סעי' ה' – אסור לקצר הדרך דרך ביהכ"נ ואם נכנס מתחילה שלא על מנת לקצר מותר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כט. ובטור, היו לה ב' פתחים לא יכנס בפתח זה לעשות דרך לצאת בפתח הב' לקצר דרכו ואם היה הדרך עובר שם קודם שנבנה ב"ה מותר. וכן אם לא נכנס בה תחלה כדי לקצר דרכו מותר לעשותה דרך. וכשנכנס בה להתפלל מצוה למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחרת. מדכתיב ובבא עם … להמשך קריאה

סימן תרלז – דיני סוכה שאולה וגזולה – ערוך השולחן

——– א מי שלא עשה סוכה קודם החג, בין בשוגג בין במזיד, עושה סוכתו בתוך ימי החג, אפילו בסוף ימי החג. ולא בעינן סוכה לכל ימי החג. והא דכתיב: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" – אדרבא פירושו דכל שבעת הימים תוכל לעשות לך סוכה (גמרא כז ב). ולכן מותר אדם לצאת מסוכתו באמצע החג, … להמשך קריאה

תקסז. מצוה להתקין יתד לחפר בו. – ספר החינוך

להיות לכל אחד מבני החיל, יתד תלויה עם כלי מלחמתו, או כלי אחר שראוי לחפר בו, כדי שיחפר בו מקום בארץ לעשות בו צרכיו בדרך המוכנת לזה (עי' ספהמ"צ להרמב"ם עשה קצג ובהל' מלכים פ"י), ועל זה נאמר (דברים כג יד) ויתד תהיה לך על אזנך. פרוש אזנך כלי זין. ושרש מצוה זו, וכל ענינה … להמשך קריאה

סעי' ו' – מותר להכנס במקלו תרמילו וארנקו, אבל לא בסכין ארוך או ראש מגולה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות סג. רקיקה ומנעל מותר בביהכ"נ כיון שאדם בביתו לא מקפיד בזה, אבל קפנדריא שאדם מקפיד בביתו אסור בביהכ"נ, ואם רקיקה שהיא מאוסה מותרת בביהכ"נ כ"ש שמותר במקלו תרמילו ואפונדתו (ב"ח). וכ"פ הטור. וכתב הב"י שכתב האורחות חיים בשם הר"מ שלא יכנס לבית הכנסת בסכין ארוך שהתפילה מארכת ימיו של האדם והסכין מקצרם. … להמשך קריאה

סימן תקמג – דין מלאכה על ידי עכו"ם בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמג – דין מלאכה על ידי עכו"ם בחל המועד א כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ אָסוּר לוֹמַר א לְעַכּוּ"ם לַעֲשׁוֹתוֹ. ב עַכּוּ"ם שֶׁקִּבֵּל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לִבְנוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל ב בְּקַבְּלָנוּת, אָסוּר לְהַנִּיחַ לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוּץ ג לַתְּחוּם; אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מְלָאכָה בְּתָלוּשׁ קֹדֶם הַמּוֹעֵד, בְּקַבְּלָנוּת, לַעֲשׂוֹתָהּ בְּתוֹךְ … להמשך קריאה

מה הן פרטי הליכה במקום שנמצאות שם נשים שלבושם אינו צנוע?

——– בשו"ע (שם סעיף א') כתב, אסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה [ומגלות את המקומות המכוסים שבהם]: א. אסור להסתכל על הנשים, אפילו בהסתכלות בעלמא, במקומות המכוסים שבהם כשאינן לבושות בלבוש צנוע. ואם אין לו דרך אחרת לילך בה ואינו מכוון להסתכל בהן והוא דרך אגב, אין זה בכלל איסור הסתכלות. מ"מ אף בזה יש … להמשך קריאה

אכילת תותים ורימונים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לאשה לאכול רימון או סלק, אף שבכך נצבעות שפתיה. לפי שצביעה בעור אדם אסורה מדרבנן, וכיון שאינה מתקיימת, ואין זה דרך צביעה, ולא מתכוונת לזה, מותר. (שבת ה י) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

תקסח. שלא להסגיר עבד שברח אל אדוניו. – ספר החינוך

שנמנענו (עי' רמב"ם ספהמ"צ ל"ת רנד) שלא להשיב עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל, ואפילו אדוניו ישראל, לא נשיבהו אליו, אבל נשחרר אותו ונכתב בדמיו חוב על עצמו, ועל זה נאמר (דברים כג טז) לא תסגיר עבד אל אדוניו, וכן הוא מבאר במסכת גטין (מה, א), שבעבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל הכתוב מדבר. … להמשך קריאה

גמרא יבמות דף ק"ה ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן מְנַיִן לִגְזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵעַ שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א ג') לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם. אָמַר רָבָא בְּזֶבַח ובְמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַפֵּר אֲבָל מִתְכַפֵּר הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה אַבַּיֵּי אָמַר בְּזֶבַח ובְמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר אֲבָל מִתְכַּפֵּר בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. רַבָּה וְאַבַּיֵּי מִדְּבֵית עֵלִי קָאָתוּ רַבָּה … להמשך קריאה

סימן תרלח – סוכה ונויה אסורין כל שבעה – ערוך השולחן

——– א כתיב: "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לד"'. והך "הסוכות" מיותר הוא, שהרי ידענו דבסוכות קאי, כדכתיב אחר כך: "בסוכות תשבו…" והוה ליה למיכתב "חג שבעת ימים", ואנא ידענא דבסוכות משתעי (ב"ח). אלא לדרשא קאתי, דחג הוא לשון חגיגה, והוא הקרבן חגיגה. וכשם שחל שם שמים על החגיגה, שהרי … להמשך קריאה

צמר גפן לעצירת הדם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מי שנוטף לו דם מחוטמו או מאצבעו, רשאי להניח נייר טישו כדי לעצור את הדם, ואין לחוש לאיסור צובע בזה שנצבע הנייר בדם. אך טוב שישטוף תחילה את המקום במים, ואחר כך יניח צמר גפן או פלסטר. (שבת ה יז, קיב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

זוהר ויחי דף רכ"ט ע"א – חק לישראל

——– הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְגוֹ', רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר (משלי י"ט) בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וְכִי נַחֲלַת אָבוֹת אִינְהוּ וְהָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב כֹּלָא לְבַר נַשׁ אֶלָּא דְּכֵיוָן דַּאַחֲסִין בֵּיתָא לְבַר נַשׁ וּמָמוֹנָא לְזִמְנִין דְּיַחֲסִין כֹּלָא לִבְרֵיהּ וִיהֵא אַחֲסַנָא דְּאָבוֹת אֲבָל וּמֵיְיָ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת בְּגִין דְּאִתְּתָא כַּד אַחֲסִין לָהּ … להמשך קריאה

סימן תרלט – דיני ישיבת סוכה – ערוך השולחן

——– א כיצד היא מצות ישיבת סוכה? אוכל, ושותה, וישן, ומטייל בסוכה. וכן כשמדבר עם חבירו – ידבר עמו בסוכה, שזהו ביתו לכל ימי הסוכות, שנאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים". כלומר: שכל ישיבתכם באלו הימים תהא בסוכה, ולא בבית. ומניין דאלו שבעת ימים הם אפילו לילות? ילפינן משבעת ימי המלואים, דכתיב "ופתח אוהל מועד תשבו … להמשך קריאה

סימן תקמד – דין צרכי רבים בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמד – דין צרכי רבים בחל המועד א צָרְכֵי רַבִּים מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כְּגוֹן לְתַקֵּן הַדְּרָכִים וּלְהָסִיר מֵהֶם הַמִּכְשׁוֹלוֹת; וּלְצַיֵּן הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּזָּהֲרוּ מֵהֶם הַכֹּהֲנִים; וּלְתַקֵּן הַמִּקְוָאוֹת. { הַגָּה: וְדַוְקָא צָרְכֵי רַבִּים כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם צְרִיכִים } א { לְגוּף הָאָדָם, אֲבָל שְׁאָר צָרְכֵי רַבִּים כְּגוֹן בִּנְיַן } ב { בה"כ } (בֵּית יוֹסֵף … להמשך קריאה

סעי' ז' – יכול לרוק בביהכ"נ וישפשפנו ברגלו או ירוק במקום שאינו נראה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שם אע"פ שהרקיקה מאוסה כיון שבביתו לא מקפיד לכן מותר בביהכ"נ. וכתבו רבינו יונה והרא"ש בשם הירושלמי והטור ובלבד שישפשפנו ברגליו. עוד כתב הב"י בשם אורחות חיים שכתב בשם הראב"ד והרשב"א שרגילים לשים שם גמי שאם ירוק בתוכו לא יהא נראה. וכ"פ מרן יכול לרוק בו, ובלבד שישפשפנו ברגליו או שיהיה שם גמי … להמשך קריאה

מה הן פרטי איסור הרהור ותיקונו?

——– בשו"ע (סי' כ"א סעיף א') כתב, אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה: א. אסרו חז"ל להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה, ודוקא שראה אותם לבושים כבר על האשה. ומכאן שאסור להסתכל בתמונות של נשים, וי"ל דאף אם … להמשך קריאה

תקסט. שלא להונות עבד הבורח אלינו מחוצה לארץ. – ספר החינוך

שנמנענו שלא להונות העבד הבורח אלינו מחוצה לארץ, ועל זה נאמר (דברים כג יז) עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר בטוב לו לא תוננו. ולשון ספרי לא תוננו זו אונאת דברים, כלומר שלא נחרפהו ונבזהו בדברים וכל שכן במעשה. ומשרשי המצוה. מה שכתבתי בלאו. דאונאת הגר בסדר משפטים (מצוה סג), כי טעם שניהם שוה. ועל … להמשך קריאה

סעי' ח' – ראוי שיקנח הטיט קודם שיכנס ויהיו בגדיו נקיים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם מהר"י בן חביב ז"ל טיט שעל רגליו אסור שלא לקנחו קודם שיכנס להתפלל וראוי שלא יהא עליו ועל בגדיו שום לכלוך קל וחומר משנכנס לפני מלך בשר ודם עכ"ל: וכ"פ מרן טיט שעל רגליו, ראוי לקנחו קודם שיכנס להתפלל; וראוי שלא יהא עליו ולא על בגדיו שום לכלוך. ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פ"ב א. אָסוּר לְאָדָם לִהְיוֹת אַכְזָרִי וְשֶׁלֹּא יִתְפַּיֵּיס אֶלָּא יְהֵא נוֹחַ לִרְצוֹת וְקָשֶׁה לִכְעוֹס וּבְשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹטֵא לִמְחוֹל מוֹחֵל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אֲפִילוּ הֵצַר לוֹ וְחָטָא לוֹ הַרְבֵּה לֹא יִקּוֹם וְלֹא יִטּוֹר וְזֶהוּ דַרְכָּם שֶׁל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וְלִבָּם הַנָּכוֹן. אֲבָל הַכּוּתִים עוֹבְדֵי אֱלִילִים עַרְלֵי לֵב אֵינָן כֵּן אֶלָּא עֶבְרָתָן … להמשך קריאה

מה הן פרטי איסור להלך אחר האשה?

——– בשו"ע (שם סעיף א') כתב, פגע באשה בשוק אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו: א. אין לילך אחורי אשה, ואפילו אחרי אשתו, אלא רץ ומסלקה לצדדין עד שיעבור לפניה. ונחלקו האחרונים, אם דוקא תוך ד' אמות, ויש אוסרים כל שהוא מכיר בהילוכה ובתנועותיה. ב. הממהר לדבר מצוה ואם יתעכב כדי לא … להמשך קריאה

צביעה באוכלים ומשקים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין צביעה באוכלים, ואין צביעה במשקים. על כן, מותר לתת כורכום בתבשיל [בכלי שני], וכן פטל במים, או יין אדום לתוך יין לבן במטרה להאדימו למצות קידוש. וכנ"ל בהלכות קידוש שלכתחילה יש לקדש על יין אדום. (שבת ה לב, לו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

תקע. שלא לבעל אשה בלא כתבה וקדושין. – ספר החינוך

שנמנענו מלבעל אשה בלא כתבה וקדושין, ועל זה נאמר (דברים כג יח) לא תהיה קדשה מבנות ישראל. וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה (בסהמ"צ ל"ת שנה) וזה לשונו, וכבר נכפל הלאו בזה הענין בלשון אחר בכתוב (ויקרא יט כט) אל תחלל את בתך להזנותה. ולשון ספרי (קדושים ז ג) אל תחלל את בתך, זה המוסר בתו פנויה … להמשך קריאה

סימן תקמה – דיני כתיבה בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקמה – דיני כתיבה בחל המועד א אָסוּר לִכְתֹּב בְּחֹל הַמּוֹעֵד; וַאֲפִלּוּ לְהַגִּיהַּ אוֹת אַחַת בַּסֵפֶר, אָסוּר. { הַגָּה: וּלְצֹרֶךְ } א { רַבִּים יֵשׁ אוֹסְרִים כָּל שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד } (ת"ה סִימָן פ"ה), { וְיֵשׁ מַתִּירִין } (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף). { וְנָהֲגוּ לְהָקֵל בַּכְּתָב } ב { שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אֻמָּן. } … להמשך קריאה

סימן תרמ – מי הם הפטורים מישיבת סוכה – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (כח א): נשים ועבדים וקטנים – פטורין מן הסוכה. דכל מצות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות. ועבדים הוקשו לנשים, וקטנים פטורים מכל המצות. ובשארי מצות עשה, כמו שופר ולולב – לא הוצרך התנא להשמיענו זה, דכיון דתנן בקדושין (לד א) דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, ממילא שכן הוא. … להמשך קריאה

תקעא. שלא להקריב אתנן זונה ומחיר כלב. – ספר החינוך

שנמנענו מהקריב אתנן זונה ומחיר כלב לגבי מזבח, ועל זה נאמר (דברים כג יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יי אלהיך. משרשי המצוה. לפי שהקרבן הוא בא לטהר מחשבת האדם ולהכשיר מעשהו בכח הפעלה ההיא, וכמו שכתבתי בסדר ויקחו לי תרומה במצוה צה, ובהיות קרבנו בא מאתנן זונה, שהיא עברה מטנפת, שמא יחשב … להמשך קריאה

סעי' ט' – נוהגים בהם כבוד כיבוד וריבוץ והדלקת נרות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כח: ומכבדין אותן ומרבצים אותן כדי שלא יעלו בהן עשבים. וכ"פ מרן נוהגים בהם כבוד, לכבדן ולרבצן (פי' כבוד נקוי הבית. ריבוץ זריקת המים על פני הקרקע). ונוהגין להדליק בהם נרות, לכבדן. וכתב במ"ב (ס"ק כז') ונהגו להדליק הנרות קודם שיגיעו המתפללים כיון שהשכינה מקדימה לכולם. וכך היו עושים בביהמק"ד שמקדימים הדלקת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן