו – דיני סכה ביום השביעי

א אַף עַל פִּי שֶׁגָּמַר מִלֶּאֱכֹל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית, לֹא יִסְתֹּר סֻכָּתוֹ אֲבָל מוֹצִיא הוּא אֶת הַכֵּלִים מִמֶּנָּה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וּמְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן; וְאִם אֵין לוֹ לְפַנּוֹת כֵּלָיו וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּהּ בַּשְּׁמִינִי, צָרִיךְ לִפְחֹת בָּהּ מְקוֹם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לַעֲשׂוֹת הֶכֵּר שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּמוֹסִיף. { הַגָּה: וְאִם רוֹצֶה לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה אַחַר הֶחָג אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְחוֹת בָּהּ, דְּלֹא נִרְאֶה כְּמוֹסִיף רַק בְּיוֹם שְׁמִינִי } (מִנְהָגִים). וְאִם הֻצְרַךְ לִסְעֹד בִּשְׁאָר הַיּוֹם, צָרִיךְ לֶאֱכֹל בַּסֻכָּה שֶׁמִּצְוָתָהּ כָּל שִׁבְעָה; וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁצָּרִיךְ לִישֵׁב בָּהּ בַּשְּׁמִינִי, גָּמַר מִלֶּאֱכֹל בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מוֹרִיד כֵּלָיו וּמְפַנֶּה אוֹתָם מִמֶּנָּה; וְאִם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהוֹרִיד אֶת כֵּלָיו וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּהּ בַּתְּשִׁיעִי, אֵינוֹ יָכוֹל לִפְחֹת בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב, וּמַה יַּעֲשֶׂה לְהֶכֵּרָא, אִם הָיְתָה קְטַנָּה שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחַ בָּהּ הַנֵּר בִּשְׁאָר הַיָּמִים, יַנִּיחֶנָּה בָּהּ; וְאִם הִיא גְּדוֹלָה, שֶׁמֻּתָּר לְהַנִּיחַ בָּהּ הַנֵּר, מַכְנִיס בָּהּ קְדֵרוֹת וּקְעָרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כְּדֵי לְהַכִּיר שֶׁהִיא פְּסוּלָה וְשֶׁכְּבָר נִגְמְרָה מִצְוָתָהּ.

באר היטב – סימן תרסו – דיני סכה ביום השביעי

וּבוֹ סָעִיף אֶחָד

מגן אברהם תרס״ו – סימן תרסו – דיני סכה ביום השביעי

א׳ מקום ד'. אף על גב דאויר פוסל בג' מ"מ אין היכר כ"כ אם לא בד' שהוא שיעור מקום וע' בתוס': ב׳ נרא' כמוסיף. אבל אינו עובר משום בל תוסיף כיון דאינו מתכוין לשם מצוה דשלא בזמנו בעי כונה לכ"ע עמ"ש סי' תרנ"א סי"ד: ג׳ גמר מלאכול וכו'. פי' שאין דעתו עוד לאכול כלל:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תרס״ו

א׳ שלא יהא נראה כמוסיף. אבל מוסיף ממש לא הוה דאמרי' ס"פ ראוהו ב"ד שלא בזמנו אינו עובר על ב"ת רק אם נתכוין להוסיף:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תרס״ו

תרס״ו:ב׳תי״א א׳ (ס"ק א) מקום כו' ועיין בתוס' דף מ"ח ע"א ד"ה פוחת כו' וז"ל פוחת בה ד ד' טפחים ופסולה כך פי' בקונ' ותימ' כו' והלא אויר פוסל בשלשה והניחו הדבר בתימ' ורמז מ"א ליישב למה העמידו התוספות על פי' הקונ' ה"ל להעמיד קושייתם על הש"ס שנתן שיעור ד' טפחים והלא אויר פוסל בשלשה. ולדברי מ"א א"ש דעל הש"ס לא קשיא להתוס' דהיה א"ל הטעם כמו שכתב מ"א דלהיכרא בעינן ד' טפחים אבל תמיהת התוס' על לשון רש"י שכתב פוחת כו' ופסולה משמע דהטעם משום שהוא שיעור לפוסלה והלא שיעור לפסול סגי בג' טפחים:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א