אוכל ופסולת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין זורה אלא בתערובת של אוכל ופסולת, שעושה כדי להפריד את הפסולת מהאוכל, אבל כאשר הכל אוכל או הכל פסולת, מותר. על כן, מותר לפצח גרעינים ברוח, אף שהקליפות עפות, כיון שהכל פסולת. (שבת ד רמב. ג שלו, שלח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

מסעי יום שישי תורה – חק לישראל

——– נג וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי (נג) וְהֽוֹרַשְׁתֶּ&#1445ם אֶת-הָאָ&#1430רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם-בָּ&#1425הּ כִּ&#1445י לָכֶ&#1435ם נָתַ&#1445תִּי אֶת-הָאָ&#1430רֶץ לָרֶ&#1445שֶׁת אֹתָֽהּ: וּתְתָרְכוּן יָת יָתְבֵי אַרְעָא וְתֵיתְבוּןבָּהּ אֲרֵי לְכוֹן יְהָבִית יָתאַרְעָא לְמֵירַת יָתָהּ: והורשתם את הארץ. והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקים בה: (נד) וְהִתְנַֽחַלְתֶּם&#1449 אֶת-הָאָ&#1448רֶץ בְּגוֹרָ&#1436ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ&#1431ם לָרַ&#1438ב … להמשך קריאה

בחוקותי ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כט) וַֽאֲכַלְתֶּ&#1430ם בְּשַׂ&#1443ר בְּנֵיכֶ&#1425ם וּבְשַׂ&#1445ר בְּנֹֽתֵיכֶ&#1430ם תֹּאכֵֽלוּ: וְתֵיכְלוּן בְּשַׂר בְּנֵיכוֹן וּבְשַׂר בְּנָתֵיכוֹןתֵּיכְלוּן:(ל) וְהִשְׁמַדְתִּ&#1438י אֶת-בָּמֹֽתֵיכֶ&#1431ם וְהִכְרַתִּי&#1433 אֶת-חַמָּ&#1443נֵיכֶ&#1428ם וְנָֽתַתִּי&#1433 אֶת-פִּגְרֵיכֶ&#1428ם עַל-פִּגְרֵ&#1430י גִּלּֽוּלֵיכֶ&#1425ם וְגָֽעֲלָ&#1445ה נַפְשִׁ&#1430י אֶתְכֶֽם: וֶאֱשֵׁיצֵי יָת בָּמָתֵיכוֹן וֶאֱקַצֵץ יָתחֲנִיסְנְסֵיכוֹן וְאֶתֵּן יָת פִּגְרֵיכוֹן עַלפִּגוּר טַעֲוָתְכוֹן וִירַחֵק מֵימְרִי יָתְכוֹן: במתיכם. מגדלים ובירניות: חמניכם. מין עבודה זרה שמעמידין על הגגות. ועל שם שמעמידין בחמה קרויין חמנים: … להמשך קריאה

סימן תסח – שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסח – שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות א הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח מֵחֲצוֹת וּלְמַעְלָה, מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת בְּחִנָּם אָסוּר. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי א אֵינוֹ יְהוּדִי; וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר, { וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג. } ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה ב לְהִשְׂתַּכֵּר, { אוֹ בְּחִנָּם וְהוּא מְלָאכָה גְּמוּרָה לִתְפֹּר … להמשך קריאה

תצא. למנות שופטים ושוטרים. – ספר החינוך

למנות (עי' סהמ"צ להרמב"ם עשין קעו) שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצות התורה, ויחזרו הנוטים מדרך האמת אליה בעל כרחם, ויצוו בראוי לעשות, וימנעו הדברים המגנים. ויקימו הגדרים על העובר, עד שלא יהיו מצות התורה ומניעותיה צריכות לאמונת כל איש ואיש. ומתנאי המצוה הזאת שיהיו אלו הדינין, מדרגה עליונה ממדרגה, וזה שנעמיד בכל עיר ועיר עשרים … להמשך קריאה

הפטרת מסעי – ירמיה ב – חק לישראל

——– (ד) שִׁמְע&#1445וּ דְבַר-יְהוָ&#1430ה בֵּ&#1443ית יַעֲקֹ&#1425ב וְכָֽל-מִשְׁפְּח&#1430וֹת בֵּ&#1445ית יִשְׂרָאֵֽל: (ה) כֹּ&#1443ה | אָמַ&#1443ר יְהוָ&#1431ה מַה-מָּצְא&#1448וּ אֲבוֹתֵיכֶ&#1445ם בִּי&#1433 עָ&#1428וֶל כִּ&#1445י רָחֲק&#1430וּ מֵעָלָ&#1425י וַיֵּֽלְכ&#1435וּ אַחֲרֵ&#1445י הַהֶ&#1430בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ: (ו) וְלֹ&#1443א אָמְר&#1428וּ אַיֵּ&#1443ה יְהוָ&#1428ה הַמַּעֲלֶ&#1445ה אֹתָ&#1430נוּ מֵאֶ&#1443רֶץ מִצְרָ&#1425יִם הַמּוֹלִ&#1448יךְ אֹתָ&#1436נוּ בַּמִּדְבָּ&#1431ר בְּאֶ&#1448רֶץ עֲרָבָ&#1444ה וְשׁוּחָה&#1433 בְּאֶ&#1433רֶץ&#1433 צִיָּ&#1443ה וְצַלְמָ&#1428וֶת בְּאֶ&#1431רֶץ לֹֽא-עָ&#1444בַר בָּהּ&#1433 אִ&#1428ישׁ וְלֹֽא-יָשַׁ&#1445ב אָדָ&#1430ם שָֽׁם: (ז) וָאָבִ&#1444יא אֶתְכֶם&#1433 אֶל-אֶ&#1443רֶץ הַכַּרְמֶ&#1428ל … להמשך קריאה

אַהֲבַת אֱמֶת – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, י"ד: וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׁנֹאתָהּ. אִם רָצִיתָ לָדַעַת מַדּוּעַ כָּל "אַהֲבָה" רְחוֹבִית סוֹפָהּ שִׂנְאָה, וְלָמָּה אֲחוּזֵי הַגֵּרוּשִׁין בְּדוֹרֵנוּ מֵעֵבֶר לְכָל דִּמְיוֹן, וְהֵיאַךְ אוֹתָם "זוּג יוֹנִים" הָפְכוּ לְ"וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ", עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי … להמשך קריאה

סימן תקסד – דין ליל שלפני התענית – ערוך השולחן

——– א דע שיש בעצם התענית הפרש גדול בין תענית יחיד לתענית ציבור. דתענית יחיד אינו אלא תענית יום, ולא צריך להפסיק מבעוד יום כיום הכיפורים. ותענית ציבור מקרי כשמפסיקין מבעוד יום, אך חז"ל לא החמירו עלינו בכל תענית ציבור לנהוג כזה, אלא בתשעה באב בלבד, וכן בתענית גשמים בארץ ישראל ובתעניות אחרונות, כמו שכתבתי … להמשך קריאה

מקץ יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (נג) &nbspרביעי&nbsp&nbspוַתִּכְלֶ&#1429ינָה שֶׁ&#1430בַע שְׁנֵ&#1443י הַשָּׂבָ&#1425ע אֲשֶׁ&#1445ר הָיָ&#1430ה בְּאֶ&#1445רֶץ מִצְרָֽיִם: וּשְׁלִימַת שְׁבַע שְׁנֵי שׂוֹבְעָא דִּיהֲוָה בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:(נד) וַתְּחִלֶּ&#1436ינָה שֶׁ&#1443בַע שְׁנֵ&#1444י הָֽרָעָב&#1433 לָב&#1428וֹא כַּֽאֲשֶׁ&#1430ר אָמַ&#1443ר יוֹסֵ&#1425ף וַיְהִ&#1444י רָעָב&#1433 בְּכָל-הָ&#1443אֲרָצ&#1428וֹת וּבְכָל-אֶ&#1445רֶץ מִצְרַ&#1430יִם הָ&#1445יָה לָֽחֶם: וּשְׁרִיאַת שְׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא לְמֵיעַלכְּמָא דִּי אֲמַר יוֹסֵף וַהֲוָהכַפְנָא … להמשך קריאה

הפטרת ויקהל כמנהג הספרדים – מלכים א ז – חק לישראל

——– (יג) וַיִּשְׁלַח&#1433 הַמֶּ&#1443לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1428ה וַיִּקַּ&#1445ח אֶת-חִירָ&#1430ם מִצֹּֽר: (יד) בֶּן-אִשָּׁה&#1449 אַלְמָנָ&#1448ה ה&#1436וּא מִמַּטֵּ&#1443ה נַפְתָּלִ&#1431י וְאָבִ&#1443יו אִישׁ-צֹרִי&#1454 חֹרֵ&#1443שׁ נְחֹשֶׁת&#1426 וַ&#1440יִּמָּלֵא אֶת-הַחָכְמָ&#1444ה וְאֶת-הַתְּבוּנָה&#1433 וְאֶת-הַדַּ&#1428עַת לַעֲשׂ&#1445וֹת כָּל-מְלָאכָ&#1430ה בַּנְּחֹ&#1425שֶׁת וַיָּבוֹא&#1433 אֶל-הַמֶּ&#1443לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1428ה וַיַּ&#1430עַשׂ אֶת-כָּל-מְלַאכְתּֽוֹ: (טו) וַיָּ&#1435צַר אֶת-שְׁנֵ&#1445י הָעַמּוּדִ&#1430ים נְחֹ&#1425שֶׁת שְׁמֹנֶ&#1448ה עֶשְׂרֵ&#1436ה אַמָּ&#1431ה קוֹמַת&#1433 הָעַמּ&#1443וּד הָאֶחָ&#1428ד וְחוּט&#1433 שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵ&#1443ה אַמָּ&#1428ה יָסֹ&#1430ב אֶת-הָעַמּ&#1445וּד הַשֵּׁנִֽי: (טז) וּשְׁתֵּ&#1448י כֹתָרֹ&#1436ת עָשָׂ&#1431ה לָתֵ&#1435ת עַל-רָאשֵׁ&#1445י הָֽעַמּוּדִ&#1430ים מֻצַ&#1443ק … להמשך קריאה

מנין מצומצם

——– אם יש עשרה בבית הכנסת, ויש המשוחחים זה עם זה בחזרה, ואינם נזהרים לענות אמן אחר הברכות, עדיף יותר להתפלל תפלה אחת בקול רם, כדי לומר קדושה, בין בשחרית ובין במנחה. ואף במקום שיש ספק בדבר אם התשעה מכוונים ועונים אמן, עדיף שיתפללו תפלה אחת, ולא יכנסו בחשש ברכות לבטלה. אבל בסתם אין לחוש … להמשך קריאה

גידולי קרקע

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין זורה אלא בתערובת של אוכל ופסולת שהם גידולי קרקע, אבל אם אינם גידולי קרקע, מותר. על כן, מותר לירוק בצנעה [שלא בפני אחרים (חגיגה ה ע"א)], על אף שהרוח מפזרת את הרוק. וכמו כן, מותר לזרוק מים שבצלוחית אף שהרוח מפזרתם. ויש שהחמירו בזה. אבל כבר כתב … להמשך קריאה

הַאִם עָדִיף לִתֵּן בְּצִנְעָה אוֹ בְּפַרְהֶסְיָא כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ?

——– עִקַּר מִצְוַת הַצְּדָקָה וּמַעֲלָתָהּ לִתְּנָהּ בְּצִנְעָה, וְרַק אִם יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁיּוֹעִיל בְּפִרְסוּמוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ – כָּךְ יַעֲשֶׂה וִיכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

סימן תקסה – פרטי דינים בתפילת "ענינו" – ערוך השולחן

——– א היחיד אומר "ענינו" ב"שומע תפילה". לא שנא בתענית יחיד, ולא שנא בתענית ציבור. ואפילו מתפלל ביחידות, שלא ישמע הברכה משליח הציבור, דלא נתקנה ברכה בפני עצמה אלא לשליח ציבור, כמו שיתבאר בסימן הבא. ואפילו שליח ציבור בתפילה בלחש כוללו ב"שומע תפילה", ואומרו קודם "כי אתה שומע…". ולא יחתום "העונה בעת צרה", אלא כשמגיע … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק יז – חק לישראל

——– א. הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עַד כַּמָּה הוּא עוֹשֶׂה, מְלֹא מַעֲנָה, מֵאָה אַמָּה בֵּית אַרְבַּעַת סְאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּית חָמֵשׁ. בַּמוֹרָד, וּבַמַּעֲלֶה, נוֹתֵן רֹבַע כַּרְשִׁינִים עַל בֹּרֶךְ הַמַּחֲרֵישָׁה, עַד מְקוֹם שֶׁיִּצְמְחוּ שְׁלשָׁה כַרְשִׁינִין זוֹ בְצַד זוֹ, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בַּמּוֹרָד וְלֹא בַמַּעֲלֶה: (א) … להמשך קריאה

המאחר לתפילה

——– אחר לתפילת מנחה והגיע אחר שענו הציבור קדושה, לא יתחיל את תפילתו אלא ימתין עד שיסיימו את החזרה ויענה על הקדיש האחרון שלפני עלינו לשבח, ושם יתחיל את העמידה בקול, וכשיגיע ל'מחיה המתים', יאמרו עמו הציבור קדושה, ויאמר ברכת 'אתה קדוש' בקול, ויסיים את התפלה בלחש. ולאחר העמידה רשאי לומר קדיש תתקבל, אם יהיו … להמשך קריאה

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, כ"ב: וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה דברים פרק י'.))) סְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת (לְפָרָשַׁת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה) מַגִּיד שֶׁאִם חָסִים עָלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ, סוֹף שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְיַעֲבֹר עֲבֵרוֹת, וְיִתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין. *(((משלי י"ג, כ"ד.))) חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר. שֶׁהַחָס … להמשך קריאה

סעי' א' – מותר להפוך לשון פסוק מיחיד לרבים כשאומר דרך תפלה ובקשה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מתוספתא מגילה פ"ג הכ"א כל הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד ליחיד אין מכנין אותו לרבים וא"כ כיון שהפסוק הוא לשון יחיד רפאני ה' וארפא היאך אנו אומרים אותו בלשון רבים פי' הרמ"ה היינו כמתרגם המתרגם הפסוקים אינו רשאי לשנות מיחיד לרבים או איפכא וה"ה נמי הקורא הפסוק ככתבו בזמן שמכוין לקרוא … להמשך קריאה

בחוקותי יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ט) וְאִ&#1448ם-בְּהֵמָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1448ר יַקְרִ&#1447יבוּ מִמֶּ&#1435נָּה קָרְבָּ&#1430ן לַֽיהוָֹ&#1425ה כֹּל&#1449 אֲשֶׁ&#1448ר יִתֵּ&#1445ן מִמֶּ&#1435נּוּ לַֽיהוָֹ&#1430ה יִֽהְיֶה-קֹּֽדֶשׁ: וְאִם בְּעִירָא דִי יְקָרְבוּן מִנַהּקֻרְבָּנָא קֳדָם יְיָ כָּל דִייִתֵּן מִנֵהּ קֳדָם יְיָ יְהֵיקוּדְשָׁא: כל אשר יתן ממנו. אמר רגלה של זו עולה, דבריו קימין, ותמכר לצרכי עולה … להמשך קריאה

ספריי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להתיז מטהר אויר, ספריי ובושם, אף שהנוזל נחלק ומתפזר באויר. וכל שכן שהכל נעשה בידיו בלי רוח כלל. (שבת ד רמב, רמו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

הַאִם לְדַקְדֵּק אַחַר עָנִי הָגוּן דַּוְקָא?

——– לְכַתְּחִלָּה וַדַּאי יֵשׁ לָתֵת צְדָקָה לְעָנִי הָגוּן וְאֶת עִקַּר כַּסְפֵּי הַצְּדָקָה יִתֵּן לְעָנִי הָגוּן, אוּלָם לֹא יָשִׁיב רֵיקָם גַּם עָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְלֹא יְדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּי. (שומר אמונים) צְדָקָה כַּמָּה מִמַּעֲלוֹת הַצְּדָקָה: א. מַצֶּלֶת מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּמֵהַיִּסּוּרִים. ב. אוֹכֵל פֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. ג. מִגְּדוֹלֵי תִּקּוּנֵי הַתשובה לְנַקּוֹת נַפְשׁוֹ מִכָּל … להמשך קריאה

משנה נגעים פרק ט – חק לישראל

——– א. הַשְׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, בִּשְׁנֵי סִימָנִים בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשְׂיוֹן. אֵיזֶה הוּא הַשְּׁחִין, לָקָה בְעֵץ אוֹ בְאֶבֶן אוֹ בְגֶפֶת אוֹ בְמֵי טְבֶרְיָא, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַחֲמַת הָאֵשׁ, זֶה הוּא שְׁחִין. אֵיזוֹ הִיא מִכְוָה, נִכְוָה בְגַחֶלֶת אוֹ בְרֶמֶץ, כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זוֹ הִיא מִכְוָה: (א) השחין והמכוה מיטמאין בשבוע אחד. אם נולד במקומן בהרת, … להמשך קריאה

הפטרת מקץ – מלכים א ג – חק לישראל

——– (טו) וַיִּקַ&#1445ץ שְׁלֹמֹ&#1430ה וְהִנֵּ&#1443ה חֲל&#1425וֹם וַיָּב&#1448וֹא יְרוּשָׁלִַ&#1436ם וַֽיַּעֲמֹ&#1443ד | לִפְנֵ&#1443י | אֲר&#1443וֹן בְּרִית-אֲדֹנָ&#1431י וַיַּ&#1444עַל עֹלוֹת&#1433 וַיַּ&#1443עַשׂ שְׁלָמִ&#1428ים וַיַּ&#1445עַשׂ מִשְׁתֶּ&#1430ה לְכָל-עֲבָדָֽיו: (טז) אָ&#1443ז תָּבֹ&#1431אנָה שְׁתַּ&#1435יִם נָשִׁ&#1445ים זֹנ&#1430וֹת אֶל-הַמֶּ&#1425לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ&#1430דְנָה לְפָנָֽיו: (יז) וַתֹּ&#1436אמֶר הָאִשָּׁ&#1444ה הָֽאַחַת&#1433 בִּ&#1443י אֲדֹנִ&#1428י אֲנִי&#1433 וְהָאִשָּׁ&#1443ה הַזֹּ&#1428את יֹשְׁבֹ&#1430ת בְּבַ&#1443יִת אֶחָ&#1425ד וָאֵלֵ&#1445ד עִמָּ&#1430הּ בַּבָּֽיִת: (יח) וַיְהִ&#1438י בַּיּ&#1444וֹם הַשְּׁלִישִׁי&#1433 לְלִדְתִּ&#1428י וַתֵּ&#1430לֶד גַּם-הָאִשָּׁ&#1443ה הַזֹּ&#1425את וַאֲנַ&#1443חְנוּ יַחְדָּ&#1431ו … להמשך קריאה

סימן תסט – שלא ליחד בשר לפסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסט – שלא ליחד בשר לפסח א אָסוּר לוֹמַר עַל שׁוּם א בְּהֵמָה, בֵּין חַיָּה בֵּין שְׁחוּטָה; בָּשָׂר זֶה לְפֶסַח, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהִקְדִּישׁוֹ מֵחַיִּים לְקָרְבַּן פֶּסַח, וְנִמְצָא אוֹכֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ; אֶלָּא יֹאמַר: בָּשָׂר זֶה לְיוֹם טוֹב. { הַגָּה: וּגְדִי מְקֻלָּס פי' שָׁלֵם עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ וְאָמַר … להמשך קריאה

תצב. שלא לטע אשרה. – ספר החינוך

שלא לנטע אילנות במקדש או אצל המזבח, ועל זה נאמר (דברים טז כא) לא תטע לף אשרה כל עץ אצל מזבח יי אלהיך וגו'. בטעם אסור זה, כתב הרמב"ם זכרונו לברכה, (ספהמ"צ ל"ת יג), לפי שכך היו עושים עובדי עבודה זרה בבתי עבודה זרה שלהם שנוטעין שם אילנות יפים, וכדי להרחיק כל הדומה להם ממחשבת … להמשך קריאה

הפטרת ויקהל כמנהג האשכנזים – מלכים א ז – חק לישראל

——– (מ) וַיַּ&#1443עַשׂ חִיר&#1428וֹם אֶת-הַ&#1448כִּיֹּר&#1428וֹת וְאֶת-הַיָּעִ&#1430ים וְאֶת-הַמִּזְרָק&#1425וֹת וַיְכַ&#1443ל חִירָ&#1431ם לַֽעֲשׂוֹת&#1433 אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1445ר עָשָׂ&#1435ה לַמֶּ&#1445לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1430ה בֵּ&#1445ית יְהוָֽה: (מא) עַמֻּדִ&#1443ים שְׁנַ&#1428יִם וְגֻלֹּ&#1447ת הַכֹּתָרֹ&#1435ת אֲשֶׁר-עַל-רֹ&#1445אשׁ הָֽעַמֻּדִ&#1430ים שְׁתָּ&#1425יִם וְהַשְּׂבָכ&#1443וֹת שְׁתַּ&#1428יִם לְכַסּ&#1431וֹת אֶת-שְׁתֵּי&#1433 גֻּלֹּ&#1443ת הַכֹּֽתָרֹ&#1428ת אֲשֶׁ&#1430ר עַל-רֹ&#1445אשׁ הָעַמּוּדִֽים: (מב) וְאֶת-הָרִמֹּנִ&#1435ים אַרְבַּ&#1445ע מֵא&#1430וֹת לִשְׁתֵּ&#1443י הַשְּׂבָכ&#1425וֹת שְׁנֵֽי-טוּרִ&#1444ים רִמֹּנִים&#1433 לַשְּׂבָכָ&#1443ה הָֽאֶחָ&#1428ת לְכַסּ&#1431וֹת אֶת-שְׁתֵּי&#1433 גֻּלֹּ&#1443ת הַכֹּֽתָרֹ&#1428ת אֲשֶׁ&#1430ר עַל-פְּנֵ&#1445י הָעַמּוּדִֽים: (מג) וְאֶת-הַמְּכֹנ&#1430וֹת עָ&#1425שֶׂר וְאֶת-הַכִּיֹּרֹ&#1445ת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן