סימן תסג – אם מתר לחרך שני שבלים יחד ודיני כרמל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסג – אם מתר לחרך שני שבלים יחד ודיני כרמל א מֻתָּר לַחְרֹךְ שְׁנֵי שִׁבֳּלִים בְּיַחַד, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יֵצְאוּ מַיִם מֵאַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁהֵם מֵי פֵּרוֹת וְאֵינָם מַחְמִיצִים. ב ותיקא שֶׁהוּא תַּבְשִׁיל הֶעָשׂוּי מִשֶּׁמֶן א וּמֶלַח עִם קֶמַח, מֻתָּר וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ מַיִם. { הַגָּה: וּלְדִידָן שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַחְמִיר בְּמֵי פֵּרוֹת, גַּם זֶה אָסוּר. … להמשך קריאה

תפו. שלא להותיר מקרבן חגיגה עד יום שלישי. – ספר החינוך

שלא להותיר דבר מבשר חגיגת ארבעה עשר עד יום השלישי, והוא הקרבן הבא עם הפסח להגדיל השמחה, אלא יאכל כלו בתוך שני הימים, שהם ארבעה עשר וחמשה עשר, ועל זה נאמר (דברים טז ד) ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר. ובא הפרוש המקבל על זה (פסחים עא, א) שבחגיגה הבאה עם … להמשך קריאה

מַהֵן הָעֵצוֹת לֹא לִכָּשֵׁל בְּגֶזֶל?

——– א. לִמּוּד הַהֲלָכוֹת שֶׁל גְּזֵלָה וְהוֹנָאָה הֵיטֵב הֵיטֵב, וְכֵיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בְּמִסְחָר, מַשָּׂא וּמַתָּן, הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, וְהַלִּמּוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה. ב. לִמּוּד מוּסָר בְּחֹמֶר אִסּוּר הַגֶּזֶל. ג. יִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיַּצִּילוֹ מִן הַגֶּזֶל. ד. יֵדַע שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ חוֹזֵר בְּגִלְגּוּל לְשַׁלֵּם חוֹבוֹ, וְהוּא נוֹרָא וְאָיֹם, וְכִי כְּדַאי בִּשְׁבִיל כַּמָּה פְּרוּטוֹת לַחְזֹר בְּגִלְגּוּל. ה. לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה … להמשך קריאה

זוהר האזינו דף רצז ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ' זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל עַל כָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּאַף עַל גַּב דְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּי מָארֵיהוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי לְשַׁבְקָא לוֹן. וּבְכָל אֲתַר דְּגָלוּ בֵּינֵי עַמְּמַיָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ' … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף רי"ט ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת. כֵּיוַן דִּכְתִיב מִזְבֵּחַ אֲמָאי אִקְרֵי מִקְטַר קְטֹרֶת אֶלָּא בְגִין דְּנַטְלֵי מֵהָאי אֲתָר לְאַקְטְרָא כְמָה דְעָבַד אַהֲרֹן תּוּ מִזְבֵּחַ אִצְטְרִיךְ לְאַקְטְרָא וּלְקַדְּשָׁא לֵיהּ בְּהַהוּא קְטֹרֶת. וְעַל דָּא מִקְטַר קְטֹרֶת תּוּ מִקְטַר קְטֹרֶת כְּתַרְגּוּמוֹ לְאַקְטְרָא קְטֹרֶת דְּהָא אָסִיר לְאַקְטְּרָא בַּאֲתָר אַחֲרָא קְטֹרֶת בַּר מִמַּחְתָּה. תָּא חֲזֵי הָאי מָאן דְּדִינָא … להמשך קריאה

זוהר בשלח דף נ"ה ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְרַחֲמָא לֵיה לְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְּהָא לֵית פּוּלְחָנָא לְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא (אֶלָּא) כְּמָה רְחִימוּתָא וְכָל מַאן דְּרָחִים לֵיהּ וְעָבִיד פּוּלְחָנָא בִרְחִימוּתָא קָארֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא רְחִימָא. אִי הָכִי בְּמָאי אוֹקִימְנָא הַנֵּי קְרָאֵי (משלי כ"ז) רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּכְתִיב (שם כ"ה) הֹקַר רַגְלְךָ … להמשך קריאה

הֲלִי אַתָּה מְסַיֵּעַ? – דובב שפתי ישנים

——– כ', א': כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : בְּעֵינֶיךָ הוּא רַב, אֲבָל בְּעֵינַי אֵינוֹ רַב. כַּמָּה נְלוֹזִים אָנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, בִּרְצוֹתֵנוּ "לְסַיֵּעַ" לְהַקָּבָּ"ה בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים – בַּפַּרְנָסָה וּבַבְּרִיאוּת, בַּהַצְלָחָה וּבַזִּוּוּגִים. אוּלַי חוֹשְׁבִים אָנוּ שֶׁקָּשֶׁה לְהַקָּבָּ"ה לְפַרְנְסֵנוּ יַחַד … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י"ב א. הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא מְבָרֵךְ לְפָנָיו בְּרָכָה אַחַת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים וְכוּ' וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו ד' בְּרָכוֹת בְרָכָה רִאשׁוֹנָה חוֹתֵם בָּהּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. שְׁנִיָּה חוֹתֵם בָּהּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. שְׁלִישִׁית חוֹתֵם בָהּ מָגֵן דָּוִד. רְבִיעִית חוֹתֵם בָּה עִנְיַן קְדוּשַׁת הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁחוֹתֵם בִּתְפִלָּה. וְכֵן … להמשך קריאה

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ?

——– יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, יַעֲסֹק – שֶׁיְּהֵא זֶה עִסְקוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ עֵסֶק שֶׁל תּוֹרָה, עֵסֶק שֶׁל גְּמִילוּת חֲסָדִים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם … להמשך קריאה

גמרא חולין דף פ"ט ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְבָרָיו שֶׁל רִבִּי אֶלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בָאֲגָדָה. עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַאֲפַרְכֶסֶת. (דברים ז') לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וְגוֹמֵר. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. חוֹשַׁקְנִי בָכֶם. שֶׁאֲפִילוּ בְשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָה. אַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם לְפָנָי. נָתַתִּי … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק א' א. בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מֵאַרְבַּע תְּפִלּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלש אַחֲרוֹנוֹת וּבְרָכָה אֶמְצָעִית מֵעֵין אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּשַׁבָּתוֹת חוֹתְמִין בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּבִרְגָלִים חוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמָנִים וְאִם הָיָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב חוֹתְמִים בָּהּ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמָנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה … להמשך קריאה

מגבונים לחים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשתמש במגבונים לחים בנחת. וכן מותר להרטיב נייר לקנח בו. כי לכל היותר איסור סחיטה במגבון ונייר הוא מדרבנן, כי אין המשקה גדל בתוכם כענבים וזיתים. וגם אפשר שאין כאן שיעור של כמות הסחיטה שאסור מהתורה [כגרוגרת], וחצי שיעור באיסורי שבת הוא מדרבנן. וגם אין דרך לסחוט … להמשך קריאה

תפז. שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחיד. – ספר החינוך

שנמנענו מהקריב שה הפסח בבמת יחיד, ואפילו בשעת התר הבמות. וענין הבמות הוא, שהיה כל יחיד ויחיד מישראל שרצונו להקריב קרבן בונה בנין בכל מקום שירצה ומקריב שם קרבנותיו לשם יתברך קדם בנין בית הבחירה, ואפילו בזמן ההוא שהיה מתר להם לעשות כן, דוקא בשאר הקרבנות, אבל קרבן הפסח אין מקריבין אותו לעולם אלא בבמת … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ז א. אֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִבְצֹעַ עַד שֶׁיָּבִיאוּ מֶלַח אוֹ לִיפְתָּן לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶלָּא אִם כֵּן נִתְכַּוְּנוּ לֶאֱכֹל פַּת חֲרֵבָה. וְאֵינוֹ בּוֹצֵעַ לֹא פְּרוּסָה קְטַנָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּצַר עַיִן וְלֹא פְּרוּסָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִכְּבֵיצָה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעְבְתָן. וּבְשַׁבָּת יֵשׁ לוֹ לִבְצֹעַ פְּרוּסָה גְּדוֹלָה. וְאֵינוֹ בּוֹצֵעַ אֶלָּא מִמָּקוֹם … להמשך קריאה

זהירות בתפלת המנחה

——– אמרו חז"ל (ברכות ו ע"ב): לעולם יהיה אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו הנביא לא נענה אלא בתפלת המנחה, שנאמר (מלכים א יח לו): "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר… עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי". וכתב הטור (סימן רלב): "יזהר מאוד בתפלת המנחה, מפני שתפלת השחר זמנה ידוע בבוקר בקומו ממטתו, ומתפלל מיד קודם שיהיה … להמשך קריאה

סעי' ח' – המסתפק בימות החמה אם הזכיר גשם או טל עד שלושים יום בחזקת שהזכיר גשם, וחוזר. – ספר מנחת שי

——– בירושלמי תענית פ"א ה"א התפלל ואינו יודע מה הזכיר אמר רבי יוחנן עד שלושים יום מה שהוא למוד מזכיר מכאן ואילך מה שהוא צריך מזכיר. ופירש הר"ן (תענית א: ד"ה תו) דמיירי כגון שהוא עומד בטל והתפלל ואינו יודע אם הזכיר גשם אם לא שאילו הזכיר גשם מחזירין אותו ואמר רבי יוחנן כל שלושים … להמשך קריאה

זוהר מקץ דף קצ"ט ע"א – חק לישראל

——– רַבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב אַתַּרְעָא דְּאַבָּבָא דְּלוֹד חָמָא חַד בַּר נַשׁ דַּהֲוָה אָתֵי וְיָתִיב בְּחַד קוּלְטָא דְּתָלָא דְּאַרְעָא וַהֲוָה לָאִי מֵאָרְחָא וְיָתִיב וְנָאִים תַּמָּן אַדְהָכִי חָמָא חַד חִוְיָא דַּהֲוָה אָתֵי לְגַבֵּיהּ נָפַק קוּסְטְפָא דְּגוּרְדְנָא וְקָטִיל לֵיהּ לְחִוְיָא, כַּד אִתְעָר הַהוּא בַּר נַשׁ חָמָא הַהוּא חִוְיָא לְקִבְלֵיהּ דַּהֲוָה מִית אִזְדַקַּף הַהוּא בַּר נַשׁ וְנָפַל הַהוּא … להמשך קריאה

סימן תסד – חרדל שנתערב בתוכו קמח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסד – חרדל שנתערב בתוכו קמח א חַרְדָּל אוֹ שְׁאָר מִינֵי טִבּוּל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם א מַיִם, אֵין נוֹתְנִין בָּהֶם קֶמַח; וְאִם נָתַן לְתוֹךְ הַחַרְדָּל, יֹאכַל מִיָּד וְלֹא יַשְׁהֶנּוּ שֶׁמָּא יַחְמִיץ, וּבִשְׁאָר מִינֵי טִבּוּלִין כֵּיוָן שֶׁאֵינָם חַדִּין כְּמוֹ חַרְדָּל, וַדַּאי הֶחְמִיץ וְצָרִיךְ לְשָׂרְפוֹ אִם הוּא אַחַר זְמַן אִסוּר חָמֵץ. { הַגָּה: וְהַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חַרְדָּל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הֱוֵה בוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן וּכְמוֹ שֶׁהֱאֶרַכְנוּ בְּמִדַּת הַגַּאֲוָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְאַזְעֵיר גַּרְמֵיהּ בְּהָאי עָלְמָא וְכוּ' וּמִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּירֵב עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעָה יָמִים וְלֹא רָצָה וְאָמַר (שמות ד') שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח עַד … להמשך קריאה

תפח. מצוה לשמח ברגלים. – ספר החינוך

לשמח ברגלים, שנאמר (דברים טז יד) ושמחת בחגך, והענין הראשון הרמוז בשמחה זו הוא, שנקריב שלמים על כל פנים בבית הבחירה, וכענין שכתוב וזבחת שלמים. והדר ושמחת בחגך. ובשביל הקרבת השלמים אמרו זכרונם לברכה (חגיגה ו, ב) נשים חיבות בשמחה, לומר שאף הן חיבות להביא שלמי שמחה. ועוד אמרו זכרונם לברכה (שם ח א) שמח … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ב רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶה כְּבוֹדוֹ וַאֲפִלּוּ לִכְבוֹד אָב וָאֵם שֶׁאִם לֹא כֵּן אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר לֹא יוּכַל לְהִנָּצֵל מִן עֲבֵירָה כֵּיצַד אָבִיו וְאִמוֹ יוֹשִׁיטוּ לוֹ הַכּוֹס אוֹ יִמְזְגוּ לוֹ וְכַמָּה דְּבָרִים שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם וְלָכֵן טוֹב הוּא לְכָל יִרְאֵי ה' שֶׁיִּמְחֲלוּ לִבְנֵיהֶם אֶת כְּבוֹדָם אַף בְּלֹא יְדִיעָתָם כְּדֵי … להמשך קריאה

זוהר בחקתי דף קט"ו ע"ב – חק לישראל

——– וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹמֵר. וְאַף גַּם זֹאת וְאַף כְּמָה דְאַתְּ אָמַר אַף אֲנִי גַּם לְרַבּוֹת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִקְרֵי זֹאת דְּלָא שַׁבְּקַת לוֹן לְעָלְמִין. בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם בִּהְיוֹתָם כֹּלָא כַחֲדָא. לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים בְּגִין דְּלָא אִתְחַבֵּר בְּהוּ. לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. דְּאִי לָא אֶפְרוֹק לְהוּ הָאי בְרִיתִי פָלִיג וּבְגִין כַּךְ לְהָפֵר בְּרִיתִי … להמשך קריאה

וְכִי כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֵסֶק שֶׁל גְּמִילוּת חֲסָדִים?

——– זוֹ אֵינָהּ בְּעָיָה כְּלָל. גַּם אָדָם שֶׁאֵין לוֹ הַרְבֵּה כֶּסֶף, יָכוֹל לְהַקְצִיב סְכוּם מְסֻיָּם לְהַפְקִידוֹ בִּידֵי מְנַהֵל כּוֹלֵל, וּלְמַנּוֹת מִישֶׁהוּ שֶׁיְּהֵא מְנַהֵל גְּמַ"ח קָטָן לְאַנְשֵׁי הַכּוֹלֵל בִּלְבַד, לְהַלְווֹת לָהֶם לְצָרְכֵי שַׁבָּת, אוֹ לְיֶתֶר צָרְכֵיהֶם, וְהַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ יִתְגַּלְגֵּל בֵּין הָאַבְרֵכִים וְנִהְיָה עֵסֶק שֶׁל גְּמַ"ח. וְאִם גַּם זֶה קָשֶׁה לְךָ, קַח סְכוּם כֶּסֶף וְהַפְקִידוֹ בִּגְמַ"ח הַלּוֹקֵחַ … להמשך קריאה

סעי' ט' – אמר אתה גבור עד מוריד הטל צ' פעמים, משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם, ואינו צריך לחזור. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וה"ר מאיר מרוטנבורק היה רגיל לומר בשמיני עצרת ברכת אתה גבור תשעים פעמים עד משיב הרוח ומוריד הגשם כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום ועכשיו אם היה מסופק א"צ לחזור וראייתו מפרק כיצד הרגל (כד א) דאמר גבי שור המועד ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כ"ש ה"נ כיון … להמשך קריאה

סימן תקסב – דין קבלת התענית ועניין התענית – ערוך השולחן

——– א ארבעה מיני תעניות יש. שנים מדברי תורה, האחד קבוע והשני אינו קבוע. וכן שנים מדברי סופרים, האחד קבוע והשני אינו קבוע. כיצד? הקבוע מדברי תורה הוא יום הכיפורים פעם בשנה. ושאינו קבוע – זהו תענית שקבל עליו בנדר להתענות יום או כך וכך ימים. ועל זה נאמר (במדבר ל ג): "איש כי ידור … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' ע"ז פי"ב א. לֹא תַעְדֶּה אִשָּׁה עֶדִי הָאִישׁ כְּגוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּרֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת אוֹ כּוֹבַע אוֹ שֶׁתִּלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אוֹ שֶׁתְּגַלַּח רֹאשָׁהּ כְּאִישׁ וְלֹא יַעְדֶּה אִישׁ עֶדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים וְחָלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָם הַכֵּלִים וְלֹא מְשִׂימִין אוֹתוֹ הֶחָלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. אִישׁ שֶׁעָדָה עֶדִי אִשָּׁה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן