סימן תפא – שלא לשתות אחר ארבע כוסות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפא – שלא לשתות אחר ארבע כוסות

א אַחַר אַרְבַּע כּוֹסוֹת אֵינוֹ רַשַּׁאי לִשְׁתּוֹת יַיִן, אֶלָּא מַיִם. { הַגָּה: וְכָל הַמַּשְׁקִין דִּינָן } א { כְּיַיִן } (בֵּית יוֹסֵף). { וּמִי שֶׁהוּא אִיסְטְנִיס אוֹ תָּאֵב הַרְבֵּה לִשְׁתּוֹת, יָכוֹל לִשְׁתּוֹת כּוֹס חֲמִישִׁי וְיֹאמַר עָלָיו הַלֵּל } ב { הַגָּדוֹל. } (מָרְדְּכַי). ב חַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם, וּלְסַפֵּר בַּנִּסִים וּבַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲבוֹתֵינוּ, עַד שֶׁתַּחְטְפֶנּוּ ג שֵׁנָה. { הַגָּה: וְכָל דִּין לֵיל רִאשׁוֹן יֵשׁ גַּם כֵּן בְּלֵיל שֵׁנִי } (אָגוּר). { וְנוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִקְרוֹת עַל מִטָּתוֹ רַק פָּרָשַׁת } ד { שְׁמַע, וְלֹא שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁקּוֹרִין בִּשְׁאָר לֵילוֹת כְּדֵי לְהָגֵן, כִּי לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא מִן הַמַּזִּיקִין. }

באר היטב – סימן תפא – שלא לשתות אחר ארבע כוסות

א א כיין. בד"מ כתב שנוהגין היתר בשתיית לקרי"ץ בל"א ואף עפי"ל טראנ"ק שרי עכ"ל. וכתב המ"א דהיינו אותו עפי"ל טראנ"ק שעושין במדינתינו שמבשלים מים עם התפוחים. אבל אותו טרנ"ק שעושין בארץ אשכנז שכותשין התפוחים בבית הבד ויש לו טעם גדול יש לאסור. ומי זנגביל שקורין אינגב"ר וואסי"ר יש להתיר עמ"א והח"י העלה דמותר לשתות כל המשקין שאינם משכרים וכ"פ בנ"ץ ובעל פר"ח ע"ש. ולפיכך הדבר ברור להתיר לשתות הקאוו"י או ט"ע וכיוצא. וכנה"ג בספרו פסח מעובין כתב דלא רצה לנהוג היתר בשתיית הקא"ווי ובשתיית הטוטין שקורין טובאק כתב שומר נפשו ירחק ממנו: ב הגדול. ודוקא אם לא אמר הלל הגדול על כוס ד'. מ"א: ב ג שני. ובליל שני מותר לשתות כל שאר משקים אחר הד' כוסות לכ"ע עח"י: ד שמע. וצריך לברך ברכת המפיל מהרי"ו. ואם קרא ק"ש בביה"כ קודם הלילה צריך לקרות כל הק"ש כדי לצאת עסי' רל"ה:

מגן אברהם תפ״א – סימן תפא – שלא לשתות אחר ארבע כוסות

א׳ ז"ל ד"מ ומהרי"ו כתב דמים שנתמדו שקורין עפי"ל טרנ"ק גרע מיין ואסור דמבטל טעם מצה והמנהג לשתות מים המבושל עם שרשים המתוקים שקורין לקרי"ץ וא"כ אפשר דאף עפי"ל טרנ"ק שרי עכ"ל ד"מ ול"נ דמהרי"ו לא אסר אלא כאותן שעושין בארץ אשכנז שבותשין תפוחים בבית הבד ויש להם טעם גדול אבל במדינתינו שמבשלים מים עם התפוחים דינן כמו לקרי"ץ וב"ח כתב אפשר דלקרי"ץ נמי אסור אבל במי זנגבל שקורין אינגב"ר ווסי"ר לא ראיתי לאסור עכ"ל ואפשר דס"ל דשמא גרם כל ששם מים עליו שרי: הלל הגדול. נ"ל דוקא כשלא אמר הלל הגדול על כוס ד': ב׳ רק פ' שמע. נ"ל דאם קרא ק"ש בב"ה ביום צריך לקרות בלילה כל הק"ש כדי לצאת י"ח כמ"ש סי' רל"ה ואם קראה בב"ה בלילה א"צ לקרות רק פ' שמע כיון שמוזכרת להדיא בגמ' פ' הרואה וכ' מהרי"ו דצ"ל ברכת המפיל וכ' מהרי"ל דלא ינעול הדלת בבריח חזק והיכא דשכיח הזיקא לא סמכי' אניסא:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תפ״א

א׳ בטור מביא דברי רבינו האי לענין כוס ה' וז"ל מי שרוצה לשתות כוס ה' יאמר עליו הלל הגדול ויניח יהללוך ויאמר לאחריו (פי' בכוס ד' אומר הלל ומניח יהללוך על כוס ה' שאומר עליו הלל הגדול ושם יסיים יהללוך) אבל עכשיו באו התלמידים ואמרו שעל כל כוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו ואומר יהללוך אחר הלל וחותמין מלך מהולל בתשבחות ושותין כוס ה' ואומרים עליו הלל הגדול וחותמין בו נשמת כל רזי עד הבוחר בשירי. הב"י האריך בפי' דבר זה ול"נ דה"ק דודאי שאין חתימה על הלל אלא בתחיל' היה חתימת הבוחר בשירי שייכא גם על הלל שאמר בכוס ד' כמו שהברכ' אחרונ' שהיא על הגפן שייכא גם על כוס ג' ה"ה בזה החתימ' אבל לפי שאמרו התלמידים שצריך על הגפן על כל כוס א"כ גם חתימה של הבוחר לא שייכא רק על הלל הגדול של כוס ה' לא על הלל של כוס ד' אין לך חתימה על הלל לפ"ז ע"כ חתמו בכוס ד' במלך מהולל ובכוס ה' בהבוח' בשירי והשיב על זה דלא יפה הוא דלא אמרו רבנן שתי ברכות פי' ב' חתימות אלא א' מהם א"כ למה שאנו נוהגין רק בד' כוסות ואנו חותמין ביהללוך מלך מהולל אם טעה א' וחתם אחר ישתבח בהבוחר שוב לא יסיים אחר נשמת במלך מהולל דהא אפי' בב' כוסות לא יהיה רק חתימ' א' ק"ו בכוס א' אלא יאמר הלל הגדול עד החתימה ותו לא כנלע"ד פשוט: (א) וכל המשקים כו'. מהרי"ו כ' דדוקא מים כמו שהם ולא מים שנתמדו כגון עפי"ל טרנ"ק דהוא מבטל טעם מצה וגרע מיין ע"כ וכתב מו"ח ז"ל ואפשר דמי לקרי"ץ נמי אסור. מי זנגביל שקורין אינגבר ווסי"ריש להתיר:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תפ״א

תפ״א:א׳ס״ו א׳ במ"א ז"ל ד"מ כו' ואפשר דס"ל כו' ופר"ח חולק וכתב דע"כ אין הטעם שיבטל טעם המצה דהא כבר שתה ב' כוסות האחרונות ובלא"ה נתבטל טעם מצה. אע"כ הטעם שלא ישתכר וישן ומצוה להרבות בסיפור שבחי ה' ולפ"ז כל המשקים שאין משכרים מותר לשתות כ"ש הקאפ"ע עכת"ד תפ״א:א׳ס״ז א׳ (ס"ק ב) רק כו' בגמרא פ' הרואה דף ס' ע"ב ברכת המפיל ויותר אין ראוי לומר דהוי לשמירה ונראה שאינו מאמין ח"ו לדברי חכמינו ז"ל שהוא ליל שמורים:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א