והוא רחום

——– אומרים פסוק "והוא רחום" קודם ערבית, כי באותה שעה דנים את הרשעים בגיהנם על ידי מלאכי החבלה, עוון, משחית, אף וחימה, וכנגדם אומרים (תהלים עח לח): "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן, וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. ומטעם זה אין אומרים והוא רחום קודם ערבית של שבת, שכיון שנכנסה השבת מסתלק הדין … להמשך קריאה

תצט. שלא ירבה המלך סוסים. – ספר החינוך

שלא ירבה לו המלך שימלך עלינו סוסים זולתי הצריכים למרכבתו ומרכבת פרשיו. וכמו שכתוב (דברים יז טז) לא ירבה לו סוסים. וענין המצוה שלא יהיו לו סוסים שירוצו לפניו לכבוד בעלמא ואפילו על סוס אחד בטל יהיה עובר על זה. ואמנם אם יהיו לו סוסים באצטבלאות שלו מוכנים למלחמה ופעמים שירכבו עליהם פרשיו אין זה … להמשך קריאה

סימן תקעג – הלכתא בטלה מגילת תענית – ערוך השולחן

——– א אצל התנאים הקדמונים היתה "מגילת תענית", והיינו הימים שהקדוש ברוך הוא עשה נסים לישראל, והיו אותן הימים אסורין בהספד ובתענית. ותניא בראש השנה (יט ב): הימים האלה הכתובים במגילת תענית, בין בזמן שבית המקדש קיים, ובין בזמן שבית המקדש אינו קיים – אסורין; דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: (…) בזמן ש[…]אין בית … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק לז – חק לישראל

——– (טו) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָםיְיָ עִמִּי לְמֵימָר: (טז) וְאַתָּ&#1443ה בֶן-אָדָ&#1431ם קַח-לְךָ&#1433 עֵ&#1443ץ אֶחָ&#1428ד וּכְתֹ&#1444ב עָלָיו&#1433 לִֽיהוּדָ&#1428ה וְלִבְנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵ&#1430ל (חברו) חֲבֵרָ&#1425יו וּלְקַח&#1433 עֵ&#1443ץ אֶחָ&#1428ד וּכְת&#1443וֹב עָלָ&#1431יו לְיוֹסֵף&#1433 עֵ&#1443ץ אֶפְרַ&#1428יִם וְכָל-בֵּ&#1445ית יִשְׂרָאֵ&#1430ל (חברו) חֲבֵרָֽיו: וְאַתְּ בַּר אָדָם סַב לָךְלוּחָא חֲדָא וּכְתוֹב עֲלוֹהִי לְשִׁבְטָאדִּיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְּׂרָאֵל אֲחֵיהוֹן וְסַבלוּחָא חֲדָא וּכְתוֹב עֲלוֹהִי שִׁבְטָאדְּיוֹסֵף … להמשך קריאה

תק. שלא לשכן בארץ מצרים לעולם. – ספר החינוך

שלא נוסיף לשוב בדרך מצרים לעולם. כלומר, שלא נלך לקבע דירתנו במצרים, ועל זה נאמר (דברים יז טז) ויי אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. ונכפלה המניעה בזה שלש פעמים. אמרו זכרונם לברכה (מכילתא בשלח יד יג) בשלשה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב בארץ מצרים, בשלשה חזרו, ובשלשתן נענשו, ושלשה מקומות אלו אחד … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק י – חק לישראל

——– י (א) לָמָ&#1443ה יְ&#1453הוָה תַּעֲמֹ&#1443ד בְּרָח&#1425וֹק תַּ&#1437עְלִ&#1431ים לְעִתּ&#1445וֹת בַּצָּרָֽה: לָמָּה יְיָ תְּקוּם בְּרָחִיק תִּטַּמַּרבִּמְדוֹר קַדִּישִׁין לְעִדָּנֵי עַקְתָּא: תעלים לעתות בצרה . תעלים עינים לעתות הצרה : (ב) בְּגַאֲוַ&#1443ת רָ&#1453שָׁע יִדְלַ&#1443ק עָנִ&#1425י יִתָּפְשׂ&#1427וּ | בִּמְזִמּ&#1430וֹת ז&#1443וּ חָשָֽׁבוּ: בְּגַסּוּת רַשִּׁיעָא יִדְלַק עַנְיָא יִתְאַחְדוּןבְּנִכְלוּתָא דְנָא דִי חֲשָׁבוּ לְמֵעְבָּד: ידלק . ירדוף כמו כי דלקת אחרי : יתפשו … להמשך קריאה

ברירה בשני מיני אוכלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– איסור בורר אינו דוקא באוכל ופסולת מעורבים, אלא אף בשני מיני אוכלים המעורבים יחד, וחפץ רק באחד מהם – המאכל שאינו חפץ בו עתה נחשב כפסולת ואסור להוציאו. על כן, סלט שמעורבים בו שום ובצל, ואינו חפץ בהם, אסור להוציאם, אלא יאכל את שאר הירקות וישאיר את השום … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ז – חק לישראל

——– (מ) וַיַּ&#1443עַשׂ חִיר&#1428וֹם אֶת-הַ&#1448כִּיֹּר&#1428וֹת וְאֶת-הַיָּעִ&#1430ים וְאֶת-הַמִּזְרָק&#1425וֹת וַיְכַ&#1443ל חִירָ&#1431ם לַֽעֲשׂוֹת&#1433 אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1445ר עָשָׂ&#1435ה לַמֶּ&#1445לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1430ה בֵּ&#1445ית יְהוָֽה: וַעֲבַד חִירוֹם יָת כִּיּוֹרַיָּא וְיָתמַגְּרוֹפִיתָא וְיָת מִזְרָקַיָּא וְשֵׁיצֵי חִירםלְמֶעְבָּד יָת כָּל עֲבִידְתָּא דַּעֲבַדלְמַלְכָּא שְׁלֹמֹה בְּבֵית מַקְדְּשָׁא דַּיְיָ: ויעש חירום וגו' . ואמר רבי , הכירות הן הן סירות , כמה דאת אמר ( זכריה יב ו ) : … להמשך קריאה

הִזָּהֲרוּ בְּמָמוֹן חַבְרֵיכֶם – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, כ"ה: כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : כְּנַפְשְׁךָ – כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה. לִמְּדָה הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁעַל אַף שֶׁאֲכִילָה זוֹ אֵינָהּ יוֹצֵאת מִכִּיסְךָ, וְאֵינָהּ עַל חֶשְׁבּוֹנְךָ, עִם כָּל זֹאת אַל תִּקַּח אֶלָּא כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה! אַל תֵּלֵךְ אַחַר עֲצַת יִצְרְךָ כְּאוֹתָם נִבְעָרִים שֶׁ"מְּנַצְּלִים עַד הַסּוֹף", וְכָל … להמשך קריאה

סעי' א' – בברכת השיבה שופטינו, חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט; ומר"ה ועד יום הכפורים חותם המלך המשפט. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ברכה אחת עשרה השיבה שופטינו כבראשונה וחותם בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט ומר"ה עד יה"כ חותמין המלך המשפט. וכתב ה"ר יחיאל אף דקימ"ל ברכה הסמוכה לחברתה אין בה מלכות כתב המחזור ויטרי דגבי משפט שייך לומר מלכות טפי משאר ברכות כדכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ. עוד הקשה ה"ר יחיאל מה הפרש יש … להמשך קריאה

סימן תעז – דיני אכילת האפיקומן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעז – דיני אכילת האפיקומן א לְאַחַר גְּמַר כָּל הַסְעֻדָּה אוֹכְלִים מִמַּצָּה הַשְּׁמוּרָה תַּחַת הַמַּפָּה א כַּזַּיִת כָּל אֶחָד, זֵכֶר לַפֶּסַח הַנֶּאֱכָל עַל הַשֹּׂבַע, וְיֹאכְלֶנּוּ בַּהֲסַבָּה וְלֹא יְבָרֵךְ עָלָיו, וִיהֵא זָהִיר לְאָכְלוֹ קֹדֶם חֲצוֹת. { וְיַקְדִּים עַצְמוֹ שֶׁגַּם הַהַלֵּל יִקְרָא קֹדֶם חֲצוֹת } (רַ"ן פ' ע"פ וְסוֹף פ"ב דִּמְגִלָּה). ב אִם שָׁכַח ב וְלֹא … להמשך קריאה

הפסק בברכות

——– השומע קדיש או ברכה מחברו בברכות קריאת שמע, דינו כמבואר לעיל בברכות קריאת שמע של שחרית. ואולם לאחר שסיים ברכת השכיבנו, עונה אפילו אמן של ברכות. (יחוה דעת חלק ב סימן ל. ח"ג תרס) השכיבנו – אם טעה וחתם בה כמו בשבת הפורש סוכת שלום…, יצא. (חזו"ע שבת א שמ) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

הַאִם אָב נֶעֱנָשׁ בַּעֲווֹנוֹת בָּנָיו?

——– אִם הָאָב פָּשַׁע בְּחִנּוּךְ בְּנוֹ יֵעָנֵשׁ, וְאִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ לֹא יֵעָנֵשׁ, אוּלָם לֹא יִמָּלֵט מֵהַצַּעַר וְהַבּוּשָׁה בָּעוֹלָם הַבָּא מִמַּעֲשֵׂי בָּנָיו. (גר"א) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

דילג ברכת השכיבנו

——– המתפלל ערבית, וכשסיים "ברוך אתה ה' גאל ישראל", ענה לאמירת הקדיש שבין השכיבנו לעמידה, וטעה והתחיל העמידה עם הקהל ושכח לומר השכיבנו, לאחר התפלה ישלים את ברכת השכיבנו. וטוב שיקרא לפני כן קריאת שמע. (ח"ג תרסב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

סימן תקעד – שנותנים בתענית חומרי מקום שיצא משם ושהלך לשם – ערוך השולחן

——– א ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענים, אם לא היה בעירו כלל בשעה שקבלו עליהם התענית – אין התענית חל עליו כלל. ובזה לא שייך "חומרי מקום שיצא משם", דאין גוזרין על מי שאינו בהעיר (עיין ט"ז). ואם היה בעירו בשעה שגזרו התענית, וגם הוא קיבל עליו התענית – חייב להתענות ולהשלים, אפילו אין … להמשך קריאה

פסולת ואוכל מתוך אוכל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אוכל ופסולת המעורבים, רשאי להוציא את הפסולת עם מעט אוכל, שכאשר בורר פסולת ואוכל מתוך אוכל, אין זו דרך ברירה ומותר. על כן, סלט שנמצאו בו גרעיני לימון, רשאי להוציא את הגרעינים יחד עם חתיכת עגבניה וכיוצא. (אחרונים, משנ"ב שיט ס"ק נה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

תקא. שלא ירבה לו המלך נשים. – ספר החינוך

שלא ירבה לו המלך נשים הרבה. ועל זה נאמר (דברים יז יז) ולא ירבה לו נשים. וטעם המצוה מבאר בכתוב, כי הנשים מסירות לב בעליהן, כלומר שמפתות אותם לעשות מה שאינו ראוי בהתמדתן עליהם, תחרות, ורבוי דברים, וחלק לק ות. מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כא, א) שעד שמנה עשרה נשים הוא מתר … להמשך קריאה

הוֹרִים הַדָּרִים בְּאֵזוֹר חִלּוֹנִי אוֹ מְפֻשָּׁר, וּבַאֲזוֹרֵיהֶם מְזַכִּים הֵמָּה אֶת הָרַבִּים וְעוֹשִׂים חַיִל בְּמַעֲשֵׂיהֶם, הַאִם יִנְדְּדוּ לְמָקוֹם דָּתִי בִּשְׁבִיל חִנּוּךְ הַבָּנִים, אוֹ זִכּוּי הָרַבִּים עָדִיף?

——– שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאֲלוּ לְהָרַב מִבְּרִיסְק וְעָנָה לְאוֹתוֹ אָדָם הַשּׁוֹאֵל, לֹא רַק בִּשְׁבִיל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ חַיָּב אַתָּה לְהַגֵּר לִמְקוֹם תּוֹרָה אֶלָּא גַּם בִּשְׁבִילְךָ, גַּם אַתָּה בְּסַכָּנָה בִּהְיוֹתְךָ גָּר אִתָּם בִּסְבִיבָתָם, וְלָכֵן הָעֵצָה לָלֶכֶת וְלָגוּר בִּמְקוֹם תּוֹרָה לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו, וּמִדֵּי פַּעַם לָלֶכֶת לָאֵזוֹר הַחִלּוֹנִי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

אֲכִילָה נְכוֹנָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, כ"ה: כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : שָׂבְעֶךָ – וְלֹא אֲכִילָה גַּסָּה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: *(((גיטין ע' ע"א.))) אֱכל שְׁלִישׁ, שְׁתֵה שְׁלִישׁ, וְהַנַּח שְׁלִישׁ. *(((צוואת הגאונים ב', קע"ב.))) שֶׁאֲכִילָה גַּסָּה קָשָׁה לַגּוּף כָּחֳרָבוֹת וּכְסַם הַמָּוֶת, *(((כן כתב ה"תורת מהרי"ץ" בפרשת בהעלותך.))) וּמְטַמְטֶמֶת אֶת הַלֵּב, *(((כן … להמשך קריאה

משנה תרומות פרק יא – חק לישראל

——– א. אֵין נוֹתְנִין דְּבֵלָה וּגְרוֹגְרוֹת לְתוֹךְ הַמּוּרְיָס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְאַבְּדָן, אֲבָל נוֹתְנִין אֶת הַיַּיִן לַמּוּרְיָס. וְאֵין מְפַטְּמִין אֶת הַשֶּׁמֶן, אֲבָל עוֹשִׂין אֶת הַיַּיִן יֵנוּמְלִים. אֵין מְבַשְּׁלִין יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַמְעִיטוֹ. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ: (א) אין נותנין דבילה וגרוגרות. של תרומה: לתוך המורייס. שומן של דגים: מפני שהוא מאבדן. שכן … להמשך קריאה

סימן תעח – שלא לאכל אחר אכילת האפיקומן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעח – שלא לאכל אחר אכילת האפיקומן א אַחַר אֲפִיקוֹמָן א אֵין לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר. { הַגָּה: וְלֹא יֹאכְלֶנּוּ } ב { בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, דְּלֹא עָדִיף מֵאִלּוּ הִפְסִיק בְּשֵׁנָה דְּאָסוּר מִשּׁוּם דְּהָוֵי כִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת } (טוּר). ב מִי שֶׁיָּשַׁן בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה וְהֵקִיץ, אֵינוֹ חוֹזֵר לֶאֱכֹל. בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁיָּשְׁנוּ מִקְּצָתָן בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה, חוֹזְרִים וְאוֹכְלִים. נִרְדְּמוּ … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כ – חק לישראל

——– (יט) גּֽוֹלֶה-סּ&#1453וֹד הוֹלֵ&#1443ךְ רָכִ&#1425יל וּלְפֹתֶ&#1445ה שְׂ&#1437פָתָ&#1431יו לֹ&#1443א תִתְעָרָֽב: דְּגָלֵי רָזָא אָכֵל קוּרְצָא וּלְמַןדִמְשַׁרְגֵּג בְּשִׁפְוָתֵיהּ לָא תִתְחַלַט: גולה סוד הולך רכיל ולפותה שפתיו . המדבר חלקות לפתותך ולהסיתך : (כ) מְ&#1453קַלֵּל אָבִ&#1443יו וְאִמּ&#1425וֹ יִֽדְעַ&#1445ךְ נֵ&#1437ר&#1431וֹ (באישון) בֶּאֱשׁ&#1445וּן חֹֽשֶׁךְ: דְּלָיֵט לַאֲבוּי וּלְאִמֵיהּ נִדְעָךְ שְׁרָגֵיהּאֵיךְ אֶתוּנָא דַחֲשוֹכָא: מקלל אביו ואמו . ידעך נרו באשון חשך . בהנשיף … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק י – חק לישראל

——– (ה) אֹגֵ&#1443ר בַּ&#1453קַּיִץ בֵּ&#1443ן מַשְׂכִּ&#1425יל נִרְדָּ&#1445ם בַּ&#1437קָּצִ&#1431יר בֵּ&#1443ן מֵבִֽישׁ: דְּפָלֵיחַ בְּקַיְטָא בְּרָא סוּכְלְתָנָא הוּאוּדְדָמֵיךְ בַּחֲצָדָא בְּרָא הוּא מְבַהֲתָנָא: (ו) בְּ&#1453רָכוֹת לְרֹ&#1443אשׁ צַדִּ&#1425יק וּפִ&#1445י רְ&#1437שָׁעִ&#1431ים יְכַסֶּ&#1445ה חָמָֽס: בִּרְכָתָא תֶהֶוְיָן עַל רֵישֵׁי דְצַדִיקַיָאוּבְפוּמְהוֹן דְּרַשִּׁיעֵי נְכַסֵּי חֲטוֹפָא: ופי רשעים יכסה חמס . החמס יכסה על פיהם ויהרגם : (ז) זֵ&#1443כֶר צַ&#1453דִּיק לִבְרָכָ&#1425ה וְשֵׁ&#1430ם רְשָׁעִ&#1443ים יִרְקָֽב: דּוּכְרָנָא דְצַדִיקֵי … להמשך קריאה

משנה פאה פרק ב – חק לישראל

——– א. וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה. הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הַיָּחִיד הַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְהַבּוּר, וְהַנִּיר, וְזְרַע אַחֵר. וְהַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מַפְסִיק, אֶלָּא אִם כֵּן חָרָשׁ: (א) ואלו מפסיקין. בין שדה לשדה ויהיו נחשבים כשתי שדות לענין שאם מניח פאה באחת מהן על … להמשך קריאה

סימן תקעה – דיני תענית שבארץ ישראל על הגשמים – ערוך השולחן

——– א סדר תעניות שמתענין בארץ ישראל על הגשמים כך היא: דהנה זמן שאלת גשמים בארץ ישראל הוא בשלושה מרחשון, כמו שכתבתי לעיל סימן קיז. ואם לא ירדו אז גשמים – ממתינין עד שבעה עשר בו, משום דעד זמן הזה אין שום קלקול בהתבואות עדיין. ואם הגיע שבעה עשר ולא ירדו גשמים – מתחילין תלמידי … להמשך קריאה

הכרזה קודם העמידה

——– ראוי ונכון להכריז בציבור קודם העמידה: 'יעלה ויבוא' או 'מוריד הטל' או 'על הניסים' וכיוצא, כדי להזכירם לאומרו. וכתב הרשב"א שכן נוהגים בכל מקום, ואין בזה חשש הפסק, כיון שהוא צורך התפילה ממש, ולא מיחה אדם בדבר. (ראבי"ה, שבלי הלקט, אבודרהם, מהרי"ל, דרכי משה, שו"ע רלו ס"ב, ב"ח, כנסת הגדולה, הלבוש, אליה רבה, מגן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן