מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף לא עד אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע אוֹ יִשְׁמַע כָּל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה אוֹ יֵשֵׁב בְּסוֹד מְשַׂחֲקִים בּוֹזִים תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְיָדוּעַ כִּי הֵם סָרָבִים וְסַלּוֹנִים וְאִם יוֹכִיחֵם אַל יַקְשִׁיבוּ אֶל דְּבָרָיו. עַל כֵּן יָשִׂים יָד עַל פֶּה גַּם זֶה יֵעָנֵשׁ כִּי לֹא יַעֲנֶה כְּסִילִים כְּאִוַּלְתָּם פֶּן … להמשך קריאה

סימן תסה – דיני מורסן בפסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסה – דיני מורסן בפסח א אֵין שׁוֹרִין מוּרְסָן לְתַרְנְגוֹלִים א בְּשׁוּם פָּנִים, וְלֹא ב חוֹלְטִין. { הַגָּה: וּכְשֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים לֶאֱכֹל, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִיכָם בְּמָקוֹם } ג { לַח שֶׁיָּבוֹא לִידֵי חִמּוּץ } (מַהֲרִי"ו). ב אֵין הָאִשָּׁה שָׁפָה מוּרְסָן עַל ד בְּשָׂרָהּ, אֲפִלּוּ יָבֵשׁ. ג אִם שִׁפְשְׁפוּ מוּרְסָן בְּאַוָּז לַח מִמַּיִם, … להמשך קריאה

נטילת ידים קודם התפילה

——– צריך לרחוץ ידיו במים קודם התפילה אף אם אינו יודע בברור שהתלכלכו. אבל אם הזמן מצומצם וחושש שיעבור זמן התפילה, ישפשף ידיו בבגד וכיוצא. (צב ס"ד, רלג ס"ב) אם נטל ידיו למנחה ונשאר בבית הכנסת ללמוד או לשמוע שיעור תורה עד לתפילת ערבית, אינו צריך ליטול ידיו שוב לתפילת ערבית. (משנ"ב רלג ס"ק יח) … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אחר שדשים את התבואה, ומעורב המוץ [הקליפות והפסולת] יחד עם גרעיני התבואה, כדי להפרידם לוקחים את התבואה בכלי הנקרא רַחַת, וזורים [מניפים] את התבואה לרוח, והמוץ הקל עף ברוח, והגרעינים היותר כבדים נופלים לארץ. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

תפט. להראות ברגלים בבית הבחירה. – ספר החינוך

שנצטוינו להראות כל זכר בירושלים בבית הבחירה שלש פעמים קבועים בשנה. והן, פסח ושבועות וסכות, ועל זה נאמר (דברים טז טז) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יי אלהיך. וענין המצוה, שיעלה כל אדם עם כל בן זכר שיש לו שיוכל ללכת לבדו ברגליו למקדש ויתראה שם, ומחיוב ראיה זו, שיקריב שם קרבן … להמשך קריאה

זמן התפילה

——– תפילת מנחה זמנה מחצי שעה אחר חצות היום [דהיינו אחר שש שעות וחצי מתחילת היום בשעות זמניות. בקיץ בערך: 1:10, ובחורף בערך: 12:00], עד השקיעה. תפלת מנחה שמחצי שעה אחר חצות היום עד תשע שעות וחצי, נקראת "מנחה גדולה", ולאחר זמן זה היא נקראת "מנחה קטנה", [בחורף בערך: 14:30, ובקיץ בערך: 15:50]. (סימן רלג … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ה א. הִשְׁתַּחֲוָיָה כֵיצַד אַחַר שֶׁמַּגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִכְּרִיעָה חֲמִישִׁית יֵשֵׁב לָאָרֶץ וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו אַרְצָה וּמִתְחַנֵּן בְּכָל הַתַּחֲנוּנִים שֶׁיִּרְצֶה. כְּרִיעָה הָאֲמוּרָה בְכָל מָקוֹם עַל בִּרְכַּיִם. קִידָה עַל אַפַּיִם. הִשְׁתַּחֲוָיָה זֶה פִּישׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַד שֶׁנִּמְצָא מוּטָל עַל פָּנָיו אָרְצָה: ב. כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה נְפִילַת אַפַּיִם אַחַר תְּפִלָּה יֵשׁ מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִידָה … להמשך קריאה

ויקהל ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) וְהַנְּשִׂאִ&#1443ם הֵבִ&#1428יאוּ א&#1434ֵת אַבְנֵ&#1443י הַשּׁ&#1428ֹהַם וְאֵ&#1430ת אַבְנֵ&#1443י הַמִּלֻּאִ&#1425ים לָֽאֵפ&#1430וֹד וְלַחֹֽשֶׁן: וְרַבְרְבַיָא אַיְתִיאוּ יָת אַבְנֵי בוּרְלָאוְיָת אַבְנֵי אַשְׁלָמוּתָא לְשַׁקָעָא בְאֵפוֹדָאוּבְחוּשְׁנָא: והנשאם הביאו. אמר ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין, ומה שמחסירים אנו משלימין אותו. כיון שהשלימו … להמשך קריאה

וכל זה הוא כשקיבל על כמה ימים. אבל אם קיבל תענית רק על יום אחד, כגון שאמר "הריני בתענית למחר" והתענה, אך בלילה שאחר התענית נמלך להתענות גם למחר, ואפילו לן בתעניתו שלא אכל בלילה והתענה גם למחר ביום השני – מכל מקום אינו תענית, אף שנמשך ביחד עם יום הראשון, כיון שלא היתה קבלה על היום השני. – ערוך השולחן

——– כז איפסקא בגמרא (יא ב): הלכתא מתענין לשעות, ומתפללין תפילת תענית. והוא שלא טעם כל היום כולו. וביאור הדברים: כגון שהיה טרוד בעסקיו או בחפיציו, ולא אכל עד חצות או עד תשע שעות, ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום – הרי זה מתענה אותם שעות, ומתפלל בהם "ענינו", שהרי קיבל עליו התענית קודם שעות … להמשך קריאה

אִסּוּר וְהֶתֵּר – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, י"א: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, שֶׁאִם אֵין הַקָּבָּ"ה מַתִּירָהּ, יִשָּׂאֶנָּה בְּאִסּוּר. הַמִּתְיַמֵּר לְהָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ כִּפְשׁוּטָם גְּרֵידָא – הִיא לֹא תִּצְלַח, שֶׁוַּדַּאי עֹמֶק גָּדוֹל בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ. אֲבָל אָנָּא עַבְדָּא מוּסַר הַשְׂכֵּל חָשׁוּב לָקַחְתִּי מִכָּאן: שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָסוּר … להמשך קריאה

האזינו ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) לוּלֵ&#1431י כַּ&#1444עַס אוֹיֵב&#1433 אָג&#1428וּר פֶּן-יְנַכְּר&#1430וּ צָרֵ&#1425ימוֹ פֶּן-יֹֽאמְרוּ&#1433 יָדֵ&#1443נוּ רָ&#1428מָה וְלֹ&#1445א יְהֹוָ&#1430ה פָּעַ&#1445ל כָּל-זֹֽאת: אִלוּלָפוֹן רָגְזָא דְסָנְאָה כְּנִישׁ דִילְמָאיִתְרַבְרַב בְּעֵל דְבָבָא דִילְמָא יֵימְרוּןיְדָנָא תְקִיפַת לָנָא וְלָא מִןקֳדָם יְיָ הֲוַת כָּל דָא: לולי כעס אויב אגור. אם לא שכעס האויב כנוס עליהם להשחית ואם יוכל להם וישחיתם יתלה הגדלה בו ובאלהיו ולא יתלה … להמשך קריאה

סימן תסו – אם הרק ומי רגלים ודומיו מחמיצים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסו – אם הרק ומי רגלים ודומיו מחמיצים א לֹא א יִלְעֹס אָדָם חִטִּים וְיִתֵּן עַל גַּבֵּי ב מַכָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצוֹת, ג שֶׁהָרֹק מַחְמִיץ. ב הַנּוֹתֵן שְׂעוֹרִים לִבְהֶמְתּוֹ וּמָצָא בָּהֶם רִיר, צָרִיךְ לְבַעֲרָם. { הַגָּה: אֲבָל מִסְּתָם אֵין לָחוּשׁ, הוֹאִיל וּכְבָר } ד { בָּטֵל } (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). { וְיֵשׁ מַחְמִירִין לְבַעֵר כָּל … להמשך קריאה

מַה כֹּחַ הַצְּדָקָה בִּמְיֻחָד לְהַצִּיל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ?

——– בְּדוֹרֵנוּ לֹא נִשְׁאַר לָנוּ אֶפְשָׁרוּת דֶּרֶךְ לְתִקּוּן וְכַפָּרַת הָעֲווֹנוֹת מִלְּבַד הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד, אֵין בְּכֹחֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִסְתַּגֵּף וְלַעֲרֹךְ כִּמְעַט שׁוּם תִּקּוּן מִתִּקּוּנֵי הָאֲרִ"י הַמְבֹאָרִים בַּסְּפָרִים, מִלְּבַד הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּבְכָךְ לִפְדּוֹת אֶת תַּעֲנִיּוֹתֵינוּ, וְאִם כֵּן בַּחֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה עַל הֶעָתִיד וּבִנְתִינַת צְדָקָה לָרֹב – זֶהוּ הַתִּקּוּן הַמֻּשְׁלָם. (שומר אמונים) קַמְצָנוּת ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

מסעי ליל שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (כז) וַיִּסְע&#1430וּ מִתָּ&#1425חַת וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּתָֽרַח: וּנְטָלוּ מִתָּחַת וּשְׁרוֹ בְּתָרַח:(כח) וַיִּסְע&#1430וּ מִתָּ&#1425רַח וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּמִתְקָֽה: וּנְטָלוּ מִתָּרַח וּ:שׁרוֹ בְּמִתְקָה:(כט) וַיִּסְע&#1430וּ מִמִּתְקָ&#1425ה וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה: וּנְטָלוּ מִמִתְקָה וּשְׁרוֹ בְּחַשְׁמוֹנָה:(ל) וַיִּסְע&#1430וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ&#1425ה וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּמֹֽסֵרֽוֹת: וּנְטָלוּ מֵחַשְׁמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּמוֹסֵרוֹת:(לא) וַיִּסְע&#1430וּ מִמֹּֽסֵר&#1425וֹת וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בִּבְנֵ&#1445י יַֽעֲקָֽן: וּנְטָלוּ מִמוֹסֵרוֹת … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ח ע"ב דַּע כִּי אִם חָס וְשָׁלוֹם אַתָּה שׂוֹנֵא אִישׁ יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה מֶרְכָּבָה לְטוּמְאָה דְעֶשֶׂר קְלִיפִין מְסָאֲבִין הַנִּקְרָאִים אֵיבָה וּבִהְיוֹתָךְ דָּן לְכַף חוֹבָה תִּהְיֶה מֶרְכָּבָה לִקְלִיפַּת הַטּוּמְאָה הַנִּקְרָא חוֹבָה. וּבְסַפְּרָךְ לָשׁוֹן הָרָע תִּהְיֶה מֶרְכָּבָה לִקְלִיפָּה טְמֵאָה הַנִּקְרָא לָשׁוֹן הָרָע וּבִהְיוֹתָךְ בְּגַבְהוּת רֹאשׁ אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ וּתְדַבֵּר לַבְּרִיּוֹת בְּכַעַס וְרוֹעַ … להמשך קריאה

בִּתִּי צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, י"ב: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש אבל רבתי פ"ז.))) תְּגַדְּלֵם כְּדֵי שֶׁתִּתְנַוֵּל. רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ עָוֶל, לְגַדֵּל צִפָּרְנֵי יְדֵיהֶן וּלְקַשְּׁטָן, לְהַרְאוֹת עַצְמָן וּלְהַבְלִיט יָפְיָן, מַה שֶּׁלְּרוּחַ הַתּוֹרָה נֶחְשָׁב כְּנִוּוּל, וּבֶטַח שֶׁאֵינוֹ מִדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת וְהַצְּנוּעוֹת. וּבִפְרָט לְאוֹר הַבְּעָיוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת הַסּוֹבְבוֹת אֶת הַדָּבָר, בְּדִינֵי … להמשך קריאה

סימן תקסג – דין מי שהרהר בלבו להתענות – ערוך השולחן

——– א כתב רבינו הבית יוסף: מי שהרהר בלבו שלא בשעת תפילת המנחה להתענות למחר – לא הוי קבלה, דלא עדיף מהוציא בפיו להתענות למחר, דלא הוי קבלת תענית, כיון שלא קבלו בתפילת המנחה. עד כאן לשונו. ואיני יודע מאי קא משמע לן, והא כבר ביאר זה בסימן הקודם סעיף ו, שכתב שם: אימתי מקבלו? … להמשך קריאה

מקץ ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) וְשֶׁ&#1443בַע הַ&#1440פָּר&#1440וֹת הָֽרַקּ&#1448וֹת וְהָֽרָע&#1436ֹת הָֽעֹלֹ&#1443ת אַֽחֲרֵיהֶ&#1431ן שֶׁ&#1444בַע שָׁנִים&#1433 הֵ&#1428נָּה וְשֶׁ&#1444בַע הַֽשִּׁבֳּלִים&#1433 הָֽרֵק&#1428וֹת שְׁדֻפ&#1430וֹת הַקָּדִ&#1425ים יִֽהְי&#1429וּ שֶׁ&#1430בַע שְׁנֵ&#1445י רָעָֽב: וּשְׁבַע תּוֹרְתָּא חֲסִיכָתָא וּבִישָׁתָא דְסָלְקָןבַּתְרֵיהוֹן שְׁבַע שְׁנִין אִנּוּן וּשְׁבַעשֻׁבְּלַיָּא לָקְיָתָא דִּשְׁקִיפָן קִדּוּם יְהֶוְיָןשְׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא:(כח) הוּא הַדָּבָ&#1428ר אֲשֶׁ&#1445ר דִּבַּ&#1430רְתִּי אֶל-פַּרְע&#1425ֹה אֲשֶׁ&#1447ר הָֽאֱלֹהִ&#1435ים עֹשֶׂ&#1430ה הֶרְאָ&#1445ה אֶת-פַּרְעֹֽה: הוּא פִתְגָּמָא דִּי מַלֵּילִית עִםפַּרְעֹה דִּי יְיָ עָתִיד … להמשך קריאה

סעי' א' – אתה חונן ראש לאמצעיות, שאם אין בינה אין תפלה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור משום שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל קבעוה ראש לאמצעיות. ירושלמי אם אין בינה אין תפלה. ובגמ' מגילה יז: נזכר טעם לסדר הברכות. תשובה אחר בינה, שהבינה מביאה לידי תשובה. וע"י תשובה הקדוש ברוך הוא סולח דכתיב וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. שביעית ראה נא בעניינו ומה … להמשך קריאה

סימן תסז – דין חטים שנפל עליהם מים ותבשיל שנמצא בתוכו חטה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסז – דין חטים שנפל עליהם מים ותבשיל שנמצא בתוכו חטה א דָּגָן שֶׁנִּטְבַּע א בַּנָּהָר אוֹ שֶׁנָּפַל עָלָיו מַיִם, כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ כָּךְ אָסוּר ב לְקַיְּמוֹ, אֶלָּא מוֹכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל ג וּמוֹדִיעוֹ, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ קֹדֶם הַפֶּסַח; וְאִם מְכָרוֹ לְעַכּוּ"ם קֹדֶם פֶּסַח, מוֹכֵר מְעַט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי ד שֶׁיִּכְלֶה קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁמָּא יַחֲזֹר הָאֵינוֹ … להמשך קריאה

ויקהל יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (יח) וַיַּ&#1435עַשׂ קַרְסֵ&#1445י נְח&#1430ֹשֶׁת חֲמִשִּׁ&#1425ים לְחַבֵּ&#1445ר אֶת-הָא&#1430ֹהֶל לִהְי&#1445ֹת אֶחָֽד: וַעֲבַד פּוּרְפִין דִנְחָשָׁא חַמְשִׁין לְלַפָּפָאיָת מַשְׁכְּנָא לְמֶהֱוֵי חָד:(יט) וַיַּ&#1444עַשׂ מִכְסֶה&#1433 לָא&#1428ֹהֶל עֹר&#1445ֹת אֵילִ&#1430ם מְאָדָּמִ&#1425ים וּמִכְסֵ&#1435ה עֹר&#1445ֹת תְּחָשִׁ&#1430ים מִלְמָֽעְלָה: (ס) וַעֲבַד חוֹפָאָה לְמַשְׁכְּנָא מַשְׁכֵי דְדִכְרֵימְסַמְקֵי וְחוֹפָאָה מַשְׁכֵי דְסַסְגוֹנָא מִלְעֵלָא:(כ) &nbspחמישי&nbsp&nbspוַיַּ&#1445עַשׂ אֶת-הַקְּרָשִׁ&#1430ים לַמִּשְׁכָּ&#1425ן … להמשך קריאה

מַהִי הָעֵצָה לַנָּגוּעַ בְּמִדַּת הַקַּמְצָנוּת?

——– א. לִפְתֹּחַ אֶת יָדָיו בְּכֹחַ וַאֲפִלּוּ בִּסְכוּמִים קְטַנִּים מְאֹד, וְאִם מִתְבַּיֵּשׁ לִתֵּן סְכוּם קָטָן כָּזֶה לִגְדוֹלִים יִתְּנוֹ לִילָדִים קְטַנִּים, וּבָזֶה יְשַׁבֵּר אֶת קְלִפַּת הַקַּמְצָנוּת שֶׁזּוֹ קְלִפָּה מְיֻחֶדֶת הָרוֹבֶצֶת עַל יְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מִלִּתֵּן צְדָקָה (זוהר), וּלְאַחַר מִכֵּן כְּבָר יֵקַל עָלָיו לָתֵת וְלָתֵת, עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן תִּשָּׁבֵר אֶצְלוֹ מִדָּה רָעָה זוֹ. וְכָךְ מְסֻפָּר עַל … להמשך קריאה

הפטרת האזינו – שמואל ב כב – חק לישראל

——– (כשקורין פרשת האזינו בין ר"ה ליוה"כ, מפטירין "שובה ישראל" שהיא הפטרת פרשת וילך דלעיל) כב (א) וַיְדַבֵּ&#1444ר דָּוִד&#1433 לַֽיהוָ&#1428ה אֶת-דִּבְרֵ&#1430י הַשִּׁירָ&#1443ה הַזֹּ&#1425את בְּיוֹם&#1449 הִצִּ&#1448יל יְהוָ&#1445ה אֹת&#1435וֹ מִכַּ&#1445ף כָּל-אֹיְבָ&#1430יו וּמִכַּ&#1445ף שָׁאֽוּל: (ב) וַיֹּאמַ&#1425ר יְהוָ&#1435ה סַֽלְעִ&#1445י וּמְצֻדָתִ&#1430י וּמְפַלְטִי-לִֽי: (ג) אֱלֹהֵ&#1445י צוּרִ&#1430י אֶחֱסֶה-בּ&#1425וֹ מָגִנִּ&#1438י וְקֶ&#1443רֶן יִשְׁעִ&#1431י מִשְׂגַּבִּי&#1433 וּמְנוּסִ&#1428י מֹשִׁעִ&#1429י מֵחָמָ&#1430ס תֹּשִׁעֵֽנִי: (ד) מְהֻלָּ&#1430ל אֶקְרָ&#1443א יְהוָ&#1425ה וּמֵאֹיְבַ&#1430י אִוָּשֵֽׁעַ: … להמשך קריאה

תצ. שלא נעלה לרגל בלא קרבן. – ספר החינוך

שלא נעלה לבית הבחירה ברגל בלא קרבן שנקריב שם, והוא הקרבן שפרשנו למעלה בסדר זה (מצוה תפט), שנקרא עולת ראיה, ועל זה נאמר (דברים טז טז) ולא יראה את פני יי ריקם, פרוש פני כמו לפני, ושם כתבתי משרשי המצוה וכל ענינה. וזאת האזהרה אינה נוהגת בנקבות, כמו שמצות עשה הבאה על זה, אינה נוהגת … להמשך קריאה

אם אין זמן לחזרה

——– אם הזמן מצומצם כל כך שאם יתפללו תפילת לחש, לא יספיקו לחזרת השליח ציבור קודם צאת הכוכבים, יאמר השליח צבור חצי קדיש ויתחיל התפילה בקול רם עד "ברוך אתה ה' האל הקדוש", והקהל יתפללו עמו בלחש, וכשיגיעו למחיה המתים, יאמרו עמו קדושה, וימשיכו את התפילה בלחש. [ובתענית ציבור, כשיגיע הש"צ ל'רפאנו' יאמר לבדו 'עננו' … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' מ"ו אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם בַּעֲשׂוֹתְךָ הַמִּצְוֹת בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת לְהִתְהַלֵּל בָּהֶם כִּי לֹא נַגִּיעַ אֶל רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ לְפִי שֶׁאָנוּ עוֹבְדִים לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם וְיֵצֵא שְׂכָרֵנוּ לַאֲשֶׁר נִתְכַּוַּנּוּ לוֹ לְחִנָּם שֶׁלֹּא נְקַבֵּל שָׂכָר בְּכַךְ. וְכָל הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר זוֹכֶה לְיוֹתֵר שָׂכָר וְּלִבְסוֹף מִתְגַּלִּין עִנְיָינָיו וּמִתְעַלֶּה. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע תַּרְגּוּם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן