משנה דמאי פרק ו – חק לישראל

——– א. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, מִן הַנָּכְרִי וּמִן הַכּוּתִי, יְחַלֵּק לִפְנֵיהֶם. הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין, אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת אוֹ מִמִּין אַחֵר, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ: (א) המקבל שדה. למחצה לשליש ולרביע כדרך האריסין: יחלק לפניהם. ואינו צריך לעשר חלק בעל … להמשך קריאה

הוֹרִים דָּתִיִּים הַדָּרִים בִּשְׁכֵנוּת עִם חִלּוֹנִיִּים וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁל מַחֲלֹקֶת בְּאִם יַאַסְרוּ עַל בְּנֵיהֶם לִכָּנֵס לִשְׁכֵנֵיהֶם כֵּיצַד לִנְהֹג?

——– מָה הַשְּׁאֵלָה בִּכְלָל, דָּבָר פָּשׁוּט שֶׁאֵין לַחְשֹׁשׁ מֵהַמַּחֲלֹקֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד אֶת הַיְלָדִים וְכִי בִּשְׁבִיל דַּרְכֵי נְעִימוּת עִם שְׁכֵנִים כְּדַאי לְחַנֵּךְ יְלָדִים נֶגֶד הַתּוֹרָה(תשובת הגר"י קניבסקי זצ"ל) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

תקב. שלא ירבה לו המלך כסף וזהב. – ספר החינוך

שלא ירבה המלך ממון רב, כלומר שלא יהיה תחת ידו אלא כשעור מה שהוא צריך למרכבתו ועבדיו המיחדים לו, ועל זה נאמר (דברים יז יז) וכסף וזהב לא ירבה לו. משרשי המצוה. מה שמבאר בכתוב לבלתי רום לבבו וגו'. מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כא, א) שלעצמו הוא דאינו מרבה, אבל מרבה הוא … להמשך קריאה

ברירה במין אחד

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גדול וקטן – מין מאכל אחד המבושל באופן אחיד, ויש בו חתיכות גדולות וקטנות, אין בו איסור בורר, ורשאי להוציא את החתיכה שאינה נראית לו. למשל, דגי מושט גדולים וקטנים, וחפץ בדג הגדול, מותר להוציא את הדג הקטן. (שבת ד קפח) חתיכות עוף ובשר – חזה, שוק, כנפיים … להמשך קריאה

תִּקּוּן הַשְּׁכִינָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ד, ה': כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אַחַת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ. מִצְוָה רַבָּה הִיא לַאָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְרַצּוֹתָהּ, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן, וּבִפְרָט בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְצַעֲרָהּ, *(((בבא מציעא נ"ט ע"א, … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף סג ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח רִבִּי נְחֶמְיָה בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ מַאי כְּתִיב (ש"א טו) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סוּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֳמָלֵק פֶּן אוֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה יִּתְרוֹ שֶׁלֹּא קָרַב אֶת מֹשֶׁה אֶלָּא לִכְבוֹד עַצְמוֹ כָּךְ. הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו עַל אַחַת … להמשך קריאה

סימן תעט – ברכת המזון על כוס שלישי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעט – ברכת המזון על כוס שלישי א אַחַר כָּךְ א מוֹזְגִין לוֹ כּוֹס שְׁלִישִׁי, וּמְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּבוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, וְשׁוֹתֵהוּ בַּהֲסַבָּה; וְלֹא יְבָרֵךְ אַחֲרָיו וְלֹא יִשְׁתֶּה ב יַיִן בֵּינוֹ לְכוֹס רְבִיעִי. { הַגָּה: מִיהוּ מִכּוֹס שְׁלִישִׁי } ג { יָכוֹל לִשְׁתּוֹת כַּמָּה פְּעָמִים וְהַכֹּל מִחְשַׁב שְׁתִיָּה אַחַת, אַף עַל גַּב דְּהִפְסִיק … להמשך קריאה

סעי' א' – בכל ברכה מהאמצעיות יכול להוסיף בקשה שהיא מעין הברכה, ובשומע תפלה מוסיף כל בקשה שירצה, וכן אחר התפלה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ע"ז ח. אמר רב יהודה אמר שמואל שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר אמר רב חייא בר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם … להמשך קריאה

תקג. שיכתב המלך ספר תורה שני לעצמו. – ספר החינוך

שמצוה על המלך שיהיה על ישראל, לכתב ספר תורה מיחד לו מצד המלוכה, שתהיה עמו תמיד ויקרא בו, מלבד ספר תורה אחר שמצוה עליו לכתב ככל אחד מישראל, כמו שנכתב במצוה האחרונה שבספר בעזרת השם (מצוה תריג). ועל זה נאמר (דברים יז יח) וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו'. משרשי המצוה. לפי שהמלך ברשות … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף כ' ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי מָאי שְׁנָא רִאשׁוֹנִים דְּמִתְרַחִישׁ לְהוּ נִיסָא וּמָאי שְׁנָא אֲנַן דְּלָא מִתְרַחִישׁ לָן נִיסָא אִי מִשּׁוּם תַּנּוּיֵי בִּשְׁנֵי דְרַב יְהוּדָה כּוּלֵי תַּנּוּיֵי בִּנְזִיקִין הֲוָה וַאֲנַן קָא מַתְנֵינָן שִׁיתָּא סִדְרֵי וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה בְּעוֹקָצִין הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵרָה וְאַמְרֵי לָהּ זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִים אָמַר הֲוַיּוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא … להמשך קריאה

זוהר אמור דף קב ע"ב – חק לישראל

——– וּבַחֲמִשָׁה עָשָׂר יוֹם רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (במדבר כא) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךָ עֲרָד תָּנֵינָן תְּלָת מַתָּנָן עִלָּאִין אִזְדַּמְּנוּ לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דִּתְלָת אַחִין מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. מָן בִּזְכוּת מֹשֶׁה. עֲנָנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן. בְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם. וְכֻלְּהוּ אֲחִידָן לְעֵילָא. מָן בִּזְכוּת מֹשֶׁה דִּכְתִיב (שמות טז) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם (דַּיְקָא) דָּא מֹשֶׁה. … להמשך קריאה

בְּלִי יָדַיִם! – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, ג': אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין פ"ה ע"א.))) מִכָּאן אַזְהָרָה לַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. עָווֹן פְּלִילִי הוּא לְהַכּוֹת אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם*(((ראה רש"י בפירושו עה"ת (דברים כ"א, כ"ג) מה שכתב על כך.))) , *(((סנהדרין נ"ח ע"ב.))) וַאֲפִלּוּ בֶּן נֹחַ שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל … להמשך קריאה

סימן תפ – סדר כוס רביעי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפ – סדר כוס רביעי א מַתְחִיל לֹא לָנוּ, א וְגוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל; וְאֵינוֹ אוֹמֵר יְהַלְּלוּךָ, אֶלָּא אוֹמֵר אַחַר גְּמַר הַהַלֵּל הַלֵּל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מֵהוֹדוּ לַיְּיָ עַד עַל נְהָרוֹת ב בָּבֶל שֶׁהֵם כ"ו כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר נִשְׁמַת כָּל חַי וְיִשְׁתַּבַּח עַד מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל, ג וְאָז יֹאמַר יְהַלְּלוּךָ … להמשך קריאה

שלוש פסיעות

——– אחר שסיים העמידה ופסע ג' פסיעות, לא יחזור למקומו מיד, אלא ימתין כדי הילוך ארבע אמות. (סימן קכג. ו קמג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

כֵּיצַד לְהַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים?

——– הֲרֵי כַּמָּה דְּרָכִים לְהַצְלָחַת גִּדּוּל יְלָדִים לְיִרְאַת שָׁמַיִם: א. תְּפִלָּה – שֶׁהָאָב וְהָאֵם יַרְבּוּ בִּתְפִלָּה, וּמַה יְבִיאֵם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה? פָּשׁוּט, לָצֵאת מֵהַבִּטָּחוֹן וְהַשַּׁלְוָה – בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לִי יְלָדִים טוֹבִים מְמֻשְׁמָעִים חָרוּצִים וּבְוַדַּאי אֶרְוֶה מֵהֶם נַחַת, זוֹ שַׁלְוַת שֶׁקֶר, כֵּיוָן שֶׁהַיּוֹם אֲסוֹן הַנֹּעַר הוּא חָמוּר בְּיוֹתֵר, גַּם הוֹרִים שֶׁגִּדְּלוּ יְלָדִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה הִתְאַכְזְבוּ … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף ד' ע"א – חק לישראל

——– תַּנְיָא אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר עַל שְׁנֵי דְבָרִים הָיִיתִי מִצְטָעֵר כָּל יָמַי עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי. מַאי לִפְנֵי מִטָּתִי אִילֵימָא לִפְנֵי מִטָּתִי מַמָּשׁ וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאִי תֵּימָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְנַיִן לְמִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין … להמשך קריאה

סימן תקעו – על איזה דברים מתענין ומתריעין – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בריש סימן תקסב בשם הרמב"ם דמצות עשה מן התורה על כל צרה שתבוא על הציבור – לזעוק ולהריע בחצוצרות, מקרא ד"הצר הצורר אתכם – והרעתם בחצוצרות". ומדברי סופרים להתענות, עיין שם. אבל בתשובת הגאונים איתא שתוקעין בשופר (ר"ן פרק ראשון). וכן משמע בגמרא (יד א): במה מתריעין? בשופרות. וכן הוא בירושלמי, … להמשך קריאה

סעי' ב' – כשמוסיף בברכה לצורך יחיד לא יאריך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב המרדכי בסוף פרק אין עומדין (סי' קג') אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים וכו' משמע דוקא אחר תפילתו יכול להאריך אבל באמצע הברכות אינו יכול להאריך אפילו מעין הברכות אלא לקצר והשתא רגילות הוא לומר סליחות בסלח לנו ומרבים תחנונים באמצע הברכה משום דצרכי רבים נינהו אבל לצורך יחיד … להמשך קריאה

להמנע מאיסורים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ברר אוכל מתוך פסולת על דעת לאכול מיד, וחזר בו ורוצה לאכול לאחר זמן, יש אומרים שעבר על איסור בורר, ולכן יזהר שלא לעשות כן. (ג ערב) ברר על דעת לאכול מיד, ואכל מיד, אלא שנשאר חלק מהמאכל, אין בזה איסור. ובלבד שלא יערים מתחילה לברור יותר מהכמות … להמשך קריאה

נזכר שהתפלל ערבית

——– היה מתפלל עמידה ולפתע נזכר שכבר התפלל ערבית, ימשיך את העמידה, ויכוון שתפלתו תהיה נדבה, ויוסיף איזו בקשה בברכת 'שומע תפלה' שלא אמרה בתפלת ערבית הקודמת. במה דברים אמורים? בתפלת ערבית, אבל בשחרית ומנחה, יפסיק באמצע תפלתו ואפילו באמצע הברכה. וטעם החילוק ביניהן, כי תפילת ערבית עיקרה רשות, נמצא שהתחיל להתפלל אותה בתורת נדבה, … להמשך קריאה

זוהר ויגש דף ר"ו ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי אִעַרְעוּ בִּכְפַר חָנָן, עַד דַּהֲווּ יַתְבֵי בֵּי אוּשְׁפִּיזַיְהוּ, אָתָא חַד בַּר נַשׁ, וְחַד מְּטוּלָא דְּחַמְרָא קַמֵּיהּ וְעָאל בְּבֵיתָא. אַדְּהָכִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יוֹסֵי הָא תַּנֵינָן דְּדָוִד מַלְכָּא הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס וְשִׁינְתֵּיהּ זְעִיר, הֵיךְ הֲוָה קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא הַאי שִׁיעוּרָא זָעִיר אִיהוּ וְלָא הֲוָה אִתְּעַר אֲפִילוּ בִּתְּלַתּוּת לֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ … להמשך קריאה

מֵאֵיזֶה גִּיל יֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל חִנּוּךְ הַיֶּלֶד?

——– כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מֻקְדָּם, הִתְקַדְּשׁוּת הַהוֹרִים בֵּינָם לְבֵינָם, וּבְמֶשֶׁךְ הַהֵרָיוֹן – לִזָּהֵר מִכָּל מִינֵי טֻמְאָה וּלְהַרְבּוֹת בִּרְאִיּוֹת וּשְׁמִיעוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, וּכְכָל שֶׁהַיֶּלֶד גָּדֵל וּמַתְחִיל לְדַבֵּר מְלַמְּדִים אוֹתוֹ לוֹמַר "מוֹדֶה אֲנִי" וּבְרָכוֹת, נְטִילַת יָדַיִם, וּכְכָל שֶׁנַּרְבֶּה בִּקְדֻשׁת הַיֶּלֶד נַעֲזֹר לוֹ לִגְדֹּל כְּגִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְנָקֵל מֵעָלָיו אֶת נִסְיוֹנוֹת הַזְּמַן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

סימן תפא – שלא לשתות אחר ארבע כוסות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפא – שלא לשתות אחר ארבע כוסות א אַחַר אַרְבַּע כּוֹסוֹת אֵינוֹ רַשַּׁאי לִשְׁתּוֹת יַיִן, אֶלָּא מַיִם. { הַגָּה: וְכָל הַמַּשְׁקִין דִּינָן } א { כְּיַיִן } (בֵּית יוֹסֵף). { וּמִי שֶׁהוּא אִיסְטְנִיס אוֹ תָּאֵב הַרְבֵּה לִשְׁתּוֹת, יָכוֹל לִשְׁתּוֹת כּוֹס חֲמִישִׁי וְיֹאמַר עָלָיו הַלֵּל } ב { הַגָּדוֹל. } (מָרְדְּכַי). ב חַיָּב אָדָם לַעֲסֹק … להמשך קריאה

תקד. שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל. – ספר החינוך

שלא לטל כל שבט לוי חלק בארץ, זולתי הערים הידועות ומגרשיהן, כמו שמבאר בכתוב, ועל זה נאמר (דברים יח א) לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה. משרשי המצוה. כדי שיהיה כל עסק השבט הזה, בעבודת האל ברוך הוא. ולא יצטרכו לעבוד את האדמה, ושאר השבטים נותנין להם חלק מכל אשר להם, מבלי … להמשך קריאה

סימן תקעז – כשנתרבו גשמים עד שמטשטשים הקרקע – ערוך השולחן

——– א במקומות שרוב גשמים מטשטשים הקרקע, ומונעים המחרישה או עושים קלקול אחר, וכל שכן כמו במדינתינו שרוב גשמים מפסידים התבואה לגמרי, ואצלינו רוב גשמים הרבה גרוע מעצירת גשמים – מתריעים ומבקשים רחמים. ואם העניין נחפז, שאין פנאי להתריע כסדר התעניות שלוש ראשונות ואמצעיות ואחרונות ולפזרן על שני חמישי ושני, כגון שהקלקול הוא מיד, וכן … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ט ע"א – חק לישראל

——– אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה וְגוֹמֵר רִבִּי יֵיסָא אָמַר כֵּיוַן דְּעַבְדוּ כָּל חַכִימַיָּא יַת מַשְׁכְּנָא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱדַר חוּשְׁבְּנָא מִכָּל אִינוּן עֲבִידָן דְּאִתְעֲבִידוּ בֵיהּ. מָאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכָל חוּשְׁבַּן וְחוּשְׁבַּן כַּד הֲוָה אִתְעֲבֵיד חוּשְׁבְּנָא הָכִי אִתְקְיָים הַהוּא עֲבִידָא וְאִתְקְיָים בְּאַתְרֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ כְמָה דְאִתְרְעוּ בְמָה דִנְדִיבוּ בְקַדְמִיתָא הָכִי נָמֵי אִתְרְעוּ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן