סעי' ה' – בחורף אם לא הזכיר מוריד הגשם חוזר, ואם אמר מוריד הטל לא חוזר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' תענית ג: מימרא דר' חנינא, אם לא אמר מוריד הגשם בימות הגשמים מחזרים אותו. וכתב הטור וה"מ שלא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו. וכתב הב"י שכן כתב הרי"ף בשם הירושלמי וכ"כ הרא"ש שאם הזכיר טל אין מחזירין אותו. ואע"פ שהר"ן (תענית א: ד"ה היה) תמה על הרי"ף שפסק כירושלמי … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ט – חק לישראל

——– (יח) וְֽלֹא-יָ&#1453דַע כִּֽי-רְפָאִ&#1443ים שָׁ&#1425ם בְּעִמְקֵ&#1430י שְׁא&#1443וֹל קְרֻאֶֽיהָ: וְלָא יְדַע דְּגוּבְרֵי אַפְּלַת תַּמָּןוּבְעִמְקֵי דִשְׁיוֹל כָּל דִּמְזַמְנִין לַהּ: י (א) מִשְׁלֵ&#1431י שְׁלֹ&#1451מֹ&#1445ה בֵּ&#1443ן חָ&#1453כָם יְשַׂמַּח-אָ&#1425ב וּבֵ&#1445ן כְּ&#1437סִ&#1431יל תּוּגַ&#1445ת אִמּֽוֹ: מַתְלוֹי דִּשְׁלֹמֹה בַּר חַכּימָא נֶחֱדֵיאֲבוֹי וּבְרָא סַכְלָא מְחַמֵץ לְאִמֵיהּ: משלי שלמה בן חכם ישמח אב . זה הקב"ה , ד"א אביו ממש : ובן כסיל תוגת אמו … להמשך קריאה

משנה מנחות פרק ח – חק לישראל

——– א. כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִבּוּר וְהַיָּחִיד, בָּאִים מִן הָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ. וְכֻלָּן אֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. וְאֵיזֶהוּ מֻבְחָר, מִכְמָס וּמְזוֹנִיחָה, אַלְפָא לַסֹלֶת. שְׁנִיָּה לָהֶם, חֲפָרַיִם בַּבִּקְעָה. כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְשֵׁרוֹת, אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִים: (א) כל קרבנות. מן … להמשך קריאה

במי חפץ הקב"ה?

——– אומר הזוהר הקדוש (תרומה קכח ע"ב): מניין נדע שהקב"ה חפץ באדם ומשרה עליו שכינתו? כשרואים שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב"ה בלב ונפש, ודאי השכינה שרויה בו. וצריכים להשתדל בכל היכולת לרדוף אחריו, לקנותו בכסף מלא, ולהתחבר עימו וללמוד מדרכיו, ועל זה אמרו במשנה (אבות פ"א מ"ו): "וקנה לך חבר", כי בכסף מלא צריך … להמשך קריאה

סימן תקנט – מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב – ערוך השולחן

——– א חל תשעה באב בשבת או ביום ראשון – אין אומרים "צדקתך" במנחה בשבת, ולא פרקי אבות. ונראה דבחל ביום ראשון – אומרים פרקי אבות. וכן אין לומר "צידוק הדין" בתשעה באב. ויש אומרים שאומרים "צידוק הדין", דלא גרע משאר קינות (ט"ז סעיף קטן א בשם רש"ל). ומותר לעשות הספד על חכם שמת, דכל … להמשך קריאה

תפד. שלא לגזז הצמר בקדשים. – ספר החינוך

שלא נגז הצמר מבהמת הקדשים, ועל זה נאמר (דברים טו יט) ולא תגז בכור צאנך, וכל שאר הקדשים נלמדים מן הבכור באסור זה. וכל ענין אסור הגזה כאסור העבודה, אין ראוי להאריך בו עוד. הנה כתבתי קצת דיני הגזה למעלה, עם דיני העבודה. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת … להמשך קריאה

סימן תסא – דיני אפית המצה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסא – דיני אפית המצה א תַּנּוּר שֶׁאוֹפִים בּוֹ חָמֵץ, צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁיַּסִיקוּהוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ מַצָּה, שֶׁיֵּלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי א כֻּלּוֹ, וְאֵין דַּי לוֹ בַּלֶּהָבָה, דִּכְמוֹ שֶׁבּוֹלֵעַ עַל יְדֵי גֶּחָלִים כָּךְ פּוֹלֵט עַל יְדֵי גֶּחָלִים וְשֶׁיְּהוּ נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ; הִלְכָּךְ אִם הִסִיקוּהוּ ב כַּמָּה פְּעָמִים קֹדֶם הַפֶּסַח אֵינוֹ מַסְפִּיק אֶלָּא אִם כֵּן … להמשך קריאה

גמרא בכורות דף כ"ט ע"א – חק לישראל

——– הַנוֹטֵל שְׂכָרוֹ וְכוּלֵי. מָאי טַעְמָא הָאי נָפִישׁ טִירְחֵיהּ וְהָאי לֹא נָפִישׁ טִירְחֵיהּ בֵּין תָּם וּבֵין בַּעַל מוּם בִּשְׁלָמָא בַּעַל מוּם מִשּׁוּם דְקָא שָׁרֵי לֵיהּ אֶלָּא תַּם אֲמָאי דְּאִם כֵּן אָתֵי לְמֵחְשְׁדֵיהּ וְאַמְרֵי הָאי בַּעַל מוּם תַּם הוּא וְהָאי דְּקָא שָׁרֵי לֵיהּ מִשּׁוּם אַגְרָא אִי הָכִי תַּם נָמֵי אַמְרֵי בַּעַל מוּם הוּא וְהָא דְלֹא קָשָׁרִי … להמשך קריאה

גמרא ערכין דף טו ע"ב – חק לישראל

——– תָּנָא דְּבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֶאל: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. כְּתִיב הָכָא (תהילים יב) לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. וּכְתִיב בַּעֲבוֹדָה זָרָה (שמות לב) אָנָא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה. בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת כְּתִיב (בראשית לט) וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּתִיב (שם ד) גָּדוֹל עֲוֹנִי … להמשך קריאה

מעלת המכוון אחרים בדרך ה'

——– ועוד אומר הזוהר הקדוש: צריך לרדוף אחר החוטא ולקנותו בכסף מלא, כדי להעביר ממנו זוהמת עוונותיו ולתקן נפשו, ובזה נחשב לו כאילו ברא את החוטא. וזהו השבח שמתעלה בו כבודו של ה' יותר מכל שבח אחר. וכמו שנאמר על אהרון הכהן: "וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן", הרי שזו היתה עיקר מעלתו. ונאמר: "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים … להמשך קריאה

כֵּיצַד שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בְּאוֹנָאַת כְּבוֹד הַזּוּלַת?

——– א. לִמּוּד מוּסְרֵי חֲזַ"ל בִּגְנוּת וְעֹנֶשׁ הַמְבַיֵּשׁ וּמְצַעֵר אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּבְמַעֲלַת וּשְׂכַר הַזָּהִיר בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת. ב. יִתְפַּלֵּל לַה' מְאֹד שֶׁלֹּא תָּבוֹא תַּקָּלָה בִּלְשׁוֹנוֹ לְהוֹנוֹת בִּדְבָרִים אֶת זוּלָתוֹ. ג. יְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ אִם הָיוּ מְבַיְּשִׁים אוֹתוֹ כֵּיצַד הָיְתָה הַרְגָּשָׁתוֹ. וְכַמָּה הָיָה רוֹצֶה שֶׁיְּלַמְּדוּ עָלָיו זְכוּת בְּמִקְרֶה כָּזֶה שֶׁהוּא מְבַזֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. ד. הַכְּלָל לֵידַע שֶׁכָּל אֶחָד … להמשך קריאה

גמרא מנחות דף כ"ט ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רָבָא שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת צְרִיכוֹת שְׁלשָה זִיּוּנִין וְאֵלּוּ הֵן שַׁעַטְנֵ"ז גֵּ"ץ. אָמַר רַב אַשֵּׁי חֲזִינָא לְהוּ לְסַפְרֵי דַוְקְנֵי דְבֵי רַב דְּחַטְרֵי לְהוּ לְגַגֵּיהּ דְּחֵי"ת וְתָלוּ לֵיהּ לְכַּרְעֵיהּ דְּהֵ"י. חַטְרֵי לְהוּ לְגַגֵּי דְּחֵי"ת כְּלוֹמַר חַי הוּא בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְתָלוּ לֵיהּ לְכַרְעֵיהּ דְּהֵ"י כִּדְבָעָא מִינֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה מֵרִבִּי אַמֵּי מָאי דִכְתִיב (ישעי' כ"ו) בִּטְחוּ … להמשך קריאה

סימן תסב – דין מי פרות אם מחמיצין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תסב – דין מי פרות אם מחמיצין א מֵי א פֵּרוֹת בְּלֹא מַיִם אֵין מַחְמִיצִין כְּלָל. וּמֻתָּר לֶאֱכֹל בְּפֶסַח מַצָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵּרוֹת אֲפִלּוּ שָׁהֲתָה כָּל ב הַיּוֹם, אֲבָל אֵין יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַצָּה ג עֲשִׁירָה וּקְרָא כְּתִיב לֶחֶם עֹנִי (דְּבָרִים טז, ג). ב מֵי פֵּרוֹת ד עִם מַיִם מְמַהֲרִים לְהַחְמִיץ … להמשך קריאה

סימן תקס – לעשות זכר לחורבן – ערוך השולחן

——– א בסוף פרק שלישי דבבא בתרא (ס ב) שנינו שלושה ברייתות. ראשונה: אין מסיידין, ואין מכיירין, ואין מפייחין בזמן הזה. לקח חצר מסויידת, מכויירת, ומפוייחת – הרי זו בחזקתה. נפלה – אין חוזר ובונה אותה. והכי פירושו: אין עושין בית בסיד לבן, משום אבלות ירושלים. ואין מכיירין צורות שצר בסיד. ויש מפרשים שזהו סיוד, … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ל – חק לישראל

——– (ג) וְלֹֽא-לָמַ&#1445דְתִּי חָכְמָ&#1425ה וְדַ&#1430עַת קְדֹשִׁ&#1443ים אֵדָֽע: וְלָא יְלִיפֵית חָכְמְתָא וְלָא יְדַעֵיתיְדִיעֲתָא דְקַדִּישִׁי: ולא למדתי חכמה . ולא דעת קדושים ידעתי , שגרעתי או הוספתי על דברי משה : (ד) מִ&#1444י עָלָֽה-שָׁמַ&#1448יִם | וַיֵּרַ&#1441ד מִ&#1444י אָֽסַף-ר&#1448וּחַ | בְּחָפְנָ&#1441יו מִ&#1444י צָֽרַר-מַ&#1448יִם | בַּשִּׂמְלָ&#1431ה מִ&#1453י הֵקִ&#1443ים כָּל-אַפְסֵי-אָ&#1425רֶץ מַה-שְּׁמ&#1445וֹ וּמַֽה-שֶּׁם-בְּ&#1437נ&#1431וֹ כִּ&#1443י תֵדָֽע: מַן סְלֵק לִשְׁמַיָא וּנְחֵת מַןאֲחַד רוּחָא … להמשך קריאה

ריסוק סוכר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לבחוש בכפית ולרסק את הסוכר או קוביות הסוכר. שדוקא קרח אסרו לרסק, משום שנהפך למים ודומה לסוחט, אבל הסוכר אינו נהפך למים, אלא נימוח בלבד. (שבת ד קנט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

תָּמִים תִּהְיֶה – דובב שפתי ישנים

——– י"ח, י"ג: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי דברים קע"ג.))) הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בִּתְמִימוּת וּתְצַפֶּה לוֹ, וְלֹא תַּחְקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עָלֶיךָ קַבֵּל בִּתְמִימוּת, וְאָז תִּהְיֶה עִמּוֹ וּלְחֶלְקוֹ. *(((תהלים קי"ט, א'. וראה למהר"ל מפראג זצ"ל בספרו "נתיבות עולם" (שער התמימות פרק ב') שהקב"ה נקרא תמים ("הצור תמים פעלו"), והתורה … להמשך קריאה

תפה. שלא לאכל חמץ אחר חצות. – ספר החינוך

שלא נאכל חמץ אחר חצות ביום ארבעה עשר בניסן, ועל זה נאמר (דברים טז ג) לא תאכל עליו חמץ. כתב הרמב"ם זכרונו לברכה (בסהמ"צ ל"ת קצט) מלת "עליו" שבה על כבש הפסח, שהחובה בזביחתו בין הערבים ביום ארבעה עשר ואמרו מעת שיגיע זמן זביחתו לא תאכל עליו חמץ. ובפסחים (כח ב) אמרו זכרונם לברכה מנין … להמשך קריאה

סעי' ו' – בחורף לא הזכיר גשם ולא טל אם הוא באמצע הברכה או שסיים הברכה יאמר שם משיב הרוח וימשיך על הסדר. התחיל אתה קדוש חוזר לראש. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם אבי העזרי שאם לא הזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בחורף לא צריך לחזור לראש הברכה אלא חוזר ואומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים וכו'. ומה שאמרנו בסעי' ד' שאם אמר מוריד הגשם בימות החמה שחוזר לראש הברכה הוא משום שאם יחזור למכלכל חיים בחסד אין היכר שמבטל מה שאמר משיב … להמשך קריאה

משנה זבחים פרק י – חק לישראל

——– א. כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ. הַתְּמִידִים קוֹדְמִים לַמּוּסָפִין, מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח), מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה: (א) כל התדיר מחברו קודם את חברו. דכתיב מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד, מכדי כתיב מלבד עולת הבוקר, … להמשך קריאה

מזיגת משקה על קוביות קרח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לכתחילה למזוג יין או מים או קולה וכל משקה שהוא, על גבי קוביות קרח שבכוס, ואין בזה חשש איסור של ריסוק הקרח. בספר פסקי תשובות (עמוד קעב) כתב שלא למזוג משקה על גבי קרח, ולמד כן ממה שיש נזהרים שלא להטיל מי רגלים על השלג, מחשש ריסוק … להמשך קריאה

כַּף חוֹבָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ח, כ"ב: אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה' בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי קע"ח.))) לֹא תִּמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְלַמֵּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, כָּךְ מִצְוָה לְלַמֵּד חוֹבָה עַל הַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים. וּכְמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: … להמשך קריאה

סימן תקסא – דיני הרואה ערי יהודה, וירושלים, והמקדש בחורבנם – ערוך השולחן

——– א הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: "ערי קדשך היו מדבר", וקורע. ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם, כמו מן הצופים לירושלים. והרואה ירושלים בחורבנה אומר: "ציון מדבר היתה, ירושלים שממה", וקורע. וכשרואה בית המקדש אומר: "בית קדשינו ותפארתינו, אשר הללוך אבותינו, היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחרבה", וקורע. ומהיכן חייב לקרוע? מן … להמשך קריאה

סעי' ז' – בכל מקום שאנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה, ה"מ שטעה בשוגג, אבל במזיד ומתכוין, חוזר לראש. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שכתב עוד הראבי"ה, בכל מקום שאנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה ה"מ שטעה שוגג אבל במזיד ובמתכוין חוזר לראש. וכ"פ מרן בכל מקום שאנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה, ה"מ שטעה בשוגג, אבל במזיד ומתכוין, חוזר לראש. ובביה"ל (ד"ה אבל במזיד) כתב שמדברי האחרונים מוכח דתופסים להלכה כמו שסתם הטוש"ע פה ולא … להמשך קריאה

גמרא זבחים דף פ"ח ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי עֲנָנִי בַּר שָׂשׂוֹן לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת לְפָרָשַׁת בִּגְדֵי כְהוּנָה לוֹמַר לָךְ מַה קָרְבָּנוֹת מְכַפְּרִים אַף בִּגְדֵי כְהוּנָה מְכַפְּרִים. כְּתוֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל"ז) וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בַּדָּם. מִכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ח) וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה. מִצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל … להמשך קריאה

משנה חולין פרק ו – חק לישראל

——– א. כִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בַּחֻלִּין אֲבָל לֹא בַמֻּקְדָּשִׁים. וְנוֹהֵג בַּחַיָּה וּבָעוֹף, בַּמְּזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. וְנוֹהֵג בַּכּוֹי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְיוֹם טוֹב. וְאִם שָׁחֲטוּ, אֵין מְכַסִין אֶת דָּמוֹ: (א) כיסוי הדם כו'. משום דבעי למתני בחולין אבל לא במוקדשין, נקט לכולהו: במוקדשין. חטאת העוף … להמשך קריאה

דילוג לתוכן