סימן תרמא – שאין מברכין על הסוכה "שהחיינו" בעשייתה – ערוך השולחן

——– א אף על פי שזהו מצות עשה לעשות סוכה, מכל מקום אין מברכין בעת עשייתה "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה" כמו שמברכין על המילה, ועל פדיון הבן. והטעם היה נראה פשוט: דשני ברכות לא תקינו על מצוה אחת. ולכן במילה ופדיון הבן – זו היא ברכתם. אבל בסוכה, שיש ברכה אחרת "לישב בסוכה" … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר דברים שבקדושה ס"א א. יֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה דְמִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה יֵצֶר הָרָע מִתְרַבֶּה בָּאָדָם: ב. כָּל הָעוֹנֶשׁ שֶׁמְּקַבֵּל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בַּעֲבוּר פִּיו שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ו) כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ שֶׁנִּטְמָא בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבְלָשׁוֹן הָרָע וְנִבְלוּת הַפֶּה וְכַיּוֹצֵא: ג. אוֹי לָהֶם לַיּוֹשְׁבִים חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת … להמשך קריאה

סימן תקמו – דיני ארוסין ונשואין בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמו – דיני ארוסין ונשואין בחל המועד א א אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, לֹא בְּתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת, וְלֹא מְיַבְּמִין; וּמֻתָּר ב לְאָרֵס, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סְעֻדַּת ג אֵרוּסִין הָאָרוּס בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ בִּשְׁעַת אֵרוּסִין; וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת וְלַעֲשׂוֹת סְעֻדַּת הָאָרוּס עִם מְרֵעָיו שֶׁלֹּא בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ, וְכֵן לִסְעֹד הָאָרוּס בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֵרוּסִין, מֻתָּר. … להמשך קריאה

משקפי שמש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– משקפיים שצבע הזגוגיות שלהן משתנה, שבשמש נעשות כהות, ובצל מתבהרות, מותר להרכיב אותן, ואין בהן איסור צובע. כי כל מלאכות שבת למדנו מהמשכן, והצביעה במשכן היתה על ידי חומר ממשי הניתן על גוף אחר, כצביעת חוטי צמר בצבע תכלת. מה שאין כן בזגוגיות העשויות מחומר הרגיש לקרני אור … להמשך קריאה

מה הן פרטי דיני פרועות ראש בפנויה, וכיסוי הראש בנשואה?

——– בשו"ע (סי' כ"א סעיף ב') כתב, לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש: א. לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה, ואחת נשואה. ב. בתולה פנויה, דעת המג"א שלא ילכו בגילוי הראש רק אם שערותיהן קלועות ולא סתורות, ויש מקילין בזה. ג. אף להמג"א שאסור לבתולות לילך … להמשך קריאה

ויחי יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (יב) וַיּוֹצֵ&#1445א יוֹסֵ&#1435ף אֹתָ&#1430ם מֵעִ&#1443ם בִּרְכָּ&#1425יו וַיִּשְׁתַּ&#1445חוּ לְאַפָּ&#1430יו אָֽרְצָה: וְאַפֵּיק יוֹסֵף יָתְהוֹן מִן קֳדָמוֹהִיוּסְגִיד עַל אַפּוֹהִי עַל אַרְעָא: ויוצא יוסף אתם. לאחר שנשקם הוציאם יוסף מעם ברכיו כדי לישבם, זה לימין וזה לשמאל לסמוך ידיו … להמשך קריאה

סימן תרמב – סדר לילה ראשונה – ערוך השולחן

——– א ערבית: נכנסין לבית הכנסת ומתפללין ערבית, וקורין קריאת שמע בברכותיה, ואומרים "ופרוס", "וידבר משה", ומתפללין "אתה בחרתנו… ביום חג הסוכות הזה, זמן שמחתינו". והספרדים אומרים: "את יום טוב מקרא קדש הזה". ואם חל בשבת – מזכיר גם של שבת, ואומר "ויכלו" ו"מגן אבות". ואף על גב דבליל ראשון של פסח אין אומרים "מגן … להמשך קריאה

סימן תקמז – דין מי שמת לו מת בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמז – דין מי שמת לו מת בחל המועד א חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית; לְפִיכָךְ אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד; וּמִטַּעַם זֶה אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמֵּת לְבֵית הַקְּבָרוֹת עַד שֶׁיִּהְיֶה הַקֶּבֶר מְתֻקָּן. ב נָשִׁים מְעַנּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁכֻּלָּם עוֹנוֹת כְּאַחַת; אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ; וְלֹא … להמשך קריאה

מה הן פרטי ההנהגה במשודכים, והנהגות בין חתן לכלה לפני הנישואין?

——– בשו"ע (סי' כ"א סעיף ג':) כתב, מותר להסתכל בפנויה לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן, אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר "ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה": א. מותר וראוי להסתכל בפנויה לבדקה אם היא יפה שישאנה, אבל לא ח"ו … להמשך קריאה

תקעב. שלא יתן הלוה רבית לישראל. – ספר החינוך

שנמנענו מלתת רבית לישראל (עי' ספהמ"צ להרמב"ם לאוין רלו), וכמו כן גם מלקחת אותו, ועל זה נאמר (דברים כג כ) לא תשיך לאחיר נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר וגו'. ובא הפרוש על זה, לא תשיך לא תנשך, כלומר לא תתן רבית, שהנותנו הוא הנשוך, ובבאור אמרו בפרק איזהו נשך (ב"מ עה, ב) הלוה … להמשך קריאה

כוס עם תמונה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כוס מיוחדת שמטביעים בה תמונה, וכשנותן בה משקה חם, ניכרת התמונה בכוס, מותר לתת בה משקה בשבת. על פי הנ"ל שכך הרכבו הכימי של הכוס, והכל נעשה מאליו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

סעי' י' – נוהגים בהם כבוד בחורבנן חוץ מכיבוד וריבוץ. – ספר מנחת שי

——– במשנה מגילה כח. ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילים בתוכו חבלים ואין פורשים לתוכו מצודות ואין שוטחים על גגו פירות ואין עושים אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשכם קדושתן אף כשהן שוממין, עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עוגמת נפש. ובברייתא כט. לא תולש ומאכיל לבהמה אלא תולש … להמשך קריאה

סימן תקמח – דין אבלות בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמח – דין אבלות בחל המועד א הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ בְּתוֹךְ הָרֶגֶל א לֹא חָל עָלָיו אֲבֵלוּת בָּרֶגֶל, אֶלָּא לְאַחַר הָרֶגֶל מַתְחִיל לִמְנוֹת ז' וְנוֹהֵג בָּהֶם אֲבֵלוּת; ב וּמוֹנֶה שִׁלֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה וְנוֹהֵג בִּשְׁאָר הַשְּׁלֹשִׁים כְּכָל גְּזֵרוֹת שְׁלֹשִׁים. ב בִּמְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יוֹם טוֹב מוֹנֶה הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם טוֹב ג שֵׁנִי הָאַחֲרוֹן, אַף עַל פִּי … להמשך קריאה

סימן תרמג – סדר הקידוש – ערוך השולחן

——– א סדר הקידוש: יין, קידוש, וסוכה, ואחר כך זמן. והנה הקדמת סוכה לזמן: קיימא לן לומר בגמרא (נו א) דסוכה ואחר כך זמן, אפילו לפי דינא דברייתא (מו א) דאומר שתי ברכות אלו בשעה שנכנס לישב בסוכה, ולא בשעת הקידוש. והטעם: דאף על גב דזמן הוא תדיר לגבי סוכה, מכל מקום סוכה דהוה חיובא … להמשך קריאה

תקעג. להלוות לנכרי ברבית. – ספר החינוך

שנצטוינו לבקש רבית מן האמות כשנלוה להם ולא נלוה להם בלא רבית, ועל זה נאמר (דברים כג כא) לנכרי תשיך. וכמו כן מתר ללוות מהן ברבית ואמרו בספרי, לנכרי תשיך, מצות עשה, ולאחיך לא תשיך, לא תעשה. משרשי המצוה. שאין ראוי לנו לגמל חסד זולתי אל העם יודעי האל ועובדים לפניו ובהמנע החסד משאר בני … להמשך קריאה

סבוניה אסלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת באסלה סבוניה צבעונית עם חומר חיטוי, הגורמת לצביעת מי האסלה. משום שאין צביעה אלא בדבר המתקיים, וכאן אין המים מתקיימים אלא נשטפים בכל שימוש. וגם הצביעה היא בגרמא, והרי זה פסיק רישיה בשני איסורי דרבנן, שפשוט שמותר. (ציץ אליעזר, אור לציון, שרגא המאיר, באר משה, נשמת … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ב – חק לישראל

——– (טז) וְעַתָּ&#1431ה שְׁאֵלָ&#1444ה אַחַת&#1433 אָֽנֹכִי&#1433 שֹׁאֵ&#1443ל מֵֽאִתָּ&#1428ךְ אַל-תָּשִׁ&#1430בִי אֶת-פָּנָ&#1425י וַתֹּ&#1445אמֶר אֵלָ&#1430יו דַּבֵּֽר: וּכְעַן שְׁאָלָא חָדָא אֲנָא שָׁאֵילמִנִּיִךְ לָא תְתִיבִין יַת אַפָּיוַאֲמָרַת לֵהּ מַלֵּיל: (יז) וַיֹּ&#1431אמֶר אִמְרִי-נָא&#1433 לִשְׁלֹמֹ&#1443ה הַמֶּ&#1428לֶךְ כִּ&#1445י לֹֽא-יָשִׁ&#1430יב אֶת-פָּנָ&#1425יִךְ וְיִתֶּן-לִ&#1435י אֶת-אֲבִישַׁ&#1445ג הַשּׁוּנַמִּ&#1430ית לְאִשָּֽׁה: וַאֲמַר אִמְרִי כְעַן לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּאאֲרֵי לָא יָתִיב יַת אַפָּיִךְוִיהַב לִי יַת אֲבִישַׁג דְּמִןשׁוּנֵם לְאִתּוּ: (יח) וַתֹּ&#1445אמֶר בַּת-שֶׁ&#1430בַע ט&#1425וֹב אָנֹכִ&#1429י … להמשך קריאה

מה הן גדרי איסור השתמשות באשה – מקומות עבודה?

——– א. אסור להשתמש באשה כלל, ודוקא בשימוש שרגילה האשה לעשות לבעלה, כגון רחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה בפניו, ומזיגת הכוס. ב. לכן כשבא אורח, או מאורסת למאורסה, אם רוצה האשה להגיש מאכלים, צריכה להגיש בשינוי, דהיינו לא לפניו ממש אלא רחוק קצת ממנו. ואם מכינה הכל על השולחן קודם שיבוא מותר ואין צריך … להמשך קריאה

סעי' יא' – מועיל תנאי להשתמש בביהכ"נ רק לבהכנ"ס בחו"ל, ורק בחורבנו, ולא זריעה וחשבונות של רבים. – ספר מנחת שי

——– בגמ' כח' אמר רב אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הם עשויות, ואעפ"כ אין נוהגים בהם קלות ראש ומאי ניהו חשבונות. וכתבו התוס' והרא"ש שמועיל התנאי להשתמש בהם באכילה ושתייה ושאר תשמישים דווקא בחורבנן אבל ביישובן אע"פ שהתנה בשעת בניה שיוכל להשתמש בהם לא מועיל התנאי והראיה מרבינא ורב אדא שלא נכנסו לביהכ"נ שבבבל … להמשך קריאה

מה הן גדרי איסור קול באשה, אחותו, אמו?

——– בשו"ע (סי' כ"א סעיף א') כתב, אסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה: א. כתב המ"ב, קול זמר אשה אפילו פנויה, שלא בשעת ק"ש מותר, אך שלא יכוין להנות מזה כדי שלא יבוא לידי הרהור. וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע [אפילו שלא בשעת ק"ש], וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות … להמשך קריאה

סעי' יב' – להשתמש בעליה שעל גבי בית הכנסת ובעזרת נשים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שהמרדכי מסתפק אם עליה שע"ג ביהכ"נ דינה כביהכ"נ שאסור להשתמש בה, כמו עליות של ההיכל בבית המקדש, שאסור להשתמש בהם, או דומה לעליות העזרה שבבית המקדש שלא נתקדשו. מיהו אסור להשתמש בעלית ביהכ"נ תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם מדאמרינן בפרק קמא דשבת כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת סופה להיחרב, … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יא – חק לישראל

——– (יד) בְּאֵ&#1443ין תַּ&#1453חְבֻּלוֹת יִפָּל-עָ&#1425ם וּ&#1437תְשׁוּעָ&#1431ה בְּרֹ&#1443ב יוֹעֵֽץ: בְּאַתְרָא דְלֵית מְדַבְּרָא נָפֵל עַמָּאוּפוּרְקָנָא יֵיתֵי בְסוּגְעָה דְמִלְכְּתָנוּתָא: באין תחבולות . כשהצרה באה על ישראל ואינן נותנין לב להבין להתענות ולעשות תשובה יפול עם : (טו) רַע-יֵ&#1453רוֹעַ כִּי-עָ&#1443רַב זָ&#1425ר וְשֹׂנֵ&#1430א תֹקְעִ&#1443ים בּוֹטֵֽחַ: בִּישָׁא מַבְאֵשׁ בְּצַדִּיקָא מְטוּל דְּהוּאעֲרַב חִלוֹנַי וְסָנֵי לְאִלֵּין דְסָיְמִיןסִבְרֵהוֹן בֵּאלָהָא: רע ירוע . הרשע יתרוצץ … להמשך קריאה

תקעד. שלא לאחר נדריו יותר משלשה רגלים. – ספר החינוך

שלא נאחר הנדרים והנדבות ושאר הקרבנות שהם חובה עלינו, ועל זה נאמר (דברים כג כב) כי תדר נדר ליי אלהיך לא תאחר לשלמו. ובאה הקבלה (ר"ה ד, ב), שאין עוברין על זה הלאו עד שיעברו שלשה רגלים אחר שנדר. כל ענין מצוה זו כתבתיו מבאר במצות עשה שלו (מצוה תקעה) שבסדר זה, וקחנו משם. —- … להמשך קריאה

סימן תרמד – סדר "הלל" כל ימי החג – ערוך השולחן

——– א שחרית משכימין לבית הכנסת (טור), ולא כבשבת, דביום טוב מאחרין מעט (מגילה כג א), וכמו שכתבתי בסימן תקכט (עיין ב"ח). ומתפללין עד "ברכו" כמו בשבת, ואחר כך אומרים קריאת שמע בברכותיה, ותפילה של יום טוב, ושליח הציבור חוזר. ואומרים פיוטים, כל מקום לפי מנהגו. ואין אומרים "אל נא לעולם תוערץ" ביום ראשון (מגן … להמשך קריאה

משנה בבא מציעא פרק ב – חק לישראל

——– א. אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז. אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם, מַחֲרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים, וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וְגִזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, (דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי, חַיָּב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד. … להמשך קריאה

סימן תקמט – להתענות ד' תעניתים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמט – להתענות ד' תעניתים א חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבְי"ז בְּתַמּוּז א וּבְג' בְּתִשְׁרֵי וּבַעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, ב מִפְּנֵי דְּבָרִים הָרָעִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם. ב אַף עַל גַּב דִּכְתִּיב בַּקְּרָא: בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר (יִרְמְיָהוּ לט, ב) אֵין מִתְעַנִּין ג בְּט' בּוֹ אֶלָּא בְּי"ז, מִפְּנֵי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה הֻבְקְעָה בְּט' בּוֹ, כֵּיוָן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן