סימן תקנג – דין סעדה המפסקת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנג – דין סעדה המפסקת א אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל סְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, מֻתָּר לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל אֶלָּא אִם כֵּן קִבֵּל עָלָיו בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹד הַיּוֹם. { הַגָּה: וְקַבָּלָה } א { בַּלֵּב אֵינָהּ קַבָּלָה, אֶלָּא צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ בִּשְׂפָתָיו } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתוס'). ב תִּשְׁעָה בְּאָב, לֵילוֹ כְּיוֹמוֹ לְכָל דָּבָר; וְאֵין אוֹכְלִים אֶלָּא מִבְּעוֹד … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר דברים שבקדושה ס"א א. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם יֵשׁ לוֹ זָכִיּוֹת וַעֲוֹנוֹת. מִי שֶׁזָּכִיּוֹתָיו יְתֵרוֹת עַל עֲוֹנוֹתָיו צַדִּיק וּמִי שֶׁעֲוֹנוֹתָיו יְתֵרוֹת עַל זָכִיּוֹתָיו רָשָׁע מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה בֵּינוֹנִי. וְכֵן הַמְּדִינָה אִם הָיוּ זָכִיּוֹת כָּל יוֹשְׁבֶיהָ מְרוּבּוֹת עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶן הֲרֵי זוּ צַדֶּקֶת וְאִם הָיוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן מְרוּבִּין הֲרֵי זוּ רִשְׁעָה וְכֵן כָּל הָעוֹלָם כּוּלוֹ: … להמשך קריאה

סימן תרמח – דיני אתרוג – ערוך השולחן

——– א "פרי עץ הדר" – זה אתרוג, ד"פרי עץ" משמע שטעם עצו ופריו שוה, וזהו באתרוג. וכן דרשינן: "פרי עץ הדר" – הדר באילנו משנה לשנה, משום דהאתרוג מתקיים על האילן שתים ושלש שנים. וכשחונטין חדשים – עדיין הישנים קיימים. ולבד זה כך בא אלינו בקבלה מפי משה רבינו שכך קיבל מסיני. והטעם שהתורה … להמשך קריאה

מה הן פרטי וגדרי דיני לעבור בין ב' נשים?

——– א. לא יעבור איש בין שתי נשים, וכן לא תעבור אשה בין ב' אנשים. ואם עברו יש תקנה לומר הפסוק א-ל מוציאם ממצרים וכו'. ב. גם בבני ביתו אסור לעבור בין שתי נשים, כגון האב בין בנותיו הגדולות, או האם בין שני בניה הגדולים. ובקטנים אין קפידא. ג. האיסור הנ"ל נובע מזה שמזיק בין … להמשך קריאה

סימן תקנד – דברים האסורים בתשעה באב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנד – דברים האסורים בתשעה באב א תִּשְׁעָה בְּאָב א אָסוּר בִּרְחִיצָה וְסִיכָה, וּנְעִילַת הַסַנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר לִקְרוֹת בְּתוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְלִשְׁנוֹת בַּמִּשְׁנָה וּבַמִּדְרָשׁ וּבַגְּמָרָא בַּהֲלָכוֹת וּבְאַגָּדוֹת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׁמְּחֵי לֵב (תְּהִלִּים יט, ט) וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּטֵלִים בּוֹ אֲבָל קוֹרֵא הוּא בְּאִיּוֹב וּבַדְּבָרִים ב הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמִיָּה; וְאִם יֵשׁ … להמשך קריאה

סימן תרמט – דברים הפוסלים בכל הארבעה מינים – ערוך השולחן

——– א גרסינן בסוכה (מא ב): תנו רבנן: "ולקחתם" – שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד. "לכם" – משלכם, להוציא את השאול ואת הגזול. מכאן אמרו: אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו. עיין שם. וגם בשל שותפות אינו יוצא, כמו שכתבו התוספות, והרי"ף, והרמב"ם, והטור, והשולחן ערוך בסימן … להמשך קריאה

תקפ. שלא יחזיר גרושתו משנשאת. – ספר החינוך

שנמנענו מלהחזיר האשה אחר שגרשנוה ונשאת לאחר, ודוקא נשאת או נתארסה, אבל זנתה אחר שגרשה מתר להחזירה, ועל זה נאמר (דברים כד ד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה, וזה ידבר אחר שנשאת לאחר, כמו שאמר תחלה והלכה והיתה לאיש אחר, דאלו קדם שתנשא מתר להחזירה, וגם ראוי לעשות כן אם אינה רשעה. … להמשך קריאה

סעי' ג' – ספר תורה שנמצא בו טעות דינו כחומשים. – ספר מנחת שי

——– כתב בב"י בשם הריב"ש ס"ת שנמצא בו איזה טעות או שחסר אות אחת או שיתר אות אחת כיון שהוא פסול אין בו קדושת ס"ת והרי הוא כחומשין. ושבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר ימכרוהו ויתנו שלא לעלות בדמיו. (ומה שהצריך למכור בזט"ה ובמא"ה ולהתנות שלא לעלות בדמיו זה כדי שלא יתחייבו לעלות בקדושה ולקנות … להמשך קריאה

ויחי יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (יח) וַיּ&#1447ֹאמֶר יוֹסֵ&#1435ף אֶל-אָבִ&#1430יו לֹֽא-כֵ&#1443ן אָבִ&#1425י כִּי-זֶ&#1443ה הַבְּכ&#1428ֹר שִׂ&#1445ים יְמִֽינְךָ&#1430 עַל-רֹאשֽׁוֹ: וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּהִי לָא כֵןאַבָּא אֲרֵי דֵין בּוּכְרָא שַׁויְמִינָךְ עַל רֵישֵׁהּ:(יט) וַיְמָאֵ&#1443ן אָבִ&#1431יו וַיּ&#1448ֹאמֶר&#1433 יָדַ&#1444עְתִּי בְנִי&#1433 יָדַ&#1428עְתִּי גַּם-ה&#1445וּא יִֽהְיֶה-לְּעָ&#1430ם וְגַם-הוּא יִגְדָּ&#1425ל וְאוּלָ&#1431ם אָחִ&#1444יו הַקָּטֹן&#1433 … להמשך קריאה

"קשר עניבה"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לקשור קשר אחד ועניבה על גביו, אפילו שהוא מהודק יפה ואין דעתו לפותחו לעולם. ועניבה, היינו כמו שרגילים לקשור פלח בשרוך הנעליים. (סימן שיז ס"ה והרמ"א, הלבוש, הגר"א, החיד"א, מאורי אור, שואל ונשאל, הגאון ממונקאטש, מהרש"ג, ציץ אליעזר, בית אבי ועוד. שבת ה סו, ע) ——– לעילוי … להמשך קריאה

סעי' ד' – כשלא מוריד מהקדושה וקונה אותו דבר מותר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כז. בעיא דלא איפשטא אם מותר לכתחילה למכור ס"ת ישן כדי לקנות חדש. (והצדדים אם מעלים בקודש הוא בדוקא א"כ כאן שא"א לעלות לא ימכור, או הקפידא היא רק על אין מורידין וכאן שלא מוריד יכול למכור). וכתב הר"ן שנוקטין לחומרא. ואם מכרו ספר תורה בדיעבד ודאי שיקנו בדמים ס"ת ולא יורידו. … להמשך קריאה

סימן תקנה – דיני תפלין וציצית בט' באב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנה – דיני תפלין וציצית בט' באב א נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ א תְּפִלִּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב שַׁחֲרִית, וְלֹא טַלִּית, אֶלָּא לוֹבְשִׁים טַלִּית קָטָן תַּחַת בְּגָדָיו בְּלֹא בְּרָכָה; וּבְמִנְחָה מְנִיחִים צִיצִית ב וּתְפִלִּין, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם. ב יֵשׁ מִי שֶׁנּוֹהֵג לִשְׁכַּב בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב מֻטֶּה עַל הָאָרֶץ, וּמֵשִׂים אֶבֶן תַּחַת רֹאשׁוֹ. { הַגָּה: וְיֵשׁ לְאָדָם לְהִצְטַעֵר בְּעִנְיַן … להמשך קריאה

סימן תרנ – כמה שיעורן של לולב, והדס, וערבה – ערוך השולחן

——– א מדידת אורך הלולב אינו דומה למדידת אורכן של הדס וערבה, דבהם מודדין מסוף העץ עד למעלה. אבל בלולב מודדין מסופו, ולא עד למעלה אלא עד סוף השדרה, והיינו עד מקום שהעלים מחוברים בהשדרה. והעלים שמשם ואילך, שאין להם שדרה – אינן בכלל החשבון שיתבאר. והכי איפסקא הלכתא בגמרא (לב ב). ואין לתמוה על … להמשך קריאה

עניבה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לקשור עניבה בשבת, וטוב שיפתח את הקשר במוצאי שבת. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ב – חק לישראל

——– (כב) וַיַּעַן&#1449 הַמֶּ&#1448לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1436ה וַיֹּ&#1443אמֶר לְאִמּ&#1431וֹ וְלָמָה&#1449 אַ&#1448תְּ שֹׁאֶ&#1436לֶת אֶת-אֲבִישַׁ&#1444ג הַשֻּׁנַמִּית&#1433 לַאֲדֹ&#1443נִיָּ&#1428הוּ וְשַֽׁאֲלִי-לוֹ&#1433 אֶת-הַמְּלוּכָ&#1428ה כִּ&#1435י ה&#1445וּא אָחִ&#1430י הַגָּד&#1443וֹל מִמֶּ&#1425נִּי וְלוֹ&#1433 וּלְאֶבְיָתָ&#1443ר הַכֹּהֵ&#1428ן וּלְיוֹאָ&#1430ב בֶּן-צְרוּיָֽה: (פ) וַאֲתֵיב מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וַאֲמַר לְאִמֵּהּוּלְמָא אַתְּ שְׁאִילָא יַת אֲבִישַׁגדְּמִן שׁוּנֵם לַאֲדוֹנִיָהוּ וְשַׁאֲלִי לֵהּיַת מַלְּכוּתָא אֲרֵי הוּא אָחִיקָשִׁישׁ מִנִּיִ הֲלָא בְעֵצָה הֲווֹהוּא וְאֶבְיָתָר כַּהֲנָא וְיוֹאָב בַּרצְרוּיָה: ושאלי לו את המלוכה … להמשך קריאה

תקפא. שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצרכי צבור. – ספר החינוך

שנמנע החתן מלצאת מביתו כל השנה, כלומר ללכת במסעות רחוקים. ונמנע גם כן שר הצבא מלהוציאו בעל כרחו, כלומר להוציאו ללכת למלחמה, או לעשות מהמלאכות הצריכות בשביל המלחמה, כגון לספק מים ומזון לאחיו, או לתקן עניני העיר לשמרה מהאויב, ועל זה נאמר (דברים כד ה) ולא יעבר עליו לכל דבר. ואמרו במסכת סוטה (מד, א) … להמשך קריאה

תקפב. מצוה שישמח החתן עם אשתו שנה אחת. – ספר החינוך

שנצטוינו שישמח החתן עם אשתו שנה אחת, כלומר שלא יסע חוץ לעיר לצאת למלחמה ולא לענינים אחרים לשבת זולתה ימים רבים, אלא ישב עמה שנה שלמה מיום הנשואין, ועל זה נאמר (דברים כד ה) נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח. משרשי המצוה. כי האל ברוך הוא עלה במחשבה לפניו לבראת העולם, … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יא – חק לישראל

——– (כ) תּוֹעֲבַ&#1443ת יְ&#1453הוָה עִקְּשֵׁי-לֵ&#1425ב וּ&#1437רְצוֹנ&#1431וֹ תְּמִ&#1443ימֵי דָֽרֶךְ: מְרַחֵק אֱלָהָא לַעֲקִימֵי לִבָּא וְצָבֵיבְּאִלֵּין דִּתְמִימִין: (כא) יָ&#1443ד לְ&#1453יָד לֹא-יִנָּ&#1443קֶה רָּ&#1425ע וְזֶ&#1430רַע צַדִּיקִ&#1443ים נִמְלָֽט: דְּמוֹשִיט אַיְדָא עַל חַבְרֵיהּ לָאמִזְדַּכֵּי מִן בִּישְׁתָּא וְזַרְעָא דְצַדִּיקֵימִתְפְּרֵק: יד ליד . כלומר מיד הקב"ה לידו תבוא לו שכר פעולתו ולא ינקה מן הרעה אשר עשה : (כב) נֶ&#1443זֶם זָ&#1453הָב בְּאַ&#1443ף חֲזִ&#1425יר אִשָּׁ&#1445ה … להמשך קריאה

סימן תרנא – נטילת הארבעה מינים כיצד, וברכתן – ערוך השולחן

——– א מצות ארבעה מינים שיטול כל אחד לולב אחד, ואתרוג אחד, ושלושה הדסים, ושתי ערבות. ד"פרי עץ הדר" אמרה תורה – פירא אחת; "וכפת תמרים" – "כפת" כתיב חסר וי"ו, דמשמע אחת; "וענף עץ עבות" שלושה: "ענף" – חד, "עץ" – חד, "עבות" – חד (רש"י לד ב); "וערבי נחל" – משמע שתים. ולכן … להמשך קריאה

סימן תקנו – תשעה באב שחל ביום ראשון – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנו – תשעה באב שחל ביום ראשון א לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַנֵּר אוֹמֵר: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ; וְאֵין מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים. וּבְלֵיל מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב א מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים. באר היטב – סימן תקנו – תשעה באב שחל ביום ראשון א א מבדיל. … להמשך קריאה

סעי' ה' – גבו מעות לקדושה קלה משנים לחמורה, הותירו משנים המותר גם לקלה. – ספר מנחת שי

——– מכרו קדושה קלה וקנו חמורה והותירו, לא משנים המותר לקדושה קלה. במשנה כו. מכרו תורה לא יקנו ספרים, ספרים לא ייקחו מטפחות וכו' וכן במותריהן. ופירש"י מכרו ספרים ולקחו ממקצת הדמים תורה לא ייקחו מן המותר דבר שקדושתו פחותה. ובגמ' כז: אמר רבא לא שנו אלא מכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר. ופירש"י מותר … להמשך קריאה

התרת הקשר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל קשר שמותר לקושרו בשבת, מותר להתירו בשבת. וקשר שאסור לקושרו, אסור להתירו. על כן, אסור לקשור שקית אשפה בשני קשרים, וכן שקית אשפה שקשרה בערב שבת בשני קשרים, ולא הספיק לזורקה, ורוצה בשבת ליתן בתוכה עוד אשפה, אסור להתירם. כיון שקשרם קשר של קיימא שלא על מנת … להמשך קריאה

תקפג. שלא ימשכן בחובו כלים שעושים בהם אכל נפש. – ספר החינוך

שנמנענו מלמשכן הכלים שהן סבת הכנת מזון לבני אדם בהן, כגון (עי' רמב"ם בסהמ"צ לאוין רמב) כלי הטחינה וכלי הלישה וכלי הבשול וכלי שחיטת בעלי חיים וזולתם, ממה שיכללהו דבר שעושין בו אכל נפש, ועל זה נאמר (דבריס כד ו) לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חובל. ולשון המשנה (ב"מ קטו, א) לא רחים … להמשך קריאה

משנה זבחים פרק יב – חק לישראל

——– א. טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַר כִּפּוּרִים, אֵינָן חוֹלְקִין בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכוֹל לָעָרֶב. אוֹנֵן, נוֹגֵעַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיב, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעָרֶב. בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין, חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה, אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ בַבָּשָׂר, אֵין לוֹ בָעוֹרוֹת. אֲפִלּוּ טָמֵא בִשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָהוֹר בִּשְׁעַת … להמשך קריאה

סימן תרנב – זמן נטילת לולב – ערוך השולחן

——– א מצות לולב ביום ולא בלילה, דכתיב: "ולקחתם לכם ביום הראשון" – ביום ולא בלילה (מג א). וכן כתיב (שם): "ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים" – ימים ולא לילות (שם). ואינו דומה לסוכה דכתיב "בסכת תשבו שבעת ימים" – וגם לילות בכלל, זהו משום דכתיב "תשבו" – כעין תדורו. וגם ילפינן ממלואים, דכתיב: … להמשך קריאה

סעי' ו' – מוכרים ביה"כ או ס"ת להספקת תלמידים או להשיא יתומים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הרא"ש בתשובה שמוכרים בית הכנסת כדי ללמוד תורה, שהרי מוכרים בית הכנסת כדי לקנות ספרים ומה תועלת יש בספרים אם לא ללמוד בהם. וכן בגמ' מגילה כז. א"ר יוחנן משמיה דרבי מאיר אין מוכרים ס"ת אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה, א"כ כ"ש שמוכרים בית הכנסת ללמוד תורה. וכתב הב"י שמדברי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן