סימן תרל – דיני דפנות הסוכה – ערוך השולחן

——– א כל הפסולים אינם אלא בסכך, ולא בדפנות הסוכה, שהדפנות כשירים מכל דבר. וכן לעניין חמתה מרובה מצילתה – כשר בדפנות. ובהגהות אשרי (פרק ראשון סימן כד) נמצא בלשון זה: ולפי הירושלמי צריך ליזהר שלא לעשות דפנות מדבר המקבל טומאה, או שאין גידולו מן הארץ. עד כאן לשונו. וכן נמצא באור זרוע הגדול (סימן … להמשך קריאה

בקבוק תינוק. מפת ניילון.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לשטוף או לשרות פיטמת בקבוק של תינוק במים, או מפת שולחן ניילון שהתלכלכה, אך לא ישפשף את הצדדים זה בזה. [והטעם כנ"ל] (ב פז. ועיין ה"ע ג רכג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

גמרא שבת דף ק"ה ע"א – חק לישראל

——– כָּתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשׁוּם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא מְנַיִן לְלָשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ז) כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. אַב נְתַתִּיךָ לְאוּמוֹת. בָּחוּר נְתַתִּיךָ בְּאוּמוֹת. הֲמוֹן חָבִיב נְתַתִּיךָ בְּאוּמוֹת. מֶלֶךְ נְתַתִּיךָ לְאוּמוֹת וָתִיק נְתַתִּיךָ בְּאוּמוֹת נֶאֱמָן נְתַתִּיךָ לְאוּמוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר, אָנֹכִי נוֹטָרִיקוֹן אֲנָא נַפְשִׁי כְתָבִית יְהָבִית. … להמשך קריאה

תקס. שלא ישא ממזר בת ישראל. – ספר החינוך

שנמנע הממזר מלשא בת ישראל, ועל זה נאמר (דברים כג ג) לא יבא ממזר בקהל יי, כלומר שלא יבא לשא אשה מבנות קהל השם, אבל להכנס עמהם בכל מקומות מושבותיהם ולשא ולתן עמהם בכל הדברים מתר באמת כאחד מבני ישראל, וכבר אמרו זכרונם לברכה (הוריות יג, א), שממזר תלמיד חכם קודם בקריאת התורה לכהן עם … להמשך קריאה

סימן תקלה – שלא לפנות מחצר לחצר בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקלה – שלא לפנות מחצר לחצר בחל המועד א אֵין מְפַנִּין א מֵחָצֵר לְחָצֵר, אֲפִלּוּ מִכְּעוּרָה לְנָאָה, וְלֹא לְפַנּוֹת דִּירָתוֹ וְלֹא לְפַנּוֹת כֵּלָיו שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, { הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְהַסִּיעַ מָמוֹנוֹ מֵעִיר לְעִיר } (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁהָפַךְ); אֲבָל מְפַנֶּה הוּא מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתָהּ חָצֵר; וְאִם אֵין הַבָּתִּים פְּתוּחִים לֶחָצֵר אֶלָּא לַמָּבוֹי, … להמשך קריאה

בהמשך – תלמידי חכמים מותרים להשתמש בהם מדוחק. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כח: אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאמר ריב"ל למה קורים לביהמ"ד בי רבנן כיון שהוא ביתא דרבנן. וכ"כ הטור ותלמידי חכמים מותרים לאכול ולשתות בהן. וכתב הב"י שהרמב"ם כתב שמותר לתלמידי חכמים לאכול ולשתות בהם מדוחק. ומשמע שלא מדוחק לא. והביא ב"י ראיה לדברי הרמב"ם ממה שמביאה הגמ' בהמשך, רבינא ורב אדא … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לִנְהֹג צְנִיעוּת בְּעִנְיַן מֶלְצָרִים וּמֶלְצָרִיּוֹת וּמְחִצָּה בִּשְׂמָחוֹת?

——– בִּשְׂמָחוֹת צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁאֵצֶל אוּלַם הַנָּשִׁים תַּעֲבֹדְנָה רַק מֶלְצָרִיּוֹת וְלֹא מֶלְצָרִים, אַךְ צָרִיךְ גַּם לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא תַּעֲרֹבֶת וְקַלּוּת דַּעַת בֵּין הַמֶּלְצָרִים וְהַמֶּלְצָרִיּוֹת. וְכֵן לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם "מִזְנוֹן" [בַּר] עֲבוּר הָאוֹרְחִים [בִּקְצֵה הָאוּלָם], שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם מְקוֹם מִכְשׁוֹל, חַס וְחָלִילָה, לְמִפְגַּשׁ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. (שם) וּבִפְרָט שֶׁאָסוּר לַנָּשִׁים לרקוד אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ מֶלְצַר … להמשך קריאה

מַה הֵם הַדְּבָרִים הַשְּׁכִיחִים לִהְיוֹת פָּרוּץ בָּהֶם?

——– א. דִּבּוּר בְּקוֹל רָם אוֹ בְּקוֹל שְׂחוֹק בָּרְחוֹבוֹת רָאוּי לְנָשִׁים צְנוּעוֹת שֶׁלֹּא לְהַרְעִישׁ בְּדִבּוּרִים בַּחוּצוֹת בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכוֹת לְהִזָּהֵר מִלְּהָרִים קוֹל שְׂחוֹק בְּפַרְהֶסְיָא, בָּרְחוֹב, בַּחֲנוּת, בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס וּבָאוֹטוֹבּוּס. וַאֲפִלּוּ בְּבֵיתָן צְרִיכוֹת לְהִזָּהֵר בָּזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲנָשִׁים זָרִים, וְרָאוּי מְאֹד לְהִזָּהֵר בָּרְחוֹב וּבַחֲצֵרוֹת. (שם) ב. זְהִירוּת בִּדְבָרִים שְׁכִיחִים וְכֵן בַּבַּיִת, כְּשֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים זָרִים, … להמשך קריאה

זוהר ויחי דף רכ"ד ע"א – חק לישראל

——– וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתָי וְגוֹ' רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (ישעיה מ"ב) הַחֵרְשִׁים שִׁמְעוּ וְהָעִוְּרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת, הַחֵרְשִׁים שִׁמְעוּ אִלֵּין בְּנֵי נְשָׁא דְּלָא צַיְּתִין לְמִלּוּלֵי אוֹרַיְתָא וְלָא פָּקְחִין אוּדְנַיְהוּ לְמִשְׁמָע לְפִקּוֹדֵי דְּמָארֵיהוֹן, וְהָעִוְּרִים דְּלָא מִסְתַּכְּלִין לְמִנְדַע עַל מַה אִנּוּן קַיְּמִין דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כָּרוֹזָא נָפִיק וְקָרֵי וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח דְּתַנְיָא אִנּוּן יוֹמִין דְּבַר נַשׁ כַּד … להמשך קריאה

סימן תרלא – שהסוכה צריכה להיות צילתה מרובה מחמתה – ערוך השולחן

——– א הלכה למשה מסיני דהסכך צריך להיות צילתה מרובה מחמתה. ואינו דומה לפרוץ ועומד במחיצות, דפרוץ כעומד – מותר, ובחמה וצל – אינו כן. ולפיכך אם למעלה על הסכך שוין הסיכוך והפנוי – פסולה, שזהו סימן שלמטה חמתה מרובה מצילתה. שזה ידוע בחכמת הראייה, שהחמה הנכנס לחלון – מתפשטת יותר מרוחב החלון, לפי שהאור … להמשך קריאה

בהמשך – אין מחשבים בהם חשבונות ושל מצוה מותר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כח: אמר רב אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו, חשבונות. ובית הכנסת שמחשבים בו חשבונות לסוף שילינו בו מת מצוה. וכתב הרמב"ם שחשבונות של מצוה מותר, וכ"כ הטור כגון חשבון קופה של צדקה ופדיון שבוים וכיוצא בהן. וכ"פ מרן ואין מחשבים בהם … להמשך קריאה

מגב

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת מים על שולחן או על שיש לנקותו, ולגרוף את המים במגב גומי. (שבת ד מט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

תקסא. שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם. – ספר החינוך

שלא נתחתן עם הזכרים מבני עמון ומואב לעולם ואפילו אחר שיתגירו, שנאמר (דברים כג ו) לא יבא עמוני ומואבי בקהל יי עד עולם. משרשי המצוה. מה שמפרש בפרשה, על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ואשר שכר עליך וגו' והודיענו הכתוב מזה, גדל מעלת גמילות חסדים והרחקת מדת הנבלה והכילות, ועל כן צונו לקבע … להמשך קריאה

סימן תקלו – כל צרכי בהמה מתר לעשות בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקלו – כל צרכי בהמה מתר לעשות בחל המועד א מִי שֶׁצָּרִיךְ לִרְכֹּב בַּמּוֹעֵד א לְטַיֵּל אוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְלֹא נִסָה לָלֶכֶת בְּרַגְלָיו, יָכוֹל לִטֹּל צִפֹּרְנֵי הַסוּס וּלְתַקֵּן בְּרַגְלָיו וְהָאֻכָּף וְהָרֶסֶן וְכָל צָרְכֵי רְכִיבָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. { הַגָּה: וּמֻתָּר לִרְכֹּב בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ מֵעִיר לְעִיר, אֲפִלּוּ בְּחִנָּם, וְכֵן נָהֲגוּ; אֶלָּא שֶׁאָסוּר לְתַקֵּן … להמשך קריאה

סימן תקלז – דין מלאכת דבר האבד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקלז – דין מלאכת דבר האבד א דָּבָר א הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד בְּלֹא שִׁנּוּי; { מִיהוּ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְהָקֵל בְּטִרְחָה יַעֲשֶׂה } (כָּל בּוֹ). לְפִיכָךְ בֵּית הַשְּׁלָחִין (פי' הָאֶרֶץ הַצְמֵאָה) שֶׁהִתְחִיל לְהַשְׁקוֹתָהּ קֹדֶם הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָהּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְהַשְׁקוֹתָהּ קֹדֶם לָכֵן, אִם לֹא יַשְׁקֶנָּה עַכְשָׁו תִּפָּסֵד; אֲבָל שְׂדֵה הַבַּעַל שֶׁאֵין מַשְׁקִין … להמשך קריאה

בהמשך – אין מספידים בהם אלא אם כן לאדם גדול שבאים רבים להספד. – ספר מנחת שי

——– בבריתא מגילה כח: ואין מספידין בהן הספד של יחיד אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים. ופירש"י הספד של רבים, של תלמיד חכם שמת שצריכים להתאסף ולהספידו ובית הכנסת ראוי לכך לפי שהוא בית גדול. וכ"כ הטור. וכ"פ מרן ואין מספידים בהם אא"כ יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר, שכל בני העיר … להמשך קריאה

תקסב. שלא לדרש שלומם במלחמה. – ספר החינוך

שנמנענו מהשלים עם עמון ומואב עד עולם. והענין הזה הוא שהאל צונו כשנצור על המדינות, שנשאל מהם השלום קדם המלחמה, וכמו שכתבתי בסדר שופטים במצות לקרא שלום במלחמת הרשות (מצוה תקכז), ובעמון ומואב נמנענו מהתנהג עמהם כמנהג זה, ועל זה נאמר (דברים כג ז) לא תדרש שלומם וטובתם וגו', וכן אמרו בספרי מכלל שנאמר (שם … להמשך קריאה

מָה הַנָּכוֹן בְּעִנְיַן נְהִיגָה בִּמְכוֹנִית לְאִשָּׁה?

——– בְּעִנְיַן הַ'מּוֹדָה' הַגְּרוּעָה שֶׁל אֲמֵרִיקָה שֶׁנִּכְנְסָה קְצָת בָּאָרֶץ, הַיְנוּ הָעִנְיָן שֶׁל נָשִׁים שֶׁנּוֹהֲגוֹת בְּטֶקְסִי שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל פְּרִיצוּת, וּכְבָר רָעֲשׂוּ עַל זֶה הָרַבָּנִים בַּאֲמֵרִיקָה, כִּי עֶצֶם הַנְּהִיגָה הִיא עִנְיָן שֶׁל פְּרִיצוּת, וּבְיִחוּד כַּאֲשֶׁר צְרִיכוֹת לְטַפֵּל בַּטֶּקְסִי בְּתַחֲנַת דֶּלֶק, וְכַאֲשֶׁר נַעֲשָׂה פַּנְצֵ'ר, וְכֵן בַּהֲבָאַת הַטֶּקְסִי לְתִקּוּנִים וְטִפּוּלִים בֵּין אֲנָשִׁים פְּרוּצִים וְכַדּוֹמֶה, וְרָאוּי לִמְחוֹת בְּנָשִׁים כָּאֵלּוּ, … להמשך קריאה

ניקוי משקפיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להרטיב את העדשה במים ולנגבה בבד יבש. (ב פח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פ"ב א. אֵין הַתְּשׁוּבָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם כְּגוֹן מִי שֶׁאָכַל דָבָר אָסוּר אוֹ בָּעַל בְּעִילָה אֲסוּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן. אֲבָל עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ כְּגוֹן הַחוֹבֵל אֶת חֲבֵירוֹ אוֹ הַמְּקַלֵּל לַחֲבֵירוֹ אוֹ גוֹזְלוֹ וְכַיּוֹצֵא בָהֵן אֵינוֹ נִמְחַל לוֹ לְעוֹלָם עַד שֶׁיִּתֵּן לַחֲבֵירוֹ מַה שֶׁהוּא חַיָּב … להמשך קריאה

סימן תרלב – בכמה פוסל סכך פסול ואויר – ערוך השולחן

——– א קיימא לן לומר דסכך פסול פוסלת כל הסוכה באמצע בארבעה טפחים, ומן הצד בארבע אמות. ואויר פוסלת כל הסוכה, בין באמצע בין מן הצד, בשלושה טפחים (יז א). וביאור הדברים: כשיש סוכה משלושה דפנות, והרוח הרביעית פרוצה, ומתחיל הסכך פסול או האויר מן תחילת דופן האמצעי, והולך על פני כל הסוכה עד הדופן … להמשך קריאה

תקסג. שלא להרחיק אדומי דור שלישי מלבוא בקהל. – ספר החינוך

שלא להרחיק זרע עשו אחר שיתגירו, כלומר, שלא נמנע מהתחתן עמהם, שאין בהם אסור כמו בעמון ומואב, אלא מתרין הם אחר שני דורות, ועל זה נאמר (דברים כג ח) לא תתעב אדמי כי אחיך הוא וגו' בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יי, ודור שלישי, הוא בן בנו של הגר. ואמרו זכרונם … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ע"א ע"א בַּאֲכָלְךְ יוֹתֵר עַל שׂוֹבְעָךְ הִפְסַדְתָּ וּבִטַּלְתָּ זְמַן הָאֲכִילָה וּזְמַן הַיְצִיאָה וְאִם יַזִּיק הָאִצְטוּמְכָא וְתִהְיֶה טָרוּד בְּצַעֲרָךְ הֲרֵי שְׁלשָׁה זְמַנִּים וְאִם יִגְרוֹם חוֹלִי כְּמַאֲמַר רַמְבַּ"ם הֲרֵי עָבַרְתָּ עַל אַזְהָרַת (דברים ד') וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאֶפְשַׁר לִגְרוֹם מָוֶת עַל שׂוֹנַאֲךָ וְדָמְךָ מִיָּדְךָ יוֹצְרָךְ יְבַקֵּשׁ וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהָיִיתָ עָתִיד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת … להמשך קריאה

הֵיאַךְ תִּנְהַג אִשָּׁה הַנּוֹסַעַת בְּמוֹנִית אוֹ בְּאוֹטוֹבּוּס?

——– כַּיָּדוּעַ, כְּשֶׁנּוֹסְעִים בְּטֶקְסִי, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים לָשֶׁבֶת עַל יַד הַנֶּהָג. אֲבָל לְעִנְיַן נָשִׁים כְּבָר כָּתְבוּ וּפִרְסְמוּ גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ צְנִיעוּת שֶׁהָאִשָּׁה תֵּשֵׁב עַל יַד הַנֶּהָג, וּבִפְרָט אִם נוֹסַעַת לְבַד בַּטֶּקְסִי גַּם בְּאֹפֶן שֶׁאֵין שָׁם אִסּוּר יִחוּד, שֶׁאָז הֱוֵי אִסּוּר גָּמוּר וּפְרִיצוּת לָשֶׁבֶת עַל יַד הַנֶּהָג, וְגָרוּעַ פִּי כַמָּה כַּאֲשֶׁר יֵשׁ צֹרֶךְ לַחְגֹּר בַּחֲגוֹרַת … להמשך קריאה

סימן תרלג – דין גובה הסוכה, שלא תהיה גובה יותר מעשרים אמה – ערוך השולחן

——– א שנינו בריש סוכה: סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה – פסולה. דסוכה הוה דירת עראי, ועד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי אם ירצה. אבל למעלה מעשרים אמה אי אפשר לעשותה דירת עראי, מפני גובהה. והתורה הקפידה שהסוכה תהיה ביכולת להיות דירת עראי (כרבא שם דכ"פ הרי"ף, עיין שם). ואין חילוק בין … להמשך קריאה

סימן תקלח – כמה ענינים הנקראים דבר האבד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקלח – כמה ענינים הנקראים דבר האבד א מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו אוֹ שֶׁהָיָה יֵינוֹ בַּבּוֹר, וְאֵרְעוֹ אֹנֶס אוֹ שֶׁשָּׁכַח אוֹ נִתְעַצֵּל שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהָיָה יָכוֹל לִשְׁהוֹת לְאַחַר הָרֶגֶל וְלֹא עָשָׂה קֹדֶם הָרֶגֶל, מֵאַחַר שֶׁהוּא דָּבָר הָאָבֵד זוֹלֵף וְגוֹמֵר וּמְזַפֵּת הֶחָבִיּוֹת, בֵּין קְטַנּוֹת בֵּין גְּדוֹלוֹת, וְגַף (פֵּרוּשׁ שֶׁיָּשִׂים בָּהֶן מְגוּפָתָן) בֶּחָבִיּוֹת, כְּדַרְכּוֹ, בְּלֹא שִׁנּוּי; … להמשך קריאה

דילוג לתוכן