סימן תקלה – שלא לפנות מחצר לחצר בחל המועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקלה – שלא לפנות מחצר לחצר בחל המועד

א אֵין מְפַנִּין א מֵחָצֵר לְחָצֵר, אֲפִלּוּ מִכְּעוּרָה לְנָאָה, וְלֹא לְפַנּוֹת דִּירָתוֹ וְלֹא לְפַנּוֹת כֵּלָיו שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, { הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְהַסִּיעַ מָמוֹנוֹ מֵעִיר לְעִיר } (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁהָפַךְ); אֲבָל מְפַנֶּה הוּא מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתָהּ חָצֵר; וְאִם אֵין הַבָּתִּים פְּתוּחִים לֶחָצֵר אֶלָּא לַמָּבוֹי, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּבַּיִת לְבַיִת הַסָמוּךְ לוֹ, מֻתָּר. { הַגָּה: וְאִם מִתְיָרֵא מֵחֲמַת גְּנֵבָה בֶּחָצֵר שֶׁדָּר שָׁם, מֻתָּר אֲפִלּוּ מֵחָצֵר לְחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֵּר; וַאֲפִלּוּ מֵעִיר לְעִיר, בְּדָבָר הָאָבֵד, שָׁרֵי } (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי). ב יֵשׁ מַתִּירִים לְפַנּוֹת מֵחָצֵר שֶׁל אַחֵר לְחָצֵר ב שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ מִנָּאָה לִכְעוּרָה. ג הַזֶּבֶל שֶׁבֶּחָצֵר אָסוּר לְהוֹצִיא, אֶלָּא יְסַלְּקֶנּוּ לַצְּדָדִים; וְאִם נִתְרַבֶּה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָצֵר כְּרֶפֶת, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה.

באר היטב – סימן תקלה – שלא לפנות מחצר לחצר בחל המועד

א א מחצר. דרך ר"ה ואם יש פתח בין ב' החצירות מותר לפנות אפי' דרך כמה חצירות. ב"ח ועמ"א: ב ב שלו. דשמחה לאדם שיהיה דר בתוך שלו. וכתב המ"א ונ"ל דאם אדם דר אצל חבירו בחדר אחד ואחר כך שכר לו בית מיוחד אע"פ שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפי' מכעורה לנאה אסור מיהו אם הוא בין העכו"ם או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני המורה עד כאן לשונו:

מגן אברהם תקל״ה – סימן תקלה – שלא לפנות מחצר לחצר בחל המועד

א׳ מחצר לחצר. דרך ר"ה (נ"י) וא"כ אם יש פתח בין ב' החצרות מותר לפנות מזו לזו (ב"ח) ואפי' דרך כמה חצירות מותר ואפש' דמבואות שלנו דין חצירות יש להם דלא שכיחי בהו רבים כ"כ ומ"מ יש להחמיר מדסתמו הפוסקים בססי' זה: ב׳ לחצר שלו. ששמחה לאדם שיהא דר בתוך שלו (ירושלמי) ונ"ל דאם אדם דר אצל חבירו בחדר א' ואח"כ שכר לו בית מיוחד אף על פי שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפילו מכעורה לנאה אסור ועוד דיש חולקים על הירושלמי והבו דלא לוסיף עלה אם הוא בין העכו"ם או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני המורה:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תקל״ה

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים תקל״ה

תקל״ה:א׳תק״נ א׳ (ס"ק א') מחצר כו' ואפשר דמבואות שלנו כו' מדסתמו הפוסקים בסי' זה. ר"ל אע"פ דלעיל סי' שס"ג סעיף כ"ו כ' רמ"א בהגה די"א דכל המבואות שלנו יש להן דין חצרות ולכן צריכים צ"ה ע"ש. אבל בסי' זה סתמו. אדרבא מדסתם הרב"י וכתב ואם אין הבתים כו' אלא למבוי י"א שמבית לבית הסמוך לו מותר. משמע אבל לא לבית אחר ולא כתב היתר בזמן הזה משמע דאין לחלק בזה. ועיין במ"א סי' שס"ה ס"ק ד':

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א