סימן תרסב – סדר תפלת יום ב' של סכות
א בְּיוֹם שֵׁנִי מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת לוּלָב, וְכֵן בְּכָל שְׁאָר יָמִים. ב אֵינוֹ מְבָרֵךְ זְמַן בְּיוֹם שֵׁנִי עַל הַלּוּלָב, אֶלָּא אִם כֵּן חָל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת. ג מוֹצִיאִים שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ אֶתְמוֹל, וּמַפְטִיר בִּמְלָכִים: וַיִּקָּהֲלוּ, עַד: בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
באר היטב – סימן תרסב – סדר תפלת יום ב' של סכות
וּבוֹ ג' סְעִיפִים
מגן אברהם תרס״ב – סימן תרסב – סדר תפלת יום ב' של סכות
א׳ אינו מברך זמן. עמ"ש ססי' ת"ר ועיין במנהגים שכתב דזמן הוי דאורייתא ודבר תימא הוא ואפשר דכוונתו דלית ביה פלוגתא משא"כ בר"ה דאבעיא להו בגמ' ול"נ טעם אחר משום דבלולב אם בירך זמן בשעת עשיה יצא וכמ"ש סי' תרמ"ח ולכן אפי' אי הוי אתמול חול יצא בשהחיינו דלא גרע משעת עשיה משא"כ בשופר כנ"ל ברור:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תרס״ב
א׳ אינו מברך זמן בי"ט שני. דממ"נ יצא בזמן שאמר בראשון אף אם הוא חול דלא גרע מאלו אמרו בשעת עשיית הלולב שיצ' ול"ד לקידוש שאומר בליל ב' זמן שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה ואע"ג שגבי שופר אומרים זמן גם בשני ש"ה דלפעמים עיקר הקדושה ביום ב' כדאית' סי' ת"ר כנ"ל והטור הביא בסי' זה וז"ל ומכאן קשה למנהג טולטילה שאומרים ביום השני הושיענו בחגיג' יום שני דכיון שעשינו אותו קודש במ"ש קרבנות המוספים היאך עשהו חול לו' יום שני עכ"ל ונ"ל דהא א"א היום בחגיגת יום שני אלא סתם יום שני דהיינו כ"ז שהוא יום ב' אם הוא היום יושיענו היום ואם הוא למחר יושיענו למחר ועכ"פ הם מזכירים זה ביום ב' משום ספיק' דיומ' אלא דק"ל הא אתי לזלזולי ביום ב' כדאיתא בסי' שאח"ז שהביא ב"י בשם רש"י והרא"ש והר"ן דהא דאין מתחילין לקרות בספיק' דיומא בי"ט שני דלא אתי לזלזולי בקדושת היום וי"ל דדוקא בקריאת יום השני דזה קאי ודאי אחול שייך זלזולא אבל במ"ש בתפל' שיושיענו בחגיגת יום שני אין בו זלזול ויום ב' שלו י"ט שלנו קאמר שאנו עושין שני קדושות:
ספר מחצית השקל על אורח חיים תרס״ב
תרס״ב:ב׳שצ״ו א׳ (ס"ק א) אינו מברך זמן. עמ"ש ס"ס ת"ר. ר"ל להקשות על דברי רמ"א דבסי' ת"ר כתב במ"א די"א אפי' חל יום א' של ר"ה בחול דבירך זמן על שופר ביום א מ"מ מברך זמן על שופר גם ביום שני וכ' שכן המנהג וכאן לא הגיה רמ"א משמע דבלולב לכ"ע אין מברך זמן ביום שני אם חל יום א' בחול. ומ"ש לולב משופר. ובס' א"ר כתב דאשתמיט ממ"א דברי הלבוש שכ' טעם לחלק כמ"ש מ"א לבסוף: ב׳ ועיין במנהגים כו' ר"ל שכ' ליישב לחלק בין לולב לשופר וכ' וז"ל בהל' סכה ואין מברכים שהחיינו על הלולב ביום שני. וא"ת מ"ש שמברכים שהחיינו על השופר שני ימים וי"ל זמן ליל ר"ה דרבנן לכן אינו פוטר את השופר מלברך זמן. אבל זמן ליל חג הסוכות דאורייתא לכן פוטר את הלולב לברך זמן. וא"ת א"כ ביום א' לא יברך זמן אלולב וי"ל דליל א' צריך זמן משום סכה לבד מי"ט לכן אינו פוטר עכ"ל (לא הבינותי ואפשר ר"ל דאין ברכת זמן א' יפטור ג' דברים זמן דרגל דסוכה ודלולב והוא דוחק) ודבר תימא הוא. ר"ל דלא מצינו שום ברכה דאורייתא כ"א בה"מז לכ"ע ולחד דעה גם ברכה מעין ג' דאורייתא כמבואר בטור ס"ס ר"ט דאיבעיא להו בגמ' בערובין דף מ' ע"ב משא"כ בשופר. ר"ל דשופר אין מברכים בשעת עשייה כמ"ש מ"א סי' תרמ"א ע"ש הטעם א"כ אין יוצאים בברכת זמן לשופר כ"א בשעת התקיעה דהיינו בשעת קיום המצוה ולכן מספק שמא יום א' חול היה ולא יצא בזמן דאתמול צריך לברך בשני והוי זמן דשופר כמו זמן דרגל:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א