——–
תפילת מנחה זמנה מחצי שעה אחר חצות היום [דהיינו אחר שש שעות וחצי מתחילת היום בשעות זמניות. בקיץ בערך: 1:10, ובחורף בערך: 12:00], עד השקיעה.
תפלת מנחה שמחצי שעה אחר חצות היום עד תשע שעות וחצי, נקראת "מנחה גדולה", ולאחר זמן זה היא נקראת "מנחה קטנה", [בחורף בערך: 14:30, ובקיץ בערך: 15:50]. (סימן רלג ס"א. ח"ג תרלז)
אפשר להתחיל בקריאת הקרבנות קודם תחילת זמן תפילת מנחה, והעיקר שאת העמידה יתחילו בזמן הנ"ל.
אם לא הספיק להתפלל עד השקיעה, רשאי להתחיל להתפלל עד צאת הכוכבים, אף שיודע שרוב תפלתו תהיה לאחר צאת הכוכבים, הואיל והתחיל בהיתר. ועל כל פנים וידוי ונפילת אפים, לא יאמר לאחר צאת הכוכבים. (כף החיים. ו תיב. ח"ג תרמא, תרמד, תשסד)
מוטב להתפלל בציבור לאחר השקיעה, מאשר ביחידות קודם השקיעה. (ח"ג תרמ)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5