הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ז א. הַבּוֹצֵע נוֹתֵן פְּרוּסָה לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְהָאֶחָד נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְאֵין הַבּוֹצֵעַ נוֹתֵן בְּיַד הָאוֹכֵל אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָבֵל וְהַבּוֹצֵעַ הוּא פּוֹשֵׁט יָדָיו תְּחִלָּה וְאוֹכֵל. וְאֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִין לִטְעֹם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַמְּבָרֵךְ. וְאֵין הַבּוֹצֵע רַשָּׁאי לִטְעֹם עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי רֹב הַמְסֻבִּין. וְאִם רָצָה הַבּוֹצֵעַ לַחֲלֹק כָּבוֹד … להמשך קריאה

סעי' ג' – טעה או דילג ברכה מהאמצעיות חוזר לאותה ברכה וממשיך על הסדר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בברכות לד. אמר רב הונא טעה בג' ראשונות חוזר לראש באמצעיות חוזר לאתה חונן בג' אחרונות חוזר לרצה ורב אסי אמר אמצעיות אין להם סדר. וכל הפוסקים פסקו כרב אסי. ופירש"י אין להם סדר שאם דלג ברכה אחת ואח"כ נזכר קודם שהגיע לרצה אומרה במקום שנזכר. ורשב"ם פירש ודאי צ"ל כל י"ח … להמשך קריאה

מתעסק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– היו לפניו תערובת של אוכל ופסולת, ושלח ידו ליקח אוכל, ובטעות לקח פסולת, לא עבר על איסור בורר, כיון שלא חשב לקחת פסולת [והרי הוא בגדר מתעסק.] (ג רעד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ל"ב ע"ב אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. וְעַל כֵּן חֲשָׁבוּהוּ כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר, כִּי הוּא מְסַבֵּב וְגוֹרֵם נֶזֶק גָּדוֹל וְרָעָה רַבָּה לַחֲבֵרָיו בְּהַבְאִישׁוֹ אֶת רֵיחָם בְּעֵינֵי הָעָם אוֹ בִּשְׁאָר דַרְכֵי הֶפְסֵד וְלֹא יִתָּכֵן … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פרק א' א. כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה וּבֵין לֹא תַעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּיב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה') אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ וְגוֹ' וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. וִדּוּי זֶה מִצְוַת … להמשך קריאה

תִּתְחַדֵּשׁ! – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, ט"ז: הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש לקח טוב.))) בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם. מִטִּבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁלְּאַחַר שֶׁחוֹזֵר הוּא כַּמָּה פְּעָמִים עַל פְּעֻלָּה כָּל שֶׁהִיא – כַּמָּה טוֹבָה וּמְיֻחֶדֶת שֶׁתִּהְיֶה, נַעֲשֶׂה … להמשך קריאה

סעי' ד' – שליח ציבור ששכח ולא אמר עננו בין גואל לרופא כיון שאמר ברוך אתה השם של רפאנו שוב אינו חוזר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שלפרוש"י הנ"ל שאין סדר לברכות האמצעיות, אם שכח הש"ץ לומר עננו בין גואל לרופא יכול לומר הברכה במקום שנזכר. וכתב הב"י שיותר נראה לומר שיאמר אותו בשומע תפלה ושכ"כ במנהיג. (הב"י הוא בדיבור המתחיל ומ"ש שבסוף הסימן והוא שייך למעלה על מה שכתב הטור בדעת רש"י, ואחריו צריך לבא הדיבור הכתוב בב"י … להמשך קריאה

סימן תפב – מי שאין לו מצה שמורה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפב – מי שאין לו מצה שמורה א מִי שֶׁאֵין לוֹ מַצָּה מְשֻׁמֶּרֶת אֶלָּא כַּזַּיִת, מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת א מָרוֹר וְאוֹכֵל, וּכְשֶׁגּוֹמֵר סְעוּדָתוֹ מִמַּצָּה שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁמֶּרֶת, מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה וְאוֹכֵל אוֹתוֹ כַּזַּיִת, וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרָיו כְּלוּם. { הַגָּה: וּמִי שֶׁאֵין לוֹ ב' הַלֵּילוֹת רַק ג' מַצּוֹת, יְבָרֵךְ לַיִל רִאשׁוֹן הַמּוֹצִיא וְעַל אֲכִילַת מַצָּה … להמשך קריאה

המאחר לתפילה

——– המאחר ומצא את הציבור אחר קריאת שמע, ואם יתחיל עכשו את הברכות, לא יספיק לסיים עמהם את העמידה ולענות לקדישים וברכו, יתחיל את העמידה עמהם, ובסיום התפילה ישלים את הברכות עם קריאת שמע. (סימן רלו ס"ג. ח"ג תרסא) המאחר ומצא את הציבור בעמידה ואין לו מנין אחר, לא יתחיל עמהם, אלא אם כן יודע … להמשך קריאה

ברירה בדבר לח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל דבר המונח במשקה וניכר בפני עצמו, לא שייך בו דין בורר. כיון שאין כאן שני דברים המעורבים יחד, אלא כל אחד ניכר בפני עצמו. ולכן מותר להוציא שקית תה מכוס תה, או יתוש מן המשקה. ועל זה הליץ הגאון מהריט"ץ [רבי יום טוב צהלון]: "אין ברירה בלח, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק ב' א. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְפַּלֵּל בְּכָל תְּפִלָּה מֵחֲמֵשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁבַע בְּרָכוֹת שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלש אַחֲרוֹנוֹת וְאֶמְצָעִית מֵעֵין הַיּוֹם וְחוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִם חַל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת חוֹתֵם בְּכָל תְּפִלָּה מֵהֶן מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים: ב. בַּמֶּה דְבָרִים … להמשך קריאה

תקה. שלא יקח שבט לוי חלק בבזה. – ספר החינוך

שלא יטל כל שבט לוי חלק בבזה במה ששללו ישראל בהכנסם בארץ (עי' ספה"מ לאוין קע), ובמה שישללו מאויביהם אחרי כן, ועל זה נאמר (דברים יח א) לא יהיה לכהנים חלק ונחלה, וכן בא בספרי, חלק בבזה, ונחלה בארץ. ואל יקשה עליך בזה הלאו ענין לאו שבכללות, שהרי כבר באו בכתוב על שני ענינים אלה … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ לְהַכּוֹת אֶת הַיֶּלֶד לְצֹרֶךְ חִנּוּךְ, וּמָתַי וְאֵיךְ?

——– לְדַאֲבוֹנֵנוּ פָּשְׁטָה הַיּוֹם שִׁיטָה פְּסוּלָה הָאוֹסֶרֶת לְהַכּוֹת יֶלֶד, הֵן הַהוֹרִים וְהֵן הַמְחַנְּכִים. לְדַעַת תּוֹרָה הַהַכָּאָה לְיֶלֶד הִיא חִיּוּבִית אֶלָּא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת מָלֵא, לֹא מִתּוֹךְ כַּעַס וְלֹא מִתּוֹךְ פֻּרְקַן עֲצַבִּים שֶׁזֶּה רַק מְקַלְקֵל וְלֹא מְתַקֵּן. וְעוֹד, הַהַכָּאָה צְרִיכָה זְהִירוּת לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם סַכָּנָה, כְּגוֹן מֵאֲחוֹרָיו עַל רַגְלָיו וְכַדּוֹמֶה. וּמָתַי לְהַכּוֹת? שָׁאֲלוּ … להמשך קריאה

סימן תקעח – שכל יחיד יתענה ויתפלל על צרתו – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בפרק ראשון דין ט: כשם שהציבור מתענין על צרתן, כך היחיד מתענה על צרתו. כיצד? הרי שהיה לו חולה, או תועה במדבר, או אסור בבית האסורים – יש לו להתענות עליו ולבקש רחמים בתפילתו, ואומר "ענינו…". ולא יתענה לא בשבתות, ולא במועדות, ולא בראש חודש, ולא בחנוכה ופורים. עד כאן לשונו. … להמשך קריאה

מַדּוּעַ אֵין לְהִסְתַּפֵּק בְּחִנּוּךְ הַמְלַמֵּד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה?

——– אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָתֵת אַהֲבָה אֲמִתִּית כְּמוֹ אָב וְאֵם, וְאֵין הַשְׁפָּעָה כְּמוֹ הַשְׁפָּעָה שֶׁבָּאָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְחֹם. אִם אָב יִגְעַר בִּבְנוֹ אוֹ אֲפִלּוּ יַכֵּהוּ הֲרֵי יִתְפַּיְּסוּ תֵּכֶף לְאַחַר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְכָל הַמְּרִיבָה כְּלֹא הָיְתָה. וְאִלּוּ מְלַמֵּד בְּבֵית סֵפֶר שֶׁמַּכֶּה תַּלְמִיד אוֹ גּוֹעֵר בּוֹ, הֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ תַּלְמִיד נוֹטֵר לוֹ קְפֵּידָא, וְכָל הָאֵמוּן שֶׁל הָאַהֲבָה וְהַיְדִידוּת … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ט ע"ב רָאוּי לְשָׁרֵת הַמֶלֶךְ בִּכְלֵי חֶמְדָּה כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וַהֲרֵי הַלֵּב עִיקָר הָאָדָם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבִּרְמַ"ח אֵבָרִים וּכְתִיב (משלי י) כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק גַּם שְׁתֵּי עֵינַיִם כִמְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם וְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת נֶגֶד עֶשֶׂר שֵׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ עֶשֶׂר סְפִירוֹת גַּם הָאָזְנַיִם כְּלֵי שָׁרֵת לִשְׁמוֹעַ בָּהֶם דִּבְרֵי ה' כְּדִכְתִיב (ישעי' נה) שִׁמְעוּ … להמשך קריאה

תקו. לתת זרוע ולחיים וקבה לכהן. – ספר החינוך

שנצטוו ישראל לתת הזרוע והלחיים והקבה, מכל בהמה טהורה שנזבח לכהן, ועל זה נאמר (דברים יח ג) וזה יהיה משפט הכהנים וגו'. כבד אמרו חכמינו זכרונם לברכה (חולין קלד, ב), בטעם מצוה זו, כי בזכות פנחס אביהם, שקנא לאלהיו על דבר כזבי ומסר נפשו להרג נשיא שבט מישראל על קדשת השם זכו בניו הכהנים לעולם … להמשך קריאה

סימן תפג – דין מי שאין לו יין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפג – דין מי שאין לו יין א מִי שֶׁאֵין לוֹ א יַיִן בְּלֵיל פֶּסַח, מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת שֶׁמְּבָרֵךְ הַמּוֹצִיא ב וּבוֹצֵעַ, וּמַנִּיחַ יָדָיו עָלָיו עַד שֶׁגּוֹמֵר הַקִּדּוּשׁ, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה, וְאוֹכֵל, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל שְׁאָר יְרָקוֹת וּמְסַלֵּק הַשֻּׁלְחָן וְאוֹמֵר מַה נִּשְׁתַּנָּה וְכָל הַהַגָּדָה עַד ג גָּאַל יִשְׂרָאֵל, וּמְבָרֵךְ עַל הַמָּרוֹר, וְאוֹכֵל, וְאַחַר … להמשך קריאה

סימן תקעט – סדר התפילה בשבע אחרונות – ערוך השולחן

——– א בכל יום משבעה תעניות אחרונות של גשמים או של שארי צרות, כשעושים בסדר הזה (עיין בטור ובית יוסף וב"ח), מתפללין על סדר זה: מוציאין את התיבה, והוא ארון הקודש שספר תורה מונחת בו. ונראה שמוציאין אותה עם הספר תורה. והיכן מוציאין? לרחובה של עיר, כדי להתבזות בפרהסיא בכלי צנוע הלזו. וגם משום גלות. … להמשך קריאה

לָשׁוֹן הָרַע – דובב שפתי ישנים

——– כ"ז, כ"ד: אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : עַל לָשׁוֹן הָרַע הוּא אוֹמֵר. *(((תהלים י"ב, ד'.))) יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, *(((כך אמר מר עוקבא בערכין (ט"ו ע"ב). ועע"ש אריכות דברים בגנות ובחומרת המדבר לשון הרע.))) שֶׁכָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע מַגְדִּיל עֲווֹנוֹתָיו כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת … להמשך קריאה

וזאת הברכה יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וְז&#1443ֹאת לִֽיהוּדָה&#1432 וַיֹּאמַר&#1426 שְׁמַ&#1444ע יְהֹוָה&#1433 קוֹל יְהוּדָ&#1428ה וְאֶל-עַמּ&#1430וֹ תְּבִיאֶ&#1425נּוּ יָדָיו&#1433 רָ&#1443ב ל&#1428וֹ וְעֵ&#1445זֶר מִצָּרָ&#1430יו תִּֽהְיֶֽה: (פ) וְדָא לִיהוּדָה וַאֲמַר קַבֵּל יְיָצְלוֹתֵהּ דִיהוּדָא בְּמִפְּקֵהּ לְאַגָחָא קְרָבָאוּלְעַמֵהּ תָּתֵיבִנֵהּ לִשְׁלָם יְדוֹהִי יַעְבְּדָןלֵהּ פֻּרְעֲנוּתָא מִסָנְאוֹהִי וְסָעִיד מִבַּעֲלֵידְבָבוֹהִי הֲוֵי … להמשך קריאה

שמע קדושה אחרי ערבית

——– התפלל ערבית בפלג המנחה, ושמע קדושה וברכות החזרה של מנחה ממנין אחר, יענה. [ואפילו בשבת שכבר עשאו קודש בערבית של שבת, מכל מקום אין הקדושה והאמנים נחשבים תפלה של חול.] (חזו"ע שבת א שסא. ו תרמו) המתפלל ערבית בזמן פלג המנחה, והגיע לברכת מחיה המתים, ושמע קדושה של מנחה ממנין אחר, לא יענה, אלא … להמשך קריאה

ברירה בעת האכילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בעת שאדם אוכל ממש, מותר לברור אפילו פסולת מתוך אוכל, מפני שאין זו דרך ברירה אלא דרך אכילה. על כן, מותר להסיר את גרעיני האבטיח בעת אכילתו, ואין צריך להכניס את האבטיח לפיו ולהוציא את הגרעינים. (שבת ד קצב, קצד, קצה, רכב) הוצאת תולעת מהפרי האוכל פרי או … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' לָשׁוֹן הָרָע אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁקָּשֶׁה מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִילוּי עֲרָיוֹת שֶׁהֵן הַחֲמוּרוֹת מִכָּל הָעֲבֵרוֹת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כּוֹפֵר בְּעִיקָר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים י"ב) אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. רְכִילוּת הוֹרֵג שְׁלֹשָה וְשָׁקוּל כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְאֵינוֹ נִכְנָס … להמשך קריאה

נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ז, כ"ו: אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : כָּאן כָּלַל אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. *(((נדרים ח' ע"ב. ועיין ברש"י שם שהביא כמה מקומות מהם למדים דבר זה. ))) כָּל יִשְׂרָאֵל מֻשְׁבָּעִים וְעוֹמְדִים עַל הַמִּצְווֹת מֵהַר סִינַי, וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ, … להמשך קריאה

אחד לא התפלל ותשעה התפללו

——– יחיד שלא התפלל ערבית, וישנם עשרה אנשים במקום, רשאי לומר חצי קדיש וברכו, וחצי קדיש שקודם העמידה, וקדיש תתקבל. ומכל מקום אין תפלתו נחשבת לתפילה בציבור. (פרי מגדים, משנה ברורה, כף החיים. ד תרא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן