בהמשך – היה צריך להיכנס לבית הכנסת כגון לקרא לחבירו יקרא מעט ואח"כ יקראנו. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כח: אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי, א"ל אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא ואי תנא הוא לימא מתניתין ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לא לימא ליה לינוקא אימא לי פסוקיך, אי נמי נשהי פורתא וניקום. וכ"כ הטור. וכ"פ מרן … להמשך קריאה

סימן תקלט – דיני הסחורה בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקלט – דיני הסחורה בחל המועד א כָּל סְחוֹרָה, א אֲסוּרָה; אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכֹּר; וַאֲפִלּוּ אִם הִלְוָה מָעוֹת עַל מְנַת שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אַחַר כָּךְ יַיִן אוֹ סְחוֹרָה אַחֶרֶת בְּפִרְעוֹן חוֹבוֹ כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר, אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ וּלְתָבְעָם, אֶלָּא אִם כֵּן אֵינָם ב מְצוּיִים אַחַר הַמּוֹעֵד דַּהֲוָה לֵיהּ דָּבָר הָאָבֵד אִם לֹא … להמשך קריאה

ויחי יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (ז) וַֽאֲנִ&#1443י | בְּבֹאִ&#1443י מִפַּדָּ&#1431ן מֵ&#1449תָה&#1449 עָלַ&#1448י רָחֵ&#1436ל בְּאֶ&#1444רֶץ כְּנַ&#1448עַן&#1433 בַּדֶּ&#1428רֶךְ בְּע&#1445וֹד כִּבְרַת-אֶ&#1430רֶץ לָב&#1443ֹא אֶפְרָ&#1425תָה וָֽאֶקְבְּרֶ&#1444הָ שָּׁם&#1433 בְּדֶ&#1443רֶךְ אֶפְרָ&#1428ת הִ&#1430וא בֵּ&#1445ית לָֽחֶם: וַאֲנָא בְּמֵיתִי מִפַּדָן מִיתַת עָלַירָחֵל בְּאַרְעָא דִּכְנַעַן בְּאָרְחָא בְּעוֹדכְּרוּבָא דְאַרְעָא לְמֵיעַל לְאֶפְרָת … להמשך קריאה

סימן תרלד – שלא תהיה הסוכה פחותה מן שבעה על שבעה טפחים – ערוך השולחן

——– א אף על גב דכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות – אינה נחשבת בית כלל לשום דבר: למזוזה, ולמעקה, ולנגעים, ולבתי ערי חומה, ולחזור עליה מעורכי המלחמה, ואין מניחין בו עירוב, ואין בזה כדי חלוקה (סוכה ג א), ואינו טובל למעשר ולנדרים (תוספות שם בשם הירושלמי), ואינה נחשבת פתח בית אביה … להמשך קריאה

סעי' ב' – יחיד הקובע מדרש בביתו לצורכו אין בו קדושה כל כך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הסמ"ג שבית מדרש הוא דוקא של רבים. וכ"כ המהר"י בן חביב בשם הנימוקי יוסף שיש מי שכתב שאם יחיד קובע מדרש בביתו לצורכו ודאי אין לו קדושה כל כך. וכ"פ מרן וי"א שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות, ר"ל של רבים דומיא דבהכ"נ, אבל יחיד הקובע מדרש בביתו לצרכו אין לו קדושה … להמשך קריאה

הגדרות נפלאות בעניני קדושה וצניעות

——– הלכות דלהלן בעניני הסתכלות, הרחקה מנשים, הנהגה במקום עבודה, צניעות ועוד, מספר "חוט שני" להרה"ג חיים הוכמן שליט"א, ומקורן משיעורי הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור מהתורה לצבוע בצבע המתקיים. וחכמים אסרו לצבוע אף בצבע שאינו מתקיים. (שבת ה א) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת … להמשך קריאה

תקסד. שלא להרחיק מצרי דור שלישי. – ספר החינוך

שנמנענו (עי' רמב"ם ל"ת נה) שלא להרחיק ולתעב המצרי מהתחתן עמו בדור השלישי אחר שיתגיר, ועל זה נאמר (דברים כג ח) לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. כל ענין מצוה זו במצרי, כענין מצות אדומי הקודמת, אין צרך להאריך בה. ואל תשמע מדברנו שנהיה מצוים להתחתן עם המצרי או עם האדומי אחר שלשה דורות, … להמשך קריאה

צחצוח נעליים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לצבוע נעליים במשחה או בצבע נוזלי. אבל מותר לנקותם ביד או במטלית, וכן מותר לתת מים על נעלי עור בלי לשפשף, וכנ"ל במלאכת מלבן. (שבת ה ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ב – חק לישראל

——– (יא) וְהַיָּמִ&#1431ים אֲשֶׁ&#1448ר מָלַ&#1444ךְ דָּוִד&#1433 עַל-יִשְׂרָאֵ&#1428ל אַרְבָּעִ&#1430ים שָׁנָ&#1425ה בְּחֶבְר&#1444וֹן מָלַךְ&#1433 שֶׁ&#1443בַע שָׁנִ&#1428ים וּבִירוּשָׁלַ&#1443ִם מָלַ&#1428ךְ שְׁלֹשִׁ&#1445ים וְשָׁלֹ&#1430שׁ שָׁנִֽים: וְיוֹמַיָּא דִּי מְלַךְ דָּוִד עַליִשְּׂרָאֵל אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּחֶבְרוֹן מְלַךְשְׁבַע שְׁנִין וּבִירוּשְׁלֵם מְלַךְ תְּלָתִיןוּתְלַת שְׁנִין: (יב) וּשְׁלֹמֹ&#1429ה יָשַׁ&#1429ב עַל-כִּסֵּ&#1430א דָּוִ&#1443ד אָבִ&#1425יו וַתִּכֹּ&#1445ן מַלְכֻת&#1430וֹ מְאֹֽד: וּשְׁלֹמֹה יָתֵיב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתָאדְּדָוִד אָבוּהִי וְאַתְקִּינַת מַלְכוּתֵיהּ לַחֲדָא: ותכון מלכותו מאד . אף … להמשך קריאה

סעי' ג' – שינת עראי אסור בבית הכנסת ובבית המדרש מותר. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י עוד כתב המהר"י בן חביב ששנת עראי אסור בבית הכנסת, ובבית המדרש נראה שמותר אע"פ שהוא חמור יותר מביהכ"נ, וראיה מברכות כה. הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי. וכ"פ מרן אין ישנים בבהכ"נ, אפי' שינת עראי, אבל בבית המדרש, מותר. וכתב המ"ב (ס"ק טז') שהקשה רעק"א מה הראיה להתיר לכל … להמשך קריאה

סימן תרלה – דיני סוכות גנב"ך (גוים, נשים, בהמה, כותים) ורקב"ש (רועים, קיצנים, בורגנין, שומרים) – ערוך השולחן

——– א אינו צריך לעשות הסוכה לשמה, לשם סוכת מצוה. והא דכתיב: "חג הסוכות שבעת ימים לד"' – אין הכוונה לעשותה לשמה, אלא שאסורה כל שבעה כקדש, ויתבאר בסימן תרלח. וכן הא דכתיב: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" – זהו שרשאין לעשות סוכה בחול המועד, ויתבאר בסימן תרלז. והא דכתיב "לך" – אין הכוונה … להמשך קריאה

מה הן פרטי ההרחקה מנשים להלכה?

——– בשו"ע (אבן העזר סי' כ"א סעיף א':) כתב, צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד, ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה להקל ראש כנגדה, או להביט ביופיה: פרטי איסור שחוק וקלות ראש, קריצה ורמיזה לאשה א. אסור לקרוץ ולרמוז לאשה. וכל זה דוקא באופן שיכול לבוא מתוך כך לקירוב, … להמשך קריאה

תקסה. שלא יכנס טמא להר הבית. – ספר החינוך

שנמנע כל טמא (עי' ספהמ"צ להרמב"ם ל"ת עח) מהכנס במחנה לויה שדמיונה לדורות הר הבית, ועל זה נאמר (דברים כג יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה לא יבא אל תוך המחנה. וכן אמרו זכרונם לברכה בפסחים (סח, א) ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה שכינה, לא יבא אל תוך המחנה … להמשך קריאה

סימן תקמ – דיני בנין וסתירה בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמ – דיני בנין וסתירה בחל המועד א בִּנְיָן, אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, אָסוּר; וְאִם נִפְרַץ גֶּדֶר גִּנָּתוֹ { אוֹ כֹּתֶל חֲצֵרוֹ שֶׁבֵּינוֹ } א { לַחֲבֵרוֹ } (מָרְדְּכַי פ"ק דמ"ק וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ח), בּוֹנֶהוּ מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט דְּהַיְנוּ שֶׁמַּנִּיחַ אֲבָנִים זוֹ עַל זוֹ וְאֵינוֹ טָח ב בַּטִּיט; אוֹ גּוֹדֵר אוֹתוֹ בְּקָנִים וְגוּמָא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְכֵן … להמשך קריאה

מה הן פרטי איסורי ההסתכלות בנשים להלכה?

——– א. בב"י כתב מהארחות חיים, אסור להסתכל באשת איש מן התורה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנא' ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה וכו', ואמרו חז"ל כל המסתכל בעריות קשתו ננערת. ב. איסור הסתכלות בעריות [באופן שיבואר] הוא מן התורה, ובפנויה שאינה נדה אסור מדברי קבלה. … להמשך קריאה

סימן תרלו – דין סוכה ישנה – ערוך השולחן

——– א תנן (ט א): סוכה ישנה – בית הלל מכשירין. ואיזהו סוכה ישנה? כל שעשאה קודם לחג שלושים יום. אבל אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה – כשרה. כלומר: דכל העושה קודם שלושים הסמוך לחג – מסתמא אינו עושה בשביל החג. ומכל מקום כשרה, דלא בעינן סוכה לשמה, כמו שכתבתי בסימן הקודם. וזהו … להמשך קריאה

תקסו. מצוה להתקין מקום להפנות בו. – ספר החינוך

שנצטוינו כשיצאו חילותינו למלחמה, שנכין וניחד לחיל מקום ידוע (עי' תוספתא מגילה פ"ג הט"ו), שיהיה שם כל איש יוצא לעשות צרכיו, כדי שלא יעשו צרכיהם בכל מקום ובינות המלונות, כמו שיעשו האמות (סנהדרין קד ב), ועל זה נאמר (דברים כג יג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה וגו', ולשון ספרי, אין יד אלא מקום, שנאמר (שמואל … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יא – חק לישראל

——– (ט) בְּפֶ&#1431ה חָ&#1453נֵף יַשְׁחִ&#1443ת רֵעֵ&#1425הוּ וּ&#1437בְדַ&#1431עַת צַדִּיקִ&#1445ים יֵחָלֵֽצוּ: נִכְלָא בְּפוּמֵיהּ מְחַבֵּל חַבְרֵיהּ וְצַדִּיקֵיבִּידִיעַתְהוֹן מִשְׁתֵּיזְבִין: בפה חנף . חנף המסית חבירו בדרך רע משחיתו בפיו : ובדעת צדיקים יחלצו . והצדיק נחלץ ממנו בדעת התורה שהזהירה עליו לא תאבה לו וגו' ( דברים יג ) : (י) בְּט&#1443וּב צַ&#1453דִּיקִים תַּעֲלֹ&#1443ץ קִרְיָ&#1425ה וּבַאֲבֹ&#1430ד רְשָׁעִ&#1443ים רִנָּֽה: בְּטָבַתְהוֹן … להמשך קריאה

איפור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לאשה להתאפר בשבת, באודם, פודרה, סומק, מייק-אפ, עפרון, לק צבעוני או שקוף [שגם השקוף מבריק את הצפורניים, ויש בו איסור], וכל כיוצא בהם. ואף אם הצבע כבר קיים על פניה מערב שבת ורוצה רק לחזקו יותר, אסור. ויש להודיע זאת ברבים, כי ישנן שנכשלות בזה. (שבת ה … להמשך קריאה

סימן תקמא – דיני אריגה בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמא – דיני אריגה בחל המועד א מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְצוּדוֹת דָּגִים מֵעֲרָבָה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה א הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא הָאֲרוּגִים מֵחוּטִים שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן. { הַגָּה: וּמֻתָּר } ב { לְתַקֵּן הַפְּתִילוֹת לְנֵרוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, דְּמַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הוּא } (נ"י פ' אֵלּוּ מְגַלְּחִין וְר' יְרוּחָם נ"ד ח"ה וּבֵית יוֹסֵף). ב ג מְסָרְגִין (פי' הוּא כְּעֵין … להמשך קריאה

סעי' ד' – לצורך מצוה או לצורך ביהכ"נ מותר לאכול ולישון בתוכו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שכתב הגהומ"י בשם ריצב"א שכתב בירושלמי שהיו אוכלים בביהכ"נ כשנקבצו שם לעבר את השנה, וכן לצורך בית הכנסת מותר לאכול ולישון בתוכה (כגון שומר מ"ב ס"ק יז'). ומכאן התירו לישון בביהכ"נ בליל כיפור כדי לשמור את הנרות (שהיו מדליקים נר לכל אחד ואם נכבה הוא סימן רע לו ח"ו) שלא יכנסו זרים … להמשך קריאה

אבקת פודרה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לאשה לתת על פניה אבקת פודרה שאינה מעורבת במשחה או קרם, [אבל אם יש בה משחה או קרם, יש בזה איסור משום ממרח, כדלהלן במלאכת ממחק.] (שבת ה ה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

סימן תקמב – שלא לעשות מלאכה לאחרים בחל המועד אלא בחנם – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמב – שלא לעשות מלאכה לאחרים בחל המועד אלא בחנם א אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת אֵינָם מֻתָּרוֹת לַעֲשׂוֹתָן אֶלָּא לְעַצְמוֹ אוֹ לַאֲחֵרִים בְּחִנָּם; אֲבָל בְּשָׂכָר, אָסוּר. וּמִיהוּ אִם אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שָׂכָר קָצוּב, אֶלָּא שֶׁאוֹכֵל עִמּוֹ בִּשְׂכָרוֹ, מֻתָּר. { הַגָּה: וְדָבָר הָאָבֵד מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר קָצוּב } (כָּל בּוֹ). ב כָּל מְלָאכָה מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ … להמשך קריאה

מה הן פרטי איסור להריח בשמי נשים?

——– בשו"ע (שם סעיף א) כתב, אפילו להריח בבשמים שעליה אסור: א. מתקנת עזרא שיהיו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהן. ומ"מ צריכה האשה שלא תתבלט בלבושה או בתכשיטיה או בבשמים שעליה וכיוצ"ב. ועל כן צביעת הפנים וכיוצ"ב במקום שאין רגילות לעשות כן, אין לעשות כן. מ"מ אם יש הרבה … להמשך קריאה

משנה יבמות פרק יב – חק לישראל

——– א. מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלשָׁה דַיָּנִין, וַאֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָלְצָה בְמִנְעָל, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. בְּאַנְפִּילִין, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר. וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב, פָּסוּל. מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַטָּה, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַעְלָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה: (א) מצות חליצה. ואפילו שלשתן הדיוטות. והא דקרי להו דיינים, שצריך שיהיו יודעים להקרות הפסוקים כעין דיינים. ואע"ג דתנן מצות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן