תקעה. לקים מוצא שפתיו כמו שנדר. – ספר החינוך

שנצטוינו לקים כל מה שנחיב עצמנו בדבור משבועה ונדרים וזולת זה, ועל כל זה נאמר (דברים כג כד) מוצא שפתיך תשמר וגו'. וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה (בספהמ"צ עשה צד) וכבר הפרישו מלות זה הפסוק ושמו כל מלה ממנו לענין, ואולם המגיע מכל מה שזכרתי לך הוא, שמצות עשה הוא שיקים האדם כל מה שידבר בו … להמשך קריאה

מה הן פרטי דין לשאול בשלום אשה?

——– אלו פרטי הדינים בזה: א. אין שואלים בשלום אשה כלל. ונכלל בזה ב' איסורים. א. קול באשה ערוה, והוא עצם שמיעת קול האשה שמעורר תאוה [וזהו רק קול כזה שיש בו קירוב הדעת כגון קול זמר שלה, או אפילו קול דיבורה שנהנה מזה]. ב. שאילת שלום אשה שאסור מפני שמרגיל לבה ודעתה אצלו, וזהו … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הקושר קשר של קיימא [שעשוי להתקיים לעולם (הרי"ף והרמב"ם). ויש אומרים שעשוי להתקיים שבוע ימים, ויש להחמיר כן], והוא מעשה אומן [קשר מיוחד שרק בעלי המקצוע יודעים אותו, כמו הספנים שקושרים רצועה כמין טבעת בנקב שבראש הספינה והיא נשארת שם לעולם, וכשרוצה להעמיד את הספינה קושר רצועה באותה … להמשך קריאה

גמרא בבא מציעא דף ל"ג ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן הָעוֹסְקִים בְּמִקְרָא מִדָּה וְאֵינָה מִדָּה בְּמִשְׁנָה מִדָּה וְנוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר גְּמָרָא אֵין לָךְ מִדָּה גְדוֹלָה מִזּוּ וּלְעוֹלָם הֱוֵי רָץ לְמִשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַגְּמָרָא. הָא גוּפָא קַשְׁיָא אֲמַרְתְּ בִּגְמָרָא אֵין לָךְ מִדָּה גְדוֹלָה מִזּוּ וְהָדָר אֲמַרְתְּ וּלְעוֹלָם הֲוֵי רָץ לְמִשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַגְּמָרָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בִּימֵי רִבִּי נִשְׁנִית מִשְׁנָה זוּ שְׁבָקוּ כּוּלֵי … להמשך קריאה

תקעו. מצוה להניח השכיר לאכל מהמחובר שעושה בו. – ספר החינוך

שנצטוינו להיות השכיר אוכל בשעת עבודה מהדבר אשר יעבד בו כשיהיה הדבר ההוא דבר שגדולו מן הארץ ולא נגמרה מלאכתו, ועל זה נאמר (דברים כג כה) כי תבוא בכרם רעך וגו', ובא עליו הפרוש (ב"מ פז ב), שבשכיר הכתוב מדבר, וכן תרגם אנקלוס ארי תתגר, וכן כתוב כמו כן כי תבוא בקמת רעך וגו', ופרשו … להמשך קריאה

סימן תרמה – דיני לולב – ערוך השולחן

——– א מצות עשה ליטול ביום הראשון של סוכות ארבעה מינים: אתרוג, ולולב, והדסים, וערבות. דכתיב: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, וכפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל". ובאה הקבלה ד"פרי עץ הדר" – זה אתרוג, "וכפות תמרים" – זה לולב, "וענף עץ עבות" – זה הדס, "וערבי נחל" – זו ערבות. וגם … להמשך קריאה

בהמשך – אין סותרין ביהכ"נ אלא א"כ בונים האחר תחילה, ואם הוא רעוע מותר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' מגילה כו: ובבא בתרא ג: אין סותרין ביה"כ כדי לבנות אחרת שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחרת אלא בונין האחרת תחלה ואח"כ סותרין הישנה וה"מ שהיתה הראשונה חזקה אבל היתה נטויה ליפול יכולין לסותרה ולבנות אחרת ובלבד שלא יתעצלו בבניינה אלא ימהרו וישתדלו לבנותה מיד: וכתב הב"י שהרמב"ם כתב אפילו … להמשך קריאה

מה הן פרטי וגדרי קירוב האסורים והמותרים במשפחה, ובהליכה לרופאים?

——– א. בשו"ע כתב, המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם אע"פ שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין להתקרב לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאב לבתו והאם לבנה. ב. אשה לילך לרופא או … להמשך קריאה

סימן תקנ – הבדל שיש בין ט' באב ליתר צומות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנ – הבדל שיש בין ט' באב ליתר צומות א הַכֹּל חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת אַרְבַּע צוֹמוֹת הַלָּלוּ וְאָסוּר לִפְרֹץ גָּדֵר. { הַגָּה: מִיהוּ עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת שֶׁמִּצְטַעֲרוֹת הַרְבֵּה, אֵין לְהִתְעַנּוֹת } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְהַמַּגִּיד פ"ה); { וַאֲפִלּוּ אֵינָן מִצְטַעֲרוֹת, אֵינָן מְחֻיָּבוֹת לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ } א { לְהַחְמִיר; וְדַוְקָא בְּג' צוֹמוֹת, אֲבָל בְּט' בְּאָב מְחֻיָּבוֹת לְהַשְׁלִים … להמשך קריאה

קשר האסור מדרבנן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– קשר של קיימא שאינו מעשה אומן, איסורו מדרבנן. וכן קשר שהוא מעשה אומן אך אינו של קיימא, איסורו מדרבנן. [ולצורך מצוה, מותר לקושרו.] (שבת ה מה, סג) על כן, אסור לקשור בלון מנופח או שקית אשפה קודם שזורקה, שאף שהקשר אינו מעשה אומן, אבל הוא קשר של קיימא. … להמשך קריאה

מה הן פרטי דיני רחיצה עם קרובי משפחה, ועם רבו?

——– א. אסרו בגמ' לרחוץ עם אביו ואחיו ובעל אמו ובעל אחותו, ואם מכסין ערותן בבית המרחץ מותר. ב. האיסור עם קרובי אשתו, דוקא משעת נישואין, אבל בזמן השידוכים מותר. ג. וכן אסור לאדם להכנס למרחץ עם רבו, אא"כ צריך לו שישמשנו. ואם קדם התלמיד במרחץ ובא רבו לשם, אינו צריך לצאת. ד. אם יכול … להמשך קריאה

קשר המותר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– קשר שאינו מעשה אומן, וגם אינו של קיימא או שהוא מסופק אם הוא של קיימא, כגון שאינו יודע אימתי יפתחהו [תוך שבוע או יותר], מותר לקושרו. (שבת ה מז, נ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

זוהר ויחי דף רל"ט ע"ב – חק לישראל

——– אֹסְרִי לַגֶּפֶן מַאי גֶּפֶן דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַמַאי אִתְקְּרִיאָת גֶּפֶן, אֶלָּא מַה גֶּפֶן לָא מְקַבְּלָא עֲלָה נְטִיעָא אָחֳרָא הָכִי נַמִּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא מְקַבְּלָא עֲלָה אֶלָּא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבְגִין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְכַּפְיָן קַמֵּיהּ כָּל חֵילִין אָחֳרָנִין וְלָא יָכְלִין לְאַבְאָשָׁא וּלְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא וְעַל דָּא אַטִּיל קְרָא שְׁמָא קַדִּישָׁא בֵּינַיְהוּ בְּהַאי גִּיסָא וּבְהַאי גִּיסָא, בְּנִי … להמשך קריאה

תקעז. שלא יקח הפועל בידו יותר על אכילתו. – ספר החינוך

שנמנע השכיר מלקחת ממה שיעבד בו, יותר על אכילתו (עי' ספהמ"צ להרמב"ם לאוין רסח), ועל זה נאמר (דברים כג כה) ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן. כל ענין מצוה זו מבאר גם כן במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תקעו). והעובר על זה, בין איש או אשה בכל מקום ובכל זמן ולקח ממה … להמשך קריאה

סימן תרמו – דיני הדס – ערוך השולחן

——– א "ענף עץ עבות" – דרשו חכמים (לב ב): שענפיו מכסין את עציו, כלומר שיש בו ריבוי ענפים עד שאין העץ נראית, וזהו הדס. והיכי דמי עבות? כגון דקיימי תלתא בחד קינא (גמרא). כלומר: שיוצאין שלושה עלין סמוכין זה לזה בעיגול אחד, שאין אחד נמוך מחבירו. וזהו הנקרא אצלינו "משולשים". אבל אם היו שני … להמשך קריאה

סימן תקנא – דין שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנא – דין שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה א מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין א בְּשִׂמְחָה; וּבַר יִשְׂרָאֵל דְּאִית לֵיהּ דִּינָא בַּהֲדֵי עַכּוּ"ם, ב לִשְׁתַּמִּיט מִנֵּיהּ דְּרִיעַ מַזָּלֵיהּ. { הַגָּה: מִילָה שֶׁהִיא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד ט' בְּאָב נוֹהֲגִין שֶׁהַמּוֹהֵל } ג { וּבַעַל בְּרִית וַאֲבִי הַבֵּן לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי שַׁבָּת } (מִנְהָגִים); { אֲבָל בְּלָאו הָכֵי, … להמשך קריאה

שני קשרים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– קשר על גבי קשר, אינו נחשב קשר אומן. על כן, מותר לקשור שני קשרים זה על זה כשפותחם תוך שבוע. וכתב מרן החיד"א: "פשט המנהג להקל בזה, ואין מי שחושש לזה אלא מיעוט שבמיעוט שבטלים במיעוטם". ויש מקילים רק במקום צער, כגון שנקשר שרוך הנעל שני קשרים ואינו … להמשך קריאה

סימן תקנב – דיני ערב ט' באב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנב – דיני ערב ט' באב א עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב לֹא יֹאכַל אָדָם בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, שֶׁאוֹכְלָהּ אַחַר חֲצוֹת, בָּשָׂר, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן וְלֹא יֹאכַל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין. { הַגָּה: וְאַף מִמַּשְׁקִים אֲחֵרִים } א { מְמַעֵט בִּשְׁתִיָּתָן מִמַּה שֶּׁרָגִיל לִשְׁתּוֹת } (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת וְרוֹקֵחַ), { וְכֵן לֹא יֹאכַל אַחַר סְעוּדָתוֹ צְנוֹן וּמָלִיחַ, … להמשך קריאה

סימן תרמז – דיני ערבה – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם ריש פרק שביעי: "ערבי נחל" האמורה בתורה – אינן כל דבר הגדל על הנחל, אלא מין ידוע הוא הנקרא "ערבי נחל": עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק, וקנה שלו אדום. וזהו הנקרא "ערבה". ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נאמר "ערבי נחל". ואפילו היה גדל במדבר או בהרים – כשר. … להמשך קריאה

מה הן פרטי דיני שיחה עם האשה?

——– תנן, אל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו ק"ו באשת חברו. מכאן אמרו חכמים, כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו. [פירש הרמב"ם, שיקנה פחיתות מידות לנפשו והוא רוב התאוה], ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום. עוד אמרו… שסופך לבוא לידי ניאוף. כמה פרטי דינים בזה: א. גדר "אל תרבה" הוא, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פ"ב א. לֹא יְהֵא אָדָם בַּלְעָן וְגַרְגְּרָן אֶלָּא כְּאוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִדָּבֵק בְּמִדַּת הַחֶסֶד וְהַקְּדוּשָׁה וּבָזֶה תִּשָׁאֵר הַבְּרָכָה בְּמֵעָיו. בְּעֵשָׂו כְּתִיב (בראשית יט) הַלְעִיטֵנִי נָא כִּי הַנָּחָשׁ שָׁרוּי בְּתוֹךְ מֵעָיו וּכְתִיב (משלי ט) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר: ב. אוֹתָם שֶׁאֲכִילָתָם לְשֵׁם שָׁמַיִם וּמְכַוְּנִים לְהַבְרוֹת גּוּפָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ … להמשך קריאה

סעי' א' – מותר לעשות מבית הכנסת בית מדרש אבל לא מבית המדרש בית כנסת. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כו: לרב פפא משם רבא בית הכנסת גדול במעלתו מבית המדרש לכן לא עושים מבית הכנסת בית מדרש, ולרב פפי משם רבא בית המדרש גדול יותר. ואמר רב אחא כוותיה דרב פפי מסתברא דאמר רבי יהושע בן לוי בית הכנסת מותר לעשותו בית מדרש ש"מ. וכ"פ הטור מותר לעשות מבה"כ בית המדרש … להמשך קריאה

תקעח. שלא יאכל הפועל בשעת מלאכה. – ספר החינוך

שלא יאכל השכיר בשעת עבודתו מהדבד אשר יעבד בו, אף על פי שהוא מתר לאכל ממנו שלא בשעת עבודה והוא בהליכתו מאמן לאמן, כשהוא עובד במחבר לקרקע לא התר לאכל בשעת עבודה (עי, ספהמ"צ להרמב"ם לאוין רסז), ועל זה נאמר (דברים כג כו) וחרמש לא תניף על קמת רעך. שאמרו זכרונם לברכה (ב"מ פז, ב) … להמשך קריאה

מטפחת ראש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לאשה לכתחילה לקשור שני קשרים במטפחת ראש שעליה, ואפילו אם נשאר הקשר ליותר משבוע, כיון שאין הקשר אמיץ וחזק כל כך. (שבת ה ע) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' ב' – מעלין בקודש ע"ז הסדר. בית הכנסת, תיבה, מטפחות, חומשים נביאים וכתובים, ס"ת. ואין לשנות בעודף הנותר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור. ממשנה ריש פרק בני העיר מגילה כה: בני העיר שמכרו בה"כ יכולים לקנות בדמיה תיבה מכרו תיבה יכולים ליקח בדמיה מטפחת מכרו מטפחת לוקחין בדמיה חומשין מכרו חומשין לוקחין בדמיהן ס"ת אבל איפכא להורידן מקדושתן לא ואפי' אם קנו בקצת המעות דבר שקדושתו חמורה אין יכולים לשנות המותר לקדושה קלה. וכתב הב"י … להמשך קריאה

תקעט. הרוצה לגרש את אשתו שיגרשנה בגט. – ספר החינוך

שנצטוינו כשנרצה לגרש נשותינו, לגרש אותן בכתב, ועל זה הכתב יאמר הכתוב ספר כריתות, והוא שיקראו אותו רבותינו זכרונם לברכה גט, וכמו כן המתרגם תרגם ספר גט, ועל זה נאמר (דברים כד א) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו. משרשי המצוה. לפי שהאשה נבראת לעזר לאדם, והיא לו כאחד מכלי חמדתו, וכענין שאמרו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן